חיסונים אינם מטרה של אף אחד בעולם הרפואה. חיסונים זה בסך הכל כלי. אחד הכלים החשובים של רפואה מונעת, ואחד מכלים רבים של הרפואה המודרנית. זה הכל. זו לא מטרה בפני עצמה. זו רק שיטה, אפילו פשוטה יחסית. מציגים לגוף פוסטרים של החשודים העיקריים בגרימת מחלות קשות. הגוף מסתכל, לא יכול לחלות מזה (כי זה רק פוסטר, לא באמת הפושע) ומשנן את הפרצוף. אם וכאשר נתקל בפושע, נזהה אותו מיד ונחסל אותו לפני שיתרבה. זה הכל.
פטנט כזה. כדי להבין איך הוא עובד בדיוק ולעומק, בהחלט צריך להבין טוב מאד בכמה תחומים. בעיקר מיקרובילוגיה לצורך הכרת החשודים, אימונולוגיה כדי להבין איך המערכת החיסונית לומדת חשודים, ואפידמיולוגיה כדי לראות מכלולים גדולים יותר שקשורים בדרכי ההתפשטות של הפושעים האלו. כדי להבין טוב מיקרוביולוגיה, אימונולוגיה ואפידמיולוגיה, ממש חשוב ללמוד את התחומים שמקדימים להם. פיזיולוגיה למשל. ביולוגיה של התא. ביוכימיה ואפילו מתמטיקה. כל הדברים האלו שלומדים אותם אנשי המקצוע והמומחים.
 | ||||
| אדווארד ג'נר (Jenner) - מפתח החיסון הראשון צייר: John Raphael Smith |
אם מישהו אומר לכם שהוא למד או חקר את "תחום החיסונים" ותגלו שבעצם הוא לא למד שום דבר מהתחומים שציינתי קודם, תחשדו קצת. כי אין כזה דבר "קורס בחיסונים" שבאמת מעניק הבנה מעמיקה. פשוט, כי חיסונים זה בכלל לא תחום. חיסונים זה בסך הכל כלי. שמתבסס על הבנה מעמיקה של תחומים חשובים רבים, אבל בסופו של דבר הוא כלי. רק מי שמאד אובססיבי ופרנואידי סביב הנושא הזה (אלוהים יודע למה) רואה בזה "תחום".
בגלל זה גם אין רופא מומחה לחיסונים (כמו שאין רופא מומחה לאנטיביוטיקה). יעוץ חיסונים אמיתי ניתן על ידי מומחה בתחום הרלבנטי לבעיה שמתייחסים אליה. למשל, מומחה למחלות זיהומיות. במקרה שיש חשש לאלרגיה לאחד מרכיבי החיסון הכתובת תהיה אלרגולוג, אם רוצים לברר חשש לרקע נוירולוגי בהקשר לחיסון מסוים מתייעצים עם נוירולוג, ואם רוצים לברר לגבי פעילות מערכת החיסון הכתובת תהיה רופא אימונולוג.
רופא שטוען שהוא מומחה לחיסונים ונותן יעוצי חיסונים פרטיים, הוא המציא תחום בשביל הכיס הפרטי שלו ולא יותר. אין צורך להתמחות בחיסונים ממש כמו שאין צורך להתמחות באנטיביוטיקה. אלו בסך הכל כלים שכל רופא צריך להכיר בתחום התמחותו הספציפי (רפואת ילדים, נשים וכד').
אמרתי שחיסונים זו לא מטרה, אני אומר יותר מזה. המטרה האולטימטיבית של חיסון היא מניעת המחלה עד כדי הכחדתה. ואז כבר לא יהיה צריך את החיסון הזה יותר. האנושות הצליחה לעשות את זה עם האבעבועות השחורות ונקווה שבקרוב הפוליו יצטרף לרשימה. חיסון מוצלח הוא כזה שלא צריך אותו יותר לעולם! כי זה רק כלי ולא איזו מטרה נשגבת בפני עצמה.
ההורה הפשוט, כמוני למשל, לא מבין הרבה מהמושגים שמופיעים בחלק מהמחקרים שעוסקים בחיסונים או במנגנונים ביולוגיים כאלה ואחרים, ולכן כשאני לא יודע, אני שואל איש מקצוע.
הידע וההבנה שלי אינם כמו של ד"ר לאפידמיולוגיה וגם לא כמו של רופא ילדים, אפילו שהידע שלי, כנראה, מעל הממוצע באוכלוסיה הכללית.
זה לא שצריך את כל הידע הזה בשביל להבין איך חיסון עובד ברמה בסיסית, אני יכול להסביר בעשר דקות איך חיסון עובד ברמה שילד בכתה א' יבין, אבל מי שלא עבר הכשרה שכוללת את כל זה, הידע שלו חסר, ואני אישית מרגיש את זה. הרבה פעמים חסר לי רקע מקצועי (מזל שיש בין מכרי כמה אימונולוגים ומיקרוביולוגים).
אז כן, ידע מקצועי מעמיק זה משהו שמצריך לימוד של תארים מתקדמים. לפעמים יבואו כל מיני אנשים ויגידו משהו בסגנון "רופאים בכלל לא לומדים על חיסונים במסגרת לימודי רפואה", וזה כמובן לא נכון.
בלימודי רפואה יש קורסים ספציפיים על חיסונים, אבל זה רק אחרי שלומדים את כל הבסיס, ואז אפשר ללמוד קורסים על נושאים מאוד ספציפים. יש גם קורסים ספציפיים על יתר לחץ דם, עישון, סרטן המעי הגס ואפילו קורסים על מחלות שקשורות בתעלות יוניות. אגב, יש גם קורסים על אנטיביוטיקה, אבל כמו שאמרתי קודם, אלו קורסים מתקדמים שמתמקדים בדברים מאד מסוימים.
מה רופאים לומדים על חיסונים? זה לא שמשננים שם את תכנית החיסונים הישראלית בהשוואה לתכנית החיסונים בקנדה, או אפילו שכיחויות של תופעות לואי.
רופא באמת לא חייב, ושמא נאמר אינו יכול, לזכור כל פרט פיזיו-ביו-מיקרו-אימונו-אפידמיולוגי שקשור בכל חיסון וחיסון.
במקום רופא שלמד בעל פה תדריכים, עדיף לכולנו שהרופא שמטפל בנו (או בילדינו) ידע לאתר מידע עדכני שעוסק בדרכי בירור דלקות חוזרות בדרכי השתן או עדכוני טיפול בברונכיוליטיס. עוד רצוי שיישאר קלינאי עם עין טובה ואבחנה פיזיקלית מחודדת, וכל זה עם קשב להורים כמובן ואורך רוח לשאלותיהם, זמינות למטופליו, ורחמנא ליצלן אולי אפילו זמן פנוי למשפחתו ולעצמו.
בשביל פרטים מקצועיים ספציפיים יש את כל תתי המקצועות הרפואיים והפארא-רפואיים שכל מטרתם עבודה משותפת על מנת להגיש תוצר בריאותי מיטבי למטופל.
בקיצור, יש הרבה מקצועות ותת מקצועות ותת-תת מקצועות ברפואה ולא כולם צריכים/אמורים/מחוייבים לזכור את מרכיביו של כל חיסון וחיסון.
למשל, ד"ר-ים לאימונולוגיה (מדענים מומחים למערכת החיסון, לא רופאים, ולא מומחים לחיסונים - כי אין דבר כזה) - הם צריכים באמת לדעת לעומק איך חיסונים עובדים.
הם למדו כמויות עצומות של מידע, וכל נדבך של ידע מבוסס על נדבך קודם. עכשיו, אני אדגים קצת את הבסיס הזה בעזרת המון מילים מסובכות. אני, למשל, מבין את המשמעות של רוב המילים המסובכות האלו באופן כללי, אבל לא באמת יכול להשתמש בידע הזה באופן מעשי, פשוט כי חסרה לי המון השכלה רלוונטית.
כדי באמת להבין איך חיסון עובד הם צריכים להבין כיצד פתוגנים בנויים ומה ההבדל בין תאים מציגי אנטיגן לתאים מייצרי נוגדנים. כדי להבין את האינטראקציה בין התאים האלו צריך להבין מושגי יסוד באימונולוגיה כמו HLA, אנטיגן, ציטוקין, אפיטופ. כדי להבין איך תאים מזהים אנטיגנים ואפיטופים צריך להבין איך חלבונים בנויים, איך הם מסונתזים ואיך הם מתקפלים. בנוסף לזה וכדי להבין גם את זה צריך להבין מושגי יסוד בכימיה וביוכימיה כמו גשרי מלח, קשרי ון דר וולס, קשר אמידי, קבוע דיסוציאציה, ומודל מיכאליס-מנטן. ובשביל להבין את אלו צריך לרדת לרמת הפיזיקה של המולקולה, ולמושגים כמו אנרגיה חופשית, אנרגיית שפעול, אנתרופיה ואנתלפיה. בנוסף וכדי להבין את אלו צריך להבין מושגי יסוד בפיזיקה, כמו החוק השני של התרמודינמיקה, משוואת בולצמן, מודל האטום והקשר הקוולנטי, אלקטרושליליות, חוקי מקסוול, אנרגיה פוטנציאלית, ובשביל להבין את אלו צריך גם ידע מתמטי כמו משוואות דיפרנציאליות, התפלגויות סטטיסטיות וגם קצת מתמטיקה לינארית.
גם אם לא זוכרים, למשל, את משוואת בולצמן עד לרמת המשתנה בחזקת האקספוננט, אפידמיולוגית כנראה מבינה את העיקרון של המשוואה, ומה היא מייצגת מבחינה פיזיקלית/כימית וזה נותן רובד נוסף וחשוב כדי להבין תופעה ביולוגית. מה גם שאדם שלמד את המשוואה בעבר, או את העיקרון שלה, יוכל בקלות רבה יותר להתמודד אתה בעתיד.
אז מה אמור לעשות ההורה הפשוט? כמו שהצעתי קודם - לפנות לרופא המשפחה ולבקש הפניה למומחה רלוונטי. מי שמעוניין להרחיב את הידע יכול גם לקחת קורסים באוניברסיטה הפתוחה, או באנגלית במקומות כמו קורסרה (לקחתי שם כמה קורסים וזה ממש מעניין) אבל אפילו זה לא הופך אדם למומחה.
תשמרו על שפיות, ושמרו על הבריאות. ובבקשה בבקשה - עצות רפואיות תקבלו רק מאנשי מקצוע רלוונטיים.
נחשון שטייף - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה
פורסם בקבוצת הפייסבוק - מדברים על חיסונים.
פורסם בקבוצת הפייסבוק - מדברים על חיסונים.
_-_3111.jpg)