לאחרונה מסתובב ברשת מאמר שלכאורה מראה שילדים מחוסנים חולים יותר. המאמר הפך ויראלי בעקבות סרטון של אחד ממובילי ההתנגדות לחיסונים בארה"ב, שמציג אותו בפרשנות מוטה ובשילוב תיאוריות קונספירציה.
 |
| ילד חולה ציור מ-1665-1660 - Gabriel Metsu |
מכיוון שעלו כאן שאלות לגביו, הנה סקירה קצרה של המאמר:
המאמר מבוסס על נתוני חיובים כספיים משתי חברות ביטוח בארה"ב, ומתאר כביכול סיכון גבוה יותר למחלות כרוניות אצל ילדים מחוסנים.
יש במאמר הזה בעיות מתודולוגיות קשות: הקבוצות לא דומות (יותר פגים ובעיות לידה בקבוצת המחוסנים), והילדים המחוסנים היו במעקב רפואי הדוק יותר ולכן גם אובחנו יותר. זה יוצר הטיות חזקות שמנפחות הבדלים.
מחקרים גדולים, שעברו ביקורת עמיתים, לא מצאו קשר סיבתי בין חיסוני שגרה לבין המצבים שהחיבור בדק.
בשורה התחתונה - המאמר הזה לא מספק ראיה שחיסונים גורמים לנזק.
ובהרחבה:
יש במחקר הזה כמה בעיות מתודולוגיות מאוד בסיסיות, ואני אתמקד רק ב 3 מתוכן:
הראשונה - החוקרים מציינים במחקר שהקבוצה המחוסנת כללה יותר תינוקות במשקל לידה נמוך, יותר פגים, יותר תינוקות שנולדו עם מצוקה נשימתית, טראומה במהלך הלידה, ועוד. כל גורמים אלו מקושרים לעלייה בסיכון למחלות כרוניות ולצורך בטיפול רפואי בתקופת הילדות. כלומר, קבוצת ה"מחוסנים" והלא מחוסנים אינן דומות מלכתחילה וזה יוצר הטיה חזקה.
החוקרים מציינים הבדלים נוספים בין הקבוצות (יותר נשים ויותר ילדים ממוצא אפרו-אמריקאי בקבוצת המחוסנים), שגם להם עשויות להיות השפעות, אבל נתעלם מזה כרגע.
השנייה - מקור הנתונים הוא קודים מספריים של החזרים כספיים של חברות הביטוח (קוד אחד לחיסון, קוד אחר לביקור רופא, וכו').
השימוש בשירותים הרפואיים האלו, שעליהם ההורים פנו לקבלת החזר מחברת הביטוח, יהיה נפוץ יותר אצל מי שנמצא במערכת הבריאות.
הורים שמלכתחילה בחרו שלא לחסן את הילד שלהם באף חיסון, נוטים לפנות פחות לקבלת טיפול רפואי אצל אנשי מקצוע קונבנציונליים.
ילדים שאינם פונים (שההורים שלהם לא פונים) לא מופיעים במערכת.
השלישית - שימוש בקודים מספריים מתוך בסיס נתונים מנהלי/חשבוני הוא נוח אבל זה פתח לשגיאות.
ישנם הבדלי תיוג ושונות מהותית בפרקטיקה קלינית בין מקרים שונים שנופלים תחת קוד זהה.
מעבר לכך, במאמר יש תוצאות חריגות, כמו מחלות שהופיעו רק אצל מחוסנים, דבר שמרמז על בעיות חמורות באיסוף הנתונים.
והכי חשוב, העבודה לא פורסמה באף כתב עת מדעי, אלא הועלתה לרשת כטיוטה עצמאית.
כלומר, היא כלל לא עברה ביקורת מדעית. אילו העבודה הייתה מוגשת לפרסום, המגזין המקצועי היה דורש ביקורת עמיתים. שם היו צפות הבעיות המתודולוגיות והבעיות באיסוף הנתונים, וכנראה שהמחקר היה נפסל.
יש להניח שמחברי הדו"ח יודעים שזה המצב, ולכן בחרו להשאיר את החיבור שלהם כפי שהוא, כטיוטה שלא עברה שום ביקורת.
מכאן הדרך קצרה לסרטוני הפחדה באתרים קיקיוניים, לבעלי עניין שמנסים לעשות הון פוליטי, ולהפחדות חסרות בסיס ברשת.
אז איפה כן יש נתונים אמינים?
מחקרים רציניים, גדולים, שעברו ביקורת עמיתים.
למשל, מחקר שפורסם השנה (2025) ב-Annals of Internal Medicine, אחד העיתונים הרפואיים היוקרתיים בעולם: במחקר הזה נבדקו מעל 1.22 מיליון ילדים בדנמרק, ונמצא שאין שום קשר בין חשיפה לאלומיניום שבחיסונים לבין מחלות כרוניות, בעיות התפתחות או אוטיזם.
בדקו גם השפעה מצטברת (Dose-response) וגם שם לא נמצא שום קשר.
זה רק אחד מתוך עשרות מחקרים גדולים שמראים שוב ושוב את אותה מסקנה: אין עדות לכך שחיסוני שגרה גורמים לנזק, ויש עדויות חזקות מאוד שהם מצילים חיים.
בשורה התחתונה: הדו"ח שמסתובב ברשת אינו ראיה אמינה או מבוססת לגבי בטיחות חיסוני השגרה. הוא פשוט דוגמה איך אפשר להשתמש בנתונים לא מתאימים כדי להגיע למסקנות מטעות.
כשהולכים למקורות אמינים ומבוססי ראיות רואים תמונה ברורה: חיסונים בטוחים, יעילים, ומצילים חיים.
המאמר הבעייתי:
המחקר שפורסם השנה (2025) ב-Annals of Internal Medicine
נחשון שטייף - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה
פורסם בקבוצת הפייסבוק - מדברים על חיסונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה