יום שני, 15 ביוני 2026

שני מקרי מוות מזיהום מנינגוקוק בישראל: מה חשוב לדעת? - נחשון שטייף

 

הידיעה על מותם של שני תינוקות ממחלת מנינגוקוק היא מטלטלת וקשה. באופן טבעי, היא מעלה הרבה שאלות וחששות אצל הורים לתינוקות וילדים צעירים. כדי לעזור לכם להבין את המצב טוב יותר ולדעת איך לפעול, ריכזנו עבורכם מידע שכולל מענה לשאלות הנפוצות ביותר בנושא.

על המחלה

מה זה מנינגוקוק?

מנינגוקוק הוא חיידק שנמצא באופן טבעי באף ובגרון של 10% עד 20% מהאוכלוסיה מבלי לגרום למחלה. כשהחיידק חודר לדם או לנוזל סביב המוח, הוא עלול לגרום לדלקת קרום המוח שמתבטאת במחלה מהירה וסוערת. הזן הנפוץ ביותר של החיידק הוא זן B, והוא האחראי לרוב מקרי התחלואה הקשים שאנחנו שומעים עליהם בתקשורת.

איך נדבקים?

נדרש מגע קרוב וממושך כדי שחשיפה תהפוך להדבקה. בשל כך, התפרצויות נפוצות יותר במקומות סגורים וצפופים, כמו גני ילדים, בתי ספר או מגורים צבאיים. ההדבקה מתרחשת בדרך של מגע קרוב והדוק עם טיפות מיקרוסקופיות שנפלטות מדרכי הנשימה בעת שיעול, עיטוש או דיבור של החולה.


חיידקי Neisseria meningitidis - דגם תלת מימדי ממוחשב המבוסס על צילומים במיקרוסקופ אלקטרונים 
צילום: CDC/ Sarah Bailey Cutchin

על החיסון

איזה חיסון יש נגד מנינגוקוק?

החיסון נגד מנינגוקוק זן B נקרא בקסרו (Bexsero). זהן חיסון רקומביננטי המכיל רכיבים חלבוניים של החיידק. אנגליה היתה המדינה הראשונה שהכניסה אותו לתוכנית חיסוני השגרה שלה בספטמבר 2015; כיום הוא כלול בחיסוני השגרה במדינות רבות, ביניהן אנגליה, אירלנד, איטליה, ספרד, פורטוגל, צ'כיה וניו-זילנד. בישראל החיסון זמין מאז 2019.

מה ההבדל בין בקסרו לחיסונים אחרים נגד דלקת קרום המוח שכלולים בחיסוני השגרה (מחומשת ופרבנר)?

בקסרו הוא החיסון היחיד שמגן מפני זן B, שהוא הנפוץ והמסוכן ביותר לתינוקות בישראל. חשוב לא להתבלבל בינו לבין חיסון MCV-4 שניתן בישראל בשגרה רק לחיילים, ולעתים מומלץ למטיילים בהתאם לזנים הנפוצים ביעד הטיול.

החיסון המחומש כולל רכיב נגד חיידק המופילוס אינפלואנזה B, וחיסון הפרבנר מגן בפני חיידק הפנאומוקוקוס. אלה שני חיידקים אחרים, שגם הם עלולים לגרום לדלקת קרום המוח.

האם בקסרו כלול בתכנית חיסוני השגרה? אם לא, למה?

בקסרו לא כלול בסל הבריאות ובלו״ז חיסוני השגרה בישראל, בעיקר משיקולים כלכליים ובשל השכיחות הנמוכה של המחלה. עם זאת, משרד הבריאות ורופאי ילדים ממליצים עליו לתינוקות ופעוטות החל מגיל חודשיים.

מאיזה גיל בקסרו מומלץ? והאם כדאי לחסן ילדים גדולים?

בקסרו מומלץ החל מגיל חודשיים ועד גיל שנתיים, כי זו תקופת הסיכון הגבוהה ביותר. ניתן לחסן גם ילדים גדולים יותר. הוא מומלץ בכל גיל למי שרוצה להגן גם על ילדים גדולים ובני נוער.

איך מקבלים את החיסון?

יש לקבל מרשם מרופא הילדים, לרכוש את החיסון בבתי המרקחת של קופות החולים (הוא נמכר במחיר מסובסד דרך הביטוחים המשלימים) ולתאם את מתן הזריקה אצל אחות הקופה או בתחנת טיפת החלב (הנוהל משתנה מקופה לקופה).

מה הלו״ז המומלץ לקבלת החיסון?

מספר המנות שצריך לקבל נע בין 2-3, הכמות והתזמון של המנות תלויים בגיל בו ניתנה המנה הראשונה. ניתן לקבל את המנה הראשונה בכל גיל החל מגיל חודשיים.

איך משלבים בין בקסרו לחיסוני שגרה אחרים?

עד גיל שנה מומלץ להמתין לפחות 3 ימים בין קבלת חיסוני השגרה בטיפת חלב ובין קבלת חיסון בקסרו, וזאת בשל שכיחות הופעת חום גבוה כאשר הם ניתנים באותו המועד. אחרי גיל שנה אין צורך להפריד בין בקסרו לבין חיסוני שגרה אחרים.

מהן תופעות הלוואי של החיסון?

התופעות הנפוצות הן חום, אי שקט, וכאב, אדמומיות או נפיחות במקום ההזרקה. בגלל שהחום נוטה לעלות מהר יחסית החיסון, לילדים מתחת לגיל שנה מומלץ (אך לא חובה) לתת מראש מנה של אקמול/נובימול סמוך למתן החיסון. התופעות האלו עוברות בדרך כלל תוך יום-יומיים ואינן שונות בהרבה מתופעות לוואי נפוצות של חיסונים אחרים.

מה עושים אם התחלנו את הסדרה ולא השלמנו אותה?
אם הילד קיבל רק מנה אחת או שתיים, כדאי להשלים? האם צריך להתחיל מהתחלה אם עבר הרבה זמן?

כדאי מאוד להשלים את כל הסדרה (2 או 3 מנות, תלוי באיזה גיל התחלתם) כדי להבטיח הגנה מקסימלית לזמן ארוך יותר. אין צורך לחזור על המנות הראשונות גם אם עבר זמן, פשוט ממשיכים מהמקום שעצרתם.

אם הילד שלי חוסן לפני שנים, האם הוא עדיין מוגן?

הגנה מלאה בתינוקות (כולל מנת דחף) נשמרת לפחות ל-6 שנים. היות שרוב התחלואה היא בילדים קטנים, החיסון מכסה את התקופה הקריטית ביותר.

לא זכור לי אם חיסנתי וכמה מנות נתתי, מה עושים?

הדרך הכי פשוטה היא לבדוק בפנקס החיסונים של הילד (המודפס או הדיגיטלי). חפשו את השם Bexsero או בקסרו.


על המצב הנוכחי וסימני אזהרה

האם יש עכשיו התפרצות בישראל?

למרות המקרים הטראגיים האחרונים, המחלה נחשבת נדירה מאוד. בישראל מדווחים על עשרות מקרים בודדים בשנה (למשל, 56 מקרים ב-2025, שניים מהם הסתיימו במוות). למרות שאירעו שני מקרים בסמיכות זמנים, לא מדובר בהתפרצות.

מי צריך טיפול מונע אחרי חשיפה, ואיך נדע אם נחשפנו?

החיידק עובר במגע קרוב וממושך דרך רסיסי רוק (שיעול, עיטוש או נשיקות). רק אנשים שהיו במגע הדוק עם חולה מאובחן צריכים לקבל טיפול אנטיביוטי מונע. אם היתה חשיפה כזאת בגן של הילד שלכם, אתם צפויים לקבל הודעה על כך מהגן או ממשרד הבריאות.

מהם סימני האזהרה שמצריכים פנייה דחופה לרופאה או למיון?

המחלה יכולה להתחיל כמו שפעת עם חום גבוה, כאבי ראש והקאות. סימני האזהרה המובהקים הם צוואר נוקשה (קושי להוריד את הסנטר לחזה), אפתיות, פרכוסים, או פריחה של נקודות אדומות-סגולות על העור שאינן נעלמות כשלוחצים עליהן. אם אתם מזהים סימנים אלו יש לפנות לטיפול רפואי דחוף.


לסיכום - אין סיבה לפאניקה, יש עם מי להתיעץ

עד כמה שהמקרים טרגיים וכואבים, חשוב לזכור שמדובר במחלה נדירה מאד, ויש נגדה חיסון יעיל. אם אתם מתלבטים לגבי החיסון מומלץ לקבוע תור להתיעצות עם רופאת הילדים שלכם. זכרו - הכי חשוב להזהר מפני שמועות ומידע שקרי על החיסון מהסוג שמתנגדי חיסונים מפיצים בהמוניהם.


מקורות והרחבות 

  • משרד הבריאות - חיסון בקסרו (מנינגוקוק B): דף מידע רשמי הכולל תקציר על המחלה והחיסון, המלצות ללוח זמנים (גילאי חודשיים, 4 חודשים ושנה) ןפירוט תופעות לוואי אפשריות.
  • דוקטור אפי - בקסרו: חיסון כנגד חיידק המנינגוקוק מסוג B: מדריך מקיף ופרקטי להורים מאת רופא ילדים. האתר מספק הסברים על נחיצות החיסון, שכיחות התחלואה בישראל, טבלאות מינון לפי גיל התחלה, ומידע על אופן רכישת החיסון וסבסודו בקופות החולים. 
  • עמותת מדעת - אודות מנינגוקוק: דף הסבר על החיידק (Neisseria meningitidis), צורות המחלה השונות (דלקת קרום המוח ואלח דם), תסמינים אופייניים, דרכי הדבקה ונתוני תחלואה היסטוריים בישראל.
  • עמותת מדעת - חיסון מנינגוקוק: מידע ממוקד על החיסון עצמו, מהם הסיבוכים שהוא מונע (כגון חירשות או פגיעות נוירולוגיות), יעילותו ותופעות הלוואי הנפוצות שלו.
  • הבלוג של ד"ר דרור בר-ניר - על מנינגוקוק והמקרים האחרונים: רשומה המנתחת את מקרי המוות שאירעו ביוני 2026 מהיבט ביולוגי ואפידמיולוגי. הבלוג מסביר על מבנה החיידק, ההבדלים בין הזנים (A, B, C, Y, W-135) ומדוע חיסון הבקסרו אינו כלול בסל הבריאות.


עזרו בהכנת הסיכום: ד"ר דליה שזיפי, ד"ר דרור בר-ניר, אורית סופר 

נחשון שטייף  - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה