יום שבת, 23 בנובמבר 1996

שיא (C) הבריאות ואי (E) חולי - צבי עצמון


במשך שנים הצטברו והלכו עדויות לכך שלחלקיקים מחמצנים קצרי־קיום - רדיקלים חופשיים - תפקיד מפתח בתהליכי הזדקנות של רקמות ובהתפתחות של מחלות כלי דם. מאחר שהם קצרי קיום, קשה היה ״לתפוס על חם״ רדיקלים חופשיים מחמצנים ולעקוב אחריהם באופן כמותי. והנה, ב־1990 זוהתה קבוצת חומרים יציבים, המכונים איזופרוסטנים, שהם תוצרים ייחודיים של חמצון שומנים בגוף. מבדיקות ריכוזי האיזופרוסטנים ניתן ללמוד על כמות המחמצנים קצרי הקיום והחמקמקים - הרדיקלים החופשיים, הנוצרים בגוף. 

בשנת 1995 הוכח כי האיזופרוסטנים מרובים יותר בגופם של מעשנים מאשר הלא־מעשנים; ואכן, ידוע כי העישון ״תורם״ לגוף כמויות גדולות של חלקיקים מחמצנים. גארט פיצ׳גרלד (FitzGerald). ועמיתיו מאוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה בדקו את ריכוז אחד האיזופרוסטנים בשתן של מעשנים. התברר כי בעקבות התנזרות בת שלושה שבועות מעישון, תוך ״פיצוי״ הנבדק במדבקות ניקוטין ירד הריכוז ברבע, אך עדיין נותר גבוה במידה ניכרת משל לא מעשנים. ירידה דומה נתקבלה בקבוצה אחרת של מעשנים "כבדים" שלא התנזרו מעישון, אך הקפידו ליטול מדי יום שני גרם של חומצה אסקורבית, הידועה יותר בשם ויטמין C. ויטמין זה הוא חומר מחזר (מונע חמצון) ידוע. ירידה בכמות תוצרי חמצון בשתן נתגלתה גם בקבוצה אחרת של מעשנים, שנטלו תערובת של ויטמין C וטוקופרול (ויטמין E), שגם הוא חומר מחזר. מתברר כי הוויטמינים מונעי החמצון עשויים להיות לתועלת לא רק למעשנים כבדים אלא גם ללא־מעשנים. באלז פריי (Frei) ממכון הלב וכלי הדם של אוניברסיטת בוסטון מצא ירידה בכמות האיזופרוסטנים באנשים לא־מעשנים שנטלו ויטמין E. 

ויטמינים
Oregon state university

לאחרונה התברר כי נטילת ויטמין C משפרת במידה ניכרת את תגובת כלי הדם לתרופות המרחיבות כלי־דם; בכך יש משום תרומה לשיפור בהספקת הדם.

אז אם טרם חדלת מן העישון, חשוב מאוד להקפיד, לפחות, על נטילה של כמות מספקת של הוויטמינים המחזרים C ו-E.

ועוד: מחקרים מעידים על כי נטילת ויטמין E, בכמויות העולות על אלו הכלולות בגלולות רב־ויטמינים מקובלות, מקטינה בגיל המבוגר את הסיכוי להתקף לב, להופעת סרטן ואף להתפתחות ירוד (קטראקט); ובכלל - מגדילה את תוחלת החיים. ממצא אחרון זה הוכח במחקר שערכו חוקרים מהמכון הלאומי האמריקני לחקר ההזדקנות, שבראשם עמדה קתלין לוזונצי
(Losonczy). החוקרים עקבו במשך שש שנים אחר מצב בריאותם של 11 אלף בני אדם שגילם נע בין 67 ל־105 שנים. התברר כי מי שנהג ליטול קופסיות (קפסולות) של ויטמין E סיכוייו למות במהלך תקופת המעקב מהתקף לב היו רק מחצית מאלה של מי שלא נטל קפסולות של ויטמין E. ולבו של מי שנטל ויטמין E תקופה ממושכת היה בריא אף יותר.

סיכוייו של אדם כזה למות מסרטן במהלך אותה תקופה, 40 אחוזים בלבד מסיכויו של מי שכלל לא נטל קפסולות ויטמין E.

האם לא הגיע זמן לקבוע לוויטמין E את השם העברי ויטמין אי־חולי?


פורסם ב"גליליאו" 19, נובמבר/דצמבר 1996

יום שבת, 9 בנובמבר 1996

הנגיף והדיכאון - צבי עצמון


במשך מאות שנים ייחסו בני אדם את מחלות ההתנהגות (״מחלות הנפש״) לעונשים שנגזרו משמים, או לפעולות נקם מרושעות של שדים ומכשפות. בימי פרויד ופריחת הפסיכואנליזה הופנתה אצבע מאשימה להדחקות של טראומות קשות מן העבר. מאוחר יותר הושם דגש על הפרעות ביוכימיות ומבניות של תאי המוח. 

דיכאון
Sander van der Wel, wikimedia commons

והנה, קבוצה של חוקרים מחזקת עתה חשד שלפיו סוגים מסוימים של מחלות התנהגות נגרמים - או לפחות מתפרצים מן הכוח אל הפועל - בעקבות זיהום נגיפי. חוקרים ממכון קוך בברלין, בראשות ליב בודה (Bode), בודדו נגיף בורנה (Borna) מגופם של אנשים הלוקים בהפרעות מצב־רוח קשות: תסמונת הדיכאון הקשה ועייפות כרונית, המחלה הדו־קוטבית (מניה־דפרסיה) וכן - התנהגות דיבוקית־כפייתית (אובססיבית־קומפולסיבית). 

נגיפי הבורנה הם נגיפי RNA חד־גדילי (בכך הם דומים לנגיפי הנזלת). זנים שונים של נגיפי בורנה פוגעים בכבשים ובפרות, וכן בסוסים ובחתולים. סוס שנדבק בנגיף הבורנה הסוסי עלול לאבד את מרצו להפוך אפתי וישנוני.  מאחר שהנגיפים מזוהים במוח, משערים כי התופעות אינן סתם ביטוי לתחושה כללית רעה המאפיינת כל מחלה, אלא פגיעה ספציפית בתפקוד תאי מוח, הקשורים למצבי ערנות ופעילות. חתולים שנפגעו בנגיף בורנה חתולי מאבדים שיווי משקל, והופכים מדוכאים ואפתיים. 

בתגובה למאמרם של חוקרי מכון קוך שהתפרסם בכתב העת לפסיכיאטריה מולקולרית (יולי 96׳) מביעים חוקרים אחדים ספקנות רבה. לעומתם, אחרים מציינים דווקא כי מחקר זה מוסיף נדבך נוסף לרשימה של עדויות הקושרות נגיפים למחלות התנהגות: יש הקושרים סכיזופרניה לחשיפת העובר, בעודו ברחם, לנגיף השפעת; בכ־20 אחוזים מקרב הנגועים בנגיף האיידס (HIV) מתרחשת הידרדרות נפשית עד כדי שיטיון (דמנטיה).

חוקרי מכון קוך משערים כי נגיפי הבורנה המועברים בקרב אוכלוסיית האדם מעוררים התקפי דיכאון ופגיעות התנהגותיות אחרות רק בקרב מי שהם רגישים מלכתחילה, למשל - עקב מערך גנים מסוים. 

אין עדיין הערכות בדבר האפשרות של מעבר זני בורנה מבעלי־חיים לאדם, ומנגנוני מעבר של נגיפי בורנה מאדם לאדם. אך זיהוי הנגיפים באנשים חולים ופענוח מבנה ה-RNA הספציפי להם עשוי לתרום לבירור שאלות אלו, וגם לסייע בעתיד באבחון ואולי אף לשיפור מצב התברואה ופיתוח של שיטות ריפוי. 

פורסם ב"גליליאו" 19, נובמבר/דצמבר 1996