יום שישי, 12 ביולי 2024

האם המרכיב התורשתי נישא על ידי חלבונים? - אסף לוי

 

מפתיע לשמוע אבל עד 1952 היה דיון אם מה שנושא את המרכיב התורשתי אלו חלבונים או DNA. כשחושבים על זה באופן פשטני הרי חלבונים אוצרים יותר אינפורמציה בתוכם כי יש להם אלפבית של 20 אותיות (חומצות אמיניות) בעוד DNA מכיל אלפבית הרבה יותר עני של ארבע אותיות בלבד (נוקלאוטידים). 



באו החוקר אלפרד הרשי (Hershey) ועוזרת המחקר שלו מרתה צ'ייס (Chase) וביצעו את הניסוי היפה הבא. 

הם פנו לאחת המערכות הביולוגיות הכי נחקרות: חיידקי Escherichia coli והנגיפים שמדביקים אותם (פאג'ים) ורצו לבדוק איזה חומר הנגיף יעביר לחיידק במהלך ההדבקה.



כלומר האם הנגיף יעביר חלבונים או DNA במהלך ההדבקה של החיידק. החומר המועבר אמור להכיל את כל האינפורמציה לחיידק לשכפל נגיפים חדשים בתוכו. 



אבל לשם כך צריך להבדיל בין שני סוגי החומרים. הרשי וצ'ייס החליטו להשתמש בחומרים רדיואקטיביים. הם השתמשו באיזוטופים רדיואקטיביים של גופרית ושל זרחן שאותם ניתן לזהות בקלות. הגופרית מרכיבה כמה חומצות האמינו ולא נמצאת ב-DNA. הזרחן מרכיב את ה-DNA ולא נמצא בחלבונים. הם סימנו את הנגיפים פעם בגופרית ופעם בזרחן הרדיואקטיביים שנכנסו למולקולות החלבון וה-DNA בהתאמה.





כעת הם נתנו לנגיפים להדביק חיידקים. לאחר מכן הם הפרידו בין החיידקים לנגיפים עם בלנדר מהיר (הפרדה על פי משקל כי ה
נגיפים קטנים בהרבה מהחיידקים). כעת נותר לראות איזו חומר רדיואקטיבי נותר בחיידק לאחר שהנגיף החדיר לו את החומר התורשתי ליצירת נגיפים.  התוצאה היתה ברורה: DNA הוחדר. ואילו החלבון נותר בחוץ. 

וכך ב 1952 בניסוי אלגנטי פשוט הוכח לראשונה ש-DNA הוא החומר התורשתי. אלפרד הרשי זכה ב-1969 בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה יחד עם לוריא ודלברוק שעל הניסוי שלהם כתבתי בעבר. צ'ייס לא זכתה לכבוד הזה ולמעשה הפסיקה לעסוק במדע בשנות ה-60. 



כמובן שישנם גם יוצאים מהכלל. נגיף הקורונה למשל משתמש ב-RNA כחומר התורשתי שלו וזה מה שמוזרק לתא שלנו (לנגיף הזה אין DNA). אך לא נמצא עוד יצור שמשתמש בחלבון כאינפורמציה התורשתית הבלעדית שלו.

אפרופו זרחן ב_DNA: לפני 14 שנים עולם המדע סער כשחוקרים מ-NASA פרסמו מאמר מדהים על חיידקים מאגם רעיל בקליפורניה (אגם מונו) שבמקום זרחן בתא משתמשים במתכת הכבדה ארסן. לאחר מספר בדיקות התגלה שזו היתה טעות וה-DNA של החיידק מכיל זרחן ולא ארסן כפי שנטען.


ד"ר אסף לוי - המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית


פורסם בטוויטר של המחבר - ביולי 2024


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה