הכלבת, שנים ארוכות היתה בארץ רק בבחינת איום, אך לאחרונה גרמה למותם המיוסר של מספר בני אדם.
נגיף (וירוס) הכלבת מתרבה בתאי מוח של היונקים השונים. זמן הדגירה של הכלבת באדם ארוך - 4 שבועות ועד חצי שנה. הנגיף נחבא בתאי השריר של הנשוך, ואחר נע בתוך סיבי העצב לכיוון המוח. בזמן זה הוא נסתר מפני המערכת החיסונית, כך שזו אינה דואגת להתגונן מפניו.
זמן הדגירה הארוך הוא הבסיס לדרך הטיפול המיוחדת בנשוכים - מתן תרכיב חיסון פעיל, העשוי מנגיף כלבת מומת, לאחר ההדבקה; הכלבת היא המחלה היחידה עד כה בה נעשה חיסון פעיל לאחר ההדבקה! נוסף לתרכיב החיסון הפעיל, חשוב לרחוץ היטב את מקום הנשיכה, ולתת נוגדני־אדם מוכנים כנגד הנגיף (דהיינו - חיסון סביל). חיסון פעיל מונע, עוד בטרם נשיכה, ניתן לאנשים הנמצאים ברמת סיכון גבוהה, כמו למשל לווטרינרים.
אם לא נעשה טיפול יעיל ומהיר עלולה להופיע כלבת: צריבה בגרון, כאב ראש, חום ועווית שרירים הם הסימנים הראשונים. עווית של שרירי הבליעה למראה מים - החולה רוצה לשתות - היקנתה למחלה את שמה הלטיני - הידרופוביה (״אימת המים״). מי שהופיעו אצלו סימני הכלבת הוא למעשה חשוך־מרפא; המוות נגרם מדום לב או הפסקת הנשימה.
מאחר שנגיף הכלבת הוא בעל קשת פונדקאים כה נרחבת - למעשה כל בני מחלקת היונקים — קשה לחשוב על הדברה מוחלטת שלו. הקפדה על חיסון של חיות הבית הוא פתרון טוב אך לא מלא. אחד הפתרונות הבאים בחשבון הוא פיזור נרחב של נגיף מוחלש, במזון, לשם חיסונן הפעיל של חיות הבר.
 |
| חיסון נגד כלבת בפתיון - לחיות בר Izvora, Wikimedia commons |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה