אציג כמה טענות שאולי נשמעות משכנעות, אבל אחרי שתראו את הנתונים תגלו שהן מופרכות לחלוטין - והסיבה היחידה שאנשים מאמינים להן זה בגלל שרוב האנשים פשוט לא טורחים לבדוק את הנתונים.
לפני שנתחיל, כמה מילים עלי: אני תמיד מציגה את עצמי כלא רופאה, אבל מה אני כן? אז נעים מאוד, אורית. יש לי תואר ראשון במדעי החברה ואני בדרך לתואר שני במינהל עסקים. הייתי יזמת ובעלת חנות אי-קומרס הרבה שנים, והיום אני מנטורית עסקית. בפוסט הזה אני מתכוונת להישאר בתחום שבו אני מבינה הכי טוב, ולפרק כמה מהטענות הכי ישנות של מתנגדי חיסונים על האינטרסים הכלכליים של חברות הפארמה מנקודת מבט כלכלית-עסקית.
>> רשימה ממוספרת של המקורות בהם נעזרתי בתחתית הכתבה <<
 |
כמה כסף חברות הפארמה באמת מכניסות מחיסונים?
נתחיל מהטענה הכי ישנה בספר: ״הם״ רוצים שנתחסן, כי מישהו מרוויח מזה.
אבל האם חיסונים באמת כל כך רווחיים?
📣 נתון: חיסונים מהווים רק חלק קטן מכלל ההכנסות של חברות הפארמה. בשנת 2025 היה מדובר על סכום כולל של כ-60 מיליארד דולר (1), מתוך הכנסה כוללת של כ-1.2 טריליון דולר (2) - בערך 5%. לא צריך להיות אנשי עסקים גדולים כדי להבין שמוצר שאחראי רק ל-5% מההכנסות הוא לא ביצת הזהב שבזכותה החברה צומחת ומתעשרת.
 |
אפילו חלק ממתנגדי החיסונים הצליחו לעלות על זה, והם מזיזים את השער וטוענים שהמטרה של החיסונים היא בעצם לייצר עוד אנשים חולים, וזה מה שבאמת משתלם לחברות הפארמה. האמנם? מייד נגלה.
האם רווחי להפוך ילדים לאוטיסטים?
כידוע, חיסונים מואשמים בכל חולי אפשרי, אבל בראש הרשימה נמצאת הטענה שהם גורמים לאוטיזם. בואו נבדוק אם משתלם להפוך ילדים לאוטיסטים מבחינה כלכלית-עסקית.
 |
בדקתי מהן חמש התרופות שמכניסות לפארמה הכי הרבה כסף, באיזה מחלות הן מטפלות, וכמה כסף הן הכניסו ב-2025, וזה מה שמצאתי:
- Keytruda - תרופה נגד סרטן, 30 מיליארד דולר (3)
- Ozempic - תרופה נגד סוכרת, 22 מיליארד דולר (4)
- Eliquis - תרופה נגד פרפור פרוזדורים, 21 מיליארד דולר (5)
- Dupixent - תרופה נגד אסתמה, 15 מיליארד דולר (6)
- Biktarvy - תרופה לטיפול באיידס, 13.4 מיליארד דולר (נכון לשנת 2024 - נניח לצורך הדיון שלא היתה צמיחה ב-2025) (7)
בחישוב מהיר, כמעט 10% מההכנסה של שוק הפארמה מגיע רק מחמש התרופות האלה - אבל אף אחת מהן לא מטפלת בשום דבר שקשור לאוטיזם. כמה הפארמה כן מרוויחה מכל אותם אוטיסטים שהיא לכאורה מייצרת?
אוטיזם כידוע הוא שונות נוירולוגית ולא מחלה כרונית שמחייבת טיפול תרופתי. אוטיסטים כן נוטים ליטול תרופות פסיכיאטריות מסוימות, תרופות שמטפלות בהפרעות קשב וריכוז, תרופות לשינה ותרופות אנטי אפילפטיות.
📣 נתון: כל אלה ביחד הכניסו בשנת 2024 סביב… 2 מיליארד דולר (8). בשביל זה כל הבלגן?...
או - אולי אין למפיצי שקר החיסונים והאוטיזם שום מושג ממה הפארמה באמת מרוויחה?...
האם חברות הפארמה מממנות את המחקרים על חיסונים?
גרסה נוספת של טענת האינטרסים הכלכליים עוסקת במחקרים על חיסונים - מתנגדי חיסונים טוענים שכולם מומנו על ידי חברות הפארמה, ולכן כולם מוטים לטובת החיסונים. האמנם? בואו נבדוק מה אומרים המספרים היבשים.
📣 נתון: רוב המחקרים ממומנים על ידי גופים ממשלתיים או ציבוריים, ללא מימון מסחרי. לדוגמה, מחקר שבדק 185 מטא-אנליזות בנושא חיסונים הראה שרק 15% מומנו ע"י חברות פארמה (9).
בכל שנה מאות מחקרים עצמאיים, סקירות מטה-אנליזה ומחקרי מעקב על עשרות מיליוני אנשים, נערכים ע"י אוניברסיטאות ומכוני מחקר בכל העולם שאינם קשורים או ממומנים ע"י חברות הפארמה. אבל גם המחקרים הקליניים שחברות הפארמה כן מממנות מתבצעים תחת פיקוח רגולטורי קפדני (של גופים כמו FDA). לפני שבכלל אפשר להתחיל ניסוי קליני, החברה חייבת לקבל אישור מקדים, והניסויים עצמם מתבצעים לרוב בבתי חולים ע״י רופאים או באמצעות חברות מחקר חיצוניות שגם מנתחות את התוצאות.
 |
לבסוף, כל מחקר, בלי קשר למקורות המימון שלו, עובר ביקורת עמיתים כדי להבטיח שהמסקנות שלו תקפות, כתנאי לפרסום המחקר בכתבי עת מדעיים (אמיתיים, לא בלוגים של מתנגדי חיסונים). הביקורת מתבצעת ע״י חוקרים בלתי תלויים שלא יודעים את זהות החוקרים שביצעו את המחקר, והם מוודאים שהמתודולוגיה של המחקר והחישובים הסטטיסטיים שבוצעו אכן מאפשרים להגיע למסקנות אליהן הגיע המחקר.
נקודה חשובה שאותה מתנגדי חיסונים הכי נוטים לפספס: גם רוב מחקרי העוקבה, אחרי שהחיסון מקבל אישור שיווק, מבוצעים על ידי גופים ציבוריים ולא חברות הפארמה. תופעות לוואי מדווחות מכל העולם במאגרי מידע פתוחים, וכל מדינה מפרסמת באופן עצמאי נתוני תחלואה באמצעות גופים ממשלתיים כדוגמת הלמ"ס שלנו. נתונים מספריים אובייקטיביים כמו ירידה בתחלואה בחצבת או בתמותת תינוקות משעלת, או העלמות שיתוק הפוליו, נמדדים ומתועדים במערכות שלא תלויות כלל בחברות הפארמה.
האם יתכן שחברות הפארמה משחדות את כל החוקרות והרופאים בעולם?
עוד טענה אהובה ולעוסה היא שחברות הפארמה משחדות את כל עובדות ועובדי הבריאות ואת כל החוקרים והחוקרות בכל מכוני המחקר והאוניברסיטאות בכל העולם כדי שיתעלמו מנתונים אובייקטיביים או יסלפו אותם. עזבו מוסר ואתיקה - בואו נבדוק אם יש לזה התכנות כלכלית.
📣 נתון: יש בעולם כשבעים מיליון גברים ונשים שעוסקים במקצועות הבריאות (10) ועוד כמיליון חוקרים (11). כמה חברות הפארמה יכולות לשלם לכל אחד מתוך אותם 71 מיליון בני אדם? הרווח שלהן אחרי הוצאות מוערך בכ- 25% (12), כלומר הסכום הפנוי לתשלום שוחד ב-2025 הוא סביב 300 מיליארד דולר. בחישוב זריז זה יוצא כ-4000$ לראש.
אבל רגע! בואו נבין מה באמת האינטרס הכלכלי של חברה מסחרית: חברות הפארמה צריכות להשתמש ברווחים האלה כדי להשקיע בפיתוח עסקי (כמו חיסונים חדשים לדוגמה). בנוסף, אלה חברות ציבוריות שנסחרות בבורסה ומסתמכות על משקיעים; הן צריכות להוכיח למשקיעים שהן משקיעות בפיתוחים שיעלו את ערך המניות שלהם, וגם לשלם למשקיעים האלה דיווידנדים, לפחות חלק מהזמן (13). חברה שלא משקיעה בפיתוח ולא משלמת דיווידינדים תתקשה למשוך משקיעים חדשים, ותגרום למשקיעים קיימים לנטוש. נטישת משקיעים תגרום לצניחה במחירי המניות. צניחה כזאת תקשה על החברה לגייס הון בטווח הקצר, ובטווח הארוך עלולה להוביל לקשיי נזילות ואף לפשיטת רגל.
גם אם אחרי ההשקעות בפיתוח עסקי ותשלום דיווידנדים נשאר משהו לשוחד, מוזמנים לחשוב בעצמכם אם כל סכום שהוא שנמוך מ-4000$ מהווה תמריץ מספיק חזק, לא לשניים-שלושה אנשים אלא ל-71 מיליון (שבחרו להקדיש את חייהם כדי לרפא אנשים), כדי לפגוע ולהרוג תינוקות ביודעין. ואם מישהו עדיין לא בטוח כמה שוחד באמת צריך, תמצאו ברשימת הקישורים דוגמה לרופא שסרב לזוז מילימטר מהערכים שלו אפילו תמורת מיליון דולר (14).
 |
האם משרד הבריאות ממליץ על חיסונים רק מפני שהוא צריך "לחסל מלאי"?
טענה פופולרית מאד של טוקבקיסטים בכתבות שעוסקות בחיסונים היא שמאחורי כל קמפיין עידוד התחסנות ממשלתי יש "מלאי תקוע" של חיסונים שצריך להיפטר מהם. האם יש בטענה הזאת היגיון כלכלי? תכף נראה.
בתור קמעונאית לשעבר, כשהייתי נשארת עם מלאי עודף בסוף השנה, אכן הייתי מוכרת אותו בהנחות גדולות - אבל זה עדיין השתלם לי. שיעור קצרצר בקמעונאות: נניח שחנות אופנה מזמינה בתחילת העונה 100 חולצות ומשלמת 50 ש"ח ליחידה. נניח שבמהלך העונה היא תמכור רק חצי מהחולצות במחיר של 150 ש"ח לחולצה; תפתחו מחשבון ותגלו שבסוף העונה היא כבר כיסתה את עלות הקניה ונשארה עם רווח. בסוף העונה היא יכולה למכור את 50 החולצות שנשארו בהנחות ענק, אפילו בפחות ממחיר העלות, כי בשלב הזה כל שקל שיכנס יהיה רווח נקי. זו הסיבה שיש מבצעי חיסול מלאי כל שנה - ככה התחום הזה עובד.
האם גם משרד הבריאות הוא עסק קמעונאי?
משרד הבריאות קונה את כל החיסונים שניתנים במסגרת סל הבריאות: חיסוני ילדות בטיפת חלב, חיסוני ילדים ונוער בבתי הספר, וחיסוני מבוגרים בקופות החולים. הוא משלם גם את כל העלויות של רכש, לוגיסטיקה ואחסנת החיסונים; הטמעה, תפעול ותחזוקה של מערכות מידע לצורך ניהול מלאי ותיעוד; תחזוקה של המבנים בהם נמצאות המרפאות; ועלויות כוח אדם של האחיות והאחים שמחסנים, ועובדי המינהלה והתחזוקה של המרפאות. בנוסף, משרד הבריאות מוציא כספים גם על קידום ממומן במטא (מידע על מפרסמים במטא וכמה הם מוציאים על מודעות זמין בדו"ח ספריית המודעות של מטא).
אבל בזמן שקמעונאים מוכרים לפחות חלק מהסחורה שלהם ברווח (שמכסה גם עלויות חיסול מלאי), משרד הבריאות נותן לנו את רוב החיסונים בחינם.
הרעיון שמשרד הבריאות נשאר לעתים עם מלאי עודף של חיסונים הוא לא מופרך - בדומה לקמעונאים, משרד הבריאות קונה חיסונים לפי תחזיות ביקושים, ולפעמים התחזיות טועות ונותרים עודפים. אבל כשזה קורה, למה שמשרד הבריאות ישקיע עוד כסף מעבר למה שכבר הפסיד, על פרסום במטא ואיוש תחנות התחסנות (מהסוג שפתחו עכשיו באזורי ההתפרצות של החצבת) - כשהרבה יותר פשוט וזול לזרוק את המלאי העודף לפח?
אולי יש לו תמריץ אחר - נגיד למנוע מוות מיותר של ילדים בריאים מחצבת?...
פרט בונוס: מתנגדי חיסונים אוהבים לטעון שהחיסונים לא באמת בחינם - אנחנו מממנים אותם באמצעות מס הבריאות. אבל המס הזה חל על כולם, גם על מי שלא מתחסן; ואם האינטרס היחיד של משרד הבריאות הוא כלכלי, הוא יכול מראש לא לבזבז כסף על חיסונים, לוגיסטיקה, תחזוקה ומשכורות, ולהפנות את ההכנסות של מס הבריאות שמגיעות אליו בכל מקרה למטרות הזדוניות הסודיות שלו. מהן? רק מתנגדי חיסונים יודעים…
 |
האם לעובדי בריאות יש תמריץ כלכלי להמליץ על חיסונים?
מתנגדי חיסונים אוהבים לטעון שגם למי שממליצים על חיסונים יש תמריץ כלכלי, והרופא שלכם בקופת חולים לא שונה מכל משפיענית באינסטגרם. בואו נבדוק אם זה עומד במבחן ההגיון.
שיעור קצרצר בשיווק משפיענים: כשמשפיענית ממליצה בסטורי שלה על מוצר, נגיד קרם לחות, היא מקבלת אחוז מסוים מההכנסה של החברה על כל קרם שנמכר דרכה. איך החברה יודעת בדיוק כמה קרמים נמכרו הודות לסטורי שלה, ולא דרך משפיענית אחרת? הנתון הזה מחושב אוטומטית באמצעות קוד הקופון או הקישור שהמשפיענית פרסמה. יש מערכת מידע דיגיטלית שמודדת וסופרת כמה רכישות בדיוק בוצעו דרך קוד הקופון או הקישור שלה והתגמול מחושב בהתאם.
האם הגיוני שגם רופאות או אחים מתוגמלים באותה דרך על מתן חיסונים?
גם בלי לחפש נתונים על מודל השכר של רופאים בקופת חולים, קל להגיע למסקנה שאין להם שום תמריצים כלכליים; רופאת ילדים בישראל לא מחסנת בעצמה, כלומר אין על מה לתגמל אותה; לכל היותר היא יכולה לעודד את ההורים להצמד לתכנית חיסוני השגרה - אבל אין דרך למדוד באופן דיגיטלי לכמה ילדים היא המליצה להתחסן, ולכן אפילו בלי ללכת לבדוק נתוני שכר, אין הגיון בטענה שהיא מתוגמלת על עצם ההמלצה.
ומה לגבי אחיות? אין ויכוח שאחיות מחסנות במו ידיהן וזה גם מתועד באופן דיגיטלי. אבל פה העובדות היבשות סותרות את רעיון התמריצים: הסכם השכר הקיבוצי של אחיות משנת 2023 (15) מפרט מודל אחיד לחישוב שכר של אחיות מכל סוג (כאלה שמחסנות במסגרת תפקידן וכאלה שלא) והוא מתבסס אצל כולן על אותם קריטריונים - ותק, השכלה, גמולי השתלמות ותוספות מקצועיות. אין שום התייחסות לבונוסים, תמריצים כספיים או תגמול מיוחד בגין מתן חיסונים או עידוד חיסונים.
 |
עובדי מערכת הבריאות הציבורית הם לא משפיענים; הם עובדים תמורת משכורת חודשית קבועה, בין אם הילדים שהם מטפלים בהם מתחסנים ובין אם לא.
הרופאים היחידים שכן יש להם תמריץ כלכלי הם אותם רופאים שמציעים ״יעוץ חיסונים״ באופן פרטי ובתשלום (במקום לשלוח אתכם לקבל ייעוץ חיסונים בחינם אצל כל רופא ילדים בקופה).
מה קורה כשמתגלה שמוצר של חברה מסחרית באמת פגע בתינוקות?
ב־2003 התאשפזו בכמה בתי חולים בישראל ילדים עם תסמינים נוירולוגיים חריגים. חלקם נפטרו וחלקם סבלו מנזקים כרוניים קשים. בהתחלה לאף אחד לא היה מושג למה זה קורה; ככל שהגיעו יותר ילדים עם תסמינים דומים, נאסף עליהם יותר מידע, ולבסוף רופאה באחד מבתי החולים הצליחה לעלות על המכנה המשותף לכולם: הם ניזונו מאותו סוג של פורמולת מזון לתינוקות מתוצרת רמדיה. התברר שהפורמולה לא הכילה רכיב חיוני - ויטמין B1 (תיאמין), מה שהוביל לאותם תסמינים קשים, עד כדי מוות ונכות כרונית (16).
רמדיה היתה חברה מסחרית למטרות רווח - בדיוק כמו חברות הפארמה. מה קרה לה לאחר שהתברר שמוצר שיצא מהמפעל שלה פגע והרג תינוקות?
- המכירות של רמדיה צנחו לאפס תוך ימים - לא רק של הפורמולה הספציפית שהתגלתה כפגומה, אלא של כל הפורמולות וכל קווי המוצרים האחרים (דייסות, ביסקוויטים, משקאות ועוד).
- ההוצאות המשפטיות והפיצויים שרמדיה שילמה למשפחות שנפגעו (בהיקף של עשרות מליוני שקלים) הסתכמו בהרבה מעבר לרווחים שצברה כל שנות פעילותה.
- הערך המסחרי של החברה התאפס תוך זמן קצר - והחברה הפסיקה להתקיים. אם חיפשתם מוצרים של רמדיה על המדף ב-22 השנים האחרונות ולא הבנתם למה הם לא שם - זו הסיבה.
רמדיה לא התכוונה לייצר פורמולה פגומה שתהרוג תינוקות - זה קרה בגלל טעות אנוש. האם יש הגיון כלכלי בטענה שחברה מסחרית תעשה דבר כזה בכוונה, בידיעה שהמחיר של גילוי האמת יהיה סגירת החברה והפסד של כל מה שהרוויחה?
שמרתי את הדובדבן לסוף: כמה כסף מכניסות תעשיות הרפואה האלטרנטיבית ותוספי התזונה?
מתנגדי חיסונים לא מפסיקים לשלוף את הקלף של אינטרסים כלכליים כשזה נוגע לחברות הפארמה, אבל אין להם שום בעיה עם חברות מסחריות אחרות שעושות כסף. בואו נראה כמה כסף מגלגלות תעשיות שמתנגדי חיסונים ממליצים עליהן בחום, צורכים אותן בהתלהבות ורבים מהם אף מתפרנסים מהן: תעשיות הרפואה האלטרנטיבית ותוספי התזונה.
📣 נתון: ביחד, רפואה אלטרנטיבית (17) ותוספי תזונה (18) הכניסו ב-2025 כמעט 400 מיליארד דולר. זה יוצא בערך פי 6.5 יותר ממה שחברות הפארמה הכניסו מחיסונים. זה גם לא מפתיע: חיסונים נמכרים בעיקר לגופים ממשלתיים במחיר סיטונאי, אבל טיפולים אלטרנטיביים ותוספי תזונה נמכרים לרוב ישירות לצרכן במחיר מלא. כמה מלא? לדוגמה, בקבוק קטן של ויטמין סי ליפוזומלי עולה כ-200 ש״ח (בקרב מתנגדי חיסונים יש הסכמה רחבה שצריך לצרוך אותו ותוספים יקרים אחרים על בסיס קבוע ובכמויות עצומות).
״ספקנות כלפי גופים שמרוויחים מיליארדים איננה קונספירציה - זו חשיבה ביקורתית בסיסית״ זו הדרך שבה מתנגדי חיסונים נוטים להצדיק את הפקפוק שלהם במניעים של חברות הפארמה - אבל באורח פלא, כשמדובר בויטמין סי ליפוזומלי אף אחד לא מפקפק במניעים של החברה שמייצרת אותו, או של מי שממליצים לצרוך אותו בכמויות מטורפות. אגב - לדעת רבים מאנשי המקצוע הערך הבריאותי שלו אפסי (19).
אה, ואם כבר הזכרתי משפיענים? קישורים לרכישת תוספי תזונה שמתנגדי חיסונים משתפים בהחלט נוטים להיות קישורי שיווק שותפים שמישהו מקבל דרכם עמלה על כל קנייה. אז מי פה באמת המשפיענית מהסטורי?
