השנה היא 2001. אני דודה טרייה, ללא ילדים משלי, קוראת מעבר לכתף של גיסתי באתר שעוסק בהורות ״טבעית״. באתר הזה מדברים גם על חיסונים - ולא בנימה הכי אוהדת. הדיון מתון יחסית להיום; יש הסכמה עקרונית שחיסונים יכולים למנוע מחלות, אבל שני טיעונים חוזרים שם שוב ושוב: המחלות שמחסנים נגדן הן בעצם קלות ולא מסוכנות, בטח לא לתינוק בריא ויונק; ולא בטוח שבאמת צריך חיסונים או שממליצים עליהם בגלל אינטרסים כספיים.
הבנתם נכון: כבר בשנת 2001 היה שיח של מתנגדי חיסונים ברשת. מתנגדי חיסונים לא נוצרו עם הקורונה; הם היו קיימים מאז שיש חיסונים, והם היו ברשת מאז שיש רשת. למעשה, שנה לפני הקורונה, ארגון הבריאות העולמי הכריז עליהם כעל אחד מעשרת איומי הבריאות המשמעותיים על האנושות (קישור בתגובות).
 |
| תודה לארז גרטי שהפך את הסיפור שלי לקומיקס חח ארז הוא אחד האנשים שעזרו לי ללמוד על חיסונים ולהפריך המון שקרים - הוא לא יודע את זה אבל למדתי המון מהפוסטים שלו בפייסבוק בשנים של הקורונה |
הפוסט הזה מוקדש לכל אמא שנחשפה למידע מלחיץ על חיסונים ולכל אבא מוטרד. אני רוצה לספר לכם איך קרה שהפכתי, כמוכם, למה שנקרא ״הססנית חיסונים״; מה גרם לי להתפכח; ולמה אני ממליצה גם לכם להפסיק לסמוך על האינטואיציה שלכם.
השנה היא 2006. ילדתי בשעה טובה, ומצוידת באותן טענות שקראתי (מה שנקרא, ״עשיתי את המחקר שלי״), החלטתי שלא אצמד לתכנית החיסונים של משרד הבריאות. אני יודעת שהרבה פה שואלים את עצמם מה עובר להורים שלא מחסנים בראש, אז אסביר: חשבתי שאני אמא טובה יותר ממפני שאני לא פועלת ״אוטומטית״ ולא עושה כל מה שאומרים לי בלי לבדוק.
איך בדקתי? קבעתי תור ל-״ייעוץ חיסונים״, בתשלום, אצל רופאה. היום אני יודעת שהיא אחת מהרבה שרלטנים שגוזרים קופון על פחדים של הורים תמימים. לא ממש טרחתי לחפש מידע מעבר למה שהיא אמרה לי; עצם העובדה שהתייעצתי עם רופאת ילדים גרמה לי להרגיש רגועה - הרי לא יתכן שרופאה תמליץ לי לפעול בדרך שעלולה לפגוע בתינוק שלי??? (אוי, התמימות).
וכך עמדתי בפקקים עם ילד בן חודשיים כדי לקבל בגדול את ההמלצות הבאות: לפצל את המחומשת לסדרה של 12 (!!!!) זריקות במקום 4, ולדחות את חיסוני הצהבת ו-MMR לקראת גיל ההתבגרות. ההמלצה הראשונה נשמעה לי הזויה אפילו אז - לא ראיתי שום הגיון בלדקור ילד 12 פעמים במקום 4, ולא ראיתי איך זה מקל עליו בשום צורה. אבל את חיסוני הצהבת ואת MMR אכן דחיתי - ככל שידעתי אז, לא חשבתי שיש סיבה למהר לתת אותם.
חשוב לי להבהיר - לא התכחשתי אפילו אז לעצם קיום המחלות או לעובדה שלפחות חלק מהן מסוכנות. לגבי טטנוס לא היתה לי שום התלבטות אפילו לשניה, והבנתי שכל המחלות שכלולות במחומשת מסוכנות במיוחד לפני גיל שנה (אפילו הרופאה איתה התיעצתי חשבה כך) ולכן מטומטם לדחות חיסונים שממש קריטי לקבל סמוך ללידה.
אבל כן נפלתי לשקר שצהבת B היא מחלת מין, ולכן תינוקות לא צריכים להתחסן נגדה; וחששתי גם מ- MMR, ופה יאמר לזכותי שאותו ״מחקר״ מזויף שיצא בשנת 1998, והחל את מחול השדים האינסופי סביב השקר של חיסונים שגורמים כביכול לאוטיזם, נמשך והופרך סופית רק בשנת 2010 - כמה שנים אחרי אותו ״יעוץ״ חיסונים.
בשלב הזה בעצם סיימתי את ההתלבטות שלי בנושא חיסונים. את הילד השני חיסנתי לפי אותו נוהל כמו את הראשון, ומאותו רגע לא היה לי שום עניין להשתתף בדיוני חיסונים עם הורים אחרים. כשהתחברתי לפייסבוק כמה שנים מאוחר יותר, לא טרחתי בכלל להצטרף לקבוצות חיסונים. ידעתי שיש כאלה, ידעתי שיש כאלה שבהן יש שיח ״בעד ונגד״ חיסונים, חשבתי שהשיח הזה בסך הכל לגיטימי, אבל בסך הכל - לא חשבתי על זה יותר מדי.
בשנת 2013 החל מבצע ״שתי טיפות״ לחיסון בפוליו חי מוחלש. קיבלתי הודעה מטיפת חלב לבוא לחסן את הבנים, אבל ראיתי בפייסבוק פוסט של מישהי שהכרתי שכתבה שלא כדאי להתחסן, וחיברה את זה שוב, איכשהו, ל-״אינטרסים הכלכליים״ של חברות הפארמה. לא ממש טרחתי להתעמק בהגיון של מה שהיא כתבה, או לאמת את זה מול אנשי מקצוע. זו היתה מישהי שהכרתי קצת; הנחתי שהיא יודעת על מה היא מדברת; ואם היא כותבת שלא כדאי להתחסן, כנראה יש סיבה. בזאת הסתכם שיקול הדעת שהוביל להחלטה להשאיר את הבנים שלי חשופים להדבקה (גם אם לא לסיבוכים) בפוליו.
וזו הנקודה הכי חשובה: לא באמת חשבתי או התעמקתי בטיעונים נגד חיסונים.
עברו עוד כמה שנים. יום אחד, בעודי גוללת את הפיד, נתקלתי בתמונה הבאה, והזדעזעתי. לתדהמתי הגדולה נוכחתי לדעת שהצילום לקוח מתוך קבוצת פייסבוק שעד אז חשבתי שהיא קבוצה לגיטימית שעוסקת בדיון על חיסונים - רק שאף פעם לא ביקרתי בה, אז לא באמת ידעתי מה קורה שם. נכנסתי לקבוצה וחיפשתי את הפוסט המקורי; אתם יודעים, לפעמים עריכה מגמתית יכולה להציג תמונה שחורה יותר מהמציאות. אבל לא - כשנכנסתי לקבוצה גיליתי שהדיון המלא אפילו יותר גרוע, ושהקבוצה מלאה וגדושה דיונים דומים (*).
 |
| (*) אל תנסו לחפש את הפוסט שבתמונה; הקבוצה שבה הוא פורסם נסגרה, אבל לצערי השיח בקבוצות אחרות של מתנגדי חיסונים מסוכן ומטורלל בדיוק באותה מידה גם היום. התמונה נלקחה מהעמוד של ד״ר ליאור אונגר, רופא שעסק בעבר בחשיפה של הנעשה בקבוצות של מתנגדי חיסונים. הוא התחיל לעסוק בכך אחרי שהגיע לחדר הניתוחים שלו תינוק שנפל קורבן לתעמולה של מתנגדי חיסונים וסבל מדימום מוחי לאחר שלא קיבל ויטמין K אחרי הלידה. התינוק שרד, אבל נותר עם פגיעה מוחית. |
באותו יום התחלתי לחשוב.
הבנתי מהר מאד שזו לא קבוצה של ״בעד ונגד״, אלא נגד חיסונים, ולא רק נגד חיסונים אלא נגד רפואה מודרנית בכלל. נחרדתי לגלות שהקבוצה מעודדת הורים להזניח ילדים חולים ופצועים, ולמנוע מהם לא רק רפואה מונעת אלא טיפול רפואי מכל סוג, כולל הקלה על כאב, גם במצבים קיצוניים כמו בפוסט שצרפתי. ולמרות כל זה הטענות שהועלו שם נגד חיסונים עדיין נשמעו לי הגיוניות בחלקן; לכל הפחות, כאלה שמצריכות בדיקה. אז התחלתי לבדוק, והפעם באמת.
זה היה השלב שבו הגעתי לקבוצה ״מדברים על חיסונים״. התחלתי לקרוא את ההסברים המפורטים שנכתבו שם ע״י רופאים, מדעניות, אחיות וחוקרים. כל פעם שחיפשתי פה הסבר לטענה כלשהי מצאתי לא דיון אחד אלא עשרות שהפריכו אותה מכל כיוון אפשרי. מפה המשכתי גם לאתרים חיצוניים - בלוגים ועמודי פייסבוק של מדענים, רופאים וחובבי מדע (אצרף רשימת קישורים בתגובות), אתר ״מדעת״ כמובן, הבלוג של מכון דוידסון, מחקרים רבים ועוד ועוד.
אחת אחת, כל הטענות המפחידות קרסו. זה לקח זמן, ולעתים קרובות הייתי צריכה להתאמץ כדי לפענח הסברים ביולוגיים או סטטיסטיים שאין לי את הההשכלה המתאימה להבין אותם בשלוף. אבל לבסוף, כעבור שבועות רבים, הגעתי למסקנה פשוטה: אין למתנגדי חיסונים ולו טענה אחת נכונה. הבנתי שגם כל טענה חדשה שאתקל בה תתגלה כשקר ברגע שאבדוק, ואכן, עד עצם היום הזה, 7 שנים מאוחר יותר, עדיין לא נתקלתי בטענה שלא התגלתה כשקר.
מה זה אומר שהתחלתי לחשוב?
יש לנו שתי מערכות חשיבה: אחת מהירה ואינטואיטיבית, והשניה איטית ורציונלית.
במצבי חירום, חשיבה אינטואיטיבית יכולה ליטרלי להציל אותנו; בתור ציידים לקטים, כששמענו רחש בשיחים לא היה לנו זמן לבדוק איזה חיה בדיוק עומדת לזנק עלינו - היינו צריכים לסמוך על האינטואיציה ופשוט להתחיל לרוץ. יש רק בעיה אחת עם חשיבה אינטואיטיבית: היא לא אמינה. לפעמים היא יכולה להציל אותנו ממוות ודאי, ולפעמים נגלה בדיעבד שהרחש בשיחים היה רק קיפוד או אנטילופה.
חשיבה רציונלית היא חשיבה איטית שבעזרתה אנחנו אוספים מידע ובודקים נתונים. רוב הזמן אנחנו לא משתמשים בה, מפני שהיא דורשת מאמץ - אבל זו החשיבה שמונעת מאיתנו לעשות טעויות.
כשאנחנו צריכים להחליט אם לחסן, זה לא מצב חירום; לכן צריך להפעיל חשיבה רציונלית - כי החשיבה האינטואיטיבית עלולה להטעות אותנו. וזה בדיוק מה שקרה לי.
כשמניחים את האינטואיציה בצד, אי אפשר להתעלם מהסתירות, השגיאות, הנחות היסוד השגויות ולעתים קרובות - השקרים הבוטים, בטענות של מתנגדי חיסונים. בפוסט נפרד אדגים כמה קל לפרק טענות נפוצות של מתנגדי חיסונים כשמפעילים חשיבה רציונלית, ואיך מה שאינטואיטיבית נשמע הגיוני, מתפורר לחלוטין כשמסתכלים על נתונים.
לכולנו יש נטייה לחשוב אינטואיטיבית רוב הזמן, אבל הורים טריים מועדים לזה במיוחד, כי ההורמונים והחששות הטבעיים בתקופה הזאת מקשים על חשיבה רציונלית.
מתנגדי חיסונים יודעים את זה מצוין. הם יודעים שרובכם לא משתמשים בחשיבה רציונלית, ומקבלים החלטות אינטואיטיביות ומבוססות רגש. הם יודעים שהם יכולים להפיץ דיסאינפורמציה כי רובכם לא תעשו בדיקת עובדות, ולא תלכו לחפש בעצמכם את הנתונים, או לקרוא את המחקר המקורי. הם יודעים שהם יכולים להמציא נתונים, לסלף אותם, ולשקר בגלוי - ורובכם תאמינו.
ולכן אני ממליצה לא לסמוך על האינטואיציה שלכם. זה בסדר להקשיב לה; זה מצוין אם היא גורמת לכם לשאול שאלות. אבל אם תתנו לה לקבל החלטות, היא תכנס לפאניקה, ותגרום לכם ליפול לשקרים ולדיסאינפורמציה.
ראיתם תוכן שהפחיד אתכם?
תזכרו שהאינטואיציה שלכם פועלת נגדכם, מפעילה את אזורי הרגש והפחד במוח, והם מפריעים לכם לבדוק את העובדות.
שימו את הפחד בצד, קחו את הזמן ו ת ח ש ב ו.
תבקשו לראות מקורות.
תבקשו לראות נתונים.
תאמתו את העובדות.
ואם אתם לא טובים בלעשות את כל זה בעצמכם - תשאלו אנשי מקצוע.
אל תתנו למתנגדי חיסונים לגרום לכם לסכן את הילדים שלכם, כמו שאני סיכנתי את שלי.
אחרי שנים שאני צופה מהצד בשטף ההולך וגובר של דיסאינפורמציה שהורים טריים מתמודדים איתו, בפרט בנושא חיסונים אבל ממש לא רק, החלטתי להתנדב במדעת ולעזור בניהול הקבוצה. את התסכול והתיעוב שלי מאותם אנשים שמפיצים דיסאינפורמציה, חרדה ובלבול, וגורמים לסבל ומוות מיותר של תינוקות - אני מתעלת לפעילות שלי כאן.
אתם מוזמנים לשתף.
לקריאה נוספת, ומקורות מידע אמינים שרבים מהם עזרו לי בתקופה שבה התפכחתי מהשקרים.
התנגדות לחיסונים כאחד מהאיומים על האנושות (קישור מלפני הקורונה) - באתר ה-WHO - מ-2019
הסכנה בהתנגדות לחיסונים - בכתב העת Human Vaccines & Immunotherapeutics מ-2017
אתרים ובלוגים עם מידע אמין על חיסונים:
חיסוני השגרה - מידע מאתר משרד הבריאות
מדעת - האתר הישראלי הראשון העומד בקריטריונים של ארגון הבריאות העולמי, ונכלל ברשת בטיחות החיסונים
הבלוג של תומר רובין, רופא וביולוג
הבלוג של ד״ר אפי, רופא ילדים
הבלוג של ד״ר מהדי, רופא ילדים
הבלוג של כבי שינדלר, ד״ר לביולוגיה מולקולרית
הבלוג של אשד לין, מאסטר בבריאות הציבור
הבלוג של קולו אור (קשה להגדיר אותו… תתרשמו בעצמכם)
הבלוג של מכון דוידסון
מידע על חיסונים באתר בי״ח שניידר לילדים
מידע על חיסונים באתר בי״ח לילדים בפילדלפיה (באנגלית)
מידע מאתר איגוד רופאי הילדים בארה״ב (באנגלית)
על שתי מערכות חשיבה - האינטואיטיבית והרציונלית - בויקיפדיה
דף הפייסבוק של ד״ר ליאור אונגר (צריך לגלול לפוסטים מ 2018-2021)
אורית סופר - מתנדבת בעמותת מדעת ומנהלת בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים
פורסם בקבוצת הפייסבוק של עמותת מדעת "מדברים על חיסונים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה