יום שלישי, 6 באפריל 2010

נגיף חצבת נגד סרטן - דינה וולודרסקי


שלב ראשון של מחקר קליני מראה כי נגיף חצבת מוחלש עשוי לשמש לטיפול בסרטן השחלות


סרטן השחלות גורם למותן של 16,0000 נשים בכל שנה בארה״ב לבדה. רוב הנשים מגלות כי לקו בסרטן השחלות רק כאשר הסרטן כבר התפשט בכל חלל הבטן. ב-65% מהנשים שנותחו וטופלו בכימותרפיה, הסרטן חוזר כך שאי אפשר לטפל בו ביעילות באמצעים הקיימים. תרופות כימותרפיות כגון דוקסורוביצין (doxorubicin) אמנם עשויות להשפיע לטובה על חלק קטן מהחולות, אן התגובה לתרופה זמנית בדרך כלל ותופעות הלוואי קשות מאוד (לא בכדי תרופת הדוקסורוביצין שצבעה אדום קיבלה את כינוי החיבה המפוקפק ״השטן האדום״).

צביעה מיוחדת של פיסת רקמה שנלקחה מגידול של סרטן שחלבה רירני
המקור:  Nephron, Wikimedia commons

סרטן השחלות תחום לרוב בגבולות חלל הבטן ולכן אפשר להשתמש באסטרטגיות של טיפול מקומי, ביניהן "וירותרפיה׳׳ - ריפוי בעזרת נגיפים.

היתרון שבשימוש בנגיפים הוא העובדה שנגיפים מסוימים חודרים לתא ומשעבדים אותו לצורך ההתרבות שלהם, כך שבסופו של דבר התא עצמו מושמד. אם הנגיף תוקף תאים סרטניים בלבד או הונדס כך שיתקוף תאים סרטניים, אפשר להשתמש בו להשמדתם.

ד״ר סטפן ראסל (Russell) ועמיתיו מהמרכז הרפואי מאיו (Mayo clinic) שבארה״ב חוקרים נגיפים שעשויים לשמש לטיפול נגד סרטן. ״הנגיף שאנו מעוניינים בו אמור להשמיד תאי סרטן באופן ספיציפי כמו שנגיף ה-HBV (הפטיטיס B) משמיד תאי כבד, נגיף ה-HIV תוקף את תאי ה-T ונגיף הפוליו הורג תאי עצב" מסביר ראסל.

במעבדתו של ראסל התגלה כי לנגיף חצבת מוחלש, המשמש לחיסון כנגד מחלת החצבת, יכולת מיוחדת להרוס תאי סרטן. נגיף החצבת המשמש לחיסון בודד כבר ב-1954 מגרונו של דיוויד אדמונסטון (Edmonston) שלקה במחלה. הנגיף הוחלש על-ידי כך שגודל בתאים שאינם תאי המטרה הרגילים שלו, ובמהלך הסתגלותו לתנאים החדשים צבר מוטציות שגרמו לו לאבד את היכולת לגרום למחלה באדם. נראה כי בו בזמן צבר מוטציות שהפכו אותו לאלים במיוחד בעבור תאים סרטניים. ככל הנראה הסיבה לעובדת היותו של הנגיף המוחלש קטלני בעבור תאי סרטן היא שהנגיף חודר לתאים דרך קולטן CD46, המתבטא ביתר בתאים של גידולים סרטניים רבים (הקולטן משמש את הגידול להגנה מפני המערכת החיסונית של הגוף, ואילו הנגיף המוחלש משתמש בקולטן זה על מנת לחדור לתא).

ראסל ועמיתיו היו מעוניינים להשתמש בנגיף החצבת המוחלש כ״שליח״ שיהרוג תאי סרטן. כדי שיוכלו לעקוב אחר התרבות הנגיף בתוך גוף החולה הם הינדסו את הנגיף כך שהחדירו לתוכו גן המקודד יצירת חלבון ה - carcinoembryonic antigen, או בקיצור CEA. חלבון ה-CEA הוא גליקופרוטאין המתבטא בעובר ואינו מיוצר לאחר הלידה. בנסיוב (סרום) של חולי סרטן המעי הגס, ולעתים אף סרטן הריאה וסרטן השד, אפשר למצוא רמות גבוהות של החלבון ולכן חלבון ה-CEA משמש בדרך כלל כסמן למעקב אחרי חולי סרטן המעי הגס (עקב טיפול יעיל, למשל, נצפה לירידה של סמן זה אצל חולה סרטן המעי הגס). 

במחקר הנוכחי החוקרים לא השתמשו ב-CEA בתפקידו המסורתי אלא החדירו את הגן בנגיף החצבת המוחלש כך שיקודד יצירת ה-CEA, וכך אפשר יהיה לעקוב אחר התרבות הנגיף: עם התרבות הנגיף תעלה רמת ה-CEA בדם המטופלת. כלומר במקרה זה חלבון ה-CEA הוא מדד להתפשטות הנגיף ולא להתפשטות הסרטן. התפשטות הסרטן, לעומת זאת, נמדדת בין היתר בעזרת סמן אחר המכונה CA125 (שרמתו בדם מעידה על מצב סרטן השחלות).

החוקרים בדקו את השימוש בנגיף המוחלש בתאים in vitro (כלומר תאים הגדלים בתרבית) ומצאו כי תאי סרטן שאותם מדביק הנגיף מייצרים חלבונים התורמים ליכולתם של תאים אלה להתאחות עם תאים שכנים שאינם מודבקים וליצור צברים העוברים בסופו של דבר תהליך של אפופטוזה - מוות תאי מתוכנן, דבר המונע מהתא הנגוע להפוך לגידול ממאיר. בהמשך ניסו החוקרים להשתמש בנגיף החצבת המוחלש כנגד לימפומה, מיאלומה, סרטן הלבלב, סרטן השחלות, גליומה ועוד בעכבריים. סרטן השחלות היה מהגידולים הראשונים שהתברר כי הוא מעוכב על-ידי נגיף החצבת. החוקרים גידלו תאים של סרטן השחלות בתוך חלל הבטן של עכברות, והראו כי עכברות שהוחדר להן נגיף החצבת המוחלש חיו זמן ארוך יותר מאלה שלא טופלו. חשוב לא פחות, לא נמצא נזק לרקמות הבריאות בעכברות.

בפברואר 2010 פרסמו החוקרים בכתב-העת Clinical Cancer Research את תוצאות השלב הראשון של ניסוי קליני בבני אדם, שבו טיפלו באמצעות הנגיף המהונדס ב-21 נשים הסובלות מסרטן שחלות חוזר, ושטופלו בעבר בכימותרפיה. מטרות הניסוי היו לקבוע את המינון המרבי על-ידי מעקב אחר הנגיף והתרבותו, מעקב אחרי התגובה החיסונית של החולה למתן הנגיף, וכמובן בדיקת השפעת הנגיף על הגידול. הנשים שנבחרו לניסוי היו בעלות ערכי CEA נמוכים מכדי שאפשר יהיה לייחס ערכים גבוהים של CEA באופן בלעדי להתפשטות הנגיף. הנשים קיבלו את הנגיף המהונדס בעירוי של תמיסה פיזיולוגית. מבחינת רעילות הטיפול הניסיוני, החוקרים דיווחו על תופעות לוואי של חום, עייפות וכאב בטן. בחולה אחת הופיע כאב מפרקים שחלף עקב טיפול בנוגדי דלקת. באשר לתגובה החיסונית לטיפול דיווחו החוקרים כי לא נמצאה עלייה ניכרת ברמות הנוגדנים לנגיף המהונדס וכן לחלבון CEA שמבטא הנגיף. נמצא שיעילות הטיפול החדש תלויה במינון שניתן, אך תוחלת חייהן של החולות שהשתתפו בניסוי היתה 12.5 חודשים בממוצע, ואילו בטיפולים המקובלים התוחלת הצפויה עמדה על שישה חודשים בלבד.

זהו המחקר הקליני הראשון שבו נבדק שימוש בנגיף חצבת מהונדס לטיפול בסרטן ותוצאותיו מבטיחות: תוחלת חייהן של החולות הוכפלה ומצבן היה יציב במשך כל זמן הטיפול. החוקרים מציינים כי כבר החלו לבדוק את השימוש בנגיף החצבת המוחלש אף לטיפול בסוגי סרטן אחרים כגון גליובלסטומה.

לקריאה נוספת

באתר הבית של המרכז הרפואי מאיו

על סרטן השחלות באתר האגודה למלחמה בסרטן

דינה וולודרסקי היא בעלת תואר מוסמך במדעי החיים ממכון ויצמן ותואר ראשון במדעי החיים מהאוניברסיטה העברית.

פורסם ב"גליליאו" 140, אפריל 2010