יש אנשים שממציאים פעם אחת בחייהם, וזוכים בפרסום ובכסף. יש מי שעושה פעם אחת מעשה אצילי ואמיץ, ושמו נישא בפי כול. יש מי שעושה היסטוריה - הוא ראש וראשון, ושמו מעטר את ספרי ההיסטוריה. ויש מי שהוא כל אלה - ממציא, ואמיץ, ואציל, וראשון, והוא נחבא אל הכלים. ויש גם רופאים כאלה. אחד כזה היה טרייר מורך (Trier Morch).
ספק אם שמעתם עליו קודם. גם הרופאים הידועים ותופסי העט יואל דונחין (מבית החולים הדסה עין־כרם) ואבי עורי (מבית החולים שיבא) לא שמעו את שמו עד שהתפרסם מאמר הספד ב״ניו יורק טיימס׳׳. בעקבות ההספד חיפשו דונחין ועורי בעקשנות פרטים על אודות מורך, ופרסמו מאמר (״הרפואה״ כרך 134, ח׳, עמי 658).
 |
| Ernst Trier Mørch (1908-1996) המקור |
טרייר מורך נולד בדנמרק, וסיים בה לימודי רפואה. הוא התמחה בכירורגיה, ואחר היה למרדים — הוא היה הרופא המרדים הראשון בתולדותיה של דנמרק. כשסוסו האהוב של מלך הדנים צריך היה לעבור ניתוח - כך מתארים דונחין ועורי - נקרא מורך לבצע את ההרדמה. הוא החדיר צינור השקיה ארוך לדרכי הנשימה הסוסיות, והנשים את הבהמה המלכותית בעזרת חמצן ו...כובד גופו: מורך היה מתיישב וקם לסירוגין על חזה הסוס כדי לבצע בו תנועות נשיפה ושאיפה.
במלחמת העולם השנייה הצטרף מורך למחתרת האנטי־נאצית והציל יהודים בשלוש שיטות, שכל אחת הייתה יכולה לעלות לו בחייו, שלא לומר חירותו: הוא ״אשפז״ יהודים בבית החולים כדי לסוכך עליהם; הוא — ככירורג - ביצע באנשי מחתרת יהודים ניתוח להוספת עורלה; והוא פיתח שיטה - ערבב דם בעלי־חיים בקוקאין - לנטרול חוש הריח של כלבי הגישוש שבהם השתמשו הנאצים שתרו אחרי יהודים מסתתרים בסירות שבהן הבריחו הדנים את היהודים כדי למלטם.
 |
| מכשיר ההנשמה לחולי פוליו שהמציא מורך המקור - אוניברסיטת שיקגו |
בתום המלחמה עקר לארצות־הברית; בימי מגפת הפוליו הגדולה פיתח מנשם לטובת אלה ששרירי הנשימה שלהם שותקו. המכשיר היה פשוט, יעיל ונוח כל כך, עד שאימצו אותו גם מנתחים. לאחר פרישתו הרשמית ניהל מורך בית חולים קטן, ובערוב ימיו אף שימש כשריף מקומי. ראשוניותו, מקוריותו וכושר המצאתו, ההומניזם שלו ותרומתו לאנושות, אומץ לבו והיותו חסיד אומות העולם - כל אלה הניעו את דונחין ועורי לספר על אודותיו ב״הרפואה״; בעקבותיהם הבאנו גם אנו את סיפורו המפליא והמרגש של טרייר מורך כאן בגליליאו.
פורסם ב"גליליאו" גיליון 29, יולי 1998.