 |
סיכום
הטיעון שמאחורי חיסונים יש אינטרסים כלכליים יכול להשמע משכנע אינטואיטיבית: ברור שזו תעשייה שמגלגלת הרבה כסף, ונשמע סביר שאיפה שיש כסף יש גם שחיתות. אבל כשבודקים את הפרטים, מתברר שהטענות עצמן לא מחזיקות מים:
- תעשיית החיסונים היא רק חלק קטנטן מתעשיית הפארמה, ולא החלק הרווחי שלה;
- אין לחברות הפארמה שום אינטרס כלכלי לגרום לילדים ״לפתח״ אוטיזם;
- חברות הפארמה בהחלט לא מממנות את כל המחקרים על חיסונים, וגם את אלה שהן מממנות הן מבצעות תחת פיקוח חיצוני קפדני;
- אין התכנות כלכלית או עסקית לטענות על שוחד של כל עובדי וחוקרי הבריאות בעולם, של הצורך ״לחסל מלאי״ או של התמריצים הכלכליים לעובדי מערכת הבריאות;
- כשחברה מייצרת בטעות מוצר שגורם נזק, זה מוביל לחיסול ואיפוס הרווחים שלה;
- והכי חשוב, אותם אנשים שמנפנפים באינטרסים הכלכליים של הפארמה, מפגינים מוסר כפול כשהם מתעלמים לחלוטין מהאינטרסים הכלכליים של תעשיות שהם כן אוהבים.
האמת הפשוטה היא שיש לכולנו אינטרסים משותפים - גם לחברות הפארמה, גם למשרד הבריאות, וגם לנו. חוץ מהאינטרס שכולם יהיו בריאים - יש לכולנו גם אינטרסים כלכליים, רק בקטע חיובי:
- למשרד הבריאות יש אינטרס להימנע ממימון אשפוזים ארוכים, ניתוחים יקרים, תרופות וקצבאות לחולים קשים וכרוניים (מערכת בריאות ציבורית, זוכרים?). אם חיסונים היו מייצרים חולים כרוניים, משרד הבריאות היה ממליץ במפורש להימנע מהם, כפי שהוא ממליץ להימנע מסיגריות, למרות האינטרס הכלכלי של חברות הטבק.
- לחברות הפארמה יש אינטרס להרוויח כסף, והרבה - אבל הרווחים הבאמת גדולים מגיעים מפיתוח מוצרים שגורמים לנו להיות בריאים יותר ולא חולים יותר. זה מה שמושך משקיעים, מאפשר לחברות לגייס הון, לפתח עוד מוצרים, להרוויח עוד כסף וחוזר חלילה.
- וגם לנו יש אינטרס שחברות הפארמה ירוויחו כמה שיותר - מהסיבה הפשוטה שכולנו יכולים לקנות מניות פארמה ולהנות בעצמנו מנתח מהרווחים (20).
 |
עבדתי כמה שעות על הפוסט הזה ועל איסוף הנתונים וניתוח שלהם. להמציא שקר מפחיד לוקח כמה שניות - להפריך אותו כבר דורש מאמץ. אם אין לכם סבלנות להתאמץ להפריך כל טענה מפחידה שראיתם ברשת - פשוט תניחו שזה שקר. רוב הסיכויים שזה נכון.
מקורות וקריאה נוספת
(1) שוק החיסונים העולמי ב-2025
(2) שוק הפארמה ב-2025
(3) Keytruda
(4) Ozempic
(5) Eliquis
(6) Dupixent
(7) Biktarvy
(8) שוק התרופות הקשורות לאוטיזם
(9) מימון של 185 מטא-אנליזות (ניתוח תוצאות של מחקרים רבים בנושא מסוים, כדי להפיק מסקנה כוללת מדויקת וחזקה יותר מזו של מחקר בודד) בנושא חיסונים.
בונוס: בתקופת הקורונה עלה שיעור המחקרים שמומנו ע״י חברות הפארמה אבל גם אז רוב המימון היה ציבורי:
(10) עובדי בריאות בכל העולם
(11) חוקרי בריאות בכל העולם
(12) רווח תפעולי ממוצע של חברות הפארמה
(13) שימוש ברווחים וחלוקת דיווידנדים
(16) פרשת רמדיה - בויקיפדיה
בונוס: הסבר על תיאמין ומדוע הוא חיוני
(18) שוק תוספי תזונה
(19) על צפדינה (Scurvy) וויטמין C (חומצה אסקורבית)
(20) למי שרוצים להשקיע במניות פארמה, - סיכום ספר שיכול לעזור בצעדים הראשונים בעולם ההשקעות - ״המדריך למשקיע המתחיל״
תודה לדליה שזיפי ודרור בר-ניר על ההערות והעזרה בכתיבה 🙏
אורית סופר - מתנדבת בעמותת מדעת ומנהלת בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים
פורסם בקבוצת הפייסבוק של עמותת מדעת "מדברים על חיסונים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה