איך לזהות טיעונים שנשמעים משכנעים, אבל מבוססים על היגיון שגוי
הוויכוחים על חיסונים מאופיינים לא פעם בסערת רגשות, הצפת מידע ובלבול בין עובדות לפרשנויות. אתגר אמיתי בשיח הזה הוא העובדה שחלק גדול מהטיעונים שנשמעים כביכול הגיוניים מבוססים בפועל על כשלים לוגיים - טעויות חשיבה שמטעות אותנו בלי שנרגיש.
חשוב להדגיש שהתופעה של כשלים לוגיים אינה מעידה לרעה על מי שחושש. רוב האנשים שמשתפים טיעונים כאלו לא מנסים להטעות, הם פשוט נחשפים למידע שנשמע להם הגיוני אבל מושתת על כשלים, וחשוב ללמוד לזהות את הכשלים האלו. אם בכל זאת נרצה למצוא אשמים, אפשר להפנות אצבע אל עבר משרד החינוך, שלא מלמד את המיומנויות האלו ולא מקנה אוריינות מידע בסיסית לתלמידים, ולכן האחריות עוברת אלינו - ללמוד לזהות את הכשלים הללו כדי לקבל החלטות על בסיס ידע אמיתי.
ועכשיו אחרי ההקדמה הגענו לתוכן, בואו נתחיל.
אד הומינם
במקום לענות לגופו של עניין, תוקפים את זהות הדובר. “הוא חלק מהמערכת, אז אי אפשר לסמוך עליו.”
הכללה נמהרת
מסיפור אחד למסקנה כוללת, הסקה רחבה מדי מהפרט. “אני מכירה ילד שחלה בחצבת והחלים בקלות, סימן שלא צריך חיסון"
תת־כשל של הכללה נמהרת נקרא כשל חיוניות מטעה - הדגשה של מקרה חריג כאילו הוא מייצג את הכלל.
פנייה אל הטבע
טיעון שמניח שטבעי זה בטוח, מלאכותי זה מסוכן. "עדיף לחלות, זה טבעי. חיסון לא טבעי ולכן מזיק". אבל גם וירוסים, רעלנים, נחשי צפע וגלי צונאמי כולם טבעיים.
אולי הדוגמה האהובה עלי בכשל הפניה אל הטבע, שהיא גם דוגמה של כשל מסוג משאלת לב (Wishful thinking): “עדיף לחלות וכך לפתח חסינות טבעית.” - ראשית, זו התעלמות מכך שחיסונים מגינים מפני מחלות שעלולות לגרום לסיבוכים חמורים ואף למוות. שנית, לטעון ש”עדיף לחלות כדי לפתח חסינות טבעית” זה כמו לטעון שהריון הוא אמצעי מניעה. אמנם אחרי כניסה להריון באמת יש כמה חודשים שבהם אי אפשר להקלט, אבל זה לגמרי מפספס את הנקודה…
אנלוגיה שגויה
השוואה שלא באמת עובדת: “אם החיסונים עובדים, למה לפחד מלא מחוסנים?”
כי חיסונים מפחיתים סיכון, הם לא קסם.
איש קש
הצגת טענה מעוותת כדי לתקוף אותה. “אתה אומר שהחיסונים בטוחים? אז אתה מאמין לכל מה שאומרים לך.”
הטענה המקורית הייתה שחיסונים בטוחים בסדרי גודל מהמחלות מפניהן הם מגינים, עם תופעות לוואי נדירות בהשוואה לסיכוני המחלות.
הרינג אדום
הסחת דיון לנושא לא קשור כדי לחמוק מהשאלה. "איך אפשר לסמוך על חיסון שעלת בהריון אם לא פרסמו פרוטוקולי קורונה?”
דילמה כוזבת
הצגת האפשרויות כבלעדיות כאשר המצב בפועל אינו כזה. "אם החיסון לא מונע הדבקה ב 100% - אז הוא לא יעיל בכלל."
במציאות אין כמעט שום דבר בעולם שהוא 100%.
טיעון מעגלי
כשההנחה עליה נשענת המסקנה זקוקה להוכחה בדיוק כמו המסקנה עצמה. "חיסונים אולי מונעים מחלות מסויימות, אבל גורמים למחלות אחרות".
נדרשת הוכחה לטענה שחיסונים גורמים למחלות. במציאות, חיסונים מונעים מחלות ספציפיות, ואינם גורמים למחלות אחרות.
כשל “מה אם”
חשש תאורטי ללא בסיס. “מה אם בעוד 20 שנה נגלה נזק שלא ידוע עכשיו?”
אפשר לשאול “מה אם” על כל טיפול רפואי, אוכל או טכנולוגיה.
היפוך נטל ההוכחה
תסביר למה זה לא נכון, או "תוכיח לי שהחיסון לא גורם להצהבת שיניים.”
חובת ההוכחה היא על מי שמביא טענה, לא להפך.
דוגמה טובה לטיעון הזה (שאינה עוסקת ישירות בחיסונים), היא קנקן התה של ראסל: "אילו טענתי שבין כדור הארץ למאדים מסתובב קנקן תה מחרסינה במסלול אליפטי סביב השמש, איש לא היה יכול להפריך את הטַענה שלי כל עוד הייתי דואג לציין שמידות הקנקן כה קטנות, כך שלא ניתן לצפות בו אף בטלסקופ החזק ביותר העומד לרשותנו. אך אילו הייתי עומד על הטיעון שלי ואומר כי מכיוון שלא ניתן להפריך את הטענה, זו תהיה עזות מצח לפקפק בה, אחשב בצדק למי שמדבר שטויות."
כשל פוסט הוק
בלבול בין צירוף מקרים לסיבתיות. “הילד קיבל חיסון ואז הופיעה בעיה, החיסון אשם.”
הטיית אישור
אני רואה רק מה שמתאים לתפיסת העולם שלי. “אני מכירה המון שנפגעו מחיסונים.”
אנשים נוטים לשים לב רק למקרים שתומכים במה שהם כבר מאמינים, ולהתעלם ממקרים שסותרים את זה (כמו מיליוני ילדים שחוסנו ללא בעיה).
זה כמובן לא נעשה בזדון, כך המוח האנושי עובד. השיטה המדעית נועדה בדיוק כדי להתגבר על ההטיה הזו.
מדרון חלקלק
זה כשל שמניח שתוצאה קיצונית תתרחש בהכרח, למרות שאין שום קשר סיבתי. “אם נאשר לחסן את הילד, עוד יכריחו אותנו לחסן בכפייה.”
בפועל, המלצות חיסון מבוססות על נתונים בלבד, לא על תכניות אפלות.
טיעון הפופולריות
“אם כל כך הרבה הורים חושבים שחיסונים גרמו נזק, כנראה שמשהו שם נכון.”
תפיסה רווחת אינה הוכחה. טיעון שמבוסס על פופולריות ולא על עובדות.
תחושת בטן (Appeal to intuition)
תחושת בטן במקום ראיות. “הגוף של התינוק מרגיש לי קטן מדי לחיסון” או "לא נראה לי הגיוני להכניס חומרים זרים לגוף של תינוק קטן כל כך".
אינטואיציה היא כלי נהדר שהורים משתמשים בו בהצלחה רבה. אמא בדרך כלל באמת יודעת יותר טוב מכולם מתי הילד שלה מרגיש לא טוב, אבל האינטואיציה הזו לא יכולה לסייע לה לזהות את הגורם לתחושה הזו. במציאות, חיסונים נבדקים לאורך שנים, עם מעקבים על מאות אלפי מקרים, בעוד שאינטואיציה היא פשוט תחושת בטן. היא חשובה, אבל אינה מהווה תחליף לנתונים.
היוריסטיקה של זמינות (Availability heuristic)
“יש המון סרטוני טיקטוק על נפגעי חיסונים, אז זה חייב להיות נפוץ.” המוח שלנו מעריך סיכון לפי מה שזמין לנו בתודעה, ואם נחשפים להרבה סיפורים נראה לנו שהתופעה שכיחה.
טיעון מן הבורות
“לא יודעים הכול על החיסון, אז ייתכן שהוא מסוכן.”
חוסר ידע לא מוכיח סיכון. המעבר הזה הוא כשל לוגי קלאסי, שמתחבר לכשל הזזת השער. אם הוכח שחיסון לא גורם לאוטיזם, ינסו לטעון שלא ידוע אם החיסון לא גורם למחלות אוטואימוניות, ואם הוכח שהחיסון לא גורם למחלות אוטואימוניות, ינסו לטעון שלא הוכח שהחיסון לא גורם לנשירת שיער, וכן הלאה.
“אני רק שאלה”
רמיזה במקום טיעון, כוללת משפטים כמו “אני רק שואלת למה יש אלומיניום בחיסון”, לעיתים אינה באמת שאלה אלא טקטיקה שמטרתה לעורר חשד.
פנייה לרגש
“תסתכלו על סרטון של אמא שבוכה על הילד שלה, איך אתם ממשיכים לחסן?” הכאב אמיתי ומובן, אבל החלטות רפואיות חייבות להתבסס על ראיות, לא על רגש, אחרת היינו מפחדים לעלות על רכב אחרי כל כתבה על תאונת דרכים.
אנקדוטות, או סיפורים אישיים
“התחסנתי נגד שפעת ואחרי כמה ימים חליתי” - גם אם אכן חלית במחלה ולא רק סבלת מחום זמני כתגובה לחיסון, סיפור אישי אינו ראיה מדעית.
חיסון מגן מפני מחלה ספציפית, וניתן להדבק במחלות אחרות גם ללא קשר לחיסון.
סיכום חלק א’
כשלים לוגיים הם לא “תכסיס” של מתנגדי חיסונים, הם חלק מהדרך שבה המוח האנושי עובד. היכולת לזהות אותם מאפשרת לנו לנקות רעשים, לראות את המציאות בבהירות ולקבל החלטות רפואיות מבוססות נתונים ולא מבוססות על רגש, בלבול או הפחדות.
כשמנקים את רעשי הרקע ומביטים בטיעונים בעיניים פקוחות, מגלים שחלק גדול מהוויכוחים סביב חיסונים לא נובע ממידע רפואי סותר אלא מהיגיון שגוי, מהשוואות לא נכונות, ומפירוש מוטעה של צירופי מקרים.
כשלים לוגיים יכולים לגרום לטיעון להישמע חזק גם כשהוא חסר בסיס, ולכן הם כל כך נפוצים בשיח הזה.
בפוסט הבא (חלק ב’) נצלול לכשלים נוספים שמופיעים שוב ושוב בשיח.
בריאות לכולם.
לקריאה נוספת
איך מזהים טענות שמבוססות על הפחדה ולא על מדע? - נחשון שטייף
נחשון שטייף - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה
פורסם בקבוצת הפייסבוק - מדברים על חיסונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה