בונוס מפתיע לחיסון נגד שלבקת חוגרת: ירידה בסיכון לדמנציה? - דליה שזיפי

 

שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) היא מחלה נגיפית המתבטאת בפריחה עם שלפוחיות כואבות. המחלה נגרמת על־ידי נגיפי וריצלה-זוסטר, אותם נגיפים הגורמים למחלת אבעבועות הרוח בילדות. לאחר ההחלמה, הנגיפים נשארים רדומים בתאי העצבים לשנים רבות. שלבקת חוגרת שכיחה יותר בגיל מבוגר אך יכולה להופיע גם בגיל צעיר, בעיקר כאשר מערכת החיסון נחלשת.

מהסדרה "החיים" - 1987

בשנים האחרונות פותחו שני סוגי חיסונים נגד שלבקת חוגרת: חיסון חי-מוחלש ישן יותר הנקרא זוסטווקס (Zostavax), וחיסון חדש ויעיל יותר הנקרא שינגריקס (Shingrix). החיסון החדש הוא רקומביננטי, כלומר מורכב מחלבוני המעטפת של הנגיף, ביחד עם חומר אדג’ובנט שתפקידו להגביר את התגובה החיסונית.

לאחרונה פורסמו מספר מחקרים גדולים שמצאו ממצא מפתיע: אנשים שקיבלו חיסון נגד שלבקת חוגרת היו בסיכון נמוך יותר לאבחנה של דמנציה, כולל מחלת אלצהיימר. מה בדיוק נמצא ולמה מדענים מתייחסים לכך ברצינות?

מה הקשר בין נגיף הווריצלה-זוסטר לדמנציה?

דמנציה היא תסמונת המאופיינת בירידה מתמשכת בתפקודים הקוגניטיביים ופוגעת בתפקוד היומיומי (זיכרון, שפה, התמצאות ושיפוט). זוהי קבוצת מחלות נוירולוגיות, שהנפוצה בהן היא אלצהיימר (60%-70% מהמקרים). המחלה מופיעה בעיקר בגיל השלישי, ההידרדרות בד"כ הדרגתית, ואין לה כיום טיפול יעיל.

עדויות על הקשר בין נגיף הווריצלה-זוסטר לדמנציה קיימות כבר שנים רבות: הנגיף מסוגל לפגוע בעצבים ובמוח, והתפרצויות חוזרות שלו נקשרו לנזק לכלי דם, שבץ, דלקות כרוניות והצטברות חלבונים מסוג עמילואיד וטאו. כל אלה הם תהליכים שמאפיינים גם אלצהיימר וסוגים נוספים של דמנציה.​ נתונים ארוכי טווח מראים שאנשים שחלו בשלבקת חוגרת נמצאים בסיכון גבוה יותר לדמנציה בהמשך החיים. במילים פשוטות: “מכות” נגיפיות חוזרות למוח ולכלי הדם שלו עלולות בהדרגה להעלות את הסיכון לדמנציה, ולכן עלתה השערה שמניעה של אותן הפעלות נגיפיות עשויה להגן.​

המחקר החזק ביותר: “ניסוי טבעי” בוויילס, בריטניה

כאשר עושים השוואה פשוטה בין מחוסנים ללא-מחוסנים, עלולה להגרם בעייה של "הטיית המתחסן הבריא". כלומר, אוכלוסיות הנוטות להתחסן מאופיינות לעיתים גם במאפיינים נוספים הקשורים לסיכון מופחת לדמנציה, כמו מודעות בריאותית ואורח חיים בריא יותר, רמת השכלה גבוהה יותר, ומצב סוציו-אקונומי טוב יותר. הטייה זו תגרום לכך שיראה כאילו לאנשים מחוסנים יש פחות סיכון לדמנציה, גם אם בפועל החיסון עצמו הוא לא הגורם לכך.

בשנת 2024 פורסם בכתב העת Nature Medicine מחקר יוצא דופן שהצליח להתגבר על ההטייה הזאת:

“A natural experiment on the effect of herpes zoster vaccination on dementia”.

במחקר הזה, במקום להשוות פשוט בין מחוסנים ללא-מחוסנים, החוקרים ניצלו החלטת מדיניות בשנת 2013 בוויילס, בריטניה: הזכאות לחיסון נקבעה לפי תאריך לידה חד וברור.

מי שנולד ב- 2 בספטמבר 1933 או אחריו, היה זכאי לחיסון ה- Zostavax.

מי שנולד אפילו שבוע לפני כן, לא היה זכאי כלל.

כך נוצרו שתי קבוצות כמעט זהות בגילן, שהופרדו רק לפי תאריך לידה, אך נבדלו מאוד בשיעור ההתחסנות: כ־0.01% מחוסנים ממש לפני התאריך הקובע, לעומת 47.2% מחוסנים מיד אחריו. תכנון מחקרי כזה נקרא Regression Discontinuity. כאשר משווים אנשים שנולדו בהפרש של ימים או שבועות ספורים, סביר מאוד שהם דומים כמעט בכל מאפיין אחר. ההבדל המרכזי ביניהם הוא עצם הזכאות לחיסון, ולכן ההשוואה דומה במובנים רבים להקצאה אקראית.

המדגם כולו כלל מעל 280 אלף איש. כצפוי, החיסון הפחית בבירור את שיעור השלבקת. הממצא המעניין היה שבמהלך שבע שנות מעקב נמצא כי קבלת החיסון נקשרה לירידה מוחלטת של 3.5% באבחנות חדשות של דמנציה, כלומר כ־20% הפחתה יחסית בסיכון לדמנציה. ההשפעה הייתה חזקה יותר בנשים. החוקרים גם אימתו את הממצאים באמצעות נתוני תעודות פטירה בוויילס, ומצאו פחות מקרי מוות מדמנציה בקרב מי שהיו זכאים לחיסון.

כדי לוודא שמדובר בקשר אמיתי ולא בצירוף מקרים, נבדק האם באותו מועד נכנסה לתוקף תוכנית אחרת שיכלה להשפיע על אותן קבוצות אוכלוסייה, אך לא נמצאה רפורמה נוספת עם אותו תאריך חיתוך. בנוסף, לא נצפתה ירידה במחלות שאינן קשורות, ולא נראתה עלייה בשימוש בשירותי מניעה אחרים, ממצאים שמחזקים את הסבירות לקשר סיבתי בין החיסון לבין הירידה בסיכון לדמנציה.

ומה לגבי החיסון החדש?

המחקר בוויילס עסק בחיסון החי־מוחלש הישן, הזוסטווקס. כיום נעשה שימוש בעיקר בחיסון השינגריקס, חיסון רקומביננטי עם אדג’ובנט בשם AS01, שמגביר את תגובת מערכת החיסון. החיסון החדש יעיל הרבה יותר, מעל 90% הגנה נגד שלבקת לעומת כ-50% בלבד בחיסון הישן, והגנה שנשמרת לאורך זמן.

בשנת 2025 פורסם בעיתון המדעי Nature מחקר שניצל מעבר חד בארה״ב מהחיסון הישן לחדש. נמצא כי חיסון השינגריקס הרקומביננטי נקשר ל-17% יותר זמן ללא אבחנת דמנציה, כלומר בממוצע כ־164 ימים נוספים ללא אבחנה במהלך שש שנות מעקב (בקרב מי שאובחנו בסופו של דבר). האפקט הופיע גם בגברים וגם בנשים, אך היה חזק יותר בנשים.

מחקר נוסף, שפורסם בעיתון npj Vaccines, מצא ששני חיסונים המכילים את האדג’ובנט AS01, חיסון ה-Shingrix לשלבקת והחיסון למבוגרים נגד נגיף ה-RSV, נקשרו שניהם לירידה קצרת טווח בסיכון לדמנציה. הדבר מעלה אפשרות שההשפעה קשורה גם להפעלה החיסונית עצמה, ולא רק למניעת שלבקת.

איך ייתכן שחיסון נגד שלבקת משפיע על המוח?

החוקרים מציעים כמה מנגנונים אפשריים.

המנגנון הראשון הוא מניעת ריאקטיבציה של הנגיף. לאחר אבעבועות רוח, הנגיף נשאר רדום בתאי עצב. בגיל מבוגר הוא עלול להתעורר ולגרום לדלקת, לפגיעה בכלי דם במוח ואף לשבצים זעירים. שיפעולים כאלה נקשרו לפגיעה בכלי דם (vasculopathy), לשקיעת חלבוני עמילואיד וטאו ולתהליכי דלקת מוחית כרונית. מניעת ההתעוררות עשויה להפחית נזק מצטבר לאורך זמן. קיימות גם עדויות לכך ששיפעול של נגיף אבעבועות הרוח עלולה לעורר את הנגיף הרפס סימפלקס (HSV-1 הגורם לפצעי ההרפס), שנחקר שנים רבות בהקשר של אלצהיימר.

המנגנון השני קשור ל”אימון” מערכת החיסון. האדג’ובנט AS01 שבחיסון השינגריקס מפעיל מנגנונים שונים ותאים במערכת החיסון. במודלים בבעלי חיים מנגנונים כאלה נקשרו להפחתת שקיעת עמילואיד, לוויסות דלקת כרונית ולשיפור פינוי חלבונים פתולוגיים. ייתכן שחלק מהאפקט כלל אינו תלוי במניעת שלבקת עצמה, אלא בהשפעה חיסונית רחבה יותר.

יתרונות נוספים שנמצאו - לא רק דמנציה

מחקר גדול מקוריאה, שכלל מעל 1.2 מיליון איש, מצא קשר בין חיסון השלבקת החוגרת וירידה של 26% במקרי תחלואה לבבית וכלי דם משמעותיים, ירידה של 26% באי־ספיקת לב וירידה של 22% במחלת לב כלילית, השפעה שנמשכה עד שמונה שנים. מאחר ששלבקת עצמה גורמת לדלקת בכלי דם ולעלייה בסיכון לקרישיות, מניעתה עשויה להפחית גם סיבוכים לבביים.

בנוסף, מחקר אמריקאי שפורסם בשנת 2026 מצא קשר בין החיסון לבין רמות דלקת נמוכות יותר, הזדקנות אפיגנטית איטית יותר ומדד כולל נמוך יותר של הזדקנות ביולוגית. האפקט היה בולט במיוחד בשלוש השנים הראשונות לאחר החיסון. חשוב להדגיש: זהו מחקר תצפיתי ואינו מוכיח סיבתיות.

האם זה מוכיח שהחיסון מונע דמנציה?

עדיין לא. גם המחקרים החזקים ביותר אינם ניסוי אקראי מבוקר. עם זאת, קיימת עקביות בין מדינות שונות, בין עיצובים מחקריים שונים, בין חיסונים שונים ובין מקורות נתונים שונים. כאשר אות מחקרי חוזר על עצמו שוב ושוב בהקשרים מגוונים, קשה להתעלם ממנו.

השורה התחתונה

המטרה העיקרית של החיסון היא למנוע שלבקת חוגרת, מחלה כואבת ולעיתים מסוכנת. אך ייתכן שיש לו השפעות רחבות יותר: הפחתת סיכון לדמנציה, ירידה באירועים לבביים, ואולי אף האטה של היבטים מסוימים של הזדקנות ביולוגית.

אם אפילו חלק מההשפעה יתברר כסיבתי, המשמעות לבריאות הציבור עשויה להיות עצומה. כרגע, ההמלצות הרשמיות לא השתנו. אבל ייתכן שבעתיד נסתכל על החיסון הזה לא רק כהגנה מפני פריחה כואבת, אלא כהתערבות רחבה יותר בבריאות המוח ובהזדקנות.

אז איך אפשר לקבל את החיסון?

נכון להיום החיסון בארץ רשום מגיל 50 ומעלה. במסגרת סל הבריאות ניתן לקבלו ללא תשלום בהתוויות הבאות:

מעל גיל 65

גיל 18 ומעלה עם סיכון גבוה לחלות בשלבקת חוגרת, כגון מצבי חסר חיסוני או טיפול בתרופות המדכאות את מערכת החיסון.

החיסון ניתן בסדרה של 2 מנות למי שנדבקו בעבר באבעבועות רוח, למי שחוסנו נגד אבעבועות רוח וגם למי שלא ידוע אם חלו באבעבועות רוח בעבר.

כמו כן, אפשר להתחסן גם מי שחלה בעבר בשלבקת חוגרת, מכיוון שהחיסון מקטין את הסיכון להתפרצות נוספת של המחלה.

מקורות וקישורים למחקרים 

• Polisky et al., 2025, Nature Medicine
  מצביע על קשר בין ריאקטיבציה של נגיף הווריצלה זוסטר לבין סיכון מוגבר לדמנציה, ומחזק את ההיגיון הביולוגי להשפעה אפשרית של החיסון.
• Eyting et al., 2024, Nature
  “ניסוי טבעי” בוויילס שמראה ירידה של כ־20% בסיכון לדמנציה בעקבות חיסון נגד שלבקת.
• Taquet et al., 2025, Nature Medicine
  מצא שהחיסון הרקומביננטי (Shingrix) נקשר ליותר זמן ללא אבחנת דמנציה לעומת החיסון הישן.
• Taquet et al., 2025 – npj Vaccines
  מראה שחיסונים עם האדג’ובנט AS01 (כולל חיסון לשלבקת ו-RSV) נקשרים לירידה בסיכון לדמנציה.
• Lee et al., 2025 – European Heart Journal
  מצא ירידה משמעותית בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים לאחר חיסון נגד שלבקת.
• Kim & Crimmins, 2026 – Journal of Gerontology A
  מצא קשר בין חיסון שלבקת למדדים של הזדקנות ביולוגית איטית יותר ודלקת נמוכה יותר.

• גם לחיסוני השפעת השנתיים יש השפעות חיוביות מפתיעות מעבר להפחתת הסיכון משפעת:
  עשרת היתרונות של חיסון השפעת השנתי - על תשעה מהם כלל לא ידעתם - אן מוס
  
  

‏דליה שזיפי היא ד"ר לביוטכנולוגיה, ומתנדבת בעמותת מדעת 

פורסם בקבוצת הפייסבוק של עמותת מדעת מדברים על חיסונים

עשרים שנה לחיסון הפפילומה: מה אנחנו יודעים היום שלא ידענו? - נחשון שטייף

 

בשבועות האחרונים, ובאופן כללי, עולות לא מעט שאלות על חיסון הפפילומה. על היעילות שלו, על הבטיחות, ועל למה בכלל מחסנים נגד נגיף שרבים בכלל לא שמעו עליו. לצד זה, כמו שקורה בהרבה נושאים, מסתובבות גם לא מעט הפחדות וחצאי אמיתות ברשת. ריכזתי כאן סקירה, מקיפה ככל שניתן, של הידע שהצטבר עד היום, כמעט עשרים שנה אחרי שחיסון הפפילומה נכנס לשימוש. הפוסט לא נכתב מנקודת מבט של “הסברה רשמית”, אלא מתוך רצון לעשות קצת סדר בנושא חשוב שמעסיק הרבה הורים ובני נוער.

צילום: mariloutrias

אני לא איש מקצוע בתחום, אבל כן משתדל לקרוא ולהבין את הספרות המדעית בנושא, והפוסט הזה מבוסס על מידע שריכזתי, ובו העמקתי בעזרת טובי המומחים שיש לנו בקבוצה ("מדברים על חיסונים"). בתגובות אצרף הפניות למחקרים שכוללות הסברים קצרים, נתוני מעקב, יחד עם מקורות לקריאה נוספת. 

מה כל כך מסוכן בפפילומה, ולמה גם גברים צריכים להתחסן?

בהתחלה דיברו על פפילומה בעיקר בהקשר של סרטן צוואר הרחם, אבל למעשה, חיסון פפילומה רלוונטי לא רק לנשים. מלבד סרטן צוואר הרחם, נגיפי הפפילומה גורמים לשורה של מחלות ממאירות נוספות, אצל נשים וגברים כאחד: סרטן הפה והלוע, סרטן הגרון, סרטן פי הטבעת, סרטן הפות וסרטן הפין. וזה לא נגמר רק בסרטן. הנגיף עלול לגרום גם ליבלות באברי המין, בחלל הפה, בדרכי הנשימה ובמיתרי הקול. בשנים האחרונות הצטבר גם מידע שמראה שנגיפי פפילומה יכולים להשפיע על פוריות. זה לא הדבר הראשון שחושבים עליו כשמדברים על פפילומה אבל זה עוד חלק בפאזל שממחיש שמדובר בנגיף עם השפעה רחבה יותר ממה שנהוג לחשוב.

במילים אחרות: זה נגיף שיכול לגרום לנזקים משמעותיים, לא משנה אם מדובר בגבר או באישה.

כמה הנגיף נפוץ?

סקירות שנערכו בארה"ב לפני יותר מעשור הראו שכ-59% ממקרי הסרטן המקושרים לנגיף הפפילומה היו אצל נשים, וכ-41% היו אצל גברים. הסקירות האלו נערכו לפני שהיה קיים חיסון יעיל, מה גם שמאז השתפר האבחון המוקדם, כך שהנתונים האלו כבר לא עדכניים, וכנראה גם פחות רלוונטיים לישראל. עדיין, כ-80% מהאנשים הפעילים מינית ידבקו בנגיף במהלך חייהם, וכמחצית מהם גברים - נתון שממחיש למה החיסון רלוונטי לכולם, לא רק לבנות. בשורה התחתונה - מדובר בנגיף שכיח מאוד שמסתובב באוכלוסייה, עובר בין אנשים, עם פוטנציאל תחלואה רחב ומשמעותי.

איך החיסון מגן מפני נגיפי פפילומה?

אחרי שני עשורים של שימוש ומחקר, התמונה ברורה מאוד. עם נתונים מצטברים מעשרות מדינות, ואחרי מאות מיליוני מנות חיסון שניתנו ברחבי העולם, אפשר לומר בביטחון שהחיסון מקטין משמעותית את התחלואה הסרטנית הנגרמת על-ידי נגיפי הפפילומה ברמת האוכלוסייה. החיסון מפחית בצורה משמעותית הדבקות בזנים המסוכנים של הנגיף, ובכך מביא לירידה בנגעים טרום-סרטניים. במדינות עם כיסוי חיסוני גבוה כבר רואים ירידה כללית באוכלוסייה בסוגי סרטן הקשורים לנגיף, גם בקרב אנשים שלא התחסנו - כלומר אפקט ההגנה הקהילתית עובד (אפקט חסינות העדר). פחות הדבקות, פחות נגעים, ופחות מקרי סרטן.

נגד איזה זני פפילומה בדיוק החיסון מגן?

נגיפי הפפילומה האנושיים כוללים יותר מ-200 זנים שונים. חלקם אינם מסוכנים במיוחד, אבל זנים מסוימים הם גורם הסיכון המרכזי לסרטן צוואר הרחם ולסוגי סרטן נוספים. זנים אחרים של הנגיף אחראים ליבלות קשות באברי המין. החיסון נגד נגיפי הפפילומה הוא חיסון המכיל רק את חלבוני המעטפת של הנגיפים. בארץ מחסנים כיום בחיסון גרדסיל 9, המגן מפני שבעה זנים מסרטנים (16, 18, 31, 33, 45, 52, ו-58, כל אלו יחד גורמים לכ-83 אחוז מהמקרים) וכן שני זנים נוספים, 6 ו-11, הגורמים ליבלות (קונדילומה).

לא רק מי שהתחסן מוגן

בניגוד לחששות שנשמעו בעבר, ההשפעה של החיסון אינה נחלשת עם הזמן, אלא מתחזקת. ככל שעוברות השנים מאז הכנסת החיסון לשגרה, כך נרשמת ירידה חדה יותר בזיהומים, בנגעים טרום סרטניים ובהמשך גם בנגעים הסרטניים. אחד הממצאים החשובים שעלו מהמחקרים העדכניים הוא שהשפעת החיסון חורגת הרבה מעבר למתחסנים עצמם. מחקר שעקב אחרי נערות ונשים בגילאי 13 עד 26 משנת 2006 ועד 2023 הראה שככל שהכיסוי החיסוני עולה - גם מי שלא חוסנו נהנים מירידה בסיכון להדבקה.

ומה לגבי בטיחות החיסון?

נושא הבטיחות של חיסון הפפילומה נבחן באופן נרחב במיוחד, בין היתר משום שהוא ניתן לאוכלוסייה צעירה ובריאה, ולרוב עוד לפני תחילת פעילות מינית. מאז אישור החיסון הראשון באמצע שנות ה-2000 ניתנו ברחבי העולם מאות מיליוני מנות, והחיסון נמצא במעקב רציף באמצעות מערכות ניטור בטיחות לאומיות ובינלאומיות. התמונה שעולה מהידע המצטבר היא עקבית וברורה: חיסון הפפילומה בטוח מאוד.

תופעות הלוואי השכיחות הן קלות וחולפות: כאב, אודם או נפיחות במקום ההזרקה, חום קל, כאבי ראש ותחושת חולשה זמנית. מקרים נדירים של עילפון קצר לאחר ההזרקה, בעיקר במתבגרים, אינם ייחודיים לחיסון פפילומה - זו תופעה מוכרת ואופיינית בעיקר בקרב בני נוער (אני זוכר את המתעלפים סביבי לאחר החיסונים בבקו"ם ביום הגיוס, שהתאוששו במהירות). מחקרים גדולים שבחנו מאות-אלפי ואף מיליוני מתחסנים לא מצאו קשר בין החיסון לבין מחלות כרוניות, מחלות אוטואימוניות, פגיעה בפוריות, בעיות נוירולוגיות או תמותה.

טענות שנפוצו לאורך השנים לגבי תסמונות נדירות נבדקו אחת לאחת, ולא נמצא להן ביסוס מדעי. כאשר מתגלים דיווחים חריגים, הם נבדקים לעומק, אך עד היום לא זוהה מנגנון ביולוגי או דפוס אפידמיולוגי שמצביע על סיכון כלשהו מהחיסון. החיסון בטוח!

חשוב להדגיש: רף הבטיחות לחיסונים שניתנים לילדים ולמתבגרים הוא מהגבוהים ביותר ברפואה. חיסון הפפילומה עבר, וממשיך לעבור, בדיקות קפדניות הרבה מעבר לשלב האישור הראשוני. עשרים שנה של נתוני אמת מהשטח, ממדינות עם מערכות בריאות שונות ואוכלוסיות מגוונות, מספקות ביטחון גבוה במיוחד בפרופיל הבטיחות שלו.

במילים פשוטות: הידע שנצבר מאז 2006 לא העלה סימני אזהרה חדשים, אלא חיזק שוב ושוב את המסקנה שהחיסון יעיל ובטוח, ושהתועלת הבריאותית שלו עולה לאין שיעור על הסיכונים המוכרים, שהם נדירים וקלים ברובם.

קצת על המדיניות העולמית למלחמה בסרטן

ב-2020 השיק ארגון הבריאות העולמי (WHO) יוזמה עולמית לחיסול סרטן צוואר הרחם כבעיה בריאותית משמעותית. היעד שהוגדר אינו תאורטי: להפוך את המחלה לנדירה עד 2030. לשם כך גובשה אסטרטגיית 90-70-90: להגיע למצב בו 90% מהנערות מחוסנות נגד HPV עד גיל 15, 70% מהנשים עוברות בדיקות סקר איכותיות עד גיל 35 ושוב עד גיל 45, ו 90% מהנשים עם נגעים טרום סרטניים או סרטן מקבלות טיפול הולם.

מדובר בשילוב של חיסון, אבחון מוקדם וטיפול - ולא בהישענות על כלי אחד בלבד. הרבה מדינות כבר מיישמות את האסטרטגיה הזו, וחלקן מראות ירידה חדה גם בתחלואה וגם בנגעים טרום סרטניים, עד כדי התקרבות ליעד של חיסול המחלה כבעיה ציבורית.

השורה התחתונה: חיסון פפילומה הוא סיפור הצלחה מרשים

עשרים שנה אחרי כניסתו לשימוש, החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי הוא אחד הסיפורים המרשימים ביותר של רפואה מונעת מודרנית. חיסון שפותח על בסיס ידע ביולוגי, נבחן במחקרים קליניים, יושם במדיניות ציבורית, וכעת מצטברים נתונים שמראים ירידה ממשית במחלות שגורמות לסבל, שמצריכות טיפולים פולשניים, לעתים גורמות לתמותה.

גם מחקרי אוכלוסייה רחבי היקף וגם ניסויים קליניים מבוקרים מצביעים בעקביות על יעילות גבוהה ובטיחות טובה, במיוחד כאשר החיסון ניתן בגיל צעיר ולפני חשיפה לנגיף. זהו תהליך ארוך, מצטבר ושקול, וכך בדיוק נראה מדע שעובד.

מה לגבי מבוגרים שכבר נדבקו?

החיסון הקיים (גרדסיל-9) נועד למנוע הדבקה עתידית, ולא לטפל בזיהום או בגידול שכבר קיימים. עם זאת, מספר מחקרים מהשנים האחרונות מראים שמתן החיסון לנשים בוגרות שכבר נדבקו הפחית משמעותית את הסיכון להמשך זיהום, להתקדמות הנגעים הטרום סרטניים ולחזרת נגעים לאחר טיפול ניתוחי. לכן, יש יתרון בהתחסנות גם בגיל מבוגר, וגם במקרה שכבר הייתה הדבקה.

בנוסף, עבודות מחקר חדשות מציגות כיוון חדש: חיסון טיפולי שניתן בתרסיס לאף, שמטרתו להפעיל את מערכת החיסון נגד גידולים שמקורם בנגיף. במודלים ניסיוניים נמצא שהחיסון הצליח לעורר תגובה חיסונית ממוקדת ברקמות הרלוונטיות, לחדור לגידול ולעכב את התפתחותו. אם הממצאים האלה ישוחזרו גם בניסויים קליניים בבני אדם, מדובר בגישה חדשנית (שעשויה להשלים בעתיד את ההגנה שמספק החיסון המונע, לא להחליף אותה).

מקורות וקריאה נוספת

• על האסטרטגיה העולמית למיגור סרטן צוואר הרחם - באתר ארגון הבריאות העולמי
• על נגיף הפפילומה האנושי - באתר Femi
• על נגיף הפפילומה האנושי - באתר המרכז לבריאות האישה
• על הירידה בתמותה מסרטן צוואר הרחם - באתר המיקרוביולוגיה של ד"ר דרור בר-ניר
• סקירה של מקרי סרטן המקושרים לנגיפי הפפילומה בארה"ב -  בשנים 2012-2008. - מתוך כ-39,000 מקרים בשנה בממוצע, כ 59% היו אצל נשים וכ 41% היו אצל גברים.

מחקרים על היעילות והבטיחות של החיסון:

• מחקר שפורסם בשנת 2020. החוקרים ניתחו נתונים של 1,672,983 נערות ונשים משוודיה בגילאים 10 עד 30, חלקן חוסנו נגד HPV וחלקן לא, עם מעקב במשך 10 שנים. הממצאים מראים יעילות של קרוב ל-100% במניעת סוגי סרטן שנגרמים ע"י נגיף הפפילומה.
• מחקר מאנגליה מ-2024 שבדק שכיחות סרטן שנגרם מנגיף HPV ונגעים טרום סרטניים בקרב מאות אלפי נשים בגילאים 20 עד 64. כשהשוו בין אוכלוסייה מחוסנת ואוכלוסייה שאינה מחוסנת, הממצאים הראו שהחיסון יעיל מאוד (קרוב ל-100%) במניעת נגעים טרום סרטניים ובמניעת סרטן.
• מטא-אנליזה (סקירה שיטתית וניתוח של מספר מחקרים). - בסקירה זו החוקרים ניתחו נתונים מארבעה מחקרים שונים שבדקו נגעי פפילומה באברי המין של גברים. מעקב ארוך טווח של 10 שנים מראה יעילות של מעל 90% במניעת נגעים באברי המין בקרב הנבדקים שלא נחשפו ל-HPV בעבר. בנוסף, הסקירה מראה שהחיסון מפחית ביעילות הדבקות בנגיף עצמו, ללא קשר להופעת הנגעים (כלומר גם מונע הדבקה של בנות/בני זוג)
• מחקר תצפיתי מ-2025 בו החוקרים ביקשו להעריך את השפעת החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי על שיעורי הדבקה בזנים שגורמים לעיקר מקרי סרטן צוואר הרחם, לאורך 17 שנים, בקרב נשים בגילאי 13 עד 26 בארה"ב. 
  נבדקה גם ההשפעה על הגנה קהילתית (אפקט חיסון העדר) בקרב לא מחוסנים. נמצא כי בקרב המחוסנות שכיחות המצאות הנגיף מסוגי החיסון ירדה ב 75% עד 95% (תלוי בזן הספציפי). אצל לא מחוסנות נרשמה ירידה משמעותית של 70% עד 75% (תלוי זן ספציפי) כתוצאה מאפקט חסינות העדר.
  החוקרים הסיקו שהחיסון מפחית משמעותית את שיעורי ההדבקה בנגיפים שמובילים לסרטן צוואר הרחם, ואף תורם להגנה עקיפה גם באוכלוסייה שאינה מחוסנת.

שלוש סקירות מקצועיות (מטה אנליזה) ענקיות, שפורסמו ממש לאחרונה, בסוף 2025:

• מטה אנליזה של 65 מחקרים מ-14 מדינות, שכללו מעקב על מעל 60 מיליון אנשים לאורך עד תשע שנים. המחקרים שנסקרו בדקו את השפעת חיסוני פפילומה על יבלות באברי מין ונגעים טרום סרטניים. נסקרו מחקרים שבדקו נתונים לפני ואחרי הכנסת החיסון לתוכנית השגרה במדינות שונות ברחבי העולם. החוקרים זיהו ירידה של עד 83% ביבלות באברי המין ונגעים טרום סרטניים, כאשר השפעת החיסון יעילה יותר ככל שמתחסנים בגיל צעיר יותר. במדינות עם כיסוי חיסוני גבוה, ההשפעה הייתה חזקה ומהירה יותר.
• מטה אנליזה בה נסקרו 225 מחקרי עוקבה שעקבו אחר יותר מ-132 מיליון אנשים מכל העולם. - החוקרים ביקשו לבדוק את ההשפעה של חיסונים נגד נגיף הפפילומה על סרטן צוואר הרחם, נגעים טרום סרטניים, יבלות באברי מין, שיעורי טיפולים הקשורים לפפילומה, ותופעות לוואי נפוצות ונדירות של החיסון.
  נמצא שהחיסון הפחית את הסיכון לסרטן צוואר הרחם בכ-80% במחוסנים בגיל צעיר (לפני גיל 16).
  נמצאה גם ירידה משמעותית בנגעים טרום סרטניים ויבלות באברי מין.
  נמצאה גם מגמה דומה של השפעה על סוגי סרטנים נדירים יותר, כגון סרטן פי הטבעת, ועוד.
  לא נמצאו ראיות לעלייה בסיכון לתופעות חמורות, לרבות שיתוק או בעיות פוריות.
• מטה אנליזה של ניסויים קליניים מבוקרים (RCT) שנערכו על חיסוני פפילומה, - בכדי להעריך תוצאות של חיסון לעומת פלסבו או חיסון אחר. הסקירה כללה 60 מחקרים, שכללו 157,414 משתתפים בסך הכל, עם תקופות מעקב שמתחילות בשבעה חודשים ומגיעות עד כ-11 שנים.
  נבדקו תוצאות של הפחתת נגעים טרום סרטניים ומחלה אחרת, ונערכה גם השוואה בין סוגי חיסונים שונים.
  נמצא שחיסוני פפילומה מפחיתים משמעותית את הסיכון לנגעים טרום-סרטניים ויבלות באברי המין. מכיוון שמדובר בניתוחים של פרקים קצרים יחסית, המחקרים לא כללו נתונים על סרטן צוואר הרחם עצמו.
  בסקירה לא עלו ראיות לבעיות בטיחות משמעותיות. בשורה התחתונה, הנתונים מהניסויים המבוקרים שנסקרו מראים שחיסון הפפילומה מפחית את סוגי הנגעים שמובילים בסופו של דבר לסרטן.

גם התצפיות הרחבות באוכלוסייה וגם המחקרים הקליניים מצביעים על כך שהחיסון נגד פפילומה יעיל במניעת סוגי הסרטן להם גורם הנגיף, במיוחד כשניתן מוקדם בחיים.
מבחינת בטיחות, המחקרים והסקירות לא מצאו ראיות לתופעות לוואי חמורות המיוחסות לחיסון (תוך התייחסות לבקשות ציבוריות להתייחס לטענות המועלות ברשתות החברתיות).

על חיסון טיפולי:

• מחקר שהתפרסם לאחרונה - סקירה של הרבה מחקרים בתחום, שכללה בסכ"ה יותר מ־19 אלף נשים. הסקירה הראתה שמתן חיסון ה HPV לנשים בוגרות שכבר נדבקו הפחית משמעותית את הסיכון להמשך זיהום, להתקדמות הנגעים הטרום-סרטניים ולחזרת נגעים לאחר טיפול ניתוחי. אחד המממצאים הבולטים הוא ריפוי מלא מהנגיף שנצפה אצל כ־72% מהנשים שחוסנו, לעומת כ־46% שלא חוסנו.
• מחקר פרה קליני (בבעלי חיים) על חיסון טיפולי שמיועד לא רק למנוע הדבקה אלא לנסות לטפל בגידולים קיימים. - נמצאה תגובה חיסונית חזקה באיברי המטרה. החיסון גרם למערכת החיסון לזהות ולתקוף את התאים הסרטניים, מה שהוביל להצטמצמות הגידולים. מדובר במחקר מוקדם, לפני שלב הבדיקה בבני אדם.
• כתבה המתארת את הטכנולוגיה של החיסון הטיפולי.

עריכה מקצועית: ד"ר דרור בר-ניר (ביולוגיה מולקולרית), ד"ר איתמר נצר (מומחה בגניקולוגיה ובמנהל רפואי), ד"ר דליה שזיפי (ביוטכנולוגיה)

נחשון שטייף  - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה

פורסם בקבוצת הפייסבוק - מדברים על חיסונים. 

"כשאנחנו נולדנו היו הרבה פחות חיסונים" - אז מתי התחילו לתת "יותר מדי חיסונים" 🤔? - אורית סופר

 

לעתים קרובות מגיעים לכאן (לקבוצת הפייסבוק מדברים על חיסונים) הורים שמנסים להאחז בשנה שבה הם נולדו בתור מעין נקודת השוואה לכמות החיסונים ״הנכונה״ שילד צריך לקבל, מתוך מחשבה שאם הילד שלהם יקבל בדיוק את החיסונים שהם קיבלו, הוא יהיה בסדר, בדיוק כמו שהם בסדר.

למרות שעל פניו זה מרגיש כמו טיעון הגיוני, במחשבה שניה קל לזהות את הכשל - הרי כל הורה שנשען על ההגיון הזה מסתכל על שנה אחרת בתור נקודת ההשוואה. גם אם נניח שיש תאריך מסוים שעד אליו החיסונים היו בטוחים ואחריו כבר לא - מנין לכם לדעת מתי בדיוק זה קרה? ואיך בחירה בשנה אקראית לפי תאריך הלידה שלכם מבטיחה שזו השנה ״הנכונה״?

מאז שהחלו לחסן תינוקות מספר החיסונים גדל וממשיך לגדול - אבל השינוי הוא הדרגתי ועקבי ולא קרה בשנה מסוימת; כל כמה שנים נוסף חיסון לעוד מחלה לתכנית חיסוני השגרה, ובמקביל היו חיסונים שיצאו ממנה, או חיסונים נפרדים שאוחדו לזריקה אחת. בפוסט הזה תמצאו סיכום של כל השינויים שתכנית חיסוני הילדות בישראל עברה במשך השנים.

בתכלס, אין שנה מסוימת שמהווה את ״קו פרשת המים״. תכנית החיסונים, כמו כל ענף ברפואה, מתקדמת כל הזמן, וחוקרים ממשיכים כל הזמן לחפש ולמצוא דרכים לייצר חיסונים חדשים ולשפר חיסונים קיימים. הילדים שלנו זכו להיוולד לעולם שיש בו לא רק יותר חיסונים אלא גם הרבה יותר תרופות וטיפולים להרבה יותר מחלות, ושיעור החלמה והישרדות הרבה יותר גבוה למחלות שעד לא מזמן נחשבו לקטלניות.

חיסוני השגרה לתינוקות בישראל יצאו לדרך בשנת 1951 - בדיוק לפני 75 שנה, והתכנית עברה מאז שורה ארוכה של שינויים מכל מיני סוגים:

• פיתחו חיסונים חדשים נגד מחלות חדשות
• הוסיפו לחיסונים ותיקים עוד רכיבים שיצרו הגנה נגד עוד מחלות
• שדרגו חיסונים קיימים לגרסה יותר בטוחה או יותר יעילה (למשל מחיסון שהכיל מחולל מחלה שלם לחיסון שמכיל רק חלקים קטנים ממנו)
• איחדו חיסונים בודדים, שהצריכו כמה זריקות נפרדות, לתרכיב אחד שמכיל בזריקה אחת את כולם
• שינו את מספר המנות והתזמון שלהן כדי לשפר את יעילות החיסון
• והכי חשוב: הסירו מהתכנית חיסונים ישנים שהצורך בהם התייתר (לדוגמה החיסון נגד אבעבועות שחורות - מחלה שהחיסונים הצליחו להכחיד).
• 
  

תכנית חיסוני הילדות (גיל 2-0 שנים) 2026-1951, לפי עשורים

1960 | 9 מנות חיסון נגד 6 מחלות

• אבעבועות שחורות - מנה אחת
• שחפת -מנה אחת
• טטנוס+דיפתריה+שעלת - 4 מנות
• פוליו מומת - 3 מנות

1970 | 11 מנות חיסון נגד 7 מחלות

• אבעבועות שחורות - מנה אחת
• שחפת -מנה אחת
• טטנוס+דיפתריה+שעלת - 4 מנות
• פוליו מוחלש בטיפות - 4 מנות
• חצבת - מנה אחת

1980 | 11 מנות חיסון נגד 7 מחלות

• אבעבועות שחורות - מנה אחת
• שחפת -מנה אחת
• טטנוס+דיפתריה+שעלת - 4 מנות
• פוליו מוחלש בטיפות - 4 מנות
• חצבת - מנה אחת

1990 | 11 מנות חיסון נגד 7 מחלות

• טטנוס+דיפתריה+שעלת - 4 מנות
• פוליו מומת - 3 מנות
• פוליו מוחלש בטיפות - 3 מנות
• חצבת+אדמת+חזרת (MMR) - מנה אחת
• אבעבועות שחורות - הוסר מהתכנית
• שחפת - הוסר מהתכנית

2000 | 13 מנות חיסון נגד 10 מחלות

• צהבת בי - 3 מנות
• טטנוס+דיפתריה+שעלת+פוליו מומת+המופילוס אינפלואנזה בי (מחומשת) - 4 מנות
• פוליו מוחלש בטיפות - 3 מנות
• חצבת+אדמת+חזרת (MMR) - מנה אחת
• צהבת איי - 2 מנות

2010 | 16 מנות חיסון נגד 13 מחלות

• צהבת בי - 3 מנות
• טטנוס+דיפתריה+שעלת (אל-תאי)+פוליו מומת+המופילוס אינפלואנזה בי (מחומשת) - 4 מנות
• חצבת+אדמת+חזרת+אבעבועות רוח (MMRV) - מנה אחת
• צהבת איי - 2 מנות
• פנאומוקוק (פרבנר) - 3 מנות
• רוטה - 3 מנות
• פוליו מוחלש - הוסר מהתכנית

2020 | 21 מנות חיסון נגד 14 מחלות

• צהבת בי - 3 מנות
• טטנוס+דיפתריה+שעלת (אל-תאי)+פוליו מומת+המופילוס אינפלואנזה בי (מחומשת) - 4 מנות
• פוליו מוחלש בטיפות - 2 מנות
• חצבת+אדמת+חזרת+אבעבועות רוח (MMRV) - מנה אחת
• צהבת איי - 2 מנות
• פנאומוקוק (פרבנר) - 3 מנות
• רוטה - 3 מנות
• מנינגוקוק (בקסרו) - 3 מנות (באופן פרטי בלבד)

2026 | 20 מנות חיסון נגד 15 מחלות

• צהבת בי - 3 מנות
• טטנוס+דיפתריה+שעלת (אל-תאי)+פוליו מומת+המופילוס אינפלואנזה בי (מחומשת) - 4 מנות
• חצבת+אדמת+חזרת+אבעבועות רוח (MMRV) - מנה אחת
• צהבת איי - 2 מנותפנאומוקוק (פרבנר) - 3 מנות
• רוטה - 3 מנות
• מנינגוקוק (בקסרו) - 3 מנות (באופן פרטי בלבד)
• נוגדני RSV - מנה אחת
• פוליו מוחלש - הוסר מהתכנית

מספר החיסונים לא קפץ בבת אחת מ-9 מנות בשנות החמישים ל-20 מנות כעבור 70 שנה, אלא גדל בהדרגה ובעקביות מדי עשור ואיתו מספר המחלות שילדים כבר לא צריכים לסבול מהן. אז באיזו שנה הגיוני להגיד שהתחילו לתת "יותר מדי חיסונים"?

אין ויכוח שאם נלך אחורה בזמן נגלה שהיו פחות חיסונים - אבל צריך לזכור שכשהיו פחות חיסונים, אחוזי התחלואה והתמותה של מחלות כמו דלקת קרום המוח, חצבת ואפילו רוטה היו הרבה יותר גבוהים, והרבה יותר תינוקות התאשפזו ונותרו עם נזקים בלתי הפיכים - חרשות, עקרות, נכות ועוד.

הערה: הסקירה בפוסט הזה לא כוללת חיסונים שניתנים אחרי גיל שנתיים (למשל חיסון פפילומה שנכנס בשנת 2013), או חיסונים שניתנים רק לאוכלוסיות בסיכון. למי שרוצה לדעת עוד, המידע זמין באתר משרד הבריאות.

״החיסונים שנתנו פעם השתנו" - מה באמת השתנה, והאם השינוי בכלל היה לרעה? 🧐

החיסונים באמת השתנו; אבל לטובה. הודות להתקדמות בטכנולוגיה, היום הם יותר בטוחים, יותר נקיים, מכילים פחות אנטיגנים וגורמים לפחות תופעות לוואי.

פחות חלקים מהחיידק/נגיף

בעבר חיסונים היו מבוססים על חיידק מומת שלם - אבל היום קיימים גם חיסון אל-תאי שמכיל רק חלקים ספציפיים מהחיידק (לדוגמה, בחיסון שעלת), או חיסון רקומביננטי שמכיל רק חלקים קטנים וספציפיים ממחולל המחלה המיוצרים במעבדה (לדוגמה, בחיסון נגד צהבת B או פפילומה). השיפור הטכנולוגי הזה מאפשר להשיג תגובה חיסונית ממוקדת יותר, עם פחות תופעות לוואי.

פחות חשיפה לאנטיגנים

למעשה, למרות שהיום תכנית השגרה כוללת יותר חיסונים, החיסונים מכילים פחות אנטיגנים (הרכיבים הפעילים שמפעילים את מערכת החיסון) לעומת החיסונים שניתנו בעבר. זה נתון שמפתיע הרבה אנשים, אבל בעבר כשניתנו פחות חיסונים, כל אחד הכיל הרבה יותר אנטיגנים, ולכן היום למרות שיש יותר חיסונים, סך החשיפה האימונולוגית דווקא ירד. לדוגמה, בשנות השמונים תינוק שקיבל את כל חיסוני השגרה נחשף במצטבר לכ-3,000 אנטיגנים, אבל היום למרות שהוא מקבל יותר חיסונים, ומקבל הגנה יותר יעילה נגד יותר מחלות, הוא נחשף בסך הכל ל 150-200 אנטיגנים - פחות מעשרה אחוז!

פחות אדג׳ובנטים וחמרים משמרים

שדרוג נוסף שהתאפשר בזכות שיפורים טכנולוגיים הוא שינוי ברכיבים הנוספים שמכילים החיסונים (אדג’ובנטים, חומרים משמרים וכו’). כלומר, החיסונים היום מכילים פחות חומרים משמרים, ובאופן כללי פחות חומרים נלווים.

הדוגמה הכי מוכרת היא השימוש בתימרוסל, שבעבר שימש כחומר משמר בבקבוקונים רב-מנתיים. בעבר, הרבה חיסונים היו בבקבוק רב-מנתי, שבכל פעם היו שואבים ממנו מנה אחת במזרק, מה שהצריך שימוש ביותר חומרים משמרים בשביל שנוזל החיסון לא יזדהם לאחר שנפתח. היום כל חיסוני השגרה בישראל ניתנים באמפולות בודדות, והשימוש בתימרוסל הופסק לחלוטין - לא בגלל שהוא גורם נזק, אלא כי פשוט כבר אין בו צורך.

גם השימוש באדג’ובנטים הצטמטצם משמעותית (אדג’ובנטים הם חומרים שתפקידם להפעיל את מערכת החיסון כדי שהיא תשים לב שחדר לגוף גורם זר שצריך להכיר, ולהשמיד אותו במקרה שיחזור). השימוש בהם היום יותר מדויק ומבוקר, כך שמשיגים יעילות טובה יותר עם מינון נמוך יותר ולכן החיסונים כיום גורמים לפחות תופעות לוואי בהשוואה לחיסונים של פעם.

פחות שאריות מתהליך הייצור

אולי השינוי הכי משמעותי הוא התפתחות מדעי הביוטכנולוגיה שמאפשרים היום לייצר חיסונים נקיים יותר. נוזל החיסון מכיל היום פחות שאריות מתהליך היצור הודות לטכנולוגיות מעבדה מתקדמות שמאפשרות תהליך ייצור יותר מבוקר ונקי. המשמעות היא פחות זיהומים, פחות שונות בין אצוות, ושליטה טובה יותר בהרכב החיסון.

יותר רגולציה ובטיחות

גם כאן נעשתה קפיצה דרמטית בעשורים האחרונים: היום יש מערכות ניטור בטיחות שלא היו קיימות בעבר, והדרישות הרגולטוריות לאישור חיסונים היום מחמירות הרבה יותר מבעבר.

והטכנולוגיה? דווקא לא השתנתה

תת-גרסה של טענת החיסונים שהשתנו היא ש-"מאז הקורונה כל החיסונים מבוססים על טכנולוגיית mRNA". האמת היא שממש לא, ודווקא חבל שלא, כי זו טכנולוגיה מבטיחה שיש לה כמה יתרונות משמעותיים על פני הטכנולוגיה של החיסונים הותיקים:

חיסון מבוסס mRNA לא מצריך להחדיר לגוף חיידק/וירוס. במקומם מחדירים לגוף מולקולה של mRNA שגורמת לגוף לייצר חלבון זהה לזה שיש בחיידק/וירוס. זה מספיק כדי שמערכת החיסון תלמד לזהות את החלבון, תתקוף אותו ותייצר זיכרון חיסוני. המולקולה הזו מתפרקת ומתפנה מהגוף תוך כמה ימים, ולא נשאר בגוף כלום חוץ מהזיכרון החיסוני.

חיסון מבוסס mRNA לא מצריך שימוש בתרביות תאים. ייצור מולקולות ה-mRNA נעשה כולו בצורה סינטטית, ללא צורך בתרביות תאים או חיידקים כמו בייצור החיסונים הותיקים, כך שתהליך הייצור והניקוי פשוט יותר, מהיר יותר, ובטוח יותר. זה גם מאפשר לעשות התאמות בצורה מהירה יותר בעת הצורך (למשל כשיש וריאנטים חדשים, כמו שהיה בקורונה).

חיסון מבוסס mRNA לא מכיל אדג'ובנטים. בחיסונים הותיקים לעתים קרובות צריך אדג'ובנטים כדי להפעיל את מערכת החיסון; בחיסוני mRNA התגובה החיסונית מספיק טובה גם בלעדיהם.

מכיוון ש-mRNA זו טכנולוגיה עם הרבה יתרונות יש לא מעט חיסוני mRNA שנמצאים בשלבי פיתוח ובטח נשמע עליהם בעתיד: שפעת,CMV, EBV, הרפס סימפלקס, איידס, זיקה, כלבת, מלריה, ואפילו חיסון נגד אקנה. נכון לאפריל 2026, הם עדיין לא קיימים בשוק, כי אף אחד מהם לא השלים את שלב הפיתוח והניסויים הקליניים, וגם מי שרוצה מאד לא יכול לקבל אותם. החיסון היחיד שקיים כיום בטכנולוגיית mRNA (מלבד חיסוני קורונה) הוא אחד משלושת חיסוני ה-RSV למבוגרים (חיסון שלא זמין בישראל ולא מיועד לתינוקות).

אגב, בניגוד לשמועות המפחידות, חיסונים מבוססי mRNA לא משנים את ה-DNA, ושוב - חבל שלא; יש הרבה מחלות תורשתיות קשות (כמו סיסטיק פיברוזיס או דושן) שאפשר היה לרפא אם היתה קיימת טכנולוגיה שמאפשרת לשנות DNA בצורה יעילה, מבוקרת ובטוחה, ולתקן בו את הליקויים שגרמו למחלה. כן קיימים טיפולים שמסוגלים לטפל במחלות גנטיות מסוימות (״gene editing״), אבל הם יקרים בטירוף (מאות אלפי עד מיליוני דולרים לטיפול אחד) ולא משהו שאפשר לתת לכל האוכלוסייה - ולמרבה הצער האנשים הזקוקים להם לא תמיד יכולים לממן אותם. מי שימציא חיסון שיכול לתקן DNA ולרפא מחלות גנטיות וגם יהיה מספיק זול כדי שהמדינה תוכל לחלק אותו בחינם לכל האוכלוסיה, כנראה יהיה מאד (מאד!) מפורסם. לצערנו, זה עוד לא קרה (אבל המדע מנסה כל הזמן לפצח את זה).

השורה התחתונה: החיסונים השתנו רק לטובה. הם מכילים פחות רכיבים לא נחוצים, גורמים לפחות תופעות לוואי, ונמצאים תחת פיקוח הרבה יותר הדוק. החיסונים שאנחנו קיבלנו היו פחות בטוחים, והיה סיכוי הרבה יותר גדול לתקלות בהשוואה לחיסונים כיום - בדיוק כמו שהמכוניות שנסענו בהן כילדים היו הרבה פחות בטוחות. בדומה לחיסונים, גם המכוניות של ימינו שמבוססות על טכנולוגיה ותיקה (כמו בנזין) מצוידות במערכות בטיחות חדשניות ומתוכננות בצורה שמפחיתה משמעותית את הסיכוי להפגע בתאונה. אז למה שתרצו חיסונים טרנטה משנות השמונים כשאפשר לקבל היום גרסה חדשה ובטוחה בהרבה?

למה בכלל לדאוג מזה שהחיסונים "השתנו"? זהירות, עושים עליכם מניפולציות רגשיות 🤨

הרעיון שהחיסונים ״השתנו״ או ״מבוססי mRNA״ ובעיקר המיסגור של זה כדבר שלילי, לא עלה בדעתכם במקרה; מישהו תימרן אתכם לחשוב על זה.

אפרופו מכוניות: הסיכוי להפצע או למות בתאונת דרכים בישראל היום עומד על 1:500/1000 (לפי נתוני ההרוגים והפצועים בשנת 2025 ביחס לגודל האוכלוסיה). הסיכוי לתופעות לוואי נדירות מחיסונים הוא באזורי 1:100,000 וצפונה. אם אתם לא חוששים לנסוע עם התינוק ברכב, למה לחשוש מסכנה כל כך הרבה פחות סבירה כמו נזק מחיסונים? התשובה פשוטה: כי יש מי שדואג שתחששו.

הטיעון שהחיסונים של היום הם לא החיסונים של פעם נוצר כי הרבה אנשים שואלים איך זה שהם התחסנו כילדים והם בסדר ומתנגדי חיסונים היו צריכים להמציא תשובה שתישמע משכנעת. כך נולד הטיעון שפעם ״החיסונים היו שונים״.

הטיעון הזה חוזר שוב ושוב בדיונים על חיסונים - תמיד יהיה מתנגד חיסונים תורן שיזרוק אותו לחלל האוויר ולרוב הרבה יותר מאחד - והורים שנחשפים לדיונים כאלה מתחילים לחשוש שאולי זה נכון. ככה הרשתות החברתיות עובדות: אנחנו נחשפים להמון רעיונות (רובם מחורטטים). פה ושם יש רעיון שלוחץ לנו על כפתור שמפעיל אותנו - למשל החשש שיקרה משהו לתינוק - ואז הרעיון הזה, מחורטט או אמיתי, נתקע לנו בראש וקשה לנו להפטר ממנו.

הרשת מלאה נשמות טובות שמפיצות דיסאינפורמציה על חיסונים. אלה אנשים שמחרטטים בביטחון וחוזרים שוב ושוב על שקרים ושטויות מומצאות. אין דבר קל יותר מלהמציא שקר ברשת; זה לא כמו לשקר פנים אל פנים, כששפת הגוף יכולה להסגיר אותך; זה גם הרבה יותר קל כשאין חשיבות לעובדות ואין צורך לאמת כל פרט.

יש ברשת הרבה יותר שקרים והמצאות ממידע אמין: דיסאינפורמציה זה הדבר שהכי קל לייצר, להפיץ וגם לשכנע אנשים להאמין בה - בעיקר אם מפחידים אותם.

וזה בדיוק מה שמתנגדי חיסונים עושים: הם לא רק משקרים בלי למצמץ, הם משתמשים במניפולציות כדי להפחיד ולערער אתכם. למשל, כשמתנגדי חיסונים רוצים לנפח מספרים, הם לא סופרים מנות חיסון אלא מחלות. למשל, מנת חיסון אחת שמגינה נגד 4 מחלות הם סופרים כאילו התינוק קיבל 4 זריקות נפרדות. כך תכנית חיסוני השגרה בישראל עד גיל שנתיים, שכוללת 20 מנות חיסון, מוצגת לשיטתם כתכנית של ״72 זריקות״. פחד אלוהים!

אבל שימו לב: כשזה נוח להם, הם כן סופרים מנות חיסון. כשמשרד הבריאות האמריקאי (בראשות מתנגד החיסונים RFK Jr ) ניסה ב-2025 לצמצם את תכנית החיסונים בארה״ב ולהוציא חיסונים מסוימים מתכנית חיסוני השגרה, התכנית הישנה (שהכילה 17 מנות חיסון) הוצגה כ ״72 זריקות״ (עם ספירה לפי מחלות) אבל החדשה הוצגה כ ״11 זריקות״ (עם ספירה לפי מנות חיסון) - כי להגיד שירדו מ-72 ל-11 זריקות נשמע הרבה יותר דרמטי מהאמת - ירידה מ-17 ל-11.

מתנגדי חיסונים גם לא מסתפקים במילים: הרוב המוחלט של התכנים שהם יוצרים הם ויזואליים - תמונות, אינפוגרפיקות וכמובן סרטוני וידאו. מתנגדי חיסונים יודעים היטב שתמונות מפעילות בני אדם הרבה יותר ממילים, והם משתמשים במניפולציות ויזואליות כדי להטיל עליכם אימה: כמו פלייר שמראה תינוק חסר אונים מוקף בכמות עצומה של מזרקים אכזריים בגודל שלו, פונטים שלקוחים מכרזות של סרטי אימה, צבעים שהמוח שלנו מזהה כאיתות על סכנה ופנים שמביעות פחד.

תכלס, כשמשתמשים בתמונה של תינוק קטן מאוים ממזרק גדול אין צורך להתאמץ יותר מדי לבנות שקר משכנע. מתנגדי חיסונים יודעים שהרגש שלכם כבר ידאג שלא תצליