משחר האנושות מוכרים סיפורים ואגדות אודות מפלצות ענקיות ודרקונים. קל לנו לפחד מאותו יצור גדול ומאיים ולהזהר מפניו. עם התפתחות המחקר הביולוגי עולה ההכרה כי את אוייבנו הגדולים באמת איננו מסוגלים לראות.
נגיפים (וירוסים) בנויים ממולקולה של חומר תורשתי (DNA או RNA) המוקפת חלבון או שומן. הם תלויים לחלוטין בקיום בתוך מאכסן ואינם יכולים להתקיים מחוץ ליצור חי אחר. זו גם הסיבה לוויכוח בהגדרתם, האם הם חי או דומם? הם חיים כי הם מסוגלים להתרבות, אך הם תלויים לחלוטין לצורך כך ביצור אחר, אז הם לא ממש חיים. הנגיף גורם לנזק אצל המארח על ידי הרס תאים, פגיעה בשווי המשקל של החומרים השונים בגוף ועוד.
אחד הנגיפים הידועים לשמצה בעולמינו הוא נגיף ה-HIV שגורם למחלת האיידס. כאשר רוב האנשים חושבים על איידס, עולות בראשינו תמונותיהם של פרדי מרקורי ומג`יק גונסון בלבוש מזעזע של תחילת שנות ה-80. בתקופה זו גילה עולם המדע לראשונה את המחלה והנגיף שיוצר אותה. אך למעשה הנגיף, שמקורו בקופים, עשה את הקפיצה לבני אדם עשרות שנים לפני כן. חלק מהחוקרים טוענים שכבר בשנות ה-30 של המאה ה-20, אלפי אנשים נשאו את הנגיף, אשר עבר אליהם משימפנזים אותם הם צדו. קשה שלא לעצור ולחשוב מה היה קורה אילו היינו מגלים את המחלה כבר בשנות ה40, 50 או ה-60 של המאה ה-20. גילוי כזה עשוי היה לשנות את האופן שבו המחלה התפשטה בעולם, ואולי גם למנוע את המגיפה שקיימת כיום.
חלק ניכר מהנגיפים בבני אדם הגיעו במקורם מבעלי חיים. הנגיפים עוברים מספר שלבים עד שהם הופכים להיות נגיפים של אדם. באופן אירוני, רוב מאמצי הרפואה מתמקדים בשלב בו הנגיף כבר עבר התאמה מלאה לבני אדם, בראש הפירמידה לפי האיור, ולא בשלבים מוקדמים יותר, כאשר הנגיף נמצא עדיין בבעלי חיים.
במחקר שמנהל ד"ר נתן וולף, הוא מתמקד בשלבים המוקדמים של מעבר הנגיף מחיות לבני אדם. שלב זה מסומן באיור כ"פטפוט נגיפי" (viral chatter).
החוקרים הציבו חמישה שלבים של מעבר נגיפים מחיות לבני אדם. בשלב הראשון הוירוס חי רק בחיות. בשלב השני הנגיף יכול לעבור לבני אדם רק מחיה (כלבת). בשלב השלישי הנגיף עובר בעיקר מחיות לבני אדם אך יכול לעבור גם בין בני אדם (אבולה). בשלב הרביעי הנגיף מגיע מחיות ועובר בקלות בין בני אדם ועשוי לגרום להתפרצויות (דנגיי). בשלב החמישי הנגיף עבר התאמה מלאה לבני אדם ומהווה זן בפני עצמו. בשלב זה הוא עשוי לגרום למגפות ולתמותה משמעותית (איידס).
כאשר ניגשו החוקרים אל אותם אזורים בעולם בהם מתבצעות חלק גדול מהעברות הנגיפים האלה, בעיקר באפריקה בקרב ציידי חיות הבר, הם הבחינו במגע הדם הרב המתרחש בין הצייד והטרף שלו. החוקרים הגיעו להכרה כי אוכלוסיות אלה מהוות את הנקודה הקריטית למחקר שלהם וכי יש צורך להגיע אליהן. החוקרים אוספים דגימות דם מהציידים ומהטרף שלהם ובודקים אילו נגיפים ניתן למצוא בהם. במצב אידאלי סריקות אוכלוסיה מעין אלה יאפשרו לתפוס את הנגיפים עם תחילת המעבר שלהם אל בני האדם.
החוקרים הכירו בכך שעליהם לפתח שיטת עבודה שתנטר באופן שיטתי את המגע הזה בין הציידים והטרף שלהם. הם חילקו דפים מיוחדים לציידים והנחו אותם לאסוף דגימות דם בצורה פשוטה מכל חיה אותה הם לוכדים.
פעולת הציידים מעוררת בעיות אתיות. הם גם צדים בעלי חיים בסכנת הכחדה וגם מסכנים את כולנו בהעברת נגיפים חדשים מהחיות אל בני האדם. יחד עם זאת, עלינו להכיר בעוני הרב השורר באזורים נרחבים של העולם המציבים את הציידים הללו במצב בלתי אפשרי בו זו האפשרות היחידה עבורם לשרוד.
החוקרים הקימו צוות רחב שכיסה אזורים הולכים ומתרחבים באפריקה ובאסיה (הסארס הגיע משווקים של בעלי חיים חיים באסיה, זוכרים?) תוך הפעלת אנשי תקשורת מקומיים וצוותי הסברה להשכלת הציידים ותושבי הכפרים.
בתום עשר שנות מחקר החוקרים זיהו נגיפים חדשים, חלקם רטרווירוסים (כמו ה-HIV), אספו דגימות דם מ-26,000 בני אדם ומ-18,000 בעלי חיים ותעדו קפיצות נגיפים מבעלי חיים לבני אדם. בין הנגיפים שזוהו מספר רטרווירוסים שתוקפים תאי דם לבנים מסוג T. נגיפים אלו דומים לנגיפים המוכרים באוכלוסייה האנושית כתורמים לסרטן ומחלות נוירולוגיות. איננו יודעים האם הנגיפים חדשים אלו יגרמו לחולי בבני אדם. לא כל הווירוסים גורמים למחלות בבני אדם ומבין אלו שכן, לא כולם מובילים למגפות קטלניות, קחו את נגיף ההרפס למשל.
למען ההגינות אציין כי גם בני האדם הדביקו חיות בלא מעט מחלות כמו למשל שחפת (בקר), חצבת (גורילות הרים) ושיתוק ילדים - פוליו (שימפנזים).
נתיבי המסחר המפותחים הקיימים היום, הביאו למצב בו מה שמתחיל במרכז אפריקה, מהר מאוד יוצא ממנה לשאר העולם. עקב כך החוקרים הקימו יוזמה בשם (GVFI (Global Virus Forcasting Initiative והם פועלים להפצת דרך הפעולה שלהם למקומות נוספים בעולם בהם מתרחש מגע הדוק בין בני אדם לחיות בר. הרעיון הוא לתפוס את המחלות לפני שהם מגיעים לבנק הדם, רשתות מין וכו`.
האתר הרשמי של GVFI
הרצאה של וולף בTED
פורסם במקור ב"מדע וחיות אחרות" - הבלוג של המחברת ב"תפוז בלוגים"
