התגלה ארכאון ששורד בטמפרטורה של 121 מעלות צלזיוס
נשבר השיא הקודם! לא עוד חיים בטמפרטורה של 113 מעלות, אלא ב-121 מעלות. האלוף הקודם, הארכאון Pyrolobus fumarii, לא שרד שעה אחת של סטריליזציה בלחץ גבוה שמאפשר למים להגיע לטמפרטורה של 121 מעלות, ואילו האלוף החדש, החיידק שכונה, בהתחלה, כמה מפתיע, בשם זן 121, ואח"כ Geogemma barossii, לא רק שורד אלא מצליח להתחלק בטמפרטורה זו כל 25 שעות. הטמפרטורה בה משך הדור של הארכאון הוא הקצר ביותר - כלומר, קצב התחלקותו הגבוה ביותר - היא 106 מעלות.
החוקרים דרק לבלי (Lovley) וקזם קשפי (Kashefi) מהאוניברסיטה של מסצ׳וסטס, שבודדו את הארכאון העמיד מפתח יציאת הזרם החם של ״מעשנה שחורה׳׳ שבקרקעית הצפון-מזרחית של האוקיינוס השקט, מקווים שהתגלית תעזור לקבוע היכן ומתי החלו החיים על פני כדור-הארץ הלוהט, כמה עמוק מתחת לפני האדמה יכולים יצורים לשרוד ומה הסיכוי למצוא יצורים חיים בסביבה חמה מחוץ לכדור הארץ.
 |
| Geogemma barossii microbewiki |
לאור הנתונים הגיאולוגיים הניחו החוקרים שנשימת החיידק נעשית על-ידי חיזור (העברת אלקטרון של תחמוצת ברזל +++Fe והפיכתו ל- ++Fe תוך כדי יצירת המחצב מגנטיט). ואכן הארכאון בודד במצע גידול נוזלי בתנאי חוסר חמצן (תנאים אנאירובים), כשיחס החנקן לפחמן דו-חמצני הוא 20:80, בטמפרטורה של 100 מעלות, כשתורם האלקטרונים הוא חומצה פורמית ומקבל האלקטרונים הוא תחמוצת הברזל.
מדובר בארכאון כדורי - כך קבעו החוקרים על-פי אופי הדופן שלו ואנליזה של רצף ה-DNA האחראי על יצירת מרכיבי הריבוזומים שלו.
לא ברור עדיין מה מאפשר לארכאון לשרוד בטמפרטורה כל כך גבוהה. הגורם המגביל הוא בדרך-כלל חלבון מפתח החיוני לחייו. החלבונים נוטים לעבור שינויים מבניים בטמפרטורה גבוהה ובארכאון זה מקווים להיעזר כדי ללמוד על מנגנון העמידות.
 |
| Pyrolobus fumarii microbewiki |
