יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

מלכודת לנגיפים - סמדר סלטון


טכנולוגיה למיגור נגיפים באמצעות חלקיקים המתחזים לתאים חיים


חלקיקים אנטי-ויראליים של חברת Vecoy Nanomedicines (מסומנים בחיצים) לצד תאים חיים.
החלקיקים מגנים על התאים על-ידי ספיחת הוירוסים המצויים במרחב הבין תאי.
צילום: שמוליק יטאח ויניב עמיר

החזון של חברת הביוטק Vecoy Nanomedicines נשמע כמעט בדיוני: פיתוח תרופות שימגרו את כל הנגיפים (וירוסים) בעולם - משפעת ועד איידס. אך זכייתה של החברה ביולי האחרון בתואר "סטארט־אפ השנה״ בתחרות שקיימה עמותת בוגרי יחידת 8200, העניקה לה, שנתיים לאחר הקמתה, סוג של גושפנקה שאין מדובר בחלומות. זהו סטארט־אפ מסקרן, שמאחוריו טכנולוגיה ישראלית חדשנית, שלה פוטנציאל לפריצת דרך מדעית־רפואית ומצילת חיים.

לפני שנתיים נבחר מנכ״ל ומייסד החברה, ארז ליבנה (35), ביולוג בוגר מכון ויצמן, לייצג את ישראל מטעם משרד המדע וקרן אילן ואסף רמון, ולהשתתף בתוכנית ״אוניברסיטת הסינגולריות״ היוקרתית שמתקיימת בבסיס נאס״א שבקליפורניה, לצד 80 יזמים ומדענים מרחבי העולם שנבחרו בזכות יוזמות בעלות פוטנציאל לסייע לפתרון האתגרים הגדולים ביותר של האנושות. שם קיבל ליבנה חוות דעת, שלפיהן הרעיון אכן בר ביצוע, וכי יש
סיכוי של ממש שיזכה להעלים מהעולם נגיפים ומגפות, כגון צהבת נגיפית ואיידס - גם אם יש צורך בעשור שלם או שניים עד להשלמת הפיתוח.

ליבנה סבור שנגיפים יוצרים את אחת הסכנות החמורות ביותר לשלומו של המין האנושי, אף יותר מההתחממות הגלובלית או הגרעין האיראני. ״בשנים האחרונות אנו עדים לגל אחרי גל של מגפות נגיפיות, וזה לא מקרה", הוא מסביר. "מגפת הסארס התפרצה, וכעבור כמה שנים שפעת העופות, ואחריה שפעת החזירים, ולצערי זה לא ייפסק בזה. העולם היום הוא גן עדן לנגיפי אדם כפי שמעולם לא היה קודם, עם צפיפות האוכלוסין הגוברת והניידות האנושית חסרת התקדים הודות לטיסות בינלאומיות. אם שפעת החזירים לימדה אותנו משהו, הרי זה שכיום כבר אי אפשר לחסום התפרצות של מגפה ויראלית. מה יקרה אם תפשוט בעולם מגפה קטלנית באמת? כיום אין לרפואה כל מענה על תרחיש מטריד שכזה.״

החידוש המרכזי שמציעה Vecoy בלוחמה בנגיפים הוא תקיפת הנגיפים כבר עם כניסתם למחזור הדם, לפני שפגעו בתאים חיים. בניגוד לגישה שעליה מתבססות התרופות הקיימות, שתוקפות את הנגיפים בתוך התאים הנגועים, לאחר שכבר פגעו בתאים. ״כשהווירוס חודר לתא החי, הוא מחליף את ׳מערכת  ההפעלה׳ שלו, ומשתיל מערכת הוראות אחרת", מסביר ליבנה, ״ובכך הוא גורם לתא לייצר עותקים רבים של הנגיף, ואלה נודדים במחזור הדם ומדביקים תאים נוספים. אנו לוכדים את הנגיפים עוד לפני שהגיעו לתא המאכסן ולפני שהחלו להתרבות.״

בבסיס הרעיון עומדת ננוטכנולוגיה מתקדמת: החברה פיתחה ננו־חלקיקים המתחזים לתאים חיים וגורמים לנגיפים לתקוף אותם במקום את התאים האמיתיים. נוסף לליבנה מועסקים בחברה חמישה כימאים וביולוגים העובדים במעבדות המכון הננוטכנולוגי בבר־אילן. עם צוות הייעוץ של החברה נמנים ד״ר עידו בצלת (מומחה לדור חדש של ננוטכנולוגיה העושה שימוש ב-DNA כחומר גלם: וראו: עידו בצלת, ״אני, רובוט״, ״גליליאו ״
162), פרופ׳ שלמה מרגל (מומחה לננו־חלקיקים), וראש תחום הביוטכנולוגיה באוניברסיטת הסינגולריות, ריימונד מק׳קאולי (McCauley).
 
ממה מפתחים את החלקיקים האלו וכיצד הם מצליחים למשוך את הנגיפים אליהם במקום אל התאים האמיתיים?
״אנו משתמשים בהרכב ייחודי של פולימרים וחומרים נוספים המורכבים בשיטות ננוטכנולוגיות. עקרון הפעולה הוא פשוט בתכלית. לו היה לנו עכבר בבית היינו מפתים אתו ולוכדים אותו עם מלכודת עכברים ועם פיתיון. זה בדיוק מה שאנו מפתחים, רק בקנה מידה מיקרוסקופי: מלכודות לנגיפים המתחזות לתאים. לנגיפים אין שיקול דעת, ואם משהו נראה כמו תא, הם נכנסים, ובמקרה של המלכודות שלנו, נכנסים ונלכדים. זהו גם המקור לשמה של החברה והטכנולוגיה שלה. Vecoy הוא קיצור של  Virus Decoy כלומר מלכודת וירוסים."

מה היתרון של התרופה לעומת התרופות הקיימות היום?
"למרבית המחלות הוויראליות אין תרופה והרופאים מבקשים שנמתין עד שיחלפו מעצמן. אולי זה סביר כשמדובר בכאבי בטן שחולפים תוך יום, אך חלק מהמחלות הקשות ביותר הידועות לרפואה נגרמות על ידי נגיפים, ובכללן איידס, כלבת, הרפס וצהבת נגיפית Cלרפואה המודרנית יש מעט מאוד פתרונות להציע, קומץ של תרופות ולא הרבה מעבר לכך. התרופות הקיימות הן לרוב רעילות וגורמות לתופעות לוואי לא פשוטות, והאתגר האמיתי הוא נגיפים מפתחים במהירות עמידות נגדן. הננו־חלקיקים שלנו בנויים כך שיהיו בלתי רעילים וחשוב מכך - מכיוון שהם מתחזים ומפתים נגיפים לתקוף אותם כאילו היו תאים אמיתיים, אי אפשר לנגיפים הזדמנות לפתח עמידות נגדם. נגיף שיתעלם מהמלכודות שלנו בעצם ׳ישכח׳ גם איך לתקוף תאים וכך יפסיק להיות מסוכן. אנו מסוגלים תוך זמן קצר להכין ננו־חלקיקים חדשים המיועדים לטיפול במגפה ויראלית חדשה שמשתוללת, הרבה לפני שיפותחו חיסונים או תרופות רגילות".

האם אלה תרופות מנע לנגיפים השונים שיינתנו לכלל האוכלוסייה, או רק לאוכלוסיות שנמצאות בסיכון הדבקה בנגיפים ספציפיים?
"חשוב להבין שלא מדובר בחיסון אלא בתרופה. אנו מעוניינים דווקא לטפל במי שכבר נדבק, כדי לנקות את הדם של המטופל מן הנגיפים בטרם יגרמו לנזק נוסף.״

באיזה שלב פיתוח נמצאת החברה?
"החברה נמצאת בשלבי פיתוח מוקדמים והגיעה להוכחת היתכנות טכנולוגית באמצעות ניסויים בתרביות תאים ובניסויים בחרקים. צוות המדענים שלנו הראה שאפשר למנוע הידבקות בהיקף של 97% מהתאים בתרבית על ידי נטרול הנגיפים. אף שיש עוד דרך ארוכה עד לשימוש בבני אדם, אנו שואבים עידוד רב מן התוצאות המראות גם יעילות בלכידה של הנגיפים וגם בכך שהננו־חלקיקים שלנו אינם רעילים. פיתוח תרופה הוא הליך ארוך ויקר מאור ונדרשת השקעה של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים. כרגע המימון הוא של משקיע פרטי; לקראת סוף 2012 נצא לסבב גיוס הון נוסף."

בהנחה שהכול יתנהל כשורה, מתי להערכתך תצא התרופה לשוק?
"להערכתנו, התרופה לבני אדם תצא בשנת 2025 . כי אז ייתכן שנשיק פתרונות ביניים לבעלי חיים, שאז ההליכים הרגולטוריים קצרים יותר. חשוב לזכור כי נגיפים גורמים לנזקים כבירים לחקלאות וכי יש שוק גדול מאוד לתרופות אלה.״

למעשה, אתם מתחרה ביצרניות התרופות המסורתיות?
״ההפך הוא הנכון. חברות התרופות הקיימות מפתחות כולן תרופות המיועדות לטיפול בתאים שהם כבר נגועים במטרה לעכב את הנגיף מלפרוץ החוצה. הננוטכנולוגיה שאנו מפתחים פועלת באופן שונה לחלוטין, ולכן לא רק שאיננו מתחרים ביצרניות התרופות המסורתיות, אנו אף משלימים את הטיפול בתרופות שהן מפתחות. טיפול משולב של הננו־חלקיקים שלנו עם התרופות המעטות הקיימות עשוי להיות יעיל במיוחד.״

הטכנולוגיה יכולה לתת מענה גם לנשק הביולוגי?
״בהחלט, הגנה מפני נשק או טרור ביולוגי הוא יעוד טכנולוגי נוסף שאנו מכוונים אליו. וירוסים אלימים במיוחד, כדוגמת אבולה או אבעבועות שחורות, הם מסוכנים ביותר, אך אינם שונים מהותית מכל נגיף אחר. כאן, הפיתוח ייעשה בשיתוף עם ממשלות שיצטיידו בננו־חלקיקים מיוחדים המיועדים להתמודדות עם מתקפה מסוג זה."


סמדר סלטון היא עיתונאית בתחומי מדע, רוח וסגנון חיים. בעלת תואר שני בתקשורת.

הערת עדכון:  כנראה שהחברה נסגרה ב-2018

פורסם במקור ב"גליליאו" 169,  ספטמבר 2012.