בחזרה לסארס - דינה צפרירי

 

האם מחלת הסארס שוב מאיימת להתפרץ?

חלפה בדיוק שנה מאז התפרצות מגיפת הסארס. בפברואר 2003 התפשטה מחלת חסארס מחוץ לגבולות סין - לארצות אחרות באסיה ולקנדה. עד אז שמרו הסינים בסוד את נתוני המקרים בהם חלו אנשי חבל גואנגדונג במחלה המסתורית החדשה. הם לא דיווחו לארגון הבריאות העולמי, כפי שהיו אמורים לעשות, וההמשך ידוע (ראו: ״מאחורי המסיכה״, גליליאו 64). 

נגיפי קורונה שבודדו מחולי SARS, במקרוסקופ אלקטרונים

CDC/ Dr. Mary Ng Mah Lee, National University of Singapore, Singapore

בימים אלה, על מנת לרצות את העולם ולהראות שהם משתפים פעולה ונוקטים צעדים שנועדו לשמור מפני התפרצויות נוספות, שוחטים הסינים, במצוות הרשויות,מאות זבדים (civets), טורפים ממשפחת הגחניים, קרובים של הנמיות; בשפה עממית מכונים גם ״חתולי בר״) ובעלי חיים אחרים שנמצא בהם הנגיף הגורם לסארס. הם אף מדווחים לארגון הבריאות העולמי על מקרים בהם קיים רק חשד למחלה.

עקבות של נגיף הסארס נמצאו בזבדים שגדלו בכלובים, במסעדה בעיר גואנגזו שבסין, בה עלה חשד שאחת המלצריות חלתה בסארס. טורפים אלה נחשבים למאכל תאווה בדרום סין, והם נמכרים בשוקי אוכל צפופים יחד עם בעלי חיים אחרים.

המקרה הראשון שהתברר כסארס השנה, היה כשאדם בשם ליו, בן 32 מגואנגזו, חלה והחלים מהמחלה. למרות שלטענתו לא היה לו שום מגע עם זבדים ולא טעם את בשרם מעולם, נמצאו בנגיף הסארס שבודד מגופו שלושה גנים זהים ברצפם לגנים שבודדו בדצמבר 2003 מזבדים בשוק בגואנגזו. הקירבה ביניהם היתה גדולה יותר מאשר לרצף של כל נגיף אחר שבודד מבני אדם או מבעלי חיים במגיפת מארס 2003. על סמך קירבה זו נבדקו כל שאר הזבדים באותו שוק ונמצא שהם נושאי הנגיף.

אמנם ייתכן שליו נדבק מחולדה, אותה הרחיק מדירתו לפני שחלה; ב-10 אחוזים מהחולדות שנבדקו נתגלה הנגיף, אבל ראש המכון למחלות נשימה בגואנגזו משוכנע שמדובר בזבדים.

המחלה הופיעה אצל שלושה חולים שאותרו, בצורה קלה בהרבה מזו שתקפה לפני שנה ואף לא אחד מהאנשים שהיה במגע עם החולים לא נדבק. בארגון הבריאות העולמי טוענים שייתכן שהסיבה לצורה הקלה של הופעת המחלה היא גילם הצעיר של החולים.

בדיעבד, מסתבר שנגיף דומה לנגיף הסארס גרם לתסמונת דומה 18 חודש לפני התפרצות הסארס הראשונה. כמו-כן, דגימות דם שנלקחו ב־2001 למחקר שעסק בצהבת מסוג 2 נבדקו על-ידי צוות של מיקרוביולוגים בראשותו של בו ז׳יאן זנג (Zheng) מהאוניברסיטה של הונג קונג וב-17 מתוך 940 דגימות, נמצאו נוגדנים לנגיף הסארס, לנגיפים קרובים מבעלי חיים או לשניהם. על סמך נתונים אלה מאמינים החוקרים שהאוכלוסייה בהונג קונג היתה חשופה לנגיף הסארס או לבני דודיו בבעלי חיים, כנראה כתוצאה מהסתופפותם בשוקי בעלי החיים, עוד לפני שהמחלה נודעה וניתן לה שם. לדעתם, המגיפה פרצה ב-2002 כאשר נגיף הקורונה עשה קפיצת דרך מבעל חיים לאדם בשוק בגואנגדונג שיש בו זבדים, סנאים ובעלי חיים אחרים. 

אבל האירוע, כנראה, לא היה אירוע יחיד והניתור לא נעשה בבת אחת; משפחה שלימה של נגיפים דמויי סארס הסתופפה בבעלי חיים במשך שנים רבות והגיעה לבני אדם כשברוב המקרים תוצאת ההידבקות היתה הצטננות קלה.

כך היה עד שנוצרה המוטציה המתאימה שאיפשרה לנגיף לעבור מאדם לאדם ולהפיץ את המחלה הקטלנית. זנג בדק דגימות דם של אנשים בריאים רבים ומצא ש-40% מהסוחרים בבעלי חיים נושאים נוגדנים כנגד נגיף הסארס.

החוקרים מאמינים שבדיקות נרחבות של דגימות דם יאפשרו לאתר, מבעוד מועד, מקום מועד להתפרצות ויובילו למקורו של הנגיף. 

פורסם ב"גליליאו" גיליון 66, פברואר 2004.