יצירת נגיף מלאכותי, יש מאין, בשבועיים
בדרך ליצור מיקרואורגניזם בעל תכונות רצויות לאנושות, כמו ספיגת פחמן דו-חמצני או צריכת פסולת רעילה, יצרו קרייג ונטר (Craig Venter) וצוותו, ממפענחי הגנום האנושי, נגיף שכינויו phiX174, לאחר פירסום הרצף הגנטי שלו. הנגיף שיצרו הוא בקטריופג, לאמור - נגיף שתוקף רק חיידקים, כדי למנוע לשונות רעות. הם יצרו את הנגיף בשיטה שפיתחו, לפיה מטליאים יחידות גדולות של DNA בקלות רבה ובמהירות חסרת תקדים - תוך שבועיים. יצירתו של הנגיף המלאכותי הראשון - נגיף הפוליו - הושלמה ב-2002 על-ידי אקרד וימר (Wimmer) וצוותו, נמשכה שלוש שנים. הקלות הבלתי נסבלת בה נוצר הנגיף סוללת את הדרך ליצירת מיקרואורגניזמים נוספים, לתועלת האדם, אך כמו בכל המצאה גם לפיתוח זה פנים לכאן ולכאן. שיטה זו תאפשר באותה מידה ליצור נשק ביולוגי קטלני ולאיים על העולם.
 |
| צילום במיקרוסקופ אלקטרונים של בקטריופגים PhiX174 מקור: ShiftFn, Wikimedia commons, 2015 |
חתיכות ה-DNA (אוליגו-נוקלאוטידים) מהן הרכיב הצוות את הנגיף היו באורך של כ-40 נוקליאוטידים (יחידות הבניין של ה-DNA), וחיבורן נעשה
בעזרת אנזים מתאים. השיטה מבוססת על שיטת ה-PCR (תהליך השרשרת של הפולימרז). כל האוליגו-נוקלאוטידים מוחזקים יחד במבחנה ומתוכננים כך
שיתחברו זה לזה בסדר הנכון ואחר כך ישוכפלו. החידוש בשיטתו של צוות ונטר הם צעדים למניעת שגיאות גנטיות - המאפשרים להיפטר מחתיכות DNA
שנושאות שגיאות. ה-DNA שנוצר הוכנס לחיידקים, שם התרבה ויצר נגיפים שלמים ומושלמים שתקפו חיידקים נוספים.
הצעד הבא אינו ליצור באופן מלאכותי יצור קיים, אלא לברוא יצור חד-תאי חדש שיכיל את מספר הגנים המינימלי הדרוש על-מנת לקיים חיים, מבצע כזה אמור
לצרף יחד כ-60 חתיכות DNA בגודל של בקטריופאג אחד, כמו זה שנוצר. אבל כפי הנראה, עוד חזון למועד.
פורסם ב"גליליאו" גיליון 64, דצמבר 2003.
מעניין.
השבמחקהמאמר הזה קצת בלבל אותי, כי מבלי רקע מוקדם ניתן להסיק ממנו שה- ΦX174 הוא נגיף מלאכותי ולא טבעי.
לא זכרתי בשום שלב שה- ΦX174 הוא הנגיף המלאכותי הראשון שנוצר במבחנה in vitro, אבל כן זכרתי שנגיף ה- ΦX174 הוא הראשון שרוצף במבחנה in vitro.
אז המאמר הזה מתייחס להרכבה של ה- ΦX174 מאוליגונוקלאוטידים במבחנה בצורה מלאכותית מא' עד ת' כולל יצירת וויריונים פעילים שמדביקים הלאה.