לא רק כימי: לאסד נשק ביולוגי רב.
לסוריה יש נשק ביולוגי, והרבה. הסיבה היחידה שהנשק הבילוגי הסורי אינו נמצא במוקד תשומת הלב העולמית קשורה לכך שעדיין לא נעשה בו שימוש. אם הסורים היו מפעילים גם את הנשק הביולוגי שברשותם, ולא רק נשק כימי, ארצות הברית הייתה "מתעוררת" כבר מזמן (כאילו שמאה אלף הרוגים במלחמת האזרחים עד כה מנשק "קונבנציונאלי" לא היו סיבה טובה מספיק להתערבות בינלאומית).
לוחמה ביולוגית מושגת באמצעות שימוש בחידקים ונגיפים (כדוג' אנתרקס, אבולה, סארס) או ברעלן (כדוגמת בוטוליניום טוקסין, ריצין) המשמשים כנשק להשמדה המונית, בפיתוח לוחמה ביולוגית משתמשים בדרך כלל במיקרואורגניזם טבעיים ואלימים. עיראק עסקה שנים רבות בפיתוח נשק ביולוגי והקדימה את סוריה בתחום זה ובעקבות מלחמת המפרץ השנייה, עלה החשש כי ידע זה ובעיקר זה הקשור לבדיקה, חימוש ופיזור נשק ביולוגי, זלג אל סוריה. פרויקט הנשק הביולוגי של סוריה הוא סודי, כמובן, אבל העדויות לקיומו הן רבות.
בעדותו ב-27 פברואר 2008 בפני ועדת הסנאט בארה"ב לענייני ההגנה והמודיעין דיווח האלוף מייקל מייפלס: "לסוריה יש תכנית לפתח נשק ביולוגי באמצעות מחקר ופיתוח. תשתית הביו של סוריה מסוגלת לתמוך בפיתוח לוחמה ביולוגית מוגבלת, עם זאת, לא ידוע על הצלחה לספק מערכת נשק ביולוגי יעילה".
לפי מחקר שערכה ד"ר ג'יל דקר, יועצת למערכת הביטחון של נאט"ו בתחומי לוחמה ביולוגית ולוחמה בטרור, עסקה סוריה בפיתוח של שלוש קטגוריות של חיידקים ונגיפים ופיתוח רעלנים. בעזרתה של רוסיה הצליחה להתאים ראשי קרב ביולוגיים מסוג אנתרקס על ראשי טילים.
בסוריה, מופקדת הסוכנות הסורית למחקרים מדעיים גם על המחקר, הפיתוח והייצור של הנשק הביולוגי. חלק גדול מהמחקר והפיתוח נעשה במעבדות של הסוכנות הממוקמות בפאתי דמשק והחלק השני עוסק במספר תכניות לייצור חיידקים ונגיפים (אנתרקס, אבעבועות שחורות, כולרה, ריצין, טולרמיה, בוטוליזם) הפועלות בעיר חאלב.
רוב האופרציה להשגת נשק ביולוגי פועלת בחסות תעשיית הפרמצבטיקה.
לסוריה מומחיות רבה בטיפוח תעשייה לייצור חיסונים לטיפול באנתרקס ואבעבועות שחורות.
סוריה השתמשה בהרחבת תעשיית התרופות שלה ככיסוי לרכישות הקשורות לתכנית הנשק הכימי שלה וכיום נחשב ענף התרופות בסוריה לאחד מהמפותחים ביותר במזרח התיכון. תעשיית התרופות מפוקחת באופן פורמלי על ידי משרד הבריאות אולם באופן ישיר על ידי התעשיות הצבאיות במשרד הביטחון והמודיעין הסורי.
לצורך פיתוח הנשק הכימי והביולוגי הקימה סוריה מספר מפעלים וחברות קש ביו-רפואיות שרכשו טכנולוגיות לשימוש דואלי ממדינות במערב אירופה (גרמניה, בריטניה , הולנד, צרפת), ארצות הברית ורוסיה. לאלו מסייע הארגון הסחר חוץ הסורי למוצרי תרופות (SAYDALAYA) היושב בפינת הרחובות אבו פיראס ואל חמדני בדמשק.
החברה הביו רפואית "בקסטר" לאספקת ציוד לבתי חולים, מכרה בשנות ה-90 של המאה הקודמת ציוד למפעל לייצור עירויי נוזלים עבור משרד הביטחון הסורי ששימש לפרויקט הנשק הביולוגי והכימי של סוריה.
 |
| חיילים בצבא ארצות הברית ממוגנים כנגד לוחמה ביולוגית וכימית צילום: צבא ארצות הברית |
חברות "טאמקו" ו"דימאס", המופקדות על היבוא הסורי של כימיקלים ותרופות מעובדים, נשלטות על ידי משרד התעשייה הסורי ומעסיקות כ-900 עובדים באתר הייצור העיקרי בדמשק ומפעל שני, שנבנה בעיר חאלב בשנות ה -80 על ידי קונסורציום של חברות תרופות צרפתיות. מספר שנים מאוחר יותר הושבת המפעל למשך תקופה והערכה היא שהוסב לייצור נשק כימי.
מפעל "דימאס" (עירויי דם ותעשיות רפואיות) נשלט ישירות על ידי משרד הגנה הסורי, והוא היצרן של סרום בסוריה.
העדויות מצביעות על כך שחלק מההשקעות בענף התרופות, שמהווה את התשתית לנשק הביולוגי הסורי, הגיעו מאיש העסקים הסורי, סאיב נחאס, בעל קשרי מסחר בעיראק ובעולם כולו. כפי הנראה הוא מעמיד את קשריו לא לא פעם לטובת חבריו במודיעין הסורי.
פורסם ב-Israel Defense
