שפעת הוא נגיף אלים וסופר-וריאבילי, והוא מנצל חולשה יסודית של מערכת החיסון בכך שהיא נוטה להתחייב למה שהיא כבר מכירה. אם בשנה א' מערכת החיסון שלנו לומדת אתרים 1,2,3 בנגיף, ובשנה ב' הנגיף משתנה כך שעכשיו הוא מכיל אתרים 3,4,5, מערכת החיסון תתקוף באופן סלקטיבי וממוקד את אתר 3.
אבל מה יקרה בשנה ג', שבה נגיף השפעת יצוץ עם אתרים 5,6,7?
במקרה כזה, אף על פי שכבר חוסנו בעבר, ואף חלינו בעבר, עדיין תהיה מחלה קשה יחסית - שכן הווירוס נתפש כחדש/בלתי מזוהה. התופעה הזו נקראת "החטא האנטיגני" (Original Antigenic Sin), ובגינה כדאי להתחסן כדרך קבע כנגד שפעת.
מיקרואורגניזמים שונים משתנים בקצב שונה, וגם בכל מיקרואורגניזם לא כל האתרים משתנים באותה מהירות.
מע' החיסון שלנו לומדת ומשתנה, אבל לא כל אויב מקבל את אותו הטיפול, ויש מרכיבים שנלמדים מהר יותר מאחרים. זה הבסיס הרעיוני שבגינו מספיק חיסון בודד לפנאומוקוק, אבל בשפעת צריך יותר.
סתיו כסלו, בוגר תואר ראשון (בהצטיינות יתרה) במדעי הרפואה מאוניברסיטת תל אביב. סטודנט לרפואה בטכניון.
פורסם במקור בטוויטר (X) של המחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה