יום שבת, 11 באוקטובר 2025

עשרת היתרונות של חיסון השפעת השנתי - על תשעה מהם כלל לא ידעתם - אן מוס

 

שתיתי לאחרונה קפה עם חבר כשעלה נושא חיסוני השפעת. הוא לא נגד חיסונים - פשוט מישהו שמעולם לא ממש ראה בזה טעם. "אני בדרך כלל לא חולה בשפעת", הוא אמר ומשך בכתפיו. "למה בכלל להתחסן?" אז הזכרתי לו משהו שלמדתי לאחרונה: מחקרים מראים שאנשים שמקבלים חיסוני שפעת שנתיים נמצאים בסיכון נמוך משמעותית לפתח מחלת אלצהיימר. פתאום הוא התעניין: "רגע, באמת? חיסון השפעת זה גם נגד דמנציה?"


השיחה הזו גרמה לי לחשוב. רובנו יודעים שחיסון השפעת עוזר למנוע שפעת (ברור). אבל מה לגבי כל הדברים האחרים שהוא עושה לגוף שאף אחד לא מדבר עליהם? החלטתי לבדוק עוד.

אז הנה תשעה יתרונות בריאותיים של חיסון השפעת השנתי. כל אלה מגובים במחקרים בכתבי עת רפואיים מובילים, שעברו ביקורת עמיתים. כללתי את המקורות כך שתוכלו לבדוק בעצמכם.


המקור: Whoisjohngalt, Wikimedia commons


1. חיסון השפעת מגן על המוח שלכם ממחלת אלצהיימר (הפחתת סיכון של 40-17 אחוזים)

מחקרים גדולים רבים מצאו שאנשים שמתחסניםנגד שפעת באופן קבוע נמצאים בסיכון נמוך משמעותית לפתח מחלת אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה. הפחתת הסיכון נעה בין 17% ל-40% בהתאם למחקר, ויש דפוס ברור: ככל שאתם מתחסנים יותר, כך ההגנה חזקה יותר.

המחקר הגדול ביותר שנעשה בנושא זה עקב אחרי כמעט שני מיליון אמריקאים בני 65 ומעלה במשך ארבע שנים. חוקרים ב-UTHealth Houston מצאו שאנשים שקיבלו חיסוני שפעת היו בסיכון נמוך ב-40% לפתח אלצהיימר בהשוואה לאלה שלא התחסנו. בקרב אנשים מחוסנים, 5.1% פיתחו אלצהיימר. בקרב לא מחוסנים, 8.5% פיתחו.

מחקר בן 12 שנה מבריטניה עקב אחרי כמעט 71,000 מבוגרים ומצא תוצאות דומות: הפחתת סיכון של 21% לאלצהיימר באופן ספציפי, והפחתת סיכון של 42% לדמנציה וסקולרית. כאשר חוקרים שילבו שישה מחקרים שונים המכסים למעלה מ-2 מיליון אנשים במדינות שונות, הם מצאו הפחתה כוללת של 31% בסיכון לדמנציה.

למה זה עשוי לעבוד? מדענים מאמינים שחיסון השפעת עשוי להפעיל מה שנקרא "חסינות מאומנת" - בעצם ללמד את מערכת החיסון שלכם להילחם בדלקת בכל הגוף, כולל במוח. זיהומי שפעת גורמים לדלקת כלל-מערכתית שיכולה לפגוע ברקמת המוח לאורך זמן. נראה שהחיסון מפחית דלקת כרונית זו ועשוי לעזור לנקות את המשקעים האמילואידים שהם סימן ההיכר של אלצהיימר.

חשוב להזכיר כי אלה מחקרים תצפיתיים, לא ניסויים אקראיים מבוקרים, כך שלא ניתן לומר שהחיסון מונע ישירות אלצהיימר בוודאות של 100%. ייתכן שאנשים שמתחסנים בריאים יותר גם בדרכים אחרות (מה שחוקרים קוראים "הטיית משתמש בריא"). עם זאת, העובדה שיותר חיסונים פירושו להגנה גדולה יותר מצביעה על מערכת יחסים ברורה של מינון-תגובה. כלומר, שמדובר באפקט אמיתי. המנגנון עדיין לא מובן במלואו, אבל העדויות משכנעות מספיק כדי שכדאי לשקול.

מקורות:

  • מאמר מ-Journal of Alzheimer’s Disease - מאוגוסט 2022

  • מאמר מ-npj Vaccines - ממרץ 2024

  • מאמר מ-Journal of Alzheimer’s Disease - מ-2023

  • מאמר מ-Journal of Alzheimer’s Disease - מ-2022

2. חיסון השפעת מפחית משמעותית את הסיכון להתקף לב (הפחתת סיכון של 26-41%)

זה אולי היתרון המוכח בצורה הקפדנית ביותר ברשימה זו. מחקרים רבים הראו שהחיסון מפחית משמעותית את הסיכון שלכם להתקף לב, למוות קרדיווסקולרי ולאירועים לבביים חמורים אחרים.

המחקר המכונן פורסם ב-2021 ב-Circulation, אחד מכתבי העת המובילים בקרדיולוגיה. חוקרים עקבו אחר 2,571 חולים ב-30 בתי חולים בשמונה מדינות שסבלו מהתקף לב במהלך 72 השעות הקודמות. מחצית קיבלו חיסון שפעת, מחצית קיבלו פלצבו. לאחר 12 חודשים, לקבוצה המחוסנת היה מוות קרדיו-וסקולרי נמוך ב-41%, מוות מכל סיבה נמוך ב-41%, וסיכון נמוך ב-28% להתקף לב נוסף או סיבוך הקשור ללב.

הנה מה שהופך את זה למרשים כל כך: 98% מהחולים האלה כבר טופלו באספירין, בסטטינים, בחוסמי בטא ובכל התרופות הסטנדרטיות ללב. חיסון השפעת סיפק יתרון נוסף על גבי הטיפול הרפואי האופטימלי.

מטא-אנליזה משנת 2023 ששילבה חמישה ניסויים אקראיים שונים המכסים למעלה מ-9,000 חולים עם מחלות קרדיווסקולריות מצאה תוצאות דומות: הפחתה של 30% באירועים קרדיווסקולריים חמורים, הפחתה של 26% בהתקף לב, והפחתה של 33% במוות קרדיווסקולרי.

למה זה עובד? כאשר אתם חולים בשפעת, הגוף שלכם מפתח תגובה דלקתית חזקה. הדלקת הזו מערערת את היציבות של הפלאקים בעורקים שלכם, ובכך מעלה את הסיכון להתקף לב. מחקרים מראים שהסיכון להתקף לב גבוה פי שישה בשבוע שאחרי שפעת. תחשבו על זה כך: זיהום שפעת הוא כמו להדליק גפרור ליד סמרטוטים ספוגים בבנזין בעורקים שלכם. החיסון מסיר את הגפרור.

העדויות החזקות ביותר הן באנשים שכבר יש להם מחלת לב. האפקט דומה בגודלו לתרופות לב סטנדרטיות כמו חוסמי בטא, אבל הוא מצטבר - אתם מקבלים את היתרון על גבי התרופות האחרות שלכם. יש לנו פחות נתונים על אנשים עם לבבות בריאים לחלוטין, אם כי נראה שהיתרונות קיימים גם שם.

מקורות:

  • מאמר מ-Circulation - מאוגוסט 2021

  • מאמר מ-Scientific reports - מנובמבר 2023

  • מאמר מ-JAMA Network Open - מאפריל 2022

  • מאמר מ-Journal of American heart association - ממרץ 2021



3. החיסון מפחית את הסיכון הכולל למוות בעונת השפעת (הפחתת סיכון של 25-18 אחוזים)

במהלך עונת השפעת, לאנשים מחוסנים יש סיכון נמוך ב-18-25% למות מכל סיבה - לא רק משפעת, אלא מהתקפי לב, שבץ מוחי, דלקת ריאות וסיבוכים אחרים.

מטא-אנליזה שפורסמה ב-2023 שילבה עשרה ניסויים מבוקרים אקראיים שונים המכסים למעלה מ-21,000 משתתפים. הם מצאו הפחתה של 18% במוות מכל סיבה במהלך תקופת המחקר, בתוספת הפחתה של 29% באשפוזים מכל סיבה.

מחקר גדול אחר שניתח נתונים מכמעט 237,000 חולים עם מחלות קרדיווסקולריות מצא הפחתה של 25% בתמותה מכל הגורמים בקרב אלה שקיבלו חיסוני שפעת.

הנה מה שחשוב להבין: השפעת בדרך כלל לא הורגת ישירות. היא מפעילה מפל של אירועים שמובילים להתקפי לב קטלניים, שבץ מוחי וזיהומים. מחקר מאונטריו, קנדה מצא שבקרב אנשים שאושפזו עם שפעת (מאושרת במעבדה), רק 23% מהמקרי מוות רשמו את השפעת כגורם הבסיסי. רובם מתו מהתקפי לב, שבץ מוחי או סיבוכים אחרים שהופעלו על ידי השפעת. על ידי מניעת שפעת, אתם מונעים את כל הסיבוכים האלה במורד הזרם.

היתרון מרוכז בעונת השפעת (בערך אוקטובר עד מרץ בחצי הכדור הצפוני). מחקרים מוקדמים יותר הראו יתרונות אפילו גדולים יותר אבל זכו לביקורת על "הטיית משתמש בריא" - אנשים מחוסנים עשויים להיות בריאים יותר באופן כללי בדרכים שקשה למדוד. לאחר התאמה סטטיסטית קפדנית, האפקט צנוע יותר אבל עדיין משמעותי ובעל משמעות קלינית. הפחתה של 25-18 אחוזים בתמותה דומה לתרופות רבות שאנו רואים כטיפול סטנדרטי.

מקורות:

  • מאמר מ-Iranian Journal of Public Health - ממאי 2023

  • מאמר מ-Journal of American heart association - ממרץ 2021

  • מאמר מ-Clinical Infectious Diseases - מדצמבר 2020


    4. החיסון מגן מפני סיבוכי סוכרת ותמותה (הפחתת סיכון של 56-17 אחוזים)

    אם יש לכם סוכרת, חיסון השפעת השנתי עושה יותר ממניעת שפעת - הוא מפחית משמעותית את הסיכון שלכם לסיבוכי סוכרת חמורים ולמוות.

    מחקר עצום מדנמרק עקב אחרי 241,551 חולי סוכרת לאורך תשע עונות שפעת, תוך מעקב אחר למעלה מ-425,000 שנות אדם של נתונים. הם מצאו שסוכרתיים מחוסנים היו בסיכון נמוך ב-17% למוות מכל סיבה, סיכון נמוך ב-16% למוות קרדיווסקולרי, וסיכון נמוך ב-11% לאשפוז בגלל סיבוכי סוכרת חריפים כמו קטואצידוזיס סוכרתית, היפוגליקמיה חמורה או תרדמת סוכרתית.

    מחקר אחר מטייוואן שהשווה 4,454 חולי סוכרת מחוסנים עם 4,571 סוכרתיים לא מחוסנים מצא תוצאות אפילו דרמטיות יותר: הפחתה של 56% במוות הכולל, הפחתה של 70% בקבלה ליחידה לטיפול נמרץ, ושיעור אשפוז נמוך ב-11% באופן כללי.

    למה סוכרתיים פגיעים במיוחד? סוכרת פוגעת ביכולת של מערכת החיסון שלכם להילחם בזיהומים ויוצרת מצב של דלקת כרונית. כשמוסיפים שפעת על גבי זה, מקבלים מה שחוקרים קוראים "סערת ציטוקינים" - דלקת מוגזמת שזורקת את השליטה ברמת הסוכר בדם מהחלון ופוגעת באיברים. חיסון השפעת מונע את התחלת האירוע. מחקרים מראים שלסוכרתיים יש שיעור גבוה פי 7.4 של דלקת ריאות במהלך עונת השפעת בהשוואה לאנשים ללא סוכרת.

    מקורות:

    • מאמר מ-Diabetes Care - מיולי 2020

    • מאמר מ-Europian Heart Journal Supplemented - מפברואר 2023


    5. החיסון עשוי למנוע מחלת כליות כרונית (הפחתת סיכון של 62%)

    זה אחד הממצאים המפתיעים ביותר במחקרי חיסון השפעת העדכניים. מחקר גדול מטייוואן מצא שאנשים עם לחץ דם גבוה שקיבלו חיסוני שפעת שנתיים היו בסיכון נמוך ב-62% לפתח מחלת כליות כרונית וסיכון נמוך ב-59% לצורך בדיאליזה.

    חוקרים עקבו אחרי 37,117 אנשים עם יתר לחץ דם (בני 55 ומעלה) שלא היתה להם מחלת כליות בתחילת המחקר. לאחר התאמת אנשים מחוסנים ולא מחוסנים עם מאפיינים דומים, הם עקבו אחריהם במשך למעלה מעשור. התוצאות הראו דפוס ברור של מינון-תגובה: חיסון שפעת אחד הפחית את סיכון מחלת הכליות הכרונית ב-37%, שניים עד שלושה חיסונים הפחיתו אותו ב-57%, וארבעה חיסונים או יותר הפחיתו אותו ב-85%.

    מה שהופך ממצא זה למסקרן במיוחד הוא שההגנה נמשכת לאורך כל השנה - לא רק במהלך עונת השפעת. זה מצביע על כך שהחיסון עושה יותר מסתם מניעת זיהומי שפעת. חוקרים משערים שהוא מפחית דלקת כרונית ועשוי "לאמן" את מערכת החיסון בדרכים שמגנות על הכליות.

    שימו לב כי זהו מחקר גדול אך יחיד מטייוואן שצריך שכפול באוכלוסיות אחרות. הוא תצפיתי, לא ניסוי מבוקר, אם כי חוקרים השתמשו בשיטות סטטיסטיות מתוחכמות כדי לתת משקל להבדלים בין קבוצות מחוסנות ולא מחוסנות. המנגנון הביולוגי לא מובן במלואו. ראו בזה ראיות מתעוררות חזקות שצריכות אישור, אבל הממצאים מרשימים מספיק כדי שאנשים עם לחץ דם גבוה בהחלט צריכים לדון בזה עם הרופאים שלהם.

    מקורות:

    • מאמר מ-Vaccines (Basel) - מיוני 2023


    6. החיסון "מאמן" את מערכת החיסון שלכם להילחם בזיהומים אחרים (הפחתת COVID של 49-37 אחוזים)

    חיסון השפעת כנראה "מאמן" את מערכת החיסון שלכם להילחם בזיהומים אחרים בצורה יעילה יותר. מחקר מרתק מהולנד מצא שעובדי בריאות שקיבלו חיסוני שפעת היו בהפחתה של 49-37 אחוזים בזיהומי הנגיף הגורם ל- COVID-19 - וזה היה לפני שחיסוני COVID19 בכלל היו קיימים.

    מדענים חשבו בעבר שרק חיסונים חיים (כמו חיסוני חצבת או אבעבועות רוח) יכולים "לאמן" את מערכת החיסון המולדת שלכם. מחקר זה היה הראשון להראות שחיסון מומת כמו חיסון השפעת יכול גם לתכנת מחדש את ההגנות הקו-הראשון שלכם להגיב טוב יותר לאיומים עתידיים - לא רק שפעת, אלא גם נגיפים וזיהומים אחרים.

    חשוב לסייג כי ממצאי ה-COVID היו בעובדי בריאות (שיש להם חשיפה גבוהה) ועשויים לא להכליל באופן מלא לכולם. 

    מקורות:

    • מאמר מ-PLOS pathogens - מאוקטובר 2021


    7. החיסון מונע דלקת ריאות והופך אותה לפחות חמורה (הפחתה של 53-25 אחוזים)

    חיסון השפעת מפחית את הסיכון שלכם לאשפוז בגלל דלקת ריאות ב-53-25 אחוזים, ואם אתם כן חולים בדלקת ריאות, סביר שהיא תהיה פחות חמורה.

    מחקר גרמני עקב אחרי 2,368 חולים עם דלקת ריאות נרכשת בקהילה לאורך עונת השפעת. הם מצאו שלחולים מחוסנים היתה דלקת ריאות פחות חמורה ב-24% (נמדד לפי ציוני חומרה קליניים) ושיעורים נמוכים ב-47% של סמני דלקת גבוהים במיוחד שמצביעים על זיהום חיידקי חמור. חשוב לציין, היתרונות האלה הופיעו רק במהלך עונת השפעת, מה שמאשר שזה אפקט ספציפי של מניעת דלקת ריאות הקשורה לשפעת.

    מחקר ברמת האוכלוסייה בארה"ב המכסה כמעט חצי מיליון מקרי מוות מדלקת ריאות ושפעת מ-2019-2013 מצא שעבור כל עלייה של 1% בכיסוי חיסוני השפעת במדינה, מקרי המוות מדלקת ריאות ושפעת ירדו ב-0.33 לכל 100,000 אנשים.

    למה זה עובד? שפעת היא לעתים קרובות המערכה הפותחת לדלקת ריאות חיידקית. וירוס השפעת פוגע בדרכי הנשימה שלכם, מקלף את הריר המגן ואת המבנים הדמויי-שיער הזעירים (cillia) ששומרים בדרך כלל על חיידקים בחוץ. זה יוצר סביבה אידיאלית לחיידקים - במיוחד Streptococcus pneumoniae - לפלוש לריאות שלכם. על ידי מניעת השפעת, אתם מונעים את הנזק הזה.

    היעילות משתנה במידה ניכרת לפי עונה (60-20 אחוזים -  תלוי עד כמה החיסון תואם לזני השפעת המסתובבים). ההגנה בדרך כלל נמוכה יותר בקשישים מאוד (80+) בגלל הזדקנות מערכת החיסון, אם כי נותרת הגנה מסוימת. להגנה הטובה ביותר מפני דלקת ריאות, קבלו גם חיסוני שפעת וגם חיסונים פנאומוקוקליים - הם עובדים ביחד.

    מקורות:

    • מאמר מ-Human Vaccination & Immunotherapuetics - מדצמבר 2017

    • מאמר מ-European Respiratory Journal מ-2011



    8. החיסון עוזר לכם לשמור על עצמאות עם ההזדקנות

    את היתרון הזה קשה יותר לכמת באחוז בודד, אבל הוא קריטי לאיכות החיים. אשפוז בגלל שפעת מפעיל לעתים קרובות מפל של ירידת יכולות בקשישים שיכול להוביל לאובדן קבוע של עצמאות.

    הסטטיסטיקות ברורות: 44% מהאשפוזים הקשורים לשפעת מתרחשים במבוגרים בני 65 ומעלה, ו-68% ממקרי המוות הקשורים לשפעת הם בקבוצת גיל זו. אבל הנה החלק שבאמת חשוב - רק 30% מהמבוגרים המאושפזים חוזרים לרמת התפקוד שלהם לפני האשפוז תוך שנה.

    אנשים רבים זקוקים לטיפול בבית אבות ממושך או קבוע לאחר אשפוז בגלל שפעת. המחלה מתחילה לעתים קרובות תהליך חד כווני: אובדן שריר במהלך המחלה מוביל לירידה ביכולת לקום מהמיטה ומשם לאובדן היכולת לחיות באופן עצמאי. לחלות בשפעת כשאתם בני 30 בדרך כלל אומר שבוע של סבל, ואז חזרה לנורמלי. לחלות בשפעת כשאתם בני 70 או 80 יכול להיות אשפוז, אובדן שריר מהיר (אתם יכולים לאבד 15-10 אחוזים ממסת השריר בשבוע של מנוחת מיטה), ירידה קוגניטיבית, ולעיתים ללא יכולת שיקום.

    מחקר מ-2023 מצא שחיסון שפעת במינון גבוה (מומלץ כעת לאנשים בני 65 ומעלה) הפחית תמותה ב-29-17 אחוזים אפילו בקרב אנשים שחלו בשפעת למרות שהתחסנו. ה-CDC ממליץ כעת על חיסונים אלה במינון גבוה או עם אדג'ובנט במיוחד למבוגרים מכיוון שהם מייצרים תגובות חיסוניות חזקות יותר שמתגברות על ירידת מערכת החיסון הקשורה לגיל.

    מקורות:

    • מאמר מאתר ה-CDC - מספטמבר 2024

    • מאמר מ-Clinical Infectious Diseases - מאוקטובר 2023


    9. החיסון משפר שרידות של חולי סרטן (הפחתת תמותה של 34 אחוזים בסרטני דם)

    בקרב חולי סרטן שמקבלים חיסוני שפעת יש שיעורי תמותה נמוכים יותר. היתרונות המובהקים ביותר נראים בחולים עם סרטני דם כמו לוקמיה, לימפומה ומיאלומה נפוצה.

    מחקר דני עקב אחרי 75,431 חולי סרטן לאורך חמש עונות שפעת. הם מצאו שחולי סרטן הדם מתחת לגיל 65 שקיבלו חיסוני שפעת היו בתמותה נמוכה ב-34%, בעוד שחולים עם גידולים מוצקים (כמו סרטן השד או המעי הגס) היו בתמותה נמוכה ב-9%. הפחתת התמותה היתה משמעותית במהלך עונת השפעת (דצמבר עד מרץ) בכל סוגי הסרטן.

    למה חולי סרטן פגיעים במיוחד? הסרטן עצמו פוגע בתפקוד החיסון, כימותרפיה הורסת תאי חיסון, וחלק מהגידולים חוסמים פיזית את דרכי הנשימה. מחקרים מראים שלחולי סרטן יש סיכון גבוה פי 3-4 לאשפוז הקשור לשפעת בהשוואה לאנשים ללא סרטן. ובנוסף על הכל, לחלות בשפעת יכול לקטוע טיפול מציל חיים בסרטן.

    מקורות:


    • מאמר מ-The Lancet - מיולי 2023

    • מאמר מ-Cochrane Database of Systematic Reviews - מפברואר 2018

    10: וכמובן: החיסון מגן עליכם מהשפעת עצמה

    אחרי קריאה על כל היתרונות האחרים האלה, קל לשכוח את המטרה העיקרית של חיסון השפעת: מניעת שפעת. אבל זה חשוב יותר ממה שרוב האנשים חושבים.

    אנשים רבים מזלזלים בשפעת כ"סתם הצטננות קשה" או חושבים "אני אף פעם לא חולה בשפעת, אז למה להתחסן?" אבל שפעת אמיתית היא לא הצטננות. זו מחלה נשימתית חמורה שהורגת בין 12,000 ל-52,000 אמריקאים כל שנה, לפי הערכות ה-CDC. במהלך עונת 2018-2017 - שנה קשה במיוחד - הוערך שכ-61,000 אמריקאים מתו משפעת ומהסיבוכים שלה.

    חיסון השפעת בדרך כלל יעיל ב-40-60% במניעת מחלת שפעת, אם כי זה משתנה לפי עונה תלוי עד כמה החיסון תואם לזנים המסתובבים. אפילו בשנים שבהן ההתאמה לא מושלמת, התחסנות מפחיתה את חומרת המחלה אם אתם כן חולים. יש סיכוי נמוך יותר שתאושפזו, סיכוי נמוך יותר שתצטרכו טיפול נמרץ, וסיכוי נמוך יותר שתמותו.

    הנה מה "אני אף פעם לא חולה בשפעת" באמת אומר: הייתם בר מזל עד כה. שפעת היא בלתי צפויה. אתם יכולים לעבור 20 עונות שפעת ללא פגע ואז לחלות קשה בשנה ה-21. וכפי שראינו לאורך המאמר הזה, גם אם אתם לא מקבלים תסמיני שפעת קלאסיים, הוירוס יכול להפעיל התקפי לב, שבץ מוחי, סיבוכי סוכרת, ושורה של בעיות חמורות אחרות.

    חיסון השפעת לא מושלם. אף חיסון לא מושלם. אבל הוא אחד מאמצעי המניעה הבריאותיים היעילים ביותר מבחינת עלות-תועלת שיש לנו.

    אם לא קיבלתם את חיסון השפעת שלכם השנה, כדאי לשקול מחדש. לא רק כדי להימנע מהשפעת, אלא בגלל כל מה שהוא עשוי לעשות בנוסף כדי לשמור עליכם בריאים.


    אן-מוס - בלוגרית שמתעניינת בבריאות הציבור ובחיים בריאים, פעילה בעמותת מדעת ופועלת להנגשת מידע רפואי אמין לציבור.


    נכתב במקור באנגלית (בעזרת Deep research with Claude) ופורסם באתר של המחברת.  

    יום רביעי, 27 באוגוסט 2025

    חיסון חדש נגד נגיף ה-RSV, בייפורטוס (Beyfortus) - דליה שזיפי

     

    הגנה ממושכת לתינוקות מפני RSV במנה אחת


    תקציר

    החל מספטמבר 2025 יינתן בארץ חיסון חדש נגד נגיף ה-RSV כחלק מחיסוני השגרה. החיסון החדש, בייפורטוס (Beyfortus), הוא חיסון סביל הניתן במנה אחת ומספק הגנה ארוכת טווח של כ-6-5  חודשים. הוא מיועד לכל התינוקות בחורף הראשון שלהם (ובקבוצות בסיכון מוגבר גם בחורף השני). החיסון ניתן בבית החולים לאחר לידה או בטיפת חלב בהתאם למועד הלידה. מחקרים גדולים וניסיון של מיליוני מנות בעולם הראו כי החיסון בטוח מאוד, עם תופעות לוואי קלות בלבד, ומפחית בכ־80% את האשפוזים עקב RSV.


    מה זה RSV, ומה הסיכונים מהמחלה שהוא גורם לה?

    נגיף ה-RSV (בשמו המלא Respiratory Syncytial Virus) הוא גורם שכיח ביותר למחלות בדרכי הנשימה בתינוקות בחודשי חייהם הראשונים. הנגיף נפוץ בעיקר בחודשי החורף, בין נובמבר למרץ. נגיף ה-RSV מדבק מאוד ועובר בקלות מאדם לאדם. ההדבקה מתרחשת דרך האף, הפה או העיניים, בעקבות מגע עם הפרשות שנפלטות בשיעול ובעיטוש, במגע עם משטחים הנושאים את הנגיף, או מגע ישיר בהפרשות, למשל בעת נשיקת פניו של תינוק חולה. עד גיל שנתיים כמעט כל הילדים נדבקים בנגיף ה-RSV, וניתן להידבק בו מספר פעמים במשך החיים.

    עיבוד ממוחשב של צילומי תלת מימד של נגיף ה-RSV
    המקור: NIAID


    אצל רוב הנדבקים המחלה קלה, מתבטאת בחום נמוך, נזלת ושיעול וחולפת תוך שבוע-שבועיים. אולם אצל תינוקות מתחת לגיל חצי שנה, קשישים ואנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת, נגיף ה-RSV עלול לגרום למחלה קשה של דרכי הנשימה והריאות. מחלה זו מתאפיינת בשיעול קשה יותר, קשיי נשימה, נשימה מהירה, צפצוף בזמן נשימה ואף הפסקת נשימה (בתינוקות). פגים וילדים עם מומי לב מולדים, עם מחלת ריאות קשה או עם ליקויים במערכת החיסון הם בסיכון גבוה לסיבוכים מהמחלה ואף למוות. 

    אין טיפול נגד הנגיף אלא רק טיפול תומך להקלה על תסמיני המחלה, כמו אינהלציות, חמצן במקרה הצורך או הנשמה במקרים הקשים. נגיף ה-RSV אחראי לכרבע מהאשפוזים של תינוקות ופעוטות בגלל דלקת ריאות ולרוב האשפוזים בגלל ברונכיוליטיס (דלקת סימפונות). כיום, זוהי הסיבה העיקרית לאשפוז תינוקות בשנת חייהם הראשונה.


    מה הוא החיסון החדש נגד RSV, איך הוא עובד, ומה היה קודם?

    החל מספטמבר 2025 יינתן בארץ חיסון חדש נגד נגיף ה-RSV כחלק מחיסוני השגרה. החיסון החדש הנקרא נירסווימאב (Nirsevimab), או בשמו המסחרי בייפורטוס (Beyfortus). החיסון הוא חיסון סביל, כלומר לא מכיל את הנגיף או חלקים ממנו. החומר הפעיל בחיסון הוא נוגדן ספציפי, חלבון שתוכנן לזהות ולהיקשר לחלבון אחר על פני השטח של נגיף ה-RSV. כאשר הנוגדן קשור לחלבון זה, הנגיף אינו מסוגל לחדור לתאי הגוף, ובעיקר לתאי הריאות ובכך הוא מסייע במניעת הדבקה ב-RSV. 


    עד שנת 2024, היה חיסון מסוג אחר כנגד RSV (שנקרא פליביזומאב Palivizumab). חיסון זה היה ניתן ב-5 מנות, פעם בחודש, במהלך כל החורף. בגלל העלות הגבוה והמורכבות הלוגיסטית, רק פגים ותינוקות שנמצאו בסיכון מוגבר היו זכאים לקבל אותו. חיסון הבייפורטוס החדש הוא משופר, ואחד היתרונות שלו הוא שהוא יציב ונותן הגנה ארוכת טווח לכ-6-5 חודשים. לכן, מספיק לקבל מנה אחת ממנו לכל עונת החורף.

    החיסון החדש ניתן כבר מספר שנים במדינות רבות בעולם, והנתונים מראים שהוא מוריד את מספר האשפוזים כתוצאה מהמחלה בכ-80%.


    מי יקבל את החיסון החדש, ואיפה?

    באופן שגרתי, מועד החיסון לתינוקות תלוי במועד הלידה:

    תינוקות שנולדים לפני או במהלך החורף, בין 1.8 עד 31.3, יקבלו את החיסון כבר בבית החולים, לפני השחרור הביתה.

    תינוקות שנולדים בקיץ בין 1.4 עד 31.7, יקבלו את החיסון לפני תחילת עונת החורף הבאה, בטיפת חלב במסגרת הביקורים השגרתיים. 

    תינוקות ופעוטות המצויים בסיכון מוגבר למחלת RSV חמורה, יקבלו את החיסון גם בעונת החורף השנייה לחייהם.  הם יוכלו להתחסן בטיפת חלב לפני תחילת עונת החורף.

    תינוקות שהיו אמורים לקבל חיסון בבית החולים ולא חוסנו, יוכלו להתחסן בטיפת חלב במסגרת הביקורים השגרתיים.

    השנה, שזו השנה הראשונה למתן החיסון, יתחילו לחסן בספטמבר 2025 על פי התאריכים הבאים:

    מי שנולדו עד 18.2.2025 אינם זכאים לחיסון, מכיוון שהם כבר בני יותר מחצי שנה ועברו עונת חורף אחת. יוצאי דופן הם תינוקות הנמצאים בקבוצה בסיכון מוגבר למחלת ה-RSV והם יקבלו את החיסון גם בעונת החורף השנייה לחייהם, בטיפות החלב במסגרת הביקורים השגרתיים.

    תינוקות שנולדו בין 19.2.2025 עד 31.8.2025 יחוסנו בטיפות החלב במסגרת הביקורים השגרתיים.

    תינוקות שיוולדו בין 1.9.2025 עד 31.3.2026 יקבלו את החיסון בבית החולים, לפני השחרור הביתה.


    מה לגבי תופעות לוואי? מה יודעים על בטיחות החיסון?

    מכיוון שמדובר בחיסון סביל, אין הפעלה של מערכת החיסון, ורוב התינוקות עוברים את החיסון בלי תופעות לאחר חיסון. אצל חלק קטן מהתינוקות (כ-1%) יתכנו תופעות קלות שחולפות מעצמן תוך מספר ימים, כמו אדמומיות, נפיחות וכאב במקום ההזרקה, או פריחה שיכולה להופיע בתוך 14 ימים ממועד מתן החיסון. 

    בטיחות החיסון נבדקה במחקרים קליניים שכללו אלפי תינוקות, פגים וילדים עם מחלות רקע. פרופיל הבטיחות של החיסון נמצא טוב, ולא דווח על ממצאים חריגים. מאז, החיסון אושר על ידי האיחוד האירופי ב-2022 ועל ידי ה-FDA האמריקאי ב-2023. החיסון נמצא בשימוש כבר כשנתיים בכ-25 מדינות, ונתנו ממנו עד כה מיליוני מנות לתינוקות. מחקרים לאחר-שיווק שנערכו בארצות שונות ממשיכים להראות שהחיסון יעיל ובטוח.


    שאלות נוספות

    האם ניתן לקבל את החיסון הזה יחד עם חיסונים וטיפולים אחרים?

    כן. בבית החולים, ניתן לתת את החיסון לילוד מיד לאחר הלידה יחד עם הטיפולים האחרים - החיסון כנגד צהבת B, וויטמין K שחיוני לשיפור קרישת הדם ומניעת דימומים אצל התינוקות. 

    בביקורי השגרה בטיפת חלב, ניתן לתת את חיסון ה RSV החדש עם כל חיסוני השגרה, יחד או בכל זמן לפני או אחרי מתן החיסונים המומלצים לפי הגיל. 


    למה חלק מהתינוקות יקבלו את החיסון בבית החולים לאחר הלידה, וחלק רק בטיפת חלב?

    התחלואה מנגיף ה-RSV נפוצה בעיקר בחודשי החורף. החיסון יעיל לתקופה של כ-6-5 חודשים. לכן, כדי שתינוקות יהיו מוגנים כמה שיותר בחורף, החיסון ניתן כמה שיותר קרוב, או במהלך עונת החורף הראשונה של התינוקות. תינוקות שנולדים לפני או במהלך החורף מחוסנים כבר בבית החולים. תינוקות שנולדים באביב ובקיץ, יקבלו את החיסון בטיפת חלב במועד שיותר קרוב לחורף.


    האם פגים עדיין יקבלו את החיסון הישן שניתן כל חודש?

    לא. החיסון החדש, במנה אחת, יינתן מהשנה לכל התינוקות, כולל לפגים. 

    האם יש התוויות נגד? באיזה מצבים לא נותנים את החיסון?

    אין התוויות נגד מיוחדות. המצב היחיד המונע חיסון הוא תגובה אלרגית מיידית חמורה לתרכיב או לאחד ממרכיביו (נדיר מאוד).

    כמו בחיסונים אחרים, לא מחסנים בזמן מחלה חריפה. ניתן לחסן לאחר ההחלמה. 


    האם ניתן לחסן גם ילדים גדולים יותר?

    לא. החיסון ניתן רק לתינוקות בחורף הראשון שלהם. תינוקות ובפעוטות המצויים בסיכון מוגבר למחלת RSV חמורה, יקבלו את החיסון גם בחורף השני לחייהם.


    מקורות

    על החיסון החדש באתר משרד הבריאות

    על מחלת ה-RSV באתר מדעת: 

    תדריך החיסונים RSV - באתר משרד הבריאות - אוגוסט 2025

    על החיסון - באתר המרכז לבקרת מחלות (CDC) האמריקאי:

    על החיסון - באתר רשות התרופות האירופית (EMA)


    ד"ר דליה שזיפי היא ביוטכנולוגית וחברה בעמותת "מדעת" 


    יום שישי, 25 ביולי 2025

    ניטרופלסט - אברון חיידקי חדש שנתגלה! - אסף לוי

     

    סימביוזה קיימת בין המון סוגי יצורים. כשמדובר ביחסים סימביונטיים בין מאכסן (תא גדול) ומיקרוב קטן יותר לעתים קורה מצב של אנדוסימביוזה: חיידק נכנס לתוך תא אחר ומתפקד כסימביונט בתוך התא תוך כדי הגדלת התלות שלו בתא המאכסן ותרומה לתא המאכסן.

    שלב נדיר יותר הוא שלב שבו האנדוסימביונט מוותר על כל העצמאות האופציונלית שלו והופך לאברון בתא. זה מאורע די נדיר אבל שקרה לפחות בשני מקרים קריטיים לחיים על פני כדה"א: 1. יצירת המיטוכונדריון שמאפשר נשימה אירובית בתאים 2. יצירת הכלורופלסט שמאפשר לתאי הצמחים לבצע פוטוסינתזה. בשני הארועים העתיקים הללו חדרו חיידקים לאבות הקדמונים של התאים איבדו עצמאות והפכו לאברון משמעותי עבור התא והאורגניזם המארח אותם. האברונים עדיין מחזיקים כמה גנים שמעידים על מוצאם הקדמון כחיידקים.

    בשנה שעברה התפרסם מאמר חשוב ב-Science על ארוע "חדש" של יצירת אברון. חדש במונחים אבולוציוניים: רק לפני 100 מליון שנה. קצת רקע: החנקן מהווה אחוז גדול מהאטמוספירה (78%). הוא דרוש לחיים על פני כדה"א כי ממנו למשל מרכיבים DNA וחלבונים. אל לשם כך יש לקבע אותו. כלומר לקחת חנקן אנאורגני (הגז N2) ולהכניס אותו למולקולה שתהיה זמינה לשימוש ביצור חי כמו אמוניה: NH3. יש חיידקים שיודעים לבצע את התהליך הזה וקוראים להם מקבעי חנקן. הם מוכרים מאד בצמחים.

    מה קורה באוקיינוס? גם שם יש קצת חיידקים מקבעי חנקן. אך ישנם הרבה יצורים שהיו שמחים להשתמש בו. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז תיארו בשנות ה 90 אצה מיקרוסקופית שבתוכה היה מה שהם חשבו שהוא חיידק אנדוסימיובונט שמקבע חנקן עבור האצה. בשנה האחרונה הם הוסיפו עדות שלמעשה החיידק הזה הפך לאברון באצה: הוא מתחלק באופן מסונכרן יחד עם האצה המאכסנת אותו, הוא איבד יותר מדי גנים כדי להיות עצמאי והוא מייבא אליו המון חלבונים שמיוצרים באצה לצורך קיום הפעילות שלו.

    הם כינו את האברון החדש ניטרופלסט, כך החיידק בויית לחלוטין לצרכי האצה והפך לאברון חדש לקיבוע חנקןהחץ השחור מצביע על האברון הגדול בתוך תא האצה.

    בצמחים מקבוצת הקטניות, לעומת זאת, הסימביוזה לא עברה את השלב הזה של הפיכה לאברון. הצמח בונה מעין בית בשורשים לאירוח חיידקים מקבעי חנקן. הוא מאכיל אותם תמורת חנקן מקובע אך הם לא איבדו את העצמאות שלהם לחלוטין לטובת הצמח וחלקם אף מרמים את הצמח: "אוכלי חינם" שאינם מקבעי חנקן.

    אחד האתגרים הגדולים בחקלאות הוא להעביר את הסימביוזה הזו לצמחים חשובים שבהם היא אינה קיימת, למשל דגנים שונים, כדי לחסוך בדישון (הצמח מקבל חנקן חינם כך). ישנה גם פרקטיקה חקלאית של גידול מתחלף: עונה אחת של גידול דגנים למשל בשדה ובעונה שאחרי מגדלים קטניות עם חיידקים מקבעי חנקן המעשירים את הקרקע בחנקן לקראת העונה הבאה.

    אם אפשר היה לחקות את הארוע הנדיר שקרה באצה ולייצר אברון ניטרופלסט בתאי צמחים זה בכלל היה נהדר. זה כרגע מדע בדיוני.



    המאמר - מכתב העת Science - אפריל 2024


    ד"ר אסף לוי - המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית


    פורסם בטוויטר (X) של המחבר - יולי 2025


    יום שישי, 18 ביולי 2025

    על תיקן הבתים וחיידקים סימביונטיים בסביבת האדם - איגור ארמיאץ'


    חדר הגידול באוניברסיטה היה חם, לח וחשוך, מלבד כמה מהמנורות שדלקו בכלובי החגבים, והטילו אור דל ועגום על המדפים המאובקים. את הצרצרים שלי גידלתי שם בשני דליים גדולים, ואת שחרוריות הקמח - בקופסת גלידה מלאת סובין. 

    מלבדם, חדר הגידול, שהיה לא גדול יותר מארון, היה מלא בעיקר בציוד גידול ישן. תמיד הסתובבו שם כמה תיקנים קטנים, אך לקראת אמצע החורף הם הגיעו לכדי התפרצות של ממש. הם ישבו על הקירות, על המדפים, בכלובי החגבים ועל דליי הגידול. הייתי פותח את דלת החדר, והחלל שבפנים היה שורץ מאות תיקנים. 

    הצרצרים גדלו לאט בדליים שלהם, בעוד שהתיקנים סביבם רק נוספו ונוספו. בנקודה מסויימת, כאשר הזבובים בחוץ היו מעטים, עברתי להאכיל את העכבישים שבמעבדה בדיאטה כמעט טהורה של תיקנים. הייתי נכנס לחדר הגידול עם צנצנת גדולה ומשפך. הייתי לוקח את גליל הנייר הישן מהמדף ומנער אותו בקפידה אל-תוך המשפך. התיקנים שהסתתרו בין שכבות הנייר היו נופלים לצנצנת אחד-אחד. אז הייתי מלקט אותם משאר המשטחים בחדר, עד שהייתי מגיע לעשרים. כעבור שבוע, שוב היו מאות תיקנים בחדר. 


    כפר-סבא,  יולי 2025 

    תיקן הבתים (Supella longipalpa) הוא תיקן קטן החי במחיצת האדם. הוא ניכר בפס הלבן הרוחבי בקדמת החזה (בשונה מפסי האורך של התיקן הגרמני). תפוצתו פחות קוסמופוליטית משל התיקן הגרמני, והוא עדיין נעדר מרוב האזורים הקרים של העולם. עדיין - שכן תיקן הבתים נמצא כיום בתהליך התפשטות. 

    כרגיל אצל תיקנים, לתיקן הבתים מחזור חיים ארוך יחסית. בטמפרטורת החדר לוקח למין זה כמעט חצי שנה להתפתח מביצה עד בוגר, אם כי בטמפרטורות הקיץ הישראליות, זמן זה יכול להתקצר בחצי. נקבה בוגרת תטיל בחייה כ-12 תיקי ביצים, עם סביבות ה-16 ביצים בכל תיק. אפילו אם רק חצי מהצאצאים שורדים לבגרות, זוג אחד החי בתנאים של חימום ואספקת מזון קבועה יכול להפוך לאלף תיקנים תוך פחות משנה. בבית-גידול טבעי השרידות תהיה נמוכה על-פי רוב, והיא תמנע התפרצות של תיקנים. מגורי האדם, לעומת זאת, יכולים להיות גן עדן לתיקנים, ולהפוך במהרה לזירה של פיצוץ אוכלוסין אנטומולוגי. 

    אחד מסודות ההצלחה של תיקן זה (ותיקנים בכלל), הוא שפע החיידקים הסימביונטיים שחרקים אלה נושאים איתם. חלק מהחיידקים מגיעים אליהם על-ידי אכילת צואה של תיקנים אחרים. בין השאר, במעי תיקן הבתים שכיח הסוג Lactobacillus, המגן על הפונדקאי שלו מפני פלישה של חיידקים מזיקים (יכולת חשובה עבור אוכלי צואה!). חיידקים אחרים הם אנדוסימביונטים, כלומר, הם חיים בתוך התאים. אצל רוב התיקנים (כולל הטרמיטים!) חיים חיידקים מתמחים מהסוג Blattabacterium. הם אחראים על מיחזור חומצת השתן (תוצר של פירוק חלבונים) והפיכתה בחזרה לחומצות אמיניות. כך התיקנים יכולים להתקיים על תזונה דלת חלבונים (למשל, כריכות ספרים ומוצרי קרטון אחרים). ה-Blattabacterium מדביק את התיקן עוד בשלב הביצה, ומועבר בדרך זו מאם לצאצא. נראה שאנדוסימביונט זה נמצא גם בתחרות עם האנדוסימביונט המזיק Wolbachia*. בתיקן הבתים השפע של שני החיידקים נמצא במתאם הפוך, בעוד שברוב התיקנים ה-Wolbachia בכלל חסרה, אולי הודות לפעולת החיידק השני. 

    ככל שנשגשג אנחנו, ישגשגו בעולם גם תיקני הבתים. לא משנה נחשוב אותם לאויבים, נמצא בסוף שאנחנו ידידיהם הטובים ביותר. משמח לראות כי מין זה זוכה לאחרונה למחקר רב. כי אם כבר התיקן מרוויח מאיתנו, רק הוגן שהוא יגלה לנו את סודות הטבע בתמורה.

    המאמר


    ד"ר איגור ארמיאץ', השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות


    פורסם בדף הפייסבוק "ארצות החמרה - שמירת טבע במישור החוף" -  ביולי 2025


    יום רביעי, 16 ביולי 2025

    אלסנדרו וולטה וגילוי המתאן - שחזור ניסוי - אסף לוי

     

    אלסנדרו וולטה (Volta) מוכר בעיקר בשל המצאת הסוללה החשמלית. היחידה וולט קרויה על שמו. קצת פחות ידוע שהוא גילה את גז המתאן הדליק, CH4. בטיול דיג לאגם מאג'ורה ב 1776, הוא שם לב לבועות שמשתחררות מהאגם. הוא החל לחקור את הגז וגילה שהוא דליק. הגז משתחרר על ידי פירוק חומר אורגני על ידי ארכאונים מתאנוגניים ("מייצרי מתאן"). 

    אלסנדרו וולטה
    1827-1745


    מתאן - מבנה כימי

    היום שיחזרנו את הניסוי של וולטה בכנס בארה"ב. צריך היה רק לרכז את הגז מהאגם על ידי איסופו בבקבוק ולהדליק אותו.





    ד"ר אסף לוי - המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית


    פורסם בטוויטר (X) של המחבר - יולי 2025


    יום שלישי, 15 ביולי 2025

    וירוס HSV-1 מהונדס שתוקף תאי מלנומה- בתיה כהן

     

    וירוס שתוקף תאי סרטן? נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זה קורה ממש עכשיו.

    ניסוי קליני מתקדם בודק טיפול חדשני שמבוסס על וירוס מהונדס שתוקף מלנומה עמידה לטיפול, וכבר מראה תוצאות מעודדות. הכירו את IGNYTE‑3. 

     Comprehensive Blood and Cancer Center

    מה זה IGNYTE‑3? - ניסוי קליני שלב 3 שבודק טיפול פורץ דרך במלנומה מתקדמת המשלב וירוס מהונדס שתוקף תאי סרטן (RP1) יחד עם אימונותרפיה מוכרת (ניבולומאב – Opdivo).

    מה מייחד את הטיפול?

    *הווירוס (RP1) הוא גרסה מהונדסת של הרפס (HSV‑1)

    *מוזרק ישירות לגידול, מתרבה בתאים הסרטניים והורס אותם

    *מפעיל את מערכת החיסון לתקוף גם גרורות מרוחקות

    *ניבולומאב תומך ומעצים את התגובה החיסונית.

    מה כבר יודעים? (תוצאות מוקדמות משלב 1/2)

    ✅ ירידה בגודל הגידול אצל 1 מתוך 3 מטופלים

    ✅ תגובה מלאה (העלמות מוחלטת של הסרטן) אצל כ־15%

    ✅ תופעות לוואי קלות: חום, צמרמורות, עייפות

     מה קורה עכשיו?

    *מגייסים כ‑400 מטופלים ברחבי העולם

    *ה־FDA בודק את הטיפול במסלול מזורז

    *החלטת אישור צפויה עד: 22 ביולי 2025

    הכתבה ב-
    Pharmacytimes

    FDA Gives Priority Review to Vusolimogene Oderparepvec for Melanoma


    למה זה חשוב? 

    מדובר בתקווה חדשה עבור מטופלים שאין להם כיום הרבה אפשרויות טיפול. אם יאושר, זה עשוי להיות האישור הראשון לטיפול ויראלי משולב בסרטן עמיד לאימונותרפיה.

    על המחקר - בכנס של ASCO


    ד"ר (Ph.D.) בתיה כהן, ביולוגית מולקולרית,  חוקרת סרטן וכלי דם. 


    פורסם בטוויטר (X) של המחברת, יולי 2025