חומרי-נפץ הם חומרים עתירי אנרגיה, המשתחררת בעת הפיצוץ. אולי אך טבעי הוא שבין חיידקי הקרקע נמצאו גם כאלה המסוגלים לנצל אנרגיה זו לצרכיהם. לא על-ידי פיצוץ אלא על-ידי פירוק אנזימטי מבוקר. מגלי החיידקים הללו מבקשים להשתמש בהם לאיתור מוקשים בשדות מוקשים ישנים.
באזורים שונים בעולם טמונים עדיין מוקשים רבים ממלחמות ישנות ועד היום נעשה איתורם באופן ידני. החוקרים הראו בעבר שמעט חומר-נפץ דולף מן המוקש אל הקרקע סביבו וכמות זו מספיקה כדי לאפשר גדילה והתרבות טובה של החיידקים.
אילו הייתה נמצאת דרך פשוטה לאתר ולזהות את מוקדי הגדילה של החיידקים, ניתן היה לחפש אותם בשדות המוקשים ולאתר בדרך זו את מיקום חומרי הנפץ. מסתבר כי דרך כזו קיימת: יש בטבע קבוצות חיידקים המייצרות אור זוהר כאשר התנאים להתרבותם טובים. כל שעל החוקרים לעשות הוא להעביר תכונה זו ל"חיידקי הנפץ", לפזר אותם על-פני שדה המוקשים, ולהמתין לחשכה. במקומות בהם טמון מוקש והקרקע מכילה מעט חומר נפץ, יתאפשר ריבוי של החיידקים ומוקדי האור שיתקבלו יסמנו את מיקום המוקשים. הפרויקט קרוב לסיומו ובקרוב יחל שימוש ניסיוני בשיטה.
 |
| צילום: דרור בר-ניר |
פורסם ב"גליליאו" גיליון 32, עמ' 5-4, ינואר/פברואר 1999.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה