בשנים האחרונות מידע שקרי - כזה שלא מבוסס על הוכחות או שמסתמך על שמועות - נחשב לאחת הבעיות החברתיות המשמעותיות ביותר של המאה ה-21. בנושאים כמו בריאות הציבור, יש הטוענים שמדובר באחד האיומים הגדולים על החברה המודרנית.
אחת הדוגמאות להשלכות של מידע שקרי, שבה אנחנו עוסקים על בסיס יומי בקבוצה, היא הססנות חיסונים. זו תופעה שהפכה בשנים האחרונות לאיום בריאותי עולמי, וגרמה בין היתר לעלייה של עשרות אחוזים במקרי חצבת ופוליו בכל העולם (כולל התפרצות החצבת המקומית שלנו שנמשכת כבר שנה ועוד לא רואים את הסוף שלה).
במקרה של חיסונים, חלק ניכר מהמידע השקרי הוא דיסאינפורמציה, כלומר לא סתם מידע שקרי, אלא כזה שמופץ ביודעין ובכוונה על מנת לערער כמה שיותר הורים, ולהפוך גם אותם לשותפים פעילים שעוזרים בעצמם להפיץ את המידע השקרי.
בפוסט הזה אסביר:
- למה אנשים מאמינים למידע שקרי;
- איך רשתות חברתיות מחזקות את הנטיה להאמין למידע שקרי;
- מהן ״תיבות תהודה״, איך הן נוצרות, ואיך הן מחריפות את הבעיה של מידע שקרי;
- ומה אפשר לעשות כדי להגן על עצמכם מפני מידע שקרי.
למה אנשים בכלל מאמינים למידע שקרי?
יש כמה מנגנונים פסיכולוגיים שפועלים על כולנו, במידה זו או אחרת, ויש כאלה שגורמים לאנשים מסוימים להאמין למידע שקרי יותר מאחרים.
אבל האמונה במידע שקרי היא רק חלק קטן מהבעיה; הקושי העיקרי בהתמודדות עם מידע שקרי היא שהוא "דביק": כלומר, גם אחרי שאנשים שהאמינו למידע שקרי נחשפים לתיקון עובדתי, הרבה פעמים זה לא גורם להם להפסיק להאמין בו. לפעמים הם מתקשים להאמין שמדובר במידע לא נכון, ולפעמים הם סתם לא מצליחים לזכור מה באמת נכון – המידע המקורי או התיקון.
הנה כמה הסברים למה אנשים מאמינים למידע שקרי, ומתקשים לקבל שהוא שגוי:
- חרדה בריאותית - אנשים שסובלים מחרדה בנושאי בריאות נוטים להיות כאלה שנוטים גם להאמין יותר בקלות למידע שקרי (כמו פוסטים שמתארים למשל תופעות לוואי מפחידות אחרי חיסון). זה קורה בגלל שילוב של שני דברים: הצורך לחפש מידע כדי להרגיע את הדאגה (מה שמוביל לחשיפה למידע שקרי), והקושי הרגשי לעבד את המידע במצב של חרדה, ולזהות טעויות וכשלים לוגיים (מה שמקל על האמונה בו).
- רגשות שליליים - אנשים שמרגישים רגשות שליליים (כמו כעס או תסכול) בזמן שהם נתקלים במידע שקרי, מועדים להאמין לו יותר מאנשים רגועים ושמחים. זו הסיבה שתקופות של מלחמות ומגיפות לאורך ההיסטוריה היו ונשארו כר פורה לתיאוריות קונספירציה, כמו למשל האשמות של היהודים בהפצת המגיפה השחורה במאה ה-14, שהרבה אנשים כועסים שפחדו מהמגיפה האמינו לה.
- הטיית האישוש - לכולנו יש נטייה לחפש מידע שמתאים למה שאנחנו כבר מאמינים בו, ולהתעלם ממידע שסותר את זה. קוראים לנטייה הזאת ״הטיית האישוש״, וחשוב מאד להיות מודעים אליה. אנשים שלא מודעים להטיית האישוש לא שמים לב שהם משתמשים בדעות ובעמדות שלהם כקיצורי דרך מהירים כדי להחליט אם מידע חדש הוא אמין בלי לבדוק אותו; וכשלא טורחים לעשות בדיקת עובדות מעמיקה, קל מאד להאמין למידע שקרי.
- אפקט ההשפעה המתמשכת מסביר למה מידע שקרי ״נדבק״, וממשיך להשפיע על המחשבה והחלטות של האדם שמאמין בו גם אחרי שנחשף לתיקון עובדתי. זה קשור לאופן שבו הזיכרון עובד: התיקון לא מחליף את המידע השקרי בזיכרון, אלא ״מתויק״ לצדו. שני פריטי המידע האלה מתחרים זה בזה על הקלות שבה אפשר לשלוף אותם מהזיכרון. מתברר שלאורך זמן, קל יותר לשלוף דווקא את המידע השקרי; מחקרים הראו שהזיכרון של התיקון העובדתי נעלם מהר יותר.
- אפקט האמת האשלייתית מסביר למה מידע שקרי נשאר בזיכרון יותר זמן מאשר עובדות נכונות, וקל יותר לשלוף אותו: אנשים נוטים לבלבל בין מידע מוכר למידע נכון. בגלל שמידע שקרי הוא בדרך כלל נפוץ יותר ויש לו יותר חשיפה מתיקונים עובדתיים (תכף נבין למה זה קורה), הוא נתפס כמידע מוכר יותר, וקשה יותר לזכור שהוא בעצם שקרי.
- ריאקטנס פסיכולוגי - כשאנשים מרגישים שמאיימים על החופש שלהם לפעול או לחשוב, הם נוטים לאמץ או לחזק אמונה בדעות מסוימות דווקא בגלל שהגורם שנתפס כמאיים (כמו למשל משרד הבריאות) מנסה להוכיח שהן לא נכונות. זה מה שיכול להסביר למה עבור הרבה אנשים הקורונה היתה קו פרשת המים שגרם להם להתחיל לפקפק בחיסונים - ההגבלות שהוטלו באותה תקופה פשוט גרמו לאנשים מסוימים להגיב באנטי גורף לכל מידע נכון שהגיע ממקורות שנתפסו כאיום על החירות שלהם, בלי לבדוק את המידע ובלי להפעיל שיקול דעת.
איך רשתות חברתיות מגדילות את הסיכוי של אנשים להחשף למידע שקרי ולהאמין לו?
המנגנונים הפסיכולוגיים שגורמים לאנשים להאמין למידע שקרי הם לא חדשים; אבל השילוב ביניהם לבין האופי של השיח ברשתות החברתיות יכול להסביר למה התופעה הזאת מתקרבת בשנים האחרונות לממדים של קטסטרופה גלובלית.
האלגוריתם, שקובע איזה תוכן המשתמשים יראו, פועל בצורה שמחזקת ומעצימה את המנגנונים הפסיכולוגיים שמשפיעים על האמונה במידע שקרי. המשמעות היא שאנשים שנוטים מראש להאמין למידע שקרי הם אלה שהכי מועדים להחשף אליו ברשתות החברתיות, הסיכוי שיאמינו לו עוד יותר גדול, והסיכוי שיחשפו לתיקון עובדתי קטן בהרבה; וגם אם יחשפו לתיקון, ברוב המקרים זה לא יעזור.
יש שני מאפיינים עיקריים של הרשתות החברתיות שתורמים להחרפת הבעיה: המהירות שבה מידע שקרי מתפשט, וההסתגרות של משתמשים בתוך תיבות תהודה שמהדהדות אותו.
התפשטות של מידע שקרי ברשתות חברתיות
רשתות חברתיות עוזרות למידע שקרי להגיע ליותר אנשים ולהתפשט מהר יותר ממידע נכון. הסיבה לכך היא הקלות הטכנית שבה אפשר לשתף מידע שקרי, יחד עם הנטייה של מידע כזה לעורר רגשות שליליים, כמו כעס. רגשות שליליים לא רק גורמים למשתמשים להאמין יותר למידע, אלא גם דוחפים יותר משתמשים לשתף אותו. הרבה שיתופים גורמים לכך שיותר אנשים נתקלים באותו מידע שקרי שוב ושוב, ובסוף, בגלל אפקט האמת האשלייתית, הם שומרים אותו בזיכרון כמידע נכון.
״תיבות תהודה״ ברשתות החברתיות (או: איך האלגוריתם מונע מאיתנו להחשף ולהאמין למידע חדש)
רשתות חברתיות מאפשרות לנו, כביכול, לדבר עם כל אדם בעולם ולהרחיב את השיח ואת מגוון הדעות. אבל למעשה, רוב האנשים נוטים להתחבר ברשתות החברתיות לאותו סוג של אנשים שהם מכירים מחוץ להן, ולצרוך מידע שתואם לדעות קיימות. השילוב בין הנטיות האלה לבין האלגוריתם מוביל ליצירת "תיבות תהודה".
תיבת תהודה היא מרחב הומוגני שמהדהד למשתמשים שנמצאים בתוכו מגוון הולך ומצטמצם של דעות ועמדות, ומונע מהם לראות מידע חיצוני או להיות פתוחים לקבל אותו.
הטיית האישוש משחקת תפקיד חשוב בדחייה של מידע חדש וסותר שנכנס לתיבת התהודה, ואליה מצטרפת תופעה נוספת – "חשיבת יחד", שגורמת לחברים בתיבת התהודה להתאחד סביב הדעות שלה ולדחות כל ניסיון לתקן או לשנות אותן, כשקבלת הדעות של הקבוצה הופכת ממש לחלק מהזהות של החברים בה.
כשאין גישה למידע אחר, או קולות ביקורתיים בתוך תיבת התהודה, אין שום דבר שמונע מהשיח להקצין עד כדי הפצה של קונספירציות. ההקצנה של השיח יוצרת פערים מאד גדולים בין תיבות תהודה שונות.
כשאנשים נקלעים לתיבת תהודה חדשה, הם מגלים פערים ענקיים בין הדעות והעמדות שהם מכירים מתיבת התהודה המוכרת, לבין מה שהם רואים במרחב החדש; לעתים קרובות הדיעה בתיבת תהודה אחת תהיה ההפך הגמור מהדיעה בתיבת תהודה אחרת.
הפערים בשיח בין תיבות תהודה גורמים לאנשים לחוות דיסוננס קוגנטיבי כשהם נחשפים למידע חדש ושונה בצורה קיצונית ממה שראו עד אז.
כשזה קורה, נדרש מאמץ מנטלי גדול מאד לבדוק מה באמת נכון ומה לא, ועוד יותר כדי להכיר באפשרות שכל מה שתפסתם כאמת בעצם לא נכון. זה נכון במיוחד לאנשים שהספיקו לאמץ את הדעות של תיבת התהודה שהם נמצאים בה כחלק מהזהות העצמית שלהם.
הכי קל לפתור את הדיסוננס באמצעות פסילה גורפת של המידע החדש בלי בדיקה - וזה מה שבאמת קורה ברוב המקרים. ככה, במקום להרחיב את הידע, הרשתות החברתיות יוצרות פערי ידע, פיצול והקצנה של השיח.
אנחנו רואים את זה לעתים קרובות מאד כאן בקבוצה: הרבה פעמים הורים חוששים מגיעים לכאן מתיבת תהודה שמהדהדת הפחדות מחיסונים, מעלים פוסט ומשתפים בחששות שלהם, אבל מתקשים לעכל את הפער בין המידע שהם מקבלים בתגובות, לבין ההפחדות המוגזמות והקיצוניות שנחשפו אליהן שם. הרבה מההורים האלה פשוט נעלמים ומוותרים על הדיון ועל האפשרות לבחון מחדש את המידע על חיסונים. זה לא הם - זה האלגוריתם.
המחשבה שכל המידע ברשת זמין ונגיש לכל אדם היא לא יותר מאשלייה. קשה מאד להחלץ מהנטייה הטבעית להאחז רק במידע שנוח לנו לקבל; כשאנחנו מפקידים את עצמנו בידי האלגוריתם, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בכלא מנטלי של ממש - ורק אנחנו יכולים לחלץ את עצמנו משם.
איך מתגוננים מפני מידע שקרי?
חשיפה למידע שקרי, ואמונה במידע שקרי, הן תוצאות של הסתגרות לא מודעת בתיבות תהודה בזמן הגלישה שלכם ברשתות חברתיות. חשיפה למידע שקרי גורמת למצוקה רגשית, תסכול ובלבול, בעיקר כשנחשפים לפערים בין המידע בתיבת התהודה שלכם למידע שמגיע מבחוץ.
לא סתם המון פוסטים שהורים מפרסמים פה מביעים המון קושי, ונפתחים בהצהרות כמו ״אין מבולבלת ממני״ או ״הלכתי לאיבוד״. אצל חלק מהאנשים מידע שקרי מוביל לקבלת החלטות גרועות, כמו להמנע מחיסונים, ובמקרי קיצון יכולות להיות תוצאות הרסניות להחלטות האלה - למשל לגלות שהילד שלכם חלה במחלה קשה שניתן היה למנוע באמצעות חיסון.
אז מה עושים כדי לא למצוא את עצמכם כלואים בתיבת תהודה, מבולבלים ואבודים?
- מכירים בכך שאתם נמצאים בתיבת תהודה. כדי להחלץ מתיבת התהודה קודם כל צריך להכיר בזה שאתם נמצאים באחת כזאת. זה לא חייב להיות דווקא בנושא של חיסונים; למשל, רוב אנשים נמצאים עמוק בתוך תיבות תהודה פוליטיות (למען הסר ספק, זה קורה משני צידי המתרס). זה קורה בכל נושא שיש סביבו מחלוקות.
- מבינים שהשיח המקוטב זה לא באג, זה פיצ׳ר. זה שהמון אנשים בקבוצה זו או אחרת מסכימים לגבי דיעה קיצונית לא הופך אותה לנכונה. זה פשוט מה שקורה כשכל שיח מתנהל בתוך תיבת תהודה סגורה. כל רעיון, מגוחך והזוי ככל שיהיה, יכול להצטייר כמו קונצנזוס - זו לא סיבה מספיק טובה להאמין לו.
- זוכרים שיש הטיות שפועלות על המוח שלכם. תיבת התהודה רק מעצימה נטיות טבעיות, בעיקר הנטייה לחפש מידע שתואם את מה שאנחנו כבר מאמינים בו, והנטייה לדבר עם אנשים שדומים לנו (או לפחות נראים לנו ככאלה). ברשת חובה לגלות חשדנות וספקנות: לא להתפתות להאמין לכל פוסט רק כי נעים להרגיש צודקים; ולזכור שגם אם נדמה לכם שפרופילים מסוימים ברשת דומים לכם, רבים מהם פיקטיביים, או שהאדם מאחוריהם לא דומה בכלל לדרך שבה הוא מצטייר.
- משתחררים מכלא המידע שהאלגוריתם בונה לכם. אם תניחו לאלגוריתם להכתיב את התוכן שתראו, תשקעו בלי לשים לב עמוק לתוך תיבות תהודה, ותמצאו את עצמכם בתוך כלא מנטלי שלא מאפשר לכם לקלוט ולעבד מידע חיצוני. אל תתנו לאלגוריתם להכתיב את התוכן שתראו; דלגו על הפיד שלכם ועברו ישירות לעמודים או קבוצות שאתם רוצים לבקר בהם; הכנסו ביוזמתכם גם לעמודים וקבוצות שאתם פחות אוהבים, ולא רק לאלה שמלטפים לכם את האגו.
- לא מקבלים מידע, ובטח לא משתפים, בלי בדיקה. עד כמה שזה נעים להנהן בסיפוק כשאתם נתקלים בפוסט שמהדהד את המחשבות שלכם וישר לעשות לייק ושייר - don't. עצם הרצון לשתף צריך להדליק לכם נורה אדומה שמדובר במידע שקרי - מידע נכון בדרך כלל יהיה יותר משעמם ופחות מעצבן ולא יעורר בכם דחף אוטומטי לשתף. תמיד תשאלו את עצמכם לפני שאתם מעבירים מידע הלאה: חוץ מזה שהתוכן הזה *מרגיש* לי נכון, האם יש באמת סיבה אובייקטיבית לחשוב כך?
- מפחיתים שימוש ברשתות החברתיות. אין דרך נעימה להגיד את זה: רשתות חברתיות הן לא מקום בטוח, במיוחד לא כשאתם הורים טריים לתינוק, עייפים ומוצפים גופנית ורגשית. הרשת מלאה אנשים שבאים כדי לקדם אג׳נדות, ומאחורי המקלדת הכי קל לשקר בלי שפת גוף שמסגירה את השקר, את ההתנהגות החריגה או את הזהות הבדויה. עשו לנפש שלכם טובה ובלו כמה שפחות זמן במרחב הרעיל הזה. אם אתם גם סובלים מחרדות, רשתות חברתיות לא יקלו על החרדה שלכם אלא רק יחמירו אותה.
שורה תחתונה: הדרך הכי טובה להחלץ מתיבות תהודה ברשתות חברתיות היא להיות בהן כמה שפחות.
מאמרים אקדמיים עליהם התבסס הפוסט:
- מידע שקרי ״נדבק״ בזיכרון
- גורמים שמסייעים לאמונה במידע שקרי
- מנגנונים פסיכולוגיים של אמונה במידע שקרי ועמידות לתיקונים
- קיטוב בשיח על חיסונים בפייסבוק
- הומופיליה וקיטוב בעידן הדיסאינפורמציה
- איך נחלצים מתיבות תהודה
- התאוריה של ריאקטנס פסיכולוגי
- תפקיד האחות בהתייחסות למידע שקרי
- מידע על התפרצויות פוליו בשל אי-התחסנות
אורית סופר - מתנדבת בעמותת מדעת ומנהלת בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים"
פורסם בקבוצת הפייסבוק של עמותת מדעת "מדברים על חיסונים" - מאי 2026
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה