הקידה השעירה (Calicotome villosa) היא צמח ממשפחת הפרפרניים. מכך נוכל להסיק נכונה, כי היא נמצאת ביחסי הדדיות עם חיידקים מהסוג Rhizobium, הקושרים בשבילה חנקן - מה שמאפשר לייצר חומצות אמיניות גם כאשר צומחים בקרקע עניית חנקות.
אבל אלה לא החיידקים היחידים החיים בשורשי הקידה, כפי שהדגים מחקר* שנערך לאחרונה בספרד.
במחקר נעשתה השוואה של מיקרוביום השורשים בין קידות הגדלות בראש גבעה, לבין אחיותיהן הצומחות בערוץ למרגלותיה. מיני חיידקים רבים נמצאו בשורשי צמחים אלה. באופן לא מפתיע, שורשי אוכלוסיית הפסגה הכילו פחות מינים - וכולם עמידים לעקת מים. מלבד חיידקי הריזוביום, לא הייתה חפיפה במינים של שתי האוכלוסיות - כנראה עקב מגוון חיידקים שונה בבתי-הגידול השונים.
וכאן בוודאי תשאלו - האם החיידקים מועילים או מזיקים לצמח?
זה מסובך.
במחקר נמצא כי החיידקים השונים החיים בשורשי הקידה מפרישים מגוון חומרים, שהחשובים ביניהם הם חומצה אינדול-3-אצטית, וסידרופורים. הראשונה היא צורה נפוצה של ההורמון הצמחי אוקסין (auxin) והשניים מהווים קושרי ברזל יעילים, המסייעים לצמח בהפקת ברזל מסביבתו. על-פניו, יש כאן השפעה חיובית. רוב הניסויים בגידול נבטי קידה (ופרפרניים אחרים מאותו בית-גידול) הראו שנוכחות החיידקים משפיעה חיובית על מאסת החלק העל-קרקעי, ולפעמים גם על מאסת השורש. אבל היו גם מקרים בהם מאסת השורש הושפעה שלילית מנוכחות החיידקים.
 |
| קידה שעירה - במדרון האוניברסיטה, תל-אביב, פברואר 2025 |
כעת אזכיר כי הסימביוזה ההדדית עליה למדנו בבית-הספר אינה אלא פישוט של תהליך מורכב. כל האורגניזמים נמצאים, בעיקרון, בתחרות זה מול זה. קיום של שיתוף פעולה מועיל לא אומר שבני הברית לא מנסים למקסם את הרווחים שלהם. מבחינתם של החיידקים, הם מגדלים את הקידה לצרכיהם. יכול להיות שהחומרים שהם מפרישים לתוך השורשים עוזרים לצמח במצבים מסויימים ואף עוזרים לו לשרוד בבתי-גידול קשים כמו פסגת הגבעה החמה והיבשה. אבל בסופו של דבר, החיידקים משחקים במשחק משלהם, בו מטרת הצמח היא, קודם כל, לשרתם.
אולי הם מכריחים את הקידה לגדול כאשר זה לא מועיל לה עוד, ממש כמו שהחיטה התרבותית נראית ענקית לעומת חיטת הבר, אבל בסופו של דבר כל תוספת המאסה הזאת היא למטרותינו, ולא למטרות הצמח.
גם זה לא הכל, כי נוכל לצפות כי הקידה, מצדה, לא רק מנצלת את החיידקים לעצמה (כמובן), אלא גם מתאימה את עצמה למניפולציות שלהם, ומגיבה להן. בקיצור, אקולוגיה היא משחק מאוד מסובך. המסר איתו נוכל לסיים את הפוסט הזה, הוא שהצמח בשדה אינו רק תוצר של מאמצי אורגניזם אחד לגדול בסביבה האנאורגנית, אלא תוצאה של אינטראקציות רבות, בגלוי ו-"מאחורי הקלעים", עם שותפים שונים, שמניעיהם לא ברורים לנו עד הסוף, ושדרכי הפעולה שלהם מתחילות להתגלות לנו רק עכשיו.
המאמר
* הערה של Yoni Waits
התחלתי לקרוא את הפוסט שלך ואמרתי שבטח יש פה טעות (אך לא היא), כי הסימביונט של קידה שעירה הוא לא Rhizobium, אלא סוג אחר שהוא מאוד ספציפי - Bradyrhizobium. ריצפנו מאות דוגמאות של פקעיות מרחבי הארץ (כולל מגבעות הכורכר של נס ציונה) וגם בודדנו אותו במעבדה. הסוג הזה למעשה די ספציפי לכל השבט של genistae באגן הים התיכון.
ד"ר איגור ארמיאץ', השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות
פורסם בדף הפייסבוק "ארצות החמרה - שמירת טבע במישור החוף" - בפברואר 2025
