על גילוי הנגיף EBV והקשר ללימפומה על-שם בורקיט - אורן קובילר

 

על הגילוי של הנגיף היחיד (לדעתי) שנקרא על שם שני אנשים: אנתוני אפשטיין (Epstein) ואיבון באר (Barr).

הסיפור מתחיל באוגנדה ב-1958. רופא בריטי בשם דניס בורקיט (Burkitt) שחי באפריקה ומזהה גידול שמופיע בילדים אפריקאים. הלימפומה שנקראת על-שם בורקיט גדלה מאוד מהר ובשלב זה מאוד קטלנית. הלימפומה מופיעה באזורים גשומים וחמים בדומה לפיזור המלריה. דר׳ בורקיט חושד שהגידול נגרם על-ידי נגיף המועבר על-ידי יתוש. 

ב-1961 בורקיט נוסע לאנגליה לסבב הרצאות.  בקהל בלונדון יושב חוקר צעיר, דר׳ אפשטיין, שעובד על נגיפים של תרנגולות שגורמים לסרטן (עד אז ידוע שנגיפים עלולים לגרום לסרטן בבעלי חיים אבל לא נמצא עדיין נגיף שגורם לסרטן בבני אדם). הוא ובורקיט יושבים לתה אחרי ההרצאה ומחליטים לשתף פעולה.

בורקיט חוזר לאפריקה ושולח דוגמאות של הגידולים לאפשטיין באנגליה. אפשטיין מקבל את הגידולים ומושיב את איבון באר, אז חוקרת הצעירה במעבדה שלו, להסתכל על הגידולים במיקרוסקופ אלקטרונים. במשך שנתיים היא לא רואה שום סימן של נגיפים בתאי הגידול אבל בורקיט ממשיך לשלוח דוגמאות.

יום אחד, בשל ערפל כבד, המטוס עם הדוגמאות נתקע בדרך, ומהדוגמאות, בשל העיכוב, מתחילים להשתחרר תאים בודדים מהגידול, באר מחליטה לבדוק את התאים הבודדים ומזהה בהם לראשונה את חלקיקי הנגיף. 

שני נגיפי אפשטיין-באר במיקרוסקופ אלקטרונים
המקור: Liza Gross, Wikimedia commons

הנגיף נקרא ב-1965 ע״ש אפשטיין ובאר ומתגלה כנגיף ממשפחת נגיפי ההרפס והנגיף ההומני הראשון הגורם לסרטן, מאז התברר שהוא קשור למספר סרטנים נוספים ולמחלת הנשיקה. 

חשוב לזכור שכיום אנחנו יודעים שכ-20% מהגידולים האנושיים קשורים למחלות זיהומיות, שחלקם: פפילומה וצהבת B יכולים להמנע בעזרת חיסון. 

פרופסור אורן קובילר הוא וירולוג במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית באוניברסיטת תל-אביב, ומתנדב בעמותת "מדעת" 

פורסם בטוויטר של המחבר - ינואר 2021

עפצי חיידקים על הרדוף הנחלים - איגור ארמיאץ'

 

עפץ חיידקי על הרדוף הנחלים, כפר-סבא.
צילום: איגור ארמיאץ'

לאחרונה אני לומד שבטבע אין תופעות משעממות, רק תופעות שלא חקרו מספיק. אני גם לומד שבמאות האחרונות ביצעו המון מחקר.

כשהייתי מחפש חרקים על שיחי הרדוף הנחלים (Nerium oleander), הייתי מתעלם מהעפצים הרבים, שמקורם בבירור מיקרואורגניזמי ולא חרקי.

הפעם לא התעלמתי, ולא התאכזבתי.

אז מה גיליתי: ראשית, הם נגרמים על-ידי חיידק בשם Pseudomonas savastanoi, מאותו הסוג שגורם לדלקת ריאות בבני-אדם. שנית - העפצים מתפתחים בזכות ההורמון הצמחי אוקסין (auxin) שהחיידקים מפרישים. שלישית - בטפילי צמחים בני הסוג הזה התגלו חלבונים שמעלים את טמפרטורת הקיפאון של מים, בכך שהם מעודדים יצירת גבישי קרח סביבם. מסיבה זו, החיידק משמש כתוסף למים במכונות שלג מלאכותי. מה שיותר חשוב, הוא שאפשרי כי חיידקים אלה ישמשו לשם זריעת עננים, בנסיונותנו למסך את תהליך המדבור הנגרם משינוי האקלים.

מי היה מנחש שלגוש חסר הצורה הזה יש כל-כך הרבה לתרום למין האנושי?

איגור ארמיאץ' הוא דוקטורנט באוסף העכבישנים הלאומי

פורסם בדף הפייסבוק "ארצות החמרה - שמירת טבע במישור החוף" - 10 בינואר 2021

מחלת קופידון - אוליבר סאקס

קופידון מכין את קשתו
After Anthony van Dyck  (1599–1641)  - Art UK

לא מכבר הגיעה למרפאה שלנו אשה בת תשעים, שמחה ועליזה, ושמה נטאשה ק׳. היא סיפרה שמיד לאחר יום הולדתה השמונים ושמונה הבחינה ב״שינוי״. איזה מין שינוי? שאלנו.

״שינוי מענג!״ ענתה. ״נהניתי ממנו מאוד. הרגשתי נמרצת יותר, מלאת חיים - חזרתי להרגיש צעירה. התחלתי להתעניין בגברים צעירים. אפשר להגיד שהתחלתי להרגיש ׳שובבה, - כן, שובבה.״

״זה היווה בעיה?״

״לא, לא בהתחלה. הרגשתי טוב, טוב מאור - למה שאחשוב שמשהו לא בסדר?״

״ואז?״

״החברים שלי התחילו לדאוג. בתחילה הם אמרו: ׳את קורנת כולך- קיבלת משמים חיים חדשים!׳ אבל אחר־כך הם התחילו לחשוב שזה לא בדיוק מתאים. ׳תמיד היית ביישנית כל־כך,׳ הם אמרו, ׳ועכשיו את מפלרטטת. את מצחקקת, את מספרת בדיחות - את חושבת שזה מתאים לגיל שלך?׳״

״ואיך את הרגשת?״

״אני התחלתי לחשוב. עד אז נסחפתי, ולא עצרתי לשאול את עצמי מה קורה. אבל עכשיו עצרתי. אמרתי לעצמי: ׳את בת 89, נטאשה - זה נמשך כבר שנה. תמיד היית טיפוס מתון ומיושב - ועכשיו כל ההגזמות האלה! את אשה זקנה, קרובה לסוף ימייך. מה הסיבה לעליזות הפתאומית הזאת?׳ וברגע שחשבתי על עליזות, השתנו פני הדברים... ׳את חולה, יקירתי,׳ אמרתי לעצמי. ׳את מרגישה יותר מדי טוב, את בטח חולה!׳״

״חולה? מבחינה רגשית? חולת נפש?״

״כן, מחלת קופידון - אתה יודע, עגבת. לפני כמעט שבעים שנה עבדתי בבית־זונות בסלוניקי. חטפתי עגבת - הרבה בנות תפסו את המחלה - קראנו לזה מחלת קופידון. בעלי הציל אותי, הוציא אותי משם ודאג שאקבל טיפול. זה היה שנים לפני שהמציאו את הפניצילין, כמובן. האם ייתכן שהמחלה תחזור אלי אחרי כל־כך הרבה שנים?״

חיידקי Treponema pallidum ברקמה נגועה. מקור: CDC  

תיתכן תקופת חביון ממושכת מאוד בין הזיהום הראשוני לבין הופעת הנאורוסיפיליס, במיוחד במקרים שהזיהום הראשוני דוכא אך לא חוסל. היה לי חולה שטופל בסלוורסאן בידי ארליך עצמו, אשר סבל מכליון מוח השדרה״* - אחת מצורות הנאורוסיפיליס - כעבור יותר מחמישים שנה.

אך מעולם לא שמעתי על מרווח של שבעים שנה - וגם לא על אבחון עצמי של עגבת מוחית, הנידון במידה כזו של שלווה ובהירות.

״זה רעיון מדהים,״ עניתי לאחר מחשבה. ״זה לא היה עולה על דעתי - אבל אולי את צודקת.״

היא צדקה. הנוזל השדרתי שלה היה חיובי: היא אכן סבלה מנאורוסיפיליס: חיידק השלשלת אכן גירה את קליפת המוח שלה. כעת עלתה שאלת הטיפול. אך כאן התעוררה דילמה אחרת, שהוצגה בבהירות האופיינית לגברת ק/ ״אני לא יודעת אם אני רוצה לטפל בזה,״ אמרה. ״אני יודעת שזו מחלה, אך היא נותנת לי הרגשה טובה. אני נהניתי ממנה, עדיין נהנית ממנה, וזו האמת. בעטיה אני מרגישה מלאת חיים, עליזה, כמו שלא הרגשתי כבר עשרים שנה. זה כיף. אבל אני יודעת מתי דבר טוב עובר את הגבול, ומפסיק להיות טוב. היו לי מחשבות, היו לי דחפים, אני לא יכולה לספר לך... כאלה, נו, מביכים וטיפשיים. כאילו הייתי קצת שיכורה, קצת מבוסמת... אבל אם זה יעבור את הגבול...״ היא חיקתה מטורף המתעוות ומזיל ריר. ״תיארתי לעצמי שזו מחלת קופידון, לכן באתי אליך. אני לא רוצה שהיא תחמיר, זה יהיה נורא: אבל אני לא רוצה לרפא אותה,  זה יהיה נורא באותה מידה. אתה חושב שתוכל לשמור על המחלה כמו שהיא?"

חשבנו זמן־מה, ולמרבה המזל היה ברור לנו כיצד לטפל בה. נתנו לה פניצילין שחיסל את השלשלות, אך אינו יכול להחזיר לקדמותם את הנזקים המוחיים, את שחרור העכבות שגרם החיידק.

וכעת נהנית גברת ק׳ משני העולמות: שחרור עכבות קל, מתן דרור למחשבות ולדחפים, בלי שהשליטה העצמית שלה תיפגע יבלי שייגרם נזק נוסף לקליפת המוח. היא מקווה לשנים ארוכות של חיים ונעורים מחודשים. ״זה נחמד,״ היא אומרת. ״כל הכבוד לקופידון.״ 

תרגום: אילן רוזנברג

מתוך: האיש שחשב שאשתו היא כובע (1985) תורגם לעברית  1990, בהוצאת כנרת זמורה - דביר - עמודים 115-113

טענות של מתנגדי חיסונים, שהן בעצם בעד.... - ראובן נוה.

 

יש למתנגדי החיסונים הרבה טיעונים שונים ומשונים. חלקם כאלה שדורשים הפרכה מסודרת (לרוב בידי אנשי מקצוע שבקיאים בסטטיסטיקה, ביולוגיה ואימונולוגיה) כדי להסביר מדוע ההפחדה התורנית היא שקרית. אבל כאן מדובר בסוג אחר של טיעונים - בניגוד לאחרים, הם אמיתיים לגמרי. אבל משום מה הם מוצגים כטיעונים נגד התחסנות, כשמדובר לחלוטין בטיעונים *בעד*. אם זה נשמע מוזר אז הנה פשוט הרשימה ומוזמנים לבדוק בעצמכם.

The cow-pock - James Gillray - 1802
ספריית הקונגרס, Wikimedia commoms

1. "זה חיסון חברתי שנועד להגן על אנשים אחרים מהדבקה"

הטיעון הזה ראוי לפוסט נפרד כי למרבה הצער אכן הרבה מאוד אנשים אימצו אותו, למרות שבעיני זו אחת האמירות החיוביות ביותר שאפשר להגיד על חיסונים - זה רק מעידים כמה הם אמצעי יעיל וחשוב למניעת הדבקה ולמניעת התפשטות של מחלה, מה יכול להיות רע בזה? ונכון, לפעמים מחסנים אנשים בריאים כדי שלא ידביקו את מי שנמצאים בסיכון גבוה מהמחלה וזה מצוין. אם לתת דוגמה אקטואלית - אם מחר בבוקר יפתחו שני חיסונים לקורונה, האחד מגן רק על המחוסן והאחר מגן רק מהדבקה, אני אעדיף בלי שמץ היסוס את השני כי אני מעוניין לא להדביק את אמא שלי או כל אדם אחר בסיכון גבוה מהמחלה.

זה מעניין שהטיעון הזה מושמע בעיקר נגד פוליו מוחלש, שהוא החיסון שהכי מדגים את הכח של "החיסון הסביבתי". שם לא רק שהחיסון מגן מאנשים לחלות, אלא שהמחלה עצמה כמעט הודברה באופן מוחלט מהעולם. כלומר לא רק שזה לא חיסון מיותר אלא שמי שמתנגד לו מונע הדברת מחלה מסוכנת.

(צריך גם להגיד שבניגוד לדברי הפתיחה שלי הטיעון הזה גם כולל מרכיב שקר מסוים, כי אין חיסון שהוא "רק" סביבתי, וכל חיסון מגן גם על המתחסן עצמו מהמחלה, גם אם לפעמים זו לא הסיבה העיקרית לחסן)

2. "זה חיסון שנועד להקטין אישפוזים"

התייחסתי לטיעון הזה בעבר והוא באמת אחד המוזרים (שומעים אותו הרבה בנוגע לרוטה ולשפעת). אפשר לחשוב שאשפוזים זה לא דבר רע שצריך למנוע אלא מתנה מטעם המדינה לאזרחיה והחיסון הרשע מונע את זה מהם. נראה לי שזה בערך כל ההתייחסות שראוי לתת לטיעון הזה.

(ע"ע סעיף 5)

3. "זה חיסון כלכלי"

זו הרחבה של הטענה הקודמת, והיא באה להגיד שהמטרה של החיסונים היא לא חלילה רק להגן ממחלות, אלא שיש סיבה כלכלית לפתח חיסונים: כידוע, אשפוזים ותרופות עולות כסף, אנשים חולים מפסידים ימי עבודה, וכו' וכו'. מסתבר שיש אנשים שחושבים שזה דבר רע לשקול שיקולים כאלה ועדיף לתת למשק לקרוס והעיקר שנוכל לחלות כיאות.

(הימור סביר הוא שכשיצוץ החיסון לקורונה הטיעון הזה יעלה בנוסח "זו בכלל לא מחלה מסוכנת, פיתחו את החיסון רק כדי להציל את הכלכלה העולמית")

4. "גם משפעת אפשר למות"

זה טיעון שמעלים אותו נגד כל חיסון, מלבד כמובן החיסון לשפעת. אני יכול להבין איך הוא טיעון בעד התחסנות לשפעת, אבל לא איך הוא טיעון נגד חיסונים אחרים.

5. "מתים כל שנה אלפי אנשים מזיהומים בבתי חולים"

חוץ מהוואטאבאוטיזם החביב, זה אולי הטיעון הכי טוב בעד רפואה מונעת שאני מכיר. אכן זה עסק בעייתי ומסוכן להגיע לבתי חולים ויש בהם המון אנשים חולים והמון הזדמנויות לחטוף מחלה או להדביק מישהו אחר ולכן אמצעי שמונע אישפוזים זה דבר נפלא.

(ע"ע סעיף 2)

6. "יש הרבה מחלות שאין להן חיסון"

עוד טיעון וואטאבאוטיסטי להפליא, אבל בנוסף צריך להגיד שזה לא טיעון נגד החיסונים הקיימים אלא בעד כל החיסונים שעוד לא פותחו למחלות שאין נגדן חיסון (אהמ קורונה אהמ).

7. "כשהיינו ילדים היו הרבה פחות חיסונים מאשר היום"

זה טיעון ממש ממש נפוץ. אנשים אשכרה משתפים טבלאות שמראות שבשנות ה80 היו הרבה פחות חיסונים מהיום וחושבים שזה נורא. בעיני זו ההמחשה הטובה ביותר להתפתחות הרפואה והמדע ואני מאוד שמח שכמו שאני חוסנתי לדיפטריה (מחלה שכמעט הרגה את אמא שלי כילדה) ככה הילדים שלי מחוסנים לאבעבועות רוח ורוטה וחזרת בזמן שהדור שלי חלה במחלות הללו כי לא היה להם חיסון.

(וכמובן כדאי לשים לב לסתירה המסוימת בין הנקודה הזו לנקודה הקודמת. אם למחלה אין חיסון אז "תראו מחלה שאין לה חיסון, למה לחסן?" ואם מפתחים לה חיסון זה "אוי ואבוי למה לחסן למחלה שפעם חלינו בה?")

8. "כבר הרבה שנים שאף אחד לא מת מהמחלה הזו"

הגרסה הספציפית של הטיעון הזה הייתה "מאז 2004 לא מת אף אחד מחצבת" אבל אז ההתפרצות של 2018 הרסה את זה. בכל אופן אפשר לשמוע גירסאות שלו לטטנוס, לדיפטריה ולעוד מחלות שמסיבה מסתורית כלשהי אנשים הפסיקו למות מהן.

(צריך כמובן להגיד שיש אכן לטיעון המופלא הזה גרסה שאכן תומכת באי התחסנות: כאשר החיסון נהיה כל כך יעיל במניעת המחלה שהיא מודברת מהעולם או מחלקים ממנו, אכן אפשר להפסיק לחסן נגדה. גם זה לא בדיוק טיעון מוצלח במיוחד נגד חיסונים, יש להגיד)

9. "זו בסך הכל מחלה ויראלית"

בחיי ששמעתי את הטענה הזו. ספציפית על חצבת, אבל באותה המידה אפשר היה להעלות אותה על שפעת, קורונה, איידס ואבולה.

ונעבור לשיא השיאים שאני חושב שאפשר להותיר ללא הסבר (וכן, יש אנשים שאומרים את זה כעילה לא לחסן):

10. "אני לא רוצה להכניס חיידקים/נגיפים מסוכנים לגוף של הילד שלי"

אדווארד ג'נר מחסן את  ג'יימס פיפס (Phipps) - 14 במאי 1798
ציור:  Ernest Board, מוזיאון הצלב האדום הבריטי. 

ראובן נוה (PhD, מוסיקולוגיה), הדיוט בנושאי רפואה שמשתדל תמיד להקשיב לאנשי מקצוע.

פורסם בדף הפייסבוק של המחבר, מרץ 2020

ניהול מגיפה זה עסק מורכב - ענת אל-השחר

על ההתמודדות בישראל עם התפשטות נגיף הקורונה החדש

אנחנו עכשיו די בהתחלה של אירוע שברור שהוא משבר של בריאות הציבור הגדול ביותר במאה השנה האחרונות. זה לא סוף העולם. זו לא האפוקליפסה. זה כן משבר דרמטי. והדבר היה ברור לאנשי מקצוע כבר כמה שבועות. בדיוק בגלל זה משרד הבריאות שלנו נערך כבר הרבה זמן לאירוע הזה.

עכשיו תראו, יש תחום שלם ברפואה ובמדע שנקרא אפידמיולוגיה. חקר התפשטות מגפות, אם תרצו. יש אנשים שמתמחים בזה, כולל רופאים שעושים התמחות ארוכה וקשה.

לאפידמיולוגים יש כלים גם לנתח את הנתונים וגם לפעול בתחום בריאות הציבור כדי לנסות לצמצם את התחלואה והתמותה. ארגז כלים שלם, שכולל כל מיני דברים, החל מהנחיות לשטיפת ידיים וכלה בסגר נוסח ווהאן ובאמצע כל מיני אמצעים אחרים.

מתארגנים ללחימה בנגיף - כבאים בקוריאה הדרומית
National Fire Agency, קוריאה הדרומית

מטבעו של מצב חירום, ההחלטות לגבי איזה צעדים לנקוט נעשות לפעמים בתנאי אי ודאות. זה גם קורה עכשיו. וגם זה - חוסר הודאות בזמן התפרצות - זה משהו שאפידמיולוגים מבינים ומכירים. זה חלק מהתחום ויש גם שיטות ודרכים להתמודד עם זה בניהול הסיכונים.

אני מבטיחה לכם שכן, הם יודעים שאולי יש חולים לא מאובחנים. וכן, הם יודעים שאחוז התמותה אולי לא מדויק בגלל זה (וגם מסיבות אחרות). והם יודעים שיש אנשים שלפעמים מפרים את ההנחיות. והם יודעים מה צריך לעשות כדי להגביר הענות כשצריך. לא סתם יושבים אנשים ולומדים את זה שנים. זה חלק מהמקצוע.

אז כשאתם קוראים על צעדי ההכלה, קחו את זה בחשבון. גם אם לכם הם לא נראים הגיוניים באותו הרגע. גם אם אתם "עשיתם את החישוב" והגעתם למסקנה אחרת. יושבים אנשי מקצוע במשרד הבריאות, באמת טובים (אני מכירה שניים מהם), עובדים מסביב לשעון בלחץ כבר שבועות כדי לנהל את המשבר הזה, בתנאים של חוסר ודאות ושל תקציב וכח אדם מוגבלים (והם תמיד יהיו מוגבלים).

האם חלק מהצעדים שגויים? אולי בדיעבד נגלה שהם היו חמורים מדי, או להיפך, לא מספיק חמורים. הם נכונים לכרגע, הם דינאמיים והם מתמודדים עם אי ודאות. ולא, אם אתם לא אנשי מקצוע בתחום, ולא יושבים בצוותים שמנהלים את המשבר, לא הייתם יכולים להגיע להחלטות טובות יותר. בהגדרה. זה לא המקצוע שלכם.

אז מה לעשות? להרגע, קודם כל. לנשום עמוק. להבין שהנגיף המלעון הזה כאן והוא כנראה לא הולך לשומקום עד שיהיה לו חיסון. מה שיקח בתרחיש הכי אופטימי לפחות שנה. במהלך השנה הזאת, כולנו נתמודד עם הרבה קשיים.

אני מניחה שגם נראה סוגים שונים של צעדי הכלה. בבקשה, התייחסו אליהם בשיא הרצינות. שיתוף הפעולה, גם במחיר כואב של הפסד אישי של כל מיני דברים, יוכל לחסוך לנו חיי אדם בסופו של דבר.

ובנימה אישית, יש לנו כרטיסי טיסה למיאמי. היא יוצאת עוד כמה שעות מנתב"ג. טיול כיפי של שלושה שבועות בפלורידה, חלום נכון? לא נהיה על הטיסה, כמובן. נספוג את עלות הביטול (כי הביטוח לא מכיר בזה). זה מחיר קטן לשלם ביחס לאתגר הלאומי והגלובלי שכולנו צריכים לעמוד בו עכשיו.זה ממש זמן טוב לפתח פרופורציות. 

בריאות לכולם!

נגיפי SARS-CoV-2 במיקרוסקופ אלקטרונים
NIAID-RML

ענת אל-השחר - בלוגרית שמתעניינת בבריאות הציבור ובחיים בריאים, פעילה בעמותת מדעת ופועלת להנגשת מידע רפואי אמין לציבור.

פורסם בדף הפייסבוק של המחברת

כשאזדרכת נגועה בחיידקי פיטופלסמה - איגור ארמיאץ'

 

ענף של איזדרכת עם זיהום של פיטופלסמה.
רעננה, ינואר 2020. צילום: איגור ארמיאץ'

עץ האזדרכת (Melia azedarach) הזה סובל מזיהום של חיידקי פיטופלסמה (Phytoplasma), הגורמים לו ללבלב בעפצים צפופים, במקום שיצמיח ענפים ועלים רגילים. במצב זה, יכולת הרביה של הצמח נפגעת משמעותית, אך הוא לרוב לא מת.

משעץ אחת חלה, הפיטופלסמה תועבר על-ידי ציקדות לעצים סמוכים, ליצירת נוף עצוב ומאוד דקורטיבי.

איגור ארמיאץ' הוא דוקטורנט באוסף העכבישנים הלאומי

פורסם בדף הפייסבוק "ארצות החמרה - שמירת טבע במישור החוף" - 27 בינואר 2020

תעמולת השקר והמניפולציות של מתנגדי החיסונים - ראובן נוה

 

מזמן לא כתבתי כלום על מתנגדי חיסונים אז כדי שלא ירגישו מקופחים הנה משהו ארוך ומעוצבן.

למי שלא שמע, בשבוע שעבר ארגון הבריאות העולמי יצא בבשורה משמחת מאוד שמתוך שלושת זני הפוליו, זן 3 הוכרז כמוכחד (זן 2 כבר הוכחד לפני כמה שנים) מה שמותיר אותנו עם זן 1 בלבד וגם הוא בדרך להיעלם כמו קודמיו. זו בסה"כ בשורה משמחת ביותר אבל כאמור באתי לדבר על מתנגדי החיסונים ולא על מחלות מודברות. בשוטטותי ברשת ובתגובה לאזכור הידיעה המשמחת הנ"ל, תועמלן התנגדות לחיסונים אנונימי כלשהו ציין את העובדה שבכלל אין קשר בין החיסונים להדברת הפוליו ולמעשה החיסונים רק גרמו ליותר מקרי שיתוק, וכראיה הביא את התמונה המצורפת. בתמונה רואים (כפי שהכותרת מציינת), את מקרי הפוליו וה-AFP (acute flaccid paralysis, בעברית שיתוק רפה חד אאל"ט) מאז 1988, כשהחל המבצע הגדול להדברת הפוליו, ולכאורה אמורים ללמוד שמאז שהמבצע החל מספר המשותקים רק עלה והנה לכם.

[להבהרה: התמונה לקוחה מתוך ספר תעמולה אנטי חיסוניסטי. לאחרונה הספר הזה זכה לביקורת אוהדת מאוד בביטאון ההסתדרות הרפואית והעורך הראשי של הביטאון, פרופ' שיינפלד, צוטט כאומר "לא התרשמתי שהספר מכיל שטויות"]

הבעיה הבסיסית עם התמונה הזו היא שהייתי מצפה גם מהססן החיסונים הנאיבי ביותר להרים כמה גבות מול הטענה. נניח שאכן אין קשר בין החיסון למחלה. אז למה בכל זאת המחלה יורדת דרמטית מ-1988 עד 1995 (בהערת אגב, כאן מדובר על מקרים מדווחים, המספרים המוערכים מצביעים על ירידה דרמטית הרבה יותר אבל נעזוב את זה) ואין עליה במקביל במקרי השיתוק הרפה החד? ואיך פתאום בבת אחת מקרי ה-AFP שהיו אפס עגול עד שנת 1995 מתחילים לקפוץ? מה קרה בדיוק עם החיסון ב1995 שגורם לכך? ואם החיסונים גורמים לעליה, למה פתאום בסביבות שנת 2010 היא נעצרת והמספר מתחיל להיות קבוע?

הסברים "הגיוניים" מצד מתנגדי החיסונים עשויים להיות שהחיסון הוא הגורם למקרי השיתוק הללו ואז לא ברור לי בכלל מה קרה בין 1988 ו1995 ולמה אז לא היו מקרים כאלה, מה גם ששאר הנתונים לא מסתדרים במיוחד, או שהממסד המרושע החליט לספר לעולם שאין יותר פוליו ובמקום זה לכל מקרי השיתוק התחיל לקרוא AFP וזה לא מסתדר לא עם הירידה בין 1988 ו-1995 ולא עם העובדה שפתאום יש הרבה יותר מקרים מאשר קודם.

אבל כמובן שאין שום סיבה או טעם לחפש היגיון בטיעונים מהסוג הזה, מפני שההסבר הוא הרבה הרבה יותר פשוט, ולמעשה כל מי שיגגל מילות מפתח רלוונטיות ימצא את התשובה. הסיבה היא שמכיוון שאחד הגורמים לשיתוק רפה חד (אבל ממש לא היחיד, בישראל למשל יש בסביבות ה-10-20 מקרים בשנה על פי הדו"חות שמשרד הבריאות מפרסם) הוא וירוס הפוליו, ארגוני הבריאות החלו לנטר באופן קפדני מקרי שיתוק רפה רך על מנת להבין האם מדובר בפוליו או בסיבה אחרת. והסיבה שמתחילים לראות גרפים רק מ-1995 היא פשוט כי אז התחילו את תהליך הניטור, כחלק ממבצע ההדברה ומספר שנים מועט אחרי שהתחיל. כל הנתונים המופיעים בגרף - העליה הפתאומית במקרים, העליה ההדרגתית עד סביבות שנת 2010 (מן הסתם הניטור לא היה מלא מכל העולם בבת אחת) ואז השמירה של מספר מקרים עולמי קבוע יחסית (כמאה אלף מקרים בשנה), כולן מוסברות באופן הגיוני ומלא על ידי ההסבר הפשוט הזה.

אבל כאמור, אין כאן צורך בניחושים - הסברים על הניטור ועל תוצאות הניטור (מספיק לגגל AFP + surveillance למשל) מופיעים בשלל מקומות ברשת, ויש אפילו אתר של ארגון הבריאות העולמי שמאפשר לשלוף את הנתונים (מאז שנת 2000) בקלות ובחתכים מדינתיים, אזוריים או עולמיים.

אז מה אפשר ללמוד מהעניין הזה? כמה מסקנות די בסיסיות:

1. כמו כמעט בכל מקרי תעמולת ההתנגדות לחיסונים, התעמולה הזו מביכה ברמתה ובשקריות שלה. מדובר באמת בגרף ששילוב של היגיון פשוט וקצת חיפוש בגוגל מספק לו הסבר מלא ולא נדרש להיות איש מקצוע כדי לעמוד עליו (ואם צריך להזכיר, אני לא איש מקצוע). אפשר לקונן על איך בכל זאת אנשים נופלים ברשת של השטויות המביכות האלה, אבל אם לראות את חצי הכוס המלאה - באמת צריך להודות לתועמלנים הללו שהם מספקים מידע כל כך קל להפרכה ושחוסר המקצועיות של מי שיצר אותו כל כך בולטת לעין. ובעיני מי שנתפס בהונאה כל כך מגוחכת פעם אחת (כמובן שאצלם מדובר בהרבה יותר מפעם אחת) לא ראוי שיתייחסו לשום טענה שלו מכאן ואילך.

2. ואם כבר חצי הכוס המלאה - בסופו של דבר הגרף הזה מתאר את העובדה המופלאה והמדהימה שבזכות מבצע הדברת הפוליו אכן מספר המקרים המדווחים ירד מעשרות אלפים ב1988 (הכמות המוערכת היא כאמור כ350000) לכמות אפסית כבר החל מראשית העשור הקודם. רואים את זה מעולה בגרף ובכל זאת מגיעות תודות למתנגדי החיסונים שהם מפיצים את המידע החשוב הזה.

3. והדבר האחרון שהגרף מלמד זה עד כמה תעמולת ההתנגדות לחיסונים היא תעמולה פרזיטית. הפעם לא במובן של פרזיטיות בכך שמתנגדי החיסונים מסתמכים על חסינות העדר שתגן עליהם, אלא בשימוש של התעמולה בנתונים שנאספו בקפידה ומגיעים מהאויב הראשי שלהם, ארגוני הבריאות בעולם. ולא רק שארגון הבריאות העולמי אוסף ומפרסם את הנתונים הללו אלא שהוא עושה זאת מתוך מטרה לפקח ולנטר ולוודא שאכן מקרי הפוליו נעלמו, ועל הקפדנות והזהירות הזו התעמולה הארסית והשקרית הזו תופסת טרמפ מרושע. זה כמובן לא המקרה היחיד, ודוגמה דומה קיימת בדרך שבה מנוצלת מערכת הVAERS, אבל זה לפוסט אחר. בכל אופן, זה מדהים איך שהעובדה שארגוני הבריאות מפרסמים מידע נגיש לכל, מתומרנת והופכת לתעמולה נגד הביג פארמה שרק עסוקה בלשקר ולרמות ולהסתיר מאיתנו מידע.

אבל כדי לא לסיים בטון זועם, אני שוב אזכיר שכל זה לא יעזור להם. מבצע הדברת הפוליו הוא אחד ההישגים האנושיים הגדולים ביותר והוא יסתיים בסופו של דבר בהצלחה, ודור הילדים הנוכחי יזכור את הפוליו כפי שהדור שלי זוכר את האבעבועות השחורות. וכל זה על אפם ועל חמתם וחרף כל ניסיונותיהם של התועמלנים למיניהם לפגוע בתהליך.

קצת מקורות:

האתר עם מידע על מקרי ה-AFP העולמיים

מסמך עם הסבר על תהליך הניטור בהודו (שהתחיל ב-1997)

אתר עם הסבר על התהליך בקנדה (שהוכרזה כנקייה מפוליו ב-1994)

Werner Huth, Wikimedia commons

ראובן נוה (PhD, מוסיקולוגיה), הדיוט בנושאי רפואה שמשתדל תמיד להקשיב לאנשי מקצוע.

פורסם בדף הפייסבוק של המחבר, אוקטובר 2019