במשך שנים הצטברו והלכו עדויות לכך שלחלקיקים מחמצנים קצרי־קיום - רדיקלים חופשיים - תפקיד מפתח בתהליכי הזדקנות של רקמות ובהתפתחות של מחלות כלי דם. מאחר שהם קצרי קיום, קשה היה ״לתפוס על חם״ רדיקלים חופשיים מחמצנים ולעקוב אחריהם באופן כמותי. והנה, ב־1990 זוהתה קבוצת חומרים יציבים, המכונים איזופרוסטנים, שהם תוצרים ייחודיים של חמצון שומנים בגוף. מבדיקות ריכוזי האיזופרוסטנים ניתן ללמוד על כמות המחמצנים קצרי הקיום והחמקמקים - הרדיקלים החופשיים, הנוצרים בגוף.
בשנת 1995 הוכח כי האיזופרוסטנים מרובים יותר בגופם של מעשנים מאשר הלא־מעשנים; ואכן, ידוע כי העישון ״תורם״ לגוף כמויות גדולות של חלקיקים מחמצנים. גארט פיצ׳גרלד (FitzGerald). ועמיתיו מאוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה בדקו את ריכוז אחד האיזופרוסטנים בשתן של מעשנים. התברר כי בעקבות התנזרות בת שלושה שבועות מעישון, תוך ״פיצוי״ הנבדק במדבקות ניקוטין ירד הריכוז ברבע, אך עדיין נותר גבוה במידה ניכרת משל לא מעשנים. ירידה דומה נתקבלה בקבוצה אחרת של מעשנים "כבדים" שלא התנזרו מעישון, אך הקפידו ליטול מדי יום שני גרם של חומצה אסקורבית, הידועה יותר בשם ויטמין C. ויטמין זה הוא חומר מחזר (מונע חמצון) ידוע. ירידה בכמות תוצרי חמצון בשתן נתגלתה גם בקבוצה אחרת של מעשנים, שנטלו תערובת של ויטמין C וטוקופרול (ויטמין E), שגם הוא חומר מחזר. מתברר כי הוויטמינים מונעי החמצון עשויים להיות לתועלת לא רק למעשנים כבדים אלא גם ללא־מעשנים. באלז פריי (Frei) ממכון הלב וכלי הדם של אוניברסיטת בוסטון מצא ירידה בכמות האיזופרוסטנים באנשים לא־מעשנים שנטלו ויטמין E.
 |
| ויטמינים Oregon state university |
לאחרונה התברר כי נטילת ויטמין C משפרת במידה ניכרת את תגובת כלי הדם לתרופות המרחיבות כלי־דם; בכך יש משום תרומה לשיפור בהספקת הדם.
אז אם טרם חדלת מן העישון, חשוב מאוד להקפיד, לפחות, על נטילה של כמות מספקת של הוויטמינים המחזרים C ו-E.
ועוד: מחקרים מעידים על כי נטילת ויטמין E, בכמויות העולות על אלו הכלולות בגלולות רב־ויטמינים מקובלות, מקטינה בגיל המבוגר את הסיכוי להתקף לב, להופעת סרטן ואף להתפתחות ירוד (קטראקט); ובכלל - מגדילה את תוחלת החיים. ממצא אחרון זה הוכח במחקר שערכו חוקרים מהמכון הלאומי האמריקני לחקר ההזדקנות, שבראשם עמדה קתלין לוזונצי
(Losonczy). החוקרים עקבו במשך שש שנים אחר מצב בריאותם של 11 אלף בני אדם שגילם נע בין 67 ל־105 שנים. התברר כי מי שנהג ליטול קופסיות (קפסולות) של ויטמין E סיכוייו למות במהלך תקופת המעקב מהתקף לב היו רק מחצית מאלה של מי שלא נטל קפסולות של ויטמין E. ולבו של מי שנטל ויטמין E תקופה ממושכת היה בריא אף יותר.
סיכוייו של אדם כזה למות מסרטן במהלך אותה תקופה, 40 אחוזים בלבד מסיכויו של מי שכלל לא נטל קפסולות ויטמין E.
האם לא הגיע זמן לקבוע לוויטמין E את השם העברי ויטמין אי־חולי?
פורסם ב"גליליאו" 19, נובמבר/דצמבר 1996
