יום שישי, 30 באוקטובר 1998

חיידקים מסתגלים - איתן ישראלי


מנגנון המאפשר לחיידקים להסתגל למצבי מצוקה תוך כדי יצירת מוטציות התגלה באחרונה על ידי פרופ׳ צבי ליבנה ותלמידי המחקר נינה ראובן וגיא תומר מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע. תגלית זו, המתפרסמת בימים אלה בכתב העת המדעי הבינלאומי ״Molecular Cell״, עשויה לשמש, בין היתר, לבלימת יכולתם של חיידקים לפתח עמידות כנגד תכשירים אנטיביוטייס.

בחיידקים שמתחלקים (בתהליך ההתרבות), כאשר המנגנון המשכפל את החומר הגנטי נתקל בנזק או בשיבוש על ה-DNA הוא עשוי להתעלם מה״אות״ הפגומה, לא להכניס מולה שום מידע ולהמשיך בפעולתו ״כאילו לא אירע דבר׳׳. כתוצאה מכך, משתבש לחלוטין מבנה החלבון שאותו מקודד הגן המשוכפל, כך שבמקומו נוצרים חלבונים שונים לחלוטין מאלה שהתא זקוק להם. במקרים אחרים גורמת השגיאה לעצירת ייצורו של החלבון. כאשר מדובר בחלבון חיוני, עלולה עצירה כזאת לגרום למות התא (או החיידק).

מדעני המכון גילו שהחיידק יכול להימנע מהמוטציות הקטלניות האלה ולהמירן במוטציות פחות דרמטיות שלעתים עשויות אפילו לסייע לו. תהליך זה מתאפשר הודות למנגנון חרום המתחיל לפעול כשמתגלים נזקים לא מתוקנים בחומר הגנטי של התא. מנגנון זה מבוסס על ״חלבוני מעבר נזקים״ המאפשרים לאנזים ההכפלה, הפולימרז, להכפיל את האזור הפגום של הגן תוך הימנעות מההתעלמות המסוכנת מהפגם. למעשה, במקום השגיאה הגדולה, הם מאפשרים לפולימרז לעשות שגיאה קטנה: להכניס מול אזור הנזק שב-DNA, מידע גנטי אקראי. כך נגרם שיבוש של חומצה אמינית אחת בלבד על הרצף של החלבון המקודד, ואילו הסדר של החומצות האמיניות שבהמשך הרצף אינו משתבש. בדרך זו נוצרים בתא חלבונים השונים זה מזה רק במעט, דבר שמצד אחד מאפשר להם לפעול באורח תקין, ומצד שני ״מציע״ מרווח שונות מסוים לבחירתה' של הברירה הטבעית. מוטציות שנוצרות בדרך זו (הודות לנוכחותם של ״חלבוני מעבר נזקים״ שייצורם בתא מוגבר בתגובה למצבי עקה), עשויות לשפר את יכולת העמידה של החיידקים במצבי עקה. מנגנונים כאלה מעורבים גם בהתפתחות יכולת העמידות של החיידקים כנגד תכשירים אנטיביוטיים, כך שהבנת המנגנונים עשויה לסייע בפיתוח שיטות לבלימת התהליך הלא רצוי הזה.

התגלית עשויה לשמש, בין היתר, לבלימת יכולתם של חיידקים לפתח עמידות כנגד תכשירים אנטיביוטיים.

פורסם ב"תצפית" 3, אוקטובר 1998

יום שלישי, 27 באוקטובר 1998

האם התרכיב נגד צהבת B בטוח? - איתן ישראלי


ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ-350 מליון בני אדם מודבקים בנגיף צהבת B, רובם ללא סימנים מיוחדים, אך באחוז קטן מהמקרים, מובילה ההדבקה לסרטן כבד, שממנו מתים כמיליון איש לשנה.

נגיפי הפטטיטיס B במיקרוסקופ אלקטרונים סורק
המקור: CDC/ Betty Partin

החל משנות השמונים החלה מערכה לחיסון נגד נגיף זה, ובתחילה חוסנו בעיקר קבוצות בסיכון מוגבר, כמו עובדי בריאות. החל מ-1991 החלו בארה״ב ובאירופה בחיסון תינוקות. מספר המחוסנים מגיע היום לכדי 200 מיליון.

במקרים מסוימים מתפתחות במחוסנים תופעות לוואי חמורות. מופיעות הפרעות במערכות החיסון והעצבים, כולל דלקת מפרקים שגרונית, דלקת עצב העין ומחלה נוונית עצבית שתופעותיה דומות לטרשת נפוצה. הטענה היא שהחיסון המהונדס, המבוסס על אנטיגן המעטפת של הנגיף הפעיל את מערכת החיסון גם נגד מרכיבי גוף עצמיים למשל חלבונים דומים במבנה לאנטיגן הנ״ל במערכת העצבים, כלומר גרם למצב של אוטואימוניות, הנובע מתופעה של חיקוי מולקולרי.

קבוצות של נפגעים מתאחדות לתביעות. למשל בצרפת מיוצגים 15,000 נפגעים בתביעה נגד השלטונות, בטענה שהמעיטו בסיכון הכלול בחיסון ובהגזמה בטובה הצומחת ממנו לאדם הממוצע.

מחקרים ומדענים טוענים שאין הוכחה לכך שהטרשת נפוצה יותר בקרב מחוסנים מאשר באוכלוסיה הכללית, ושאין כל עדות לתגובה צולבת בין אנטיגן הנגיף למרכיבי גוף. מחקרים אלה עדיין נמשכים גם במרכז לבקרת מחלות באטלנטה, בראשות רוברט צ׳ן, המומחה לבטיחות תרכיבים, וגם חברות פרמצבטיות כמו מרק, משקיעות במחקרים שישפכו אור על התופעה. המתנגדים לקשר בין החיסון לתופעות הטרשת, מסתמכים בין השאר על העובדה שבהדבקות בנגיף השלם לא נמצאו כגורם סיכון לטרשת נפוצה.

המאמר מ-Science

פורסם ב"תצפית" 3, אוקטובר 1998

יום ראשון, 25 באוקטובר 1998

תרופות DNA ״רצף הפוך״ - איתן ישראלי


לאחר כעשר שנים של חילוקי דעות בין מצדדים למתנגדים לתרופות המבוססות על ״רצף הפוך״ (antisense) של DNA, עשוי התכשיר הראשון מסוג זה לצאת לשוק. החומר הנקרא ״פומיוירסן״ (Fomivirsen) או vitravene, בנוי כתמונת ראי של DNA מנגיף ציטומגלו (cytomegalovirus- CMV). הנגיף גורם דלקת ברשתית העין, העלולה להביא לעוורון, ופוגע בעיקר בחולי איידס. באמצע חודש יולי 1998 זכה התכשיר להמלצות הועדה המיעצת למנהל המזון והתרופות (FDA) בארה״ב, ועתה הוא מחכה לאישור סופי של המנהל. על התרופה להיות מוזרקת ישירות לעין, וגורמת לתופעות לוואי מקומיות בלבד, כמו הגברת הלחץ בעין ודלקת קלה, התכשיר פותח על-ידי החברה ISIS מקליפורניה, וחוקרים סוברים שזו פריצת דרך בקידום השימוש בתרופות מסוג זה.

דגם של ההרכב האטומי של פומיוירסן
מקור: Fvasconcellos, Wikimedia commons

ידיעה חדשותית - מ-Science
(625 :1998,281 Science)

פורסם ב"תצפית" 3, אוקטובר 1998

יום שלישי, 20 באוקטובר 1998

מי מפחד ממוצרי מזון מהונדסים גנטית - איתן ישראלי


עד היום אושרו בארה״ב למעלה משלושים מיני צמחי מאכל שפותחו בטכניקת ההנדסה הגנטית, ורבים נוספים נמצאים בתהליכי ניסוי ואישור. החל מ-1996 אחוז צמחי הסויה המהונדסים הנשתלים בארה״ב הלך ועלה והגיע לכדי 27%. גידול זה נושא גן המקנה לו עמידות לקוטלי עשבים, תכונה המקלה מאוד על המגדלים, היכולים להשתמש בקוטלי עשבים בשדות הסויה ללא חשש מפגיעה ביבולים עצמם. בארה״ב אין דרישה לסמן מוצרי מזון מהונדסים ככאלה, והסימון הינו התנדבותי. לעומת זאת באירופה, וביחוד בבריטניה, יש התנגדות ציבורית להכנסת מוצרי מזון מהונדסים לשוק. בסקר שנעשה בבריטניה השנה נמצא ש-77% מהאנשים מעונינים לאסור שימוש במוצרי מזון מהונדסים, ו-61% לא ירצו לאכול ממוצרים כאלה. בארצות אירופאיות אחרות, כמו אוסטריה, לוקסמבורג ונורווגיה יש התנגדות לקבל זן מהונדס של תירס שאושר לשימוש ע״י הקהילה האירופאית, או זנים הנושאים עמידות לאנטיביוטיקה. למרות שאין דרישה חוקית באנגליה לסמן מוצרים מהונדסים ככאלה, נהגו רשתות השיווק לסמן זאת בהתנדבות, למשל תרכיז עגבניות, שהונדסו להבשלה מאוחרת.

החשש של הציבור הינו מפני הבלתי ידוע, וניזון מחוסר האמון בתעשית המזון וההנחיות הרשמיות של הרשויות, שלא הוכיחו אחריות מירבית באירועים של זיהומי מזונות בסלמונלה, E. coli, וכמובן ספגת המוח של הבקר.

הפגנה בוורשה שבפולין נגד הנדסה גנטית - 2012
צילום: Mariusz Rutkowski, Wikimedia commons 

הציבור חש שצריכת מזון מהונדס מעמידה בפניהם סיכון בלתי ידוע, בעוד שמכל היתרונות שבזנים מהונדסים נהנים המגדלים וחברות הטכנולוגיות (שרובן בבעלות ארה״ב). ההתנגדות החריפה לענין זה לבשה צורה של מחאה ציבורית ולוותה בפעולות אלימות של הרס תערוכות בנושא זה והשמדת שדות גידולים מהונדסים. מאידך, נוטה הציבור האירופאי לקבל בברכה מוצרים רפואיים ואחרים שפותחו בשיטות של הנדסה גנטית. למשל האינסולין המהונדס והאנזים כמוזין המשמש בתעשיות הגבינה. דווקא מוצר אחרון זה התקבל בברכה בקהילת הצמחונים, כאשר בעבר הופק האנזים מקיבות של עגלים. הציבור נוטה לקבל מוצרים מהונדסים כשהוא חש ברווח או בטובה הצומחים מהם למשתמש ישירות, כגון טיפול רפואי טוב יותר או אבחון משופר. הציבור רוצה להיות שותף בתהליך קבלת ההחלטות בנושאים אלה ולא לקבל את קביעות הרשויות והממסד המדעי בצורה עיוורת. יש לשתף את הציבור בשלבי המחקר והפתוח של מוצרים מהונדסים שיהיו בשימושו, ולא רק להבטיח שהמוצר הסופי יהיה בטוח בשימוש. עתה מוצעת חקיקה בקהילה האירופאית להורות ליצרנים ולספקים לסמן מוצרי מזון שיכילו ״DNA זר״ או חלבונים שנוצרו בטכניקת ההנדסה הגנטית.

המאמר - מ-Science

פורסם ב"תצפית" 3, אוקטובר 1998

יום שני, 12 באוקטובר 1998

הדבקה חולפת באיידס - אין חיה כזאת... - איתן ישראלי


כשאדם נדבק בגורם האיידס (HIV), ההדבקה נמשכת לאורך כל חייו עד המוות הבלתי נמנע. עם זאת קצב התקדמות המחלה שונה באנשים שונים. מספר חוקרים הציעו, שתתכן גם הדבקה חולפת; מסקנה זו התבססה על קריטריונים וירולוגים ואימונולוגיים, אך שום מקרה לא אושש על-ידי אנליזה גנטית. הדבקה חולפת הוגדרה כבידוד הנגיף בתרבית לפחות פעם אחת, או לחילופין מבחן PCR ל- HIV - ולאחר מזאת אי יכולת למצוא נגיף או להראות היפוך סרולוגי.

דגם של הנגיף HIV
המקור: Los Alamos National Laboratory 

במאמר שהתפרסם בעיתון Science, ולו שותפים כ-25 חוקרים ממרכזים רפואיים ומחקריים שונים בארה״ב, נבדקו גנטית 43 מקרים שהוגדרו כהדבקה חולפת. 42 היו תינוקות שנולדו לאמהות נושאות HIV (ואם אחת) מתוך 1562 תינוקות שנחשפו ל־ HIV בלידה ועברו היפוך סרולוגי.

התוצאות הראו שבעשרים מקרים לא ניתן היה למצוא רצפים של חלבון המעטפת הנגיף (env); בששה מקרים אנליזה גנטית של תאי הנגיף הוכיחה שהדגימות יוחסו בטעות לתינוקות אלה; ובשבעה עשר מקרים האנליזה הפילוגנטית לא הצליחה להוכיח את הקשר המצופה בין הנגיף שהדביק את התינוק לזה של האם. החוקרים טוענים שרק אנליזה גנטית מסוגלת לקבוע במקרים הקרויים ״הדבקה חולפת״, ושתוצאותיהם אינן מאשרות אף מקרה כזה מתוך כל ה-43 שנבדקו. הם מציעים שכל המקרים שהוגדרו כ״הדבקה חולפת״ ב-HIV היו כתוצאה מטעות ברישום דגימות או בזיהומן במעבדה.

המאמר ב-Science

פורסם ב"תצפית" 3, אוקטובר 1998