יום שישי, 20 בנובמבר 1998

חיסון ניסיוני לאיידס - אמיר עדן

 

מאמצים ומשאבים רבים מושקעים במציאת תרופה לאיידס. במקביל מנהלות חברות התרופות מרוץ לפיתוח תרכיב חיסון שיקנה עמידות לנגיף לפני החשיפה. חלק מתרכיבי החיסון המקובלים כיום כנגד מחלות אחרות מתבסס על חשיפת המתחסן לצורה מוחלשת או מומתת של גורם המחלה) לרוב חיידק או נגיף (במקרים אלה קיימת הסכנה ששיבוש כלשהו יגרום לכך שהחיסון עצמו יגרום למחלה. מסיבה זו, בחיסונים המודרנים נמנעים משימוש בגורם המחלה עצמו, ומנסים לבודד ממנו מרכיב אחד, בדרך־כלל חלבון, שמסוגל לעורר את מערכת החיסון ואינו גורם למחלה.

חקר הביולוגיה של נגיף האיידס העלה מספר חלבונים מועמדים למטרה זו. המועמדים העיקריים היו שני חלבונים המרכיבים את מעטפת הנגיף, אולם לאחר מחקר נוסף התברר שהם עוברים שינויים לעיתים תכופות ולכן חיסון שמתבסס עליהם יהיה יעיל רק כנגד חלק מזני הנגיף.

בשלב זה זנחו חלק מהחברות העוסקות בפיתוח חיסון לאיידס את רעיון השימוש בחלבוני המעטפת. חלק מהמפתחים לא אמרו נואש וחיפשו אזורים בחלבון המעטפת  שחיוניים לפעולת הנגיף, ונשמרים לפיכך ללא שינוי בכל זני הנגיף.

לאחרונה אישרה רשות המזון והתרופות האמריקאית ניסוי ראשון בחיסון שפותח על־ידי חברת וקסגן (VaxGen) מקליפורניה. החי סון מתבסס על חלק מחלבון המעטפת gpl20 של נגיף האיידס. החיסון נוסה בקופים, והתברר כי קופים שחוסנו בו לא חלו גם לאחר שכמוית גדולות של הנגיף הוזרקו ישירות לדמם. בניסוי מקדים שנערך בבני אדם התוצאות לא היו מרשימות.

הדבקה בנגיפי HIV
איור: Victor Padilla-Sanchez, PhD - Wikimedia commons

בימים אלה עומד להתחיל ניסוי מקיף שיבחן לראשונה את יעילות החיסון באנשים בריאים. הניסוי יתקיים במקביל בארצות־הברית ובתאילנד ויכלול כ־7500 מתנדבים, כולם בריאים ואינם נושאים את הנגיף. המשתתפים נמנים על שני סוגי אוכלוסיות: בארצות־הברית יחוסנו גברים הומוסקסואלים שבני־זוגם נשאים של הנגיף, ובתאילנד יחוסנו מכורים לסמים שאינם נגועים בנגיף וצורכים סמים בהזרקה. בכל קבוצה יקבלו כשני־שלישים מהנבדקים חיסון אמיתי והשליש הנותר יקבל חיסון מדומה (פלצבו) וישמש קבוצת ביקורת.

החוקרים יעקבו אחר המתנדבים ויקבעו את אחוז הנדבקים בכל קבוצה בהשוואה לקבוצת הביקורת, כמו גם את רמת הנגיף בדמם של הנדבקים. נתון זה יהיה חשוב אם יתברר שהחיסון אינו מקנה עמידות מלאה ויתעורר הצורך להעריך את יעילותו בשילוב עם גורמים נוספים.


פורסם ב"גליליאו" גיליון 31,  נובמבר 1998.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה