כשלים לוגיים בשיח על חיסונים - חלק א’ - נחשון שטייף

 

איך לזהות טיעונים שנשמעים משכנעים, אבל מבוססים על היגיון שגוי

הוויכוחים על חיסונים מאופיינים לא פעם בסערת רגשות, הצפת מידע ובלבול בין עובדות לפרשנויות. אתגר אמיתי בשיח הזה הוא העובדה שחלק גדול מהטיעונים שנשמעים כביכול הגיוניים מבוססים בפועל על כשלים לוגיים - טעויות חשיבה שמטעות אותנו בלי שנרגיש.

חשוב להדגיש שהתופעה של כשלים לוגיים אינה מעידה לרעה על מי שחושש. רוב האנשים שמשתפים טיעונים כאלו לא מנסים להטעות, הם פשוט נחשפים למידע שנשמע להם הגיוני אבל מושתת על כשלים, וחשוב ללמוד לזהות את הכשלים האלו. אם בכל זאת נרצה למצוא אשמים, אפשר להפנות אצבע אל עבר משרד החינוך, שלא מלמד את המיומנויות האלו ולא מקנה אוריינות מידע בסיסית לתלמידים, ולכן האחריות עוברת אלינו - ללמוד לזהות את הכשלים הללו כדי לקבל החלטות על בסיס ידע אמיתי.

ועכשיו אחרי ההקדמה הגענו לתוכן, בואו נתחיל.

אד הומינם

במקום לענות לגופו של עניין, תוקפים את זהות הדובר. “הוא חלק מהמערכת, אז אי אפשר לסמוך עליו.”

הכללה נמהרת

מסיפור אחד למסקנה כוללת, הסקה רחבה מדי מהפרט. “אני מכירה ילד שחלה בחצבת והחלים בקלות, סימן שלא צריך חיסון"

תת־כשל של הכללה נמהרת נקרא כשל חיוניות מטעה - הדגשה של מקרה חריג כאילו הוא מייצג את הכלל.

פנייה אל הטבע

טיעון שמניח שטבעי זה בטוח, מלאכותי זה מסוכן. "עדיף לחלות, זה טבעי. חיסון לא טבעי ולכן מזיק". אבל גם וירוסים, רעלנים, נחשי צפע וגלי צונאמי כולם טבעיים.

אולי הדוגמה האהובה עלי בכשל הפניה אל הטבע, שהיא גם דוגמה של כשל מסוג משאלת לב (Wishful thinking): “עדיף לחלות וכך לפתח חסינות טבעית.” - ראשית, זו התעלמות מכך שחיסונים מגינים מפני מחלות שעלולות לגרום לסיבוכים חמורים ואף למוות. שנית, לטעון ש”עדיף לחלות כדי לפתח חסינות טבעית” זה כמו לטעון שהריון הוא אמצעי מניעה. אמנם אחרי כניסה להריון באמת יש כמה חודשים שבהם אי אפשר להקלט, אבל זה לגמרי מפספס את הנקודה…

אנלוגיה שגויה

השוואה שלא באמת עובדת: “אם החיסונים עובדים, למה לפחד מלא מחוסנים?”

כי חיסונים מפחיתים סיכון, הם לא קסם.

איש קש

הצגת טענה מעוותת כדי לתקוף אותה. “אתה אומר שהחיסונים בטוחים? אז אתה מאמין לכל מה שאומרים לך.”

הטענה המקורית הייתה שחיסונים בטוחים בסדרי גודל מהמחלות מפניהן הם מגינים, עם תופעות לוואי נדירות בהשוואה לסיכוני המחלות.

הרינג אדום

הסחת דיון לנושא לא קשור כדי לחמוק מהשאלה. "איך אפשר לסמוך על חיסון שעלת בהריון אם לא פרסמו פרוטוקולי קורונה?”

דילמה כוזבת

הצגת האפשרויות כבלעדיות כאשר המצב בפועל אינו כזה. "אם החיסון לא מונע הדבקה ב 100% - אז הוא לא יעיל בכלל."

במציאות אין כמעט שום דבר בעולם שהוא 100%.

טיעון מעגלי

כשההנחה עליה נשענת המסקנה זקוקה להוכחה בדיוק כמו המסקנה עצמה. "חיסונים אולי מונעים מחלות מסויימות, אבל גורמים למחלות אחרות".

נדרשת הוכחה לטענה שחיסונים גורמים למחלות. במציאות, חיסונים מונעים מחלות ספציפיות, ואינם גורמים למחלות אחרות.

כשל “מה אם”

חשש תאורטי ללא בסיס. “מה אם בעוד 20 שנה נגלה נזק שלא ידוע עכשיו?”

אפשר לשאול “מה אם” על כל טיפול רפואי, אוכל או טכנולוגיה.

היפוך נטל ההוכחה

תסביר למה זה לא נכון, או "תוכיח לי שהחיסון לא גורם להצהבת שיניים.”

חובת ההוכחה היא על מי שמביא טענה, לא להפך.

דוגמה טובה לטיעון הזה (שאינה עוסקת ישירות בחיסונים), היא קנקן התה של ראסל: "אילו טענתי שבין כדור הארץ למאדים מסתובב קנקן תה מחרסינה במסלול אליפטי סביב השמש, איש לא היה יכול להפריך את הטַענה שלי כל עוד הייתי דואג לציין שמידות הקנקן כה קטנות, כך שלא ניתן לצפות בו אף בטלסקופ החזק ביותר העומד לרשותנו. אך אילו הייתי עומד על הטיעון שלי ואומר כי מכיוון שלא ניתן להפריך את הטענה, זו תהיה עזות מצח לפקפק בה, אחשב בצדק למי שמדבר שטויות."

כשל פוסט הוק

בלבול בין צירוף מקרים לסיבתיות. “הילד קיבל חיסון ואז הופיעה בעיה, החיסון אשם.”

הטיית אישור

אני רואה רק מה שמתאים לתפיסת העולם שלי. “אני מכירה המון שנפגעו מחיסונים.”

אנשים נוטים לשים לב רק למקרים שתומכים במה שהם כבר מאמינים, ולהתעלם ממקרים שסותרים את זה (כמו מיליוני ילדים שחוסנו ללא בעיה).

זה כמובן לא נעשה בזדון, כך המוח האנושי עובד. השיטה המדעית נועדה בדיוק כדי להתגבר על ההטיה הזו.

מדרון חלקלק

זה כשל שמניח שתוצאה קיצונית תתרחש בהכרח, למרות שאין שום קשר סיבתי. “אם נאשר לחסן את הילד, עוד יכריחו אותנו לחסן בכפייה.”

בפועל, המלצות חיסון מבוססות על נתונים בלבד, לא על תכניות אפלות.

טיעון הפופולריות

“אם כל כך הרבה הורים חושבים שחיסונים גרמו נזק, כנראה שמשהו שם נכון.”

תפיסה רווחת אינה הוכחה. טיעון שמבוסס על פופולריות ולא על עובדות.

תחושת בטן (Appeal to intuition)

תחושת בטן במקום ראיות. “הגוף של התינוק מרגיש לי קטן מדי לחיסון” או "לא נראה לי הגיוני להכניס חומרים זרים לגוף של תינוק קטן כל כך".

אינטואיציה היא כלי נהדר שהורים משתמשים בו בהצלחה רבה. אמא בדרך כלל באמת יודעת יותר טוב מכולם מתי הילד שלה מרגיש לא טוב, אבל האינטואיציה הזו לא יכולה לסייע לה לזהות את הגורם לתחושה הזו. במציאות, חיסונים נבדקים לאורך שנים, עם מעקבים על מאות אלפי מקרים, בעוד שאינטואיציה היא פשוט תחושת בטן. היא חשובה, אבל אינה מהווה תחליף לנתונים.

היוריסטיקה של זמינות (Availability heuristic)

“יש המון סרטוני טיקטוק על נפגעי חיסונים, אז זה חייב להיות נפוץ.” המוח שלנו מעריך סיכון לפי מה שזמין לנו בתודעה, ואם נחשפים להרבה סיפורים נראה לנו שהתופעה שכיחה.

טיעון מן הבורות

“לא יודעים הכול על החיסון, אז ייתכן שהוא מסוכן.”

חוסר ידע לא מוכיח סיכון. המעבר הזה הוא כשל לוגי קלאסי, שמתחבר לכשל הזזת השער. אם הוכח שחיסון לא גורם לאוטיזם, ינסו לטעון שלא ידוע אם החיסון לא גורם למחלות אוטואימוניות, ואם הוכח שהחיסון לא גורם למחלות אוטואימוניות, ינסו לטעון שלא הוכח שהחיסון לא גורם לנשירת שיער, וכן הלאה.

“אני רק שאלה”

רמיזה במקום טיעון, כוללת משפטים כמו “אני רק שואלת למה יש אלומיניום בחיסון”, לעיתים אינה באמת שאלה אלא טקטיקה שמטרתה לעורר חשד.

פנייה לרגש

“תסתכלו על סרטון של אמא שבוכה על הילד שלה, איך אתם ממשיכים לחסן?” הכאב אמיתי ומובן, אבל החלטות רפואיות חייבות להתבסס על ראיות, לא על רגש, אחרת היינו מפחדים לעלות על רכב אחרי כל כתבה על תאונת דרכים.

אנקדוטות, או סיפורים אישיים

“התחסנתי נגד שפעת ואחרי כמה ימים חליתי” - גם אם אכן חלית במחלה ולא רק סבלת מחום זמני כתגובה לחיסון, סיפור אישי אינו ראיה מדעית.

חיסון מגן מפני מחלה ספציפית, וניתן להדבק במחלות אחרות גם ללא קשר לחיסון.

סיכום חלק א’

כשלים לוגיים הם לא “תכסיס” של מתנגדי חיסונים, הם חלק מהדרך שבה המוח האנושי עובד. היכולת לזהות אותם מאפשרת לנו לנקות רעשים, לראות את המציאות בבהירות ולקבל החלטות רפואיות מבוססות נתונים ולא מבוססות על רגש, בלבול או הפחדות.

כשמנקים את רעשי הרקע ומביטים בטיעונים בעיניים פקוחות, מגלים שחלק גדול מהוויכוחים סביב חיסונים לא נובע ממידע רפואי סותר אלא מהיגיון שגוי, מהשוואות לא נכונות, ומפירוש מוטעה של צירופי מקרים.

כשלים לוגיים יכולים לגרום לטיעון להישמע חזק גם כשהוא חסר בסיס, ולכן הם כל כך נפוצים בשיח הזה.

בפוסט הבא (חלק ב’) נצלול לכשלים נוספים שמופיעים שוב ושוב בשיח.

בריאות לכולם.

לקריאה נוספת 

איך מזהים טענות שמבוססות על הפחדה ולא על מדע? - נחשון שטייף 

נחשון שטייף  - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה

פורסם בקבוצת הפייסבוק - מדברים על חיסונים. 

כשפוליטיקה ומדע מתערבבים במרכז לבקרת המחלות האמריקאי - נחשון שטייף

 

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, ה-CDC, עדכן לאחרונה את האתר שלו, עם המשפט הבא:
"Scientific studies have not ruled out the possibility that infant vaccines contribute to the development of autism".
או בעברית: "מחקרים מדעיים לא שללו את האפשרות שחיסוני תינוקות תורמים להתפתחות אוטיזם".

במבט ראשון זה נשמע מפחיד, אבל כשמסתכלים על התמונה המלאה, מבינים שהמשפט הזה לא מצביע על סכנה או על תגליות חדשות, אלא זהו שינוי ניסוח שנכפה משיקולים פוליטיים, לא רפואיים ולא מקצועיים.

מה בעצם קרה?

בארה"ב, בחודשים האחרונים, מופעל לחץ פוליטי משמעותי על ה-CDC מצד נבחרי ציבור שמקדמים תיאוריות קונספירציה, בין השאר כלפי חיסונים. מדובר בגורמים שקידמו בעבר טענות לא מבוססות על חיסונים ואוטיזם, קיבלו הרבה כוח תחת הממשל החדש, ומנצלים אותו לרעה. במסגרת הלחץ הזה, חלק מהחומרים באתר ה-CDC עברו ניסוח מחדש, אפילו שמבחינה מדעית אין שום שינוי בראיות או בהנחיות.

מה אומרות הראיות המדעיות?

פה התמונה ברורה לחלוטין: מחקרים גדולים, עצמאיים, מארה”ב, קנדה, יפן, אירופה, אוסטרליה ומדינות נוספות, לא מצאו שום קשר בין חיסונים לבין אוטיזם.

זה כולל  מחקרים שבדקו מיליוני ילדים, כולל השוואה של מחוסנים ללא מחוסנים, מחקרים על חיסון MMR, מחקרים על אדג'וונט מלחי-אלומיניום שמשמש בחיסונים, מחקרים על שילוב מספר חיסונים יחד ומחקרים על כלל תכנית חיסוני השגרה.

במדע, אי אפשר להוכיח שאין לך אחות, רק שיש. כשאנחנו מחפשים קשר ושוב ושוב לא מוצאים אותו, אנחנו מסיקים שהקשר לא קיים. 

למה בכל זאת הניסוח שונה?

פוליטיקה!

ה-CDC  פועל תחת לחץ ציבורי ופוליטי עצום מצד קבוצות קולניות שהפכו את שאלת החיסונים לאג’נדה. לעיתים, כמו במקרה הזה, הניסוחים באתר עוברים התאמה כדי שלא להיתפס חד משמעיים מדי בעיני אותם גורמים. זה לא נובע מעמדה מדעית אלא מלחץ פוליטי מאוד מתוקשר. המסר שעובר לציבור הרחב הוא מטעה ומבלבל.

המסר להורים שחוששים הוא זה:

ה-CDC משתמש בניסוח שנובע מלחץ פוליטי. מבחינה מדעית התמונה נשארה חדה וברורה: כל הראיות המדעיות מצביעות על כך שחיסוני הילדות הם בטוחים ושאין קשר בין חיסוני ילדות ואוטיזם.

מקורות:

מטא אנליזה על מעל מיליון ילדים - הראתה שאין עלייה בשכיחות מקרי האוטיזם אצל מחוסנים:

מחקר מארה״ב על 95,000 ילדים, כולל כאלו שיש להם אחים אוטיסטים (כלומר בסיכון גבוה יותר)- הראה שלא הייתה עלייה בשכיחות יותר מקרי האוטיזם בקרב הקבוצה המחוסנת:

מחקר שבדק 537,303 ילדים - לא נמצאה שכיחות גבוהה יותר בקרב המחוסנים או הקשר בזמנים:

מחקר מבריטניה שהשווה את שיעורי האוטיזם לפני ואחרי מתן חיסון - לא נמצא שינוי:

מחקר מארה״ב שהשווה את שיעורי האוטיזם לפני ואחרי מתן חיסון - לא נמצא שינוי:

מחקר שהראה עלייה בשיעורי האוטיזם גם כששיעורי החיסון ירדו. כמו כן, השיעור לא עלה אחרי ההוספה של מנה שניה של החיסון לשגרה:

מחקר מבריטניה בדק את נתוני האוטיזם וההתחסנות באוכלוסיה - לא נמצאה שכיחות אוטיזם גבוהה יותר בקרב מחוסנים:

מחקר מיפן הראה ששיעורי האוטיזם המשיכו לעלות על אף ירידה חדה בשיעור ההתחסנות:

למידע נוסף על חיסונים מוזמנים לבקר בפורטל החיסונים באתר העמותה:

נחשון שטייף  - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה

פורסם בקבוצת הפייסבוק - מדברים על חיסונים. 

איך מזהים טענות שמבוססות על פחד ולא על מדע? - נחשון שטייף

 

נתקלתם בדיון על חיסונים שבו הכול נשמע מאוד בטוח, אבל משהו מריח לא נכון?

לפעמים לא מדובר בחוסר ידע, אלא בשימוש בטקטיקות שמטרתן לזרוע ספק, בלבול ופחד. החדשות הטובות: אפשר ללמוד לזהות את זה.

אני רוצה להציע מודל שמתאר חמש טכניקות נפוצות שבהן משתמשים מכחישי מדע בכל תחום, כולל חיסונים. את המודל פיתח ד״ר ג׳ון קוק (Cook) מאוניברסיטת מלבורן, פסיכולוג וחוקר מניפולציות של הכחשת מדע.

ד"ר קוק קרא למודל הזה בשם FLICC - ר"ת באנגלית של Fake Experts, Logical Fallacies, Impossible Expectations, Cherry Picking, Conspiracy Theories. או בעברית: מומחים מזויפים, ציפיות בלתי אפשריות, קטיף דובדבנים, כשלים לוגיים ותיאוריות קונספירציה. הנה איך זה נראה בשטח, עם דוגמאות מהשיח על חיסונים כאן בקבוצה:

המקור:  SkepticalScience, Wikimedia Commons

מומחים מזויפים

כשמישהו מוצג כמומחה אבל אין לו רקע מקצועי רלוונטי.

לדוגמה, “ד"ר למתמטיקה טוען שתינוקות לא יכולים להדבק בצהבת B.” למתמטיקאי אין הכשרה בתחום זה. תואר דוקטור לא הופך כל טענה למדעית.

דוגמה נוספת היא רשימות של “אלפי מומחים שמתנגדים לחיסונים”. בפועל, כשבודקים את הרשימות, מגלים מעט מאוד רופאים או חוקרים רלוונטיים, והרבה מאוד אנשים מתחומים אחרים. וכידוע כמות לא מחליפה איכות.

זה המקום להזכיר את "פרויקט סטיב", דוגמה משעשעת לא מתחום החיסונים. פרויקט סטיב החל כבדיחה פנימית של המרכז הלאומי לחינוך מדעי (קליפורניה, ארה"ב), כתגובה לעצומת מומחים מזויפים שטענו ש"תורת האבולוציה היא תיאוריה שאף מדען לא תומך בה". המכון ביקש רק ממדענים ששמם הפרטי הוא סטיב לחתום על הצהרת תמיכה בתורת האבולוציה. למרות המגבלה המחמירה (רק כ 1% מהאוכלוסייה בארה"ב הם סטיב), כמות המומחים ברשימה עקפה את רשימת ה"מומחים" שתמכו בבריאתנות במהירות.

כשל מומחים נוסף הוא כשל הדגשת המיעוט: “יש דוקטור אחד בגרמניה שאמר שנגיף החצבת בכלל לא קיים.” הטענה הזו מתעלמת מכך שמדובר במיעוט זעיר לעומת אלפי חוקרים שבדקו את הנתונים והגיעו למסקנות הפוכות (או במקרה של הדוגמה הזו, בודדו את נגיף החצבת, צילמו אותו, מיפו את הגנום שלו, שיכפלו אותו בתרביות תאים, וכו').

דוגמה אחרונה של כשל המומחים המזויפים מציגה ויכוח מדעי מדומיין: “המדענים עצמם חלוקים לגבי בטיחות החיסונים.” בפועל, הקונצנזוס המדעי רחב וברור. הטענה הזו מנסה ליצור אשליה כאילו קיימת אי בהירות מדעית או כאילו מתקיים ויכוח מהותי, כשאין כזה.

ציפיות בלתי אפשריות

דרישה שהמדע יספק ודאות מוחלטת או רף הוכחה שלא קיים בעולם אמיתי.

לדוגמה, “אם אתם לא יכולים להבטיח ב 100% שאין תופעות לוואי, אני לא מתחסן.” שום דבר ברפואה (או בחיים) לא בטוח ב 100%. השאלה היא מה יחס הסיכון-תועלת, ובמקרה של חיסונים התועלת עצומה והסיכון מזערי. ההתמקדות בשלמות מוחלטת מבטלת את משמעות ההפחתה העצומה בסיכון ממחלות.

דוגמה נוספת לציפיות בלתי אפשריות נקראת כשל הזזת השער: “אין מחקרים שהשוו מחוסנים ללא מחוסנים! יש? אז לא לאורך מספיק זמן! בדקו לאורך שנים? אז לא את כל החיסונים יחד! כן בדקו? אבל לא בדקו אילו חיסונים האם קיבלה בהריון." וכך שוב ושוב. תמיד יש דרישה חדשה, העיקר לא לקבל את המסקנה הברורה לגבי בטיחות החיסונים.

קטיף דובדבנים

בחירה סלקטיבית של מידע שתומך בעמדה בה אני מאמין, תוך התעלמות מהתמונה הרחבה.

לדוגמה, “חוקר אחד ניסח תיאוריה שחיסון מסוים גורם למחלות אוטואימוניות, זה מוכיח שחיסונים מסוכנים!” - במציאות, הקונצנזוס המדעי מבוסס על אלפי מחקרים שבוחנים ראיות בשטח, לא על השערה תאורטית של חוקר בודד.

אותו עיקרון נכון גם לגבי אנקדוטות (“הבן שלי חלה אחרי החיסון”), ציטוטים חלקיים (“אפילו ה CDC מודה ש…”), או לגבי העצמת פרט שולי (“יש 12 דיווחים על תופעות לוואי חמורות!”). הטיעונים האלו אולי נשמעים משכנעים, אבל מחוץ להקשר הם מאבדים משמעות.

סוג נוסף של קטיף דובדבנים נקרא הטיית העיגון: “נגיף צהבת B מועבר רק ביחסי מין, אז למה צריך לחסן תינוקות?”. למעשה, זו היאחזות במידע חלקי (בדוגמה זו המידע שגוי), כאשר כלל הנתונים סותרים את הטענה: הנגיף מועבר לא רק ביחסי מין, ובעולם האמיתי תינוקות לא מחוסנים נדבקים בנגיף.

הטקטיקה הבאה היא טקטיקה של כשלים לוגיים

טיעונים שמבוססים על היגיון שגוי או על השוואות לא רלוונטיות. מכיוון שזה נושא ארוך מאוד, אני מדלג עליו בשלב הזה. בשבועות הקרובים אולי אייחד לכשלים לוגיים של מתנגדי חיסונים פוסט נפרד. זה עלול להיות פוסט ארוך, וככל שיהיה ארוך הוא לא יכסה את כל סוגי הכשלים הלוגיים. בכל מקרה, נמשיך הלאה.

טקטיקה אחרונה חביבה: תיאוריות קונספירציה

הנחה שקיימת מזימה עולמית שמסתירה את “האמת”.

לדוגמה, “כל המדענים והרופאים משתפים פעולה כדי להרוויח כסף.” או “אם כל המחקרים לא מוצאים קשר זה רק מוכיח שהכול מושחת.”

תיאוריות כאלה חסינות בפני ראיות. כל עובדה שסותרת אותן נחשבת הוכחה שהמערכת, כביכול, משקרת, והן מתבססות על תחושת בטן, לא על נתונים.

ישנן המון דוגמאות של תיאוריות קונספירציה, כולן מבוססות על חשדנות גורפת ומלאות בסתירות פנימיות.

דוגמאות? בבקשה:

“הנגיף לא מסוכן בכלל, אבל החיסון מכיל מגיף מוחלש שעלול להדביק את הסביבה" - שתי טענות שסותרות זו את זו לחלוטין.

“אי אפשר להאמין לשום דבר שהממסד הרפואי אומר.” - דחייה מוחלטת של כל מקור מידע מקצועי או רשמי, בלי ניתוח ענייני של הנתונים.

“הם רוצים להרעיל אותנו כדי להרוויח כסף.” - הנחה שכל פעולה רפואית מונעת ממזימה, לא משיקולים מקצועיים.

“אם כולם כל כך לוחצים להתחסן, כנראה מסתירים משהו.” או "אם קיימת מערכת מעקב וניטור תופעות לוואי, כנראה שהם יודעים שחיסונים זה מסוכן." - תחושת חשדנות גורפת ללא כל ביסוס ראייתי.

“מנסים להשתיק את החוקרים האמיצים שחושפים את האמת.” - יצירת נרטיב של רדיפה כדי לחזק תחושת שליחות וחשדנות.

סיכומים

הקבוצה נועדה לספק מענה מקצועי ומבוסס לגבי חיסונים, כמענה לדיסאינפורמציה שמסתובבת ברשת. נוצרה כאן קהילה נהדרת של מתנדבים שמשקיעים זמן ותורמים מהידע שלהם, בין אם אלו אנשי מקצועות הבריאות ומדעי החיים או חובבי מדע ודעת. אני מאמין באינטליגנציה של חברי הקבוצה הזו וחושב שנכון לא רק לתת דגים אלא גם לעזור לאנשים לדוג בעצמם. כשאנחנו לומדים לזהות כשלים לוגיים וטקטיקות רטוריות של מכחישי מדע, קל לנו להפריד בין חשש שאינו רציונלי לבין עובדות. במקום לשאול מי צודק, כדאי לכולנו לשאול על מה הטיעון נשען. אם נדע לקבל החלטות על בסיס ראיות ולא על פי רטוריקה, להשתכנע ממי שמגבה את טענותיו בנתונים ולא ממי שצעק חזק יותר (או השתמש ביותר סימני קריאה) בריאות לכו, נקבל החלטות טובות יותר.

נתקלתם בטענות שמשתמשות בטקטיקות האלו? נשמח אם לדוגמאות בתגובות: טענה, טקטיקה, וסוג הכשל. (בלי צילומי מסך ובלי קישורים למקורות לא מהימנים - טיעון מול הסבר)

בריאות לכולם.

נחשון שטייף  - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה

פורסם בקבוצת הפייסבוק - מדברים על חיסונים. 

האם ילדים מחוסנים חולים יותר? הנתונים מדברים - נחשון שטייף

לאחרונה מסתובב ברשת מאמר שלכאורה מראה שילדים מחוסנים חולים יותר. המאמר הפך ויראלי בעקבות סרטון של אחד ממובילי ההתנגדות לחיסונים בארה"ב, שמציג אותו בפרשנות מוטה ובשילוב תיאוריות קונספירציה.

ילד חולה
ציור מ-1665-1660 - Gabriel Metsu

מכיוון שעלו כאן שאלות לגביו, הנה סקירה קצרה של המאמר:

המאמר מבוסס על נתוני חיובים כספיים משתי חברות ביטוח בארה"ב, ומתאר כביכול סיכון גבוה יותר למחלות כרוניות אצל ילדים מחוסנים.

לכאורה זה נראה כמו "מחקר עוקבה רטרוספקטיבי" ממוסד רציני (Henry Ford Health), אבל בפועל מדובר בעבודה בעייתית מאוד, שלא עברה ביקורת עמיתים, מלאה בהטיות ובשגיאות בסיסיות.

יש במאמר הזה בעיות מתודולוגיות קשות: הקבוצות לא דומות (יותר פגים ובעיות לידה בקבוצת המחוסנים), והילדים המחוסנים היו במעקב רפואי הדוק יותר ולכן גם אובחנו יותר. זה יוצר הטיות חזקות שמנפחות הבדלים.

מחקרים גדולים, שעברו ביקורת עמיתים, לא מצאו קשר סיבתי בין חיסוני שגרה לבין המצבים שהחיבור בדק.

בשורה התחתונה - המאמר הזה לא מספק ראיה שחיסונים גורמים לנזק.

ובהרחבה:

יש במחקר הזה כמה בעיות מתודולוגיות מאוד בסיסיות, ואני אתמקד רק ב 3 מתוכן:

הראשונה - החוקרים מציינים במחקר שהקבוצה המחוסנת כללה יותר תינוקות במשקל לידה נמוך, יותר פגים, יותר תינוקות שנולדו עם מצוקה נשימתית, טראומה במהלך הלידה, ועוד. כל גורמים אלו מקושרים לעלייה בסיכון למחלות כרוניות ולצורך בטיפול רפואי בתקופת הילדות. כלומר, קבוצת ה"מחוסנים" והלא מחוסנים אינן דומות מלכתחילה וזה יוצר הטיה חזקה.

החוקרים מציינים הבדלים נוספים בין הקבוצות (יותר נשים ויותר ילדים ממוצא אפרו-אמריקאי בקבוצת המחוסנים), שגם להם עשויות להיות השפעות, אבל נתעלם מזה כרגע.

השנייה - מקור הנתונים הוא קודים מספריים של החזרים כספיים של חברות הביטוח (קוד אחד לחיסון, קוד אחר לביקור רופא, וכו').

השימוש בשירותים הרפואיים האלו, שעליהם ההורים פנו לקבלת החזר מחברת הביטוח, יהיה נפוץ יותר אצל מי שנמצא במערכת הבריאות.

הורים שמלכתחילה בחרו שלא לחסן את הילד שלהם באף חיסון, נוטים לפנות פחות לקבלת טיפול רפואי אצל אנשי מקצוע קונבנציונליים.

ילדים שאינם פונים (שההורים שלהם לא פונים) לא מופיעים במערכת.

השלישית - שימוש בקודים מספריים מתוך בסיס נתונים מנהלי/חשבוני הוא נוח אבל זה פתח לשגיאות.

ישנם הבדלי תיוג ושונות מהותית בפרקטיקה קלינית בין מקרים שונים שנופלים תחת קוד זהה.

מעבר לכך, במאמר יש תוצאות חריגות, כמו מחלות שהופיעו רק אצל מחוסנים, דבר שמרמז על בעיות חמורות באיסוף הנתונים.

והכי חשוב, העבודה לא פורסמה באף כתב עת מדעי, אלא הועלתה לרשת כטיוטה עצמאית.

כלומר, היא כלל לא עברה ביקורת מדעית. אילו העבודה הייתה מוגשת לפרסום, המגזין המקצועי היה דורש ביקורת עמיתים. שם היו צפות הבעיות המתודולוגיות והבעיות באיסוף הנתונים, וכנראה שהמחקר היה נפסל.

יש להניח שמחברי הדו"ח יודעים שזה המצב, ולכן בחרו להשאיר את החיבור שלהם כפי שהוא, כטיוטה שלא עברה שום ביקורת.

מכאן הדרך קצרה לסרטוני הפחדה באתרים קיקיוניים, לבעלי עניין שמנסים לעשות הון פוליטי, ולהפחדות חסרות בסיס ברשת.

אז איפה כן יש נתונים אמינים?

מחקרים רציניים, גדולים, שעברו ביקורת עמיתים.

למשל, מחקר שפורסם השנה (2025) ב-Annals of Internal Medicine, אחד העיתונים הרפואיים היוקרתיים בעולם: במחקר הזה נבדקו מעל 1.22 מיליון ילדים בדנמרק, ונמצא שאין שום קשר בין חשיפה לאלומיניום שבחיסונים לבין מחלות כרוניות, בעיות התפתחות או אוטיזם.

בדקו גם השפעה מצטברת (Dose-response) וגם שם לא נמצא שום קשר.

זה רק אחד מתוך עשרות מחקרים גדולים שמראים שוב ושוב את אותה מסקנה: אין עדות לכך שחיסוני שגרה גורמים לנזק, ויש עדויות חזקות מאוד שהם מצילים חיים.

בשורה התחתונה: הדו"ח שמסתובב ברשת אינו ראיה אמינה או מבוססת לגבי בטיחות חיסוני השגרה. הוא פשוט דוגמה איך אפשר להשתמש בנתונים לא מתאימים כדי להגיע למסקנות מטעות.

כשהולכים למקורות אמינים ומבוססי ראיות רואים תמונה ברורה: חיסונים בטוחים, יעילים, ומצילים חיים.

המאמר הבעייתי:

המחקר שפורסם השנה (2025) ב-Annals of Internal Medicine

נחשון שטייף  - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה

פורסם בקבוצת הפייסבוק - מדברים על חיסונים. 

עשרת היתרונות של חיסון השפעת השנתי - על תשעה מהם כלל לא ידעתם - אן מוס

 

שתיתי לאחרונה קפה עם חבר כשעלה נושא חיסוני השפעת. הוא לא נגד חיסונים - פשוט מישהו שמעולם לא ממש ראה בזה טעם. "אני בדרך כלל לא חולה בשפעת", הוא אמר ומשך בכתפיו. "למה בכלל להתחסן?" אז הזכרתי לו משהו שלמדתי לאחרונה: מחקרים מראים שאנשים שמקבלים חיסוני שפעת שנתיים נמצאים בסיכון נמוך משמעותית לפתח מחלת אלצהיימר. פתאום הוא התעניין: "רגע, באמת? חיסון השפעת זה גם נגד דמנציה?"

השיחה הזו גרמה לי לחשוב. רובנו יודעים שחיסון השפעת עוזר למנוע שפעת (ברור). אבל מה לגבי כל הדברים האחרים שהוא עושה לגוף שאף אחד לא מדבר עליהם? החלטתי לבדוק עוד.

אז הנה תשעה יתרונות בריאותיים של חיסון השפעת השנתי. כל אלה מגובים במחקרים בכתבי עת רפואיים מובילים, שעברו ביקורת עמיתים. כללתי את המקורות כך שתוכלו לבדוק בעצמכם.

המקור: Whoisjohngalt, Wikimedia commons

1. חיסון השפעת מגן על המוח שלכם ממחלת אלצהיימר (הפחתת סיכון של 40-17 אחוזים)

מחקרים גדולים רבים מצאו שאנשים שמתחסניםנגד שפעת באופן קבוע נמצאים בסיכון נמוך משמעותית לפתח מחלת אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה. הפחתת הסיכון נעה בין 17% ל-40% בהתאם למחקר, ויש דפוס ברור: ככל שאתם מתחסנים יותר, כך ההגנה חזקה יותר.

המחקר הגדול ביותר שנעשה בנושא זה עקב אחרי כמעט שני מיליון אמריקאים בני 65 ומעלה במשך ארבע שנים. חוקרים ב-UTHealth Houston מצאו שאנשים שקיבלו חיסוני שפעת היו בסיכון נמוך ב-40% לפתח אלצהיימר בהשוואה לאלה שלא התחסנו. בקרב אנשים מחוסנים, 5.1% פיתחו אלצהיימר. בקרב לא מחוסנים, 8.5% פיתחו.

מחקר בן 12 שנה מבריטניה עקב אחרי כמעט 71,000 מבוגרים ומצא תוצאות דומות: הפחתת סיכון של 21% לאלצהיימר באופן ספציפי, והפחתת סיכון של 42% לדמנציה וסקולרית. כאשר חוקרים שילבו שישה מחקרים שונים המכסים למעלה מ-2 מיליון אנשים במדינות שונות, הם מצאו הפחתה כוללת של 31% בסיכון לדמנציה.

למה זה עשוי לעבוד? מדענים מאמינים שחיסון השפעת עשוי להפעיל מה שנקרא "חסינות מאומנת" - בעצם ללמד את מערכת החיסון שלכם להילחם בדלקת בכל הגוף, כולל במוח. זיהומי שפעת גורמים לדלקת כלל-מערכתית שיכולה לפגוע ברקמת המוח לאורך זמן. נראה שהחיסון מפחית דלקת כרונית זו ועשוי לעזור לנקות את המשקעים האמילואידים שהם סימן ההיכר של אלצהיימר.

חשוב להזכיר כי אלה מחקרים תצפיתיים, לא ניסויים אקראיים מבוקרים, כך שלא ניתן לומר שהחיסון מונע ישירות אלצהיימר בוודאות של 100%. ייתכן שאנשים שמתחסנים בריאים יותר גם בדרכים אחרות (מה שחוקרים קוראים "הטיית משתמש בריא"). עם זאת, העובדה שיותר חיסונים פירושו להגנה גדולה יותר מצביעה על מערכת יחסים ברורה של מינון-תגובה. כלומר, שמדובר באפקט אמיתי. המנגנון עדיין לא מובן במלואו, אבל העדויות משכנעות מספיק כדי שכדאי לשקול.

מקורות:

• מאמר מ-Journal of Alzheimer’s Disease - מאוגוסט 2022

• מאמר מ-npj Vaccines - ממרץ 2024

• מאמר מ-Journal of Alzheimer’s Disease - מ-2023

• מאמר מ-Journal of Alzheimer’s Disease - מ-2022

2. חיסון השפעת מפחית משמעותית את הסיכון להתקף לב (הפחתת סיכון של 26-41%)

זה אולי היתרון המוכח בצורה הקפדנית ביותר ברשימה זו. מחקרים רבים הראו שהחיסון מפחית משמעותית את הסיכון שלכם להתקף לב, למוות קרדיווסקולרי ולאירועים לבביים חמורים אחרים.

המחקר המכונן פורסם ב-2021 ב-Circulation, אחד מכתבי העת המובילים בקרדיולוגיה. חוקרים עקבו אחר 2,571 חולים ב-30 בתי חולים בשמונה מדינות שסבלו מהתקף לב במהלך 72 השעות הקודמות. מחצית קיבלו חיסון שפעת, מחצית קיבלו פלצבו. לאחר 12 חודשים, לקבוצה המחוסנת היה מוות קרדיו-וסקולרי נמוך ב-41%, מוות מכל סיבה נמוך ב-41%, וסיכון נמוך ב-28% להתקף לב נוסף או סיבוך הקשור ללב.

הנה מה שהופך את זה למרשים כל כך: 98% מהחולים האלה כבר טופלו באספירין, בסטטינים, בחוסמי בטא ובכל התרופות הסטנדרטיות ללב. חיסון השפעת סיפק יתרון נוסף על גבי הטיפול הרפואי האופטימלי.

מטא-אנליזה משנת 2023 ששילבה חמישה ניסויים אקראיים שונים המכסים למעלה מ-9,000 חולים עם מחלות קרדיווסקולריות מצאה תוצאות דומות: הפחתה של 30% באירועים קרדיווסקולריים חמורים, הפחתה של 26% בהתקף לב, והפחתה של 33% במוות קרדיווסקולרי.

למה זה עובד? כאשר אתם חולים בשפעת, הגוף שלכם מפתח תגובה דלקתית חזקה. הדלקת הזו מערערת את היציבות של הפלאקים בעורקים שלכם, ובכך מעלה את הסיכון להתקף לב. מחקרים מראים שהסיכון להתקף לב גבוה פי שישה בשבוע שאחרי שפעת. תחשבו על זה כך: זיהום שפעת הוא כמו להדליק גפרור ליד סמרטוטים ספוגים בבנזין בעורקים שלכם. החיסון מסיר את הגפרור.

העדויות החזקות ביותר הן באנשים שכבר יש להם מחלת לב. האפקט דומה בגודלו לתרופות לב סטנדרטיות כמו חוסמי בטא, אבל הוא מצטבר - אתם מקבלים את היתרון על גבי התרופות האחרות שלכם. יש לנו פחות נתונים על אנשים עם לבבות בריאים לחלוטין, אם כי נראה שהיתרונות קיימים גם שם.

מקורות:

• מאמר מ-Circulation - מאוגוסט 2021

• מאמר מ-Scientific reports - מנובמבר 2023

• מאמר מ-JAMA Network Open - מאפריל 2022

• מאמר מ-Journal of American heart association - ממרץ 2021

3. החיסון מפחית את הסיכון הכולל למוות בעונת השפעת (הפחתת סיכון של 25-18 אחוזים)

במהלך עונת השפעת, לאנשים מחוסנים יש סיכון נמוך ב-18-25% למות מכל סיבה - לא רק משפעת, אלא מהתקפי לב, שבץ מוחי, דלקת ריאות וסיבוכים אחרים.

מטא-אנליזה שפורסמה ב-2023 שילבה עשרה ניסויים מבוקרים אקראיים שונים המכסים למעלה מ-21,000 משתתפים. הם מצאו הפחתה של 18% במוות מכל סיבה במהלך תקופת המחקר, בתוספת הפחתה של 29% באשפוזים מכל סיבה.

מחקר גדול אחר שניתח נתונים מכמעט 237,000 חולים עם מחלות קרדיווסקולריות מצא הפחתה של 25% בתמותה מכל הגורמים בקרב אלה שקיבלו חיסוני שפעת.

הנה מה שחשוב להבין: השפעת בדרך כלל לא הורגת ישירות. היא מפעילה מפל של אירועים שמובילים להתקפי לב קטלניים, שבץ מוחי וזיהומים. מחקר מאונטריו, קנדה מצא שבקרב אנשים שאושפזו עם שפעת (מאושרת במעבדה), רק 23% מהמקרי מוות רשמו את השפעת כגורם הבסיסי. רובם מתו מהתקפי לב, שבץ מוחי או סיבוכים אחרים שהופעלו על ידי השפעת. על ידי מניעת שפעת, אתם מונעים את כל הסיבוכים האלה במורד הזרם.

היתרון מרוכז בעונת השפעת (בערך אוקטובר עד מרץ בחצי הכדור הצפוני). מחקרים מוקדמים יותר הראו יתרונות אפילו גדולים יותר אבל זכו לביקורת על "הטיית משתמש בריא" - אנשים מחוסנים עשויים להיות בריאים יותר באופן כללי בדרכים שקשה למדוד. לאחר התאמה סטטיסטית קפדנית, האפקט צנוע יותר אבל עדיין משמעותי ובעל משמעות קלינית. הפחתה של 25-18 אחוזים בתמותה דומה לתרופות רבות שאנו רואים כטיפול סטנדרטי.

מקורות:

• מאמר מ-Iranian Journal of Public Health - ממאי 2023

• מאמר מ-Journal of American heart association - ממרץ 2021

• מאמר מ-Clinical Infectious Diseases - מדצמבר 2020

4. החיסון מגן מפני סיבוכי סוכרת ותמותה (הפחתת סיכון של 56-17 אחוזים)

אם יש לכם סוכרת, חיסון השפעת השנתי עושה יותר ממניעת שפעת - הוא מפחית משמעותית את הסיכון שלכם לסיבוכי סוכרת חמורים ולמוות.

מחקר עצום מדנמרק עקב אחרי 241,551 חולי סוכרת לאורך תשע עונות שפעת, תוך מעקב אחר למעלה מ-425,000 שנות אדם של נתונים. הם מצאו שסוכרתיים מחוסנים היו בסיכון נמוך ב-17% למוות מכל סיבה, סיכון נמוך ב-16% למוות קרדיווסקולרי, וסיכון נמוך ב-11% לאשפוז בגלל סיבוכי סוכרת חריפים כמו קטואצידוזיס סוכרתית, היפוגליקמיה חמורה או תרדמת סוכרתית.

מחקר אחר מטייוואן שהשווה 4,454 חולי סוכרת מחוסנים עם 4,571 סוכרתיים לא מחוסנים מצא תוצאות אפילו דרמטיות יותר: הפחתה של 56% במוות הכולל, הפחתה של 70% בקבלה ליחידה לטיפול נמרץ, ושיעור אשפוז נמוך ב-11% באופן כללי.

למה סוכרתיים פגיעים במיוחד? סוכרת פוגעת ביכולת של מערכת החיסון שלכם להילחם בזיהומים ויוצרת מצב של דלקת כרונית. כשמוסיפים שפעת על גבי זה, מקבלים מה שחוקרים קוראים "סערת ציטוקינים" - דלקת מוגזמת שזורקת את השליטה ברמת הסוכר בדם מהחלון ופוגעת באיברים. חיסון השפעת מונע את התחלת האירוע. מחקרים מראים שלסוכרתיים יש שיעור גבוה פי 7.4 של דלקת ריאות במהלך עונת השפעת בהשוואה לאנשים ללא סוכרת.

מקורות:

• מאמר מ-Diabetes Care - מיולי 2020

• מאמר מ-Europian Heart Journal Supplemented - מפברואר 2023

5. החיסון עשוי למנוע מחלת כליות כרונית (הפחתת סיכון של 62%)

זה אחד הממצאים המפתיעים ביותר במחקרי חיסון השפעת העדכניים. מחקר גדול מטייוואן מצא שאנשים עם לחץ דם גבוה שקיבלו חיסוני שפעת שנתיים היו בסיכון נמוך ב-62% לפתח מחלת כליות כרונית וסיכון נמוך ב-59% לצורך בדיאליזה.

חוקרים עקבו אחרי 37,117 אנשים עם יתר לחץ דם (בני 55 ומעלה) שלא היתה להם מחלת כליות בתחילת המחקר. לאחר התאמת אנשים מחוסנים ולא מחוסנים עם מאפיינים דומים, הם עקבו אחריהם במשך למעלה מעשור. התוצאות הראו דפוס ברור של מינון-תגובה: חיסון שפעת אחד הפחית את סיכון מחלת הכליות הכרונית ב-37%, שניים עד שלושה חיסונים הפחיתו אותו ב-57%, וארבעה חיסונים או יותר הפחיתו אותו ב-85%.

מה שהופך ממצא זה למסקרן במיוחד הוא שההגנה נמשכת לאורך כל השנה - לא רק במהלך עונת השפעת. זה מצביע על כך שהחיסון עושה יותר מסתם מניעת זיהומי שפעת. חוקרים משערים שהוא מפחית דלקת כרונית ועשוי "לאמן" את מערכת החיסון בדרכים שמגנות על הכליות.

שימו לב כי זהו מחקר גדול אך יחיד מטייוואן שצריך שכפול באוכלוסיות אחרות. הוא תצפיתי, לא ניסוי מבוקר, אם כי חוקרים השתמשו בשיטות סטטיסטיות מתוחכמות כדי לתת משקל להבדלים בין קבוצות מחוסנות ולא מחוסנות. המנגנון הביולוגי לא מובן במלואו. ראו בזה ראיות מתעוררות חזקות שצריכות אישור, אבל הממצאים מרשימים מספיק כדי שאנשים עם לחץ דם גבוה בהחלט צריכים לדון בזה עם הרופאים שלהם.

מקורות:

• מאמר מ-Vaccines (Basel) - מיוני 2023

6. החיסון "מאמן" את מערכת החיסון שלכם להילחם בזיהומים אחרים (הפחתת COVID של 49-37 אחוזים)

חיסון השפעת כנראה "מאמן" את מערכת החיסון שלכם להילחם בזיהומים אחרים בצורה יעילה יותר. מחקר מרתק מהולנד מצא שעובדי בריאות שקיבלו חיסוני שפעת היו בהפחתה של 49-37 אחוזים בזיהומי הנגיף הגורם ל- COVID-19 - וזה היה לפני שחיסוני COVID19 בכלל היו קיימים.

מדענים חשבו בעבר שרק חיסונים חיים (כמו חיסוני חצבת או אבעבועות רוח) יכולים "לאמן" את מערכת החיסון המולדת שלכם. מחקר זה היה הראשון להראות שחיסון מומת כמו חיסון השפעת יכול גם לתכנת מחדש את ההגנות הקו-הראשון שלכם להגיב טוב יותר לאיומים עתידיים - לא רק שפעת, אלא גם נגיפים וזיהומים אחרים.

חשוב לסייג כי ממצאי ה-COVID היו בעובדי בריאות (שיש להם חשיפה גבוהה) ועשויים לא להכליל באופן מלא לכולם. 

מקורות:

• מאמר מ-PLOS pathogens - מאוקטובר 2021

7. החיסון מונע דלקת ריאות והופך אותה לפחות חמורה (הפחתה של 53-25 אחוזים)

חיסון השפעת מפחית את הסיכון שלכם לאשפוז בגלל דלקת ריאות ב-53-25 אחוזים, ואם אתם כן חולים בדלקת ריאות, סביר שהיא תהיה פחות חמורה.

מחקר גרמני עקב אחרי 2,368 חולים עם דלקת ריאות נרכשת בקהילה לאורך עונת השפעת. הם מצאו שלחולים מחוסנים היתה דלקת ריאות פחות חמורה ב-24% (נמדד לפי ציוני חומרה קליניים) ושיעורים נמוכים ב-47% של סמני דלקת גבוהים במיוחד שמצביעים על זיהום חיידקי חמור. חשוב לציין, היתרונות האלה הופיעו רק במהלך עונת השפעת, מה שמאשר שזה אפקט ספציפי של מניעת דלקת ריאות הקשורה לשפעת.

מחקר ברמת האוכלוסייה בארה"ב המכסה כמעט חצי מיליון מקרי מוות מדלקת ריאות ושפעת מ-2019-2013 מצא שעבור כל עלייה של 1% בכיסוי חיסוני השפעת במדינה, מקרי המוות מדלקת ריאות ושפעת ירדו ב-0.33 לכל 100,000 אנשים.

למה זה עובד? שפעת היא לעתים קרובות המערכה הפותחת לדלקת ריאות חיידקית. וירוס השפעת פוגע בדרכי הנשימה שלכם, מקלף את הריר המגן ואת המבנים הדמויי-שיער הזעירים (cillia) ששומרים בדרך כלל על חיידקים בחוץ. זה יוצר סביבה אידיאלית לחיידקים - במיוחד Streptococcus pneumoniae - לפלוש לריאות שלכם. על ידי מניעת השפעת, אתם מונעים את הנזק הזה.

היעילות משתנה במידה ניכרת לפי עונה (60-20 אחוזים -  תלוי עד כמה החיסון תואם לזני השפעת המסתובבים). ההגנה בדרך כלל נמוכה יותר בקשישים מאוד (80+) בגלל הזדקנות מערכת החיסון, אם כי נותרת הגנה מסוימת. להגנה הטובה ביותר מפני דלקת ריאות, קבלו גם חיסוני שפעת וגם חיסונים פנאומוקוקליים - הם עובדים ביחד.

מקורות:

• מאמר מ-Human Vaccination & Immunotherapuetics - מדצמבר 2017

• מאמר מ-European Respiratory Journal מ-2011
  

• מאמר מ-Vaccine - ממרץ 2024

8. החיסון עוזר לכם לשמור על עצמאות עם ההזדקנות

את היתרון הזה קשה יותר לכמת באחוז בודד, אבל הוא קריטי לאיכות החיים. אשפוז בגלל שפעת מפעיל לעתים קרובות מפל של ירידת יכולות בקשישים שיכול להוביל לאובדן קבוע של עצמאות.

הסטטיסטיקות ברורות: 44% מהאשפוזים הקשורים לשפעת מתרחשים במבוגרים בני 65 ומעלה, ו-68% ממקרי המוות הקשורים לשפעת הם בקבוצת גיל זו. אבל הנה החלק שבאמת חשוב - רק 30% מהמבוגרים המאושפזים חוזרים לרמת התפקוד שלהם לפני האשפוז תוך שנה.

אנשים רבים זקוקים לטיפול בבית אבות ממושך או קבוע לאחר אשפוז בגלל שפעת. המחלה מתחילה לעתים קרובות תהליך חד כווני: אובדן שריר במהלך המחלה מוביל לירידה ביכולת לקום מהמיטה ומשם לאובדן היכולת לחיות באופן עצמאי. לחלות בשפעת כשאתם בני 30 בדרך כלל אומר שבוע של סבל, ואז חזרה לנורמלי. לחלות בשפעת כשאתם בני 70 או 80 יכול להיות אשפוז, אובדן שריר מהיר (אתם יכולים לאבד 15-10 אחוזים ממסת השריר בשבוע של מנוחת מיטה), ירידה קוגניטיבית, ולעיתים ללא יכולת שיקום.

מחקר מ-2023 מצא שחיסון שפעת במינון גבוה (מומלץ כעת לאנשים בני 65 ומעלה) הפחית תמותה ב-29-17 אחוזים אפילו בקרב אנשים שחלו בשפעת למרות שהתחסנו. ה-CDC ממליץ כעת על חיסונים אלה במינון גבוה או עם אדג'ובנט במיוחד למבוגרים מכיוון שהם מייצרים תגובות חיסוניות חזקות יותר שמתגברות על ירידת מערכת החיסון הקשורה לגיל.

מקורות:

• מאמר מאתר ה-CDC - מספטמבר 2024

• מאמר מ-Clinical Infectious Diseases - מאוקטובר 2023
  

9. החיסון משפר שרידות של חולי סרטן (הפחתת תמותה של 34 אחוזים בסרטני דם)

בקרב חולי סרטן שמקבלים חיסוני שפעת יש שיעורי תמותה נמוכים יותר. היתרונות המובהקים ביותר נראים בחולים עם סרטני דם כמו לוקמיה, לימפומה ומיאלומה נפוצה.

מחקר דני עקב אחרי 75,431 חולי סרטן לאורך חמש עונות שפעת. הם מצאו שחולי סרטן הדם מתחת לגיל 65 שקיבלו חיסוני שפעת היו בתמותה נמוכה ב-34%, בעוד שחולים עם גידולים מוצקים (כמו סרטן השד או המעי הגס) היו בתמותה נמוכה ב-9%. הפחתת התמותה היתה משמעותית במהלך עונת השפעת (דצמבר עד מרץ) בכל סוגי הסרטן.

למה חולי סרטן פגיעים במיוחד? הסרטן עצמו פוגע בתפקוד החיסון, כימותרפיה הורסת תאי חיסון, וחלק מהגידולים חוסמים פיזית את דרכי הנשימה. מחקרים מראים שלחולי סרטן יש סיכון גבוה פי 3-4 לאשפוז הקשור לשפעת בהשוואה לאנשים ללא סרטן. ובנוסף על הכל, לחלות בשפעת יכול לקטוע טיפול מציל חיים בסרטן.

מקורות:

• מאמר מ-Cancer - מינואר 2025

• מאמר מ-The Lancet - מיולי 2023

• מאמר מ-Cochrane Database of Systematic Reviews - מפברואר 2018

10: וכמובן: החיסון מגן עליכם מהשפעת עצמה

אחרי קריאה על כל היתרונות האחרים האלה, קל לשכוח את המטרה העיקרית של חיסון השפעת: מניעת שפעת. אבל זה חשוב יותר ממה שרוב האנשים חושבים.

אנשים רבים מזלזלים בשפעת כ"סתם הצטננות קשה" או חושבים "אני אף פעם לא חולה בשפעת, אז למה להתחסן?" אבל שפעת אמיתית היא לא הצטננות. זו מחלה נשימתית חמורה שהורגת בין 12,000 ל-52,000 אמריקאים כל שנה, לפי הערכות ה-CDC. במהלך עונת 2018-2017 - שנה קשה במיוחד - הוערך שכ-61,000 אמריקאים מתו משפעת ומהסיבוכים שלה.

חיסון השפעת בדרך כלל יעיל ב-40-60% במניעת מחלת שפעת, אם כי זה משתנה לפי עונה תלוי עד כמה החיסון תואם לזנים המסתובבים. אפילו בשנים שבהן ההתאמה לא מושלמת, התחסנות מפחיתה את חומרת המחלה אם אתם כן חולים. יש סיכוי נמוך יותר שתאושפזו, סיכוי נמוך יותר שתצטרכו טיפול נמרץ, וסיכוי נמוך יותר שתמותו.

הנה מה "אני אף פעם לא חולה בשפעת" באמת אומר: הייתם בר מזל עד כה. שפעת היא בלתי צפויה. אתם יכולים לעבור 20 עונות שפעת ללא פגע ואז לחלות קשה בשנה ה-21. וכפי שראינו לאורך המאמר הזה, גם אם אתם לא מקבלים תסמיני שפעת קלאסיים, הוירוס יכול להפעיל התקפי לב, שבץ מוחי, סיבוכי סוכרת, ושורה של בעיות חמורות אחרות.

חיסון השפעת לא מושלם. אף חיסון לא מושלם. אבל הוא אחד מאמצעי המניעה הבריאותיים היעילים ביותר מבחינת עלות-תועלת שיש לנו.

אם לא קיבלתם את חיסון השפעת שלכם השנה, כדאי לשקול מחדש. לא רק כדי להימנע מהשפעת, אלא בגלל כל מה שהוא עשוי לעשות בנוסף כדי לשמור עליכם בריאים.

אן-מוס - בלוגרית שמתעניינת בבריאות הציבור ובחיים בריאים, פעילה בעמותת מדעת ופועלת להנגשת מידע רפואי אמין לציבור.

נכתב במקור באנגלית (בעזרת Deep research with Claude) ופורסם באתר של המחברת.