יום שבת, 11 בנובמבר 1995

האם ערוכה ישראל להתגוננות מפני נשק ביולוגי? - צבי עצמון


שלושים שנה הייתי חייל - סדיר או מילואים - בצה"ל. כמעט מתחילתה של תקופה זו שמעתי את המונח אב"כ לציון לוחמה לא-קונבנציונלית: לוחמה אטומית, ביולוגית וכימית. מונח זה רווח מאוד בשלהי 1990, ערב פרוץ מלחמת המפרץ. ואולם, שלושת המרכיבים הלא-קונבנציונליים הכלולים בראשי התיבות עוברים תמיד הפחתה למרכיב בודד - לוחמה כימית. בעוד שהפסיחה בדיון על המרכיב האטומי (הגרעיני, ליתר דיוק) היא מובנת וברורה, ההתעלמות מן הערך "לוחמה ביולוגית" הותירה בי מזה זמן רב איזה אי שקט, אינטלקטואלי בעיקרו, במיוחד נוכח כל ההסברים ואמצעי המיגון והטיפול המכוונים כלפי הנשק הכימי. עניין זה עלה בחריפות יתר לפני שבועות אחדים, כשבמהדורות החדשות דיווחו על כך שהוכח שלעירק היה נשק ביולוגי בהשג יד.

הנשק הביולוגי מצטייר כמסוכן יותר מן הנשק הכימי: בעוד האחרון פועל רק באותו שטח שבו קיים ריכוז גבוה מספיק של החומר הרעיל, הרי שחומר לחימה ביולוגי (חיידקים, נגיפים) יכול לגרום למגיפה שמתפשטת לאוכלוסיות המפוזרות על פני שטחים עצומים. נגד סוג זה של לוחמה ניתן להתגונן באמצעים קונבנציונליים, על ידי תרכיבי חיסון מתאימים. אפשר גם להכין את המערכת הרפואית, תוך הספקת מלאי תרופות מתאימות (אנטיביוטיות או אחרות), שהרי הנשק הביולוגי אינו קוטל תוך שניות או דקות. האומנם הנחות אלו נכונות?

מעולם לא קיבלתי הסברים, הדרכה או הנחיות ביחס להתגוננות מפני נשק ביולוגי. מדוע מרבים כל כך לדבר על שיטות התגוננות מפני נשק כימי, ואין אומרים דבר וחצי דבר על התגוננות מפני נשק ביולוגי?


דבר- אחת האפשרויות ללוחמה ביולוגית.
בתמונה: הדבר בטורין (1349)

כנציג "גליליאו" נפגשתי עם אישיות רפואית הנושאת בתפקיד ממלכתי בכיר כדי לדון בסוגיות אלו. לא קיבלתי תשובות לשאלותי, גם לא לשאלה שבכותרת. אמרתי: נניח שהנושא בטחוני, סודי ורגיש ביותר. האם אוכל לקבל הבטחה, שאינה מלווה בהוכחות מפורטות ובהסברים, כי ישראל ערוכה לאפשרות שאוכלוסייתה תותקף בנשק ביולוגי? כדי להישאר זהיר ואופטימי, אציין כאן כי גם על כך לא זכיתי בתשובה נחרצת. (ניסיתי להיפגש עם אישיות רפואית נוספת הנושאת בתפקיד ממלכתי כדי לדון בסוגייה, והדבר נמנע ממני. נותרתי, אם כן, ללא כל מענה.

"גליליאו" הוא כתב עת שאינו מבקש לעצמו כותרות מרעישות. גם במקרה זה אנו מתנסחים בזהירות ובאיפוק. אבל אנו גם זוכרים את המושגים "הקונספציה" ו"המחדל".

אמרתי את דברי, וביתר דיוק - העליתי תהיות.


פורסם ב"גליליאו" 13, נובמבר 1995.