בעוד כמה ימים יחולק פרס הנובל ברפואה ופיזיולוגיה. זה הזכיר לי שהשנה מלאו 80 שנה לניסוי הקלאסי של מקס דלברוק (Delbruck) וסלבדור לוריא (Luria) שעליו הוענק להם את הנובל ב-1969. בניסוי הם בדקו על חיידקים אם מוטציות מתרחשות באופן אקראי והסביבה בוחרת את היצורים המותאמים (דרוויניזם) או שתנאי הסטרס בסביבה מייצרים מוטציות באופן מכוון שמסייעות להתגבר על עקה (למרקיזם). הניסוי הראה כי האפשרות הראשונה היא הנכונה וכי לחיידקים שהיתה יכולת להתגבר על העקה היו כבר מוטציות קיימות הרבה דורות לפני קיום העקה. לוריא ודלברוק גם פיתחו תשתית סטטיסטית לבחון את שתי האפשרויות.
סלבדור לוריא (מימין) ומקס דלברוק משמאל
בקיץ 1953 - במעבדות Cold Spring Harbor, ניו-יורק
Caltech Images Collection
התכוונתי לכתוב על הניסוי האלגנטי הזה מ-1943 אבל אז ראיתי רשימה יפה של יהודה בלו מלפני הרבה שנים בנושא (מומלץ).
אגב סלבדור לוריא היהודי האיטלקי נמלט מאיטליה לפריז. כשהנאצים הגיעו לפאריז ב 1940 הוא ברח על אופניו עד למרסיי ושם הצליח לקבל ויזה לארה"ב.
האלגנטיות בניסוי של לוריא ודלברוק נובעת מהפוקוס על השונות באוכלוסיית החיידקים. אם מניחים שהעקה (במקרה זה וירוס תוקף חיידקים) היא שמביאה למוטציה נצפה לשונות נמוכה בין אוכלוסיות שונות שנחשפות לסיכון כי לכולן יש הסתברות דומה לפתח עמידות. אם, לעומת זאת, המוטציה לא תלויה בעקה תהיינה אוכלוסיות שצברו את המוטציות בזמנים שונים ולכן בחלקן הרבה חיידקים יהיו עמידים לעקה (אלו שצברו מוטציה בשלב מוקדם והיא נפוצה באוכלוסיה) ובחלקן רק מיעוט מהחיידקים (אלו שצברו מוטציה בדור מאוחר). במקרה כזה השונות רמת העמידות צריכה להיות גבוהה וזה מה שנצפה בניסוי.
האם כל המוטציות הן אקראיות? - יהודה בלו
ד"ר אסף לוי - המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית
פורסם בטוויטר של המחבר - 28 בספטמבר 2023
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה