כמה מילים על חצבת - סתיו כסלו

 

חצבת היא המחלה המדבקת ביותר הידועה לאדם, והיא מועברת על ידי נגיף ה-Measles (נקרא גם Rubeola, להבדיל מנגיף האדמת Rubella). בדומה לנגיפים, לאחר הידבקות, ישנה תקופת חלון בה הנגיף דוגר בטרם מופיעה המחלה עצמה. במקרה של חצבת תקופת החלון נעה בין מספר ימים, ועד שבועיים.

הכוונה ב'מחלה עצמה' היא בראש ובראשונה לפריחה האופיינית של החצבת. עם זאת, עוד בתקופת החלון מתחילים סימפטומים מקדימים ("פרודרומליים"), אשר כוללים חום גבוה עד 40 מעלות, ואת ה-"CCC & P" - ראשי תיבות ל-cough, coryza, conjunctivitis, and photophobia. כלומר, אחרי 3-4 ימים מהחשיפה המטופלים מציגים שילוב של חום גבוה, שיעול, ריבוי הפרשות (נזלת, דמעת, רוק), דלקת בלחמיות העיניים, וכאבי ראש שמוחמרים באור בוהק. 

אחרי יום-יומיים של תחלואה כזו, בה מרגישים איפשהו בין סמרטוט לסחבה, מופיעים נגעים לבנים הידועים כ-"Koplic Spots" בחלל הפה. האמת היא ש-Koplik Spots ידועים בעיקר בחלל הפה, בחלקם הפנימי של הלחיים, אבל הם מופיעים גם בלחמיות העיניים ובואגינה בבנות.

אחרי עוד יום-יומיים לרוב מופיעה הפריחה האופיינית של החצבת; נגעים אדומים שמתחילים באיזור הראש-פנים, והולכים ומתפשטים מטה עד שמכסים את הגוף כולו (לוקח בדרך כלל יום-יומיים). לעיתים קרובות הנגעים מתחברים ויוצרים רובד אדום רציף שמכסה חלקים גדולים מהגוף.

על פי רוב, ביום שבו הפריחה מופיעה גם מרגישים הכי חולים, והחום הכי גבוה. עם זאת, רוב החולים מחלימים לאחר שלב זה, החום יורד, והפריחה נעלמת לפי סדר הופעתה (ראש -> גפיים תחתונות). החולים אגב נחשבים למדבקים 4 ימים לפני שהפריחה מופיעה, ועוד 4 ימים אחר כך (~8 ימים).

כאמור, מדובר במחלה המדבקת ביותר הידועה לאדם, בעלת העברה אווירנית. הנגיף שוהה בחלל עד שעתיים אחרי שהחולה עזב את המקום, והוא אינו מוגבל ממש לפי מרחק (בניגוד להעברה טיפתית שלרוב מדביקה ברדיוס של 2 מטר מהמטופל).

ועכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם, אם הנגיף מסתכם בקצת חום, שיעול, נזלת, ופריחה - בשביל מה עושים מזה כזה סיפור? האם זה שווה את החיסון?

הבעיה היא שאמנם רוב המטופלים מחלימים, אפילו רובם המוחץ, אבל יש כאלה שלא. כבר כעת ישנם 6 פעוטות שנפטרו מהמחלה הזו, ויהיו לצערנו עוד. שיעור התמותה מחצבת עומד על ~1-3 לכל 1000 נדבקים בלתי מחוסנים, וזאת על אף טיפול מקסימלי בעולם המערבי.

ממה מתים בחצבת? כלומר, איך חצבת הורגת?

בערך 5-10% מחולי החצבת מפתחים דלקת ריאות (לפעמים ויראלית בלבד, כלומר חסרת טיפול, ולפעמים החצבת גוררת זיהום חיידקי משני, כמו שקורה לעיתים בשפעת, ואז אפשר לטפל אנטיביוטית), ובנוסף שיעור דומה מפתח מחלת שלשולים והקאות שמובילים להתייבשות. מחלת השלשולים וההקאות יכולה להמשיך גם עד *חודש* לאחר היעלמות הפריחה, אבל בעולם המערבי עם הרפואה המודרנית, ניתן להתמודד עם ביטויים אלו.

הבעיה המרכזית של החצבת היא המעורבות המוחית שלה. חצבת יכולה לגרום לדלקת מוח ('אנצפליטיס') בארבעה מנגנונים שונים:

1. הדבקה ישירה של תאי המוח

2. טריגר אוטו-אימוני שתוקף את המוח (ADEM)

3. יצירת נגעים תוך-תאיים במדוכאי חיסון (MIBE)

4. דלקת מוח חבויה (SSPE)

לכל סוג של דלקת מוח יש מנגנון ולוח זמנים שונה, וכולן נדירות. מדובר על סדר גודל של 1 ל-1000 חולים שיפתח דלקת מוח אקוטית (בזמן המחלה החריפה), בערך 1 ל-1000 שיפתח דלקת מוח אוטואימונית (ADEM) בשבועות-חודשים לאחר המחלה, ובערך 1 ל-10,000 יפתחו דלקת מוח חביונית SSPE כ7-10 שנים לאחר מכן.

ל-ADEM ו-SSPE אין טיפול, ומדובר על 20% ו-100% תמותה בהתאמה. זאת אומרת שכבר כעת ישנם ילדים ישראליים שנדבקו בחצבת - אך גזר דינם ניתן, והם יפתחו SSPE קטלני בעוד כעשור. אין לדעת בזמן אמת מי יסבול מכך.

בעיה קשה נוספת של נגיף החצבת היא היותו נגיף אימונו-סופרסיבי, עקב יכולתו להדביק לא רק את מערכת הנשימה, העיכול, העצבים וכלי דם, אלא גם את תאי מערכת החיסון עצמם. מערכת החיסון היא מערכת מסועפת, מרובת זרועות, כך שקשה לפרט את כלל ההשפעות החיסוניות של החצבת בשרשור אחד.

אבל בכל זאת יש שלושה אלמנטים ששווה להתייחס אליהם בהקשר הנ"ל. ראשית, חצבת לא רק משתלטת על תא, הופכת אותו למפעל-ייצור-וירוסים, ומפרישה כמויות גדולות של נגיף לזרם הדם (תהליך שנקרא budding). לחצבת יש יכולת נוספת והיא הדבקה ישירה מתא-לתא. משמעות הדבר היא שהזרוע ההומרלית של מע' החיסון כלומר ההגנה שמבוססת על נוגדנים, איננה יעילה במיגור חצבת. זו בעיה בכל גיל, אבל בעיה חשובה במיוחד בתינוקות מתחת לגיל שנה, כיוון שבחצי השנה הראשונה לחיים מרכיב גדול בהגנה שלהם נשען על נוגדנים מהאם שהועברו דרך השליה במהלך ההריון.

מערכת החיסון של התינוקות עצמם אמנם מכילה את כל המאפיינים של מערכת חיסון בוגרת, אבל בכל זאת ישנם שינויים מסוימים ותהליכי הבשלה שמתפתחים עם הזמן, וההגנה התוך-תאית שלהם, בניגוד להומרלית, מגיעה לשיאה סביב גיל שנה. זו גם הסיבה שמתחילים לחסן החל מגיל שנה. אפשר להקדים ולחסן עוד קודם אבל מנה מוקדמת יותר איננה נספרת, כלומר, זו תהיה מנה נוספת ולא במקום המנה הראשונה.

מאפיין חיסוני שני של החצבת הוא פגיעה ישירה בזרוע של ההגנה התאית, זו שמבשילה לקראת גיל שנה. הדבר מייצר פגיעה חיסונית שמחזיקה מעמד חודשים, ובכך מגבירה את הישרדות הנגיף, וכן את הסיכון מזיהומים אחרים.

והמרכיב החיסוני השלישי של החצבת שהוא בר ציון, הוא תופעה איומה שנקראת "Immune Amnesia". נגיף החצבת תוקף באופן ממוקד את תאי הזיכרון של מערכת החיסון, ומשמיד אותם עד כליון. משמעות הדבר היא שכל הפתוגנים (חיידקים, וירוסים) אותם פגש המטופל לפני נגיף החצבת, יהיו חדשים עבורו בשנית.

מערכת החיסון שלנו היא חוזרנית, ובדומה למוח ולשרירים שלנו, נשענת על מפגשים מרובים עם אותו מושא. שריר לא גדל מאימון בודד, אף פריט מידע לא נצרב במוחנו משיעור בודד, וגם במערכת החיסון תהליך הלמידה הוא מדורג. מחיקת הזיכרון החיסוני היא תופעה שמופיעה ב-70-100% ממי שנדבק בחצבת, ועקב סיכון זה מאלצת לחזור על תכנית החיסונים מחדש.

לא ארחיב בשרשור הנוכחי על החיסונים הזמינים לחצבת (MMR, MMRV), אבל מדובר בחיסונים 'חיים-מוחלשים', בטוחים ויעילים, שלא גורמים לאף אחת מהתופעות הללו (לא דלקת ריאות, לא דלקת מוח, לא שלשולים והקאות, לא מחיקת מערכת החיסון...) ולא פחות חשוב, מקנים הגנה מפני התופעות המופרעות של החצבת במידה ונחשפים לנגיף החי שנפוץ כעת באוכלוסייה. אני לא אוהב להתמקד בפחד בשרשורים, אבל לא אכחיש שתופעת ה-Immune Amnesia מפחידה אותי באופן אישי, יותר מאשר דלקות המוח הקשות.

בכל אופן, עד כאן על נגיף החצבת. מקווה שהיה מעניין, וראו בשרשור הנ"ל המלצה חגיגית להתחסן. גם אם מחלימים (כמו שקורה לרוב הנדבקים!), חבל לשחק ברולטה רוסית, וגם חבל על הסיכון במחלה ממושכת עם השלכות ארוכות טווח. החיסונים הם בטוחים, יעילים, והנגיף איננו כזה.

רק בריאות ❤️

להרחבה: סקירה על חצבת 2025 - ב-New-England Journal of Medicine

סתיו כסלו, בוגר תואר ראשון (בהצטיינות יתרה) במדעי הרפואה מאוניברסיטת תל אביב. סטודנט לרפואה בטכניון.

פורסם במקור בטוויטר של המחבר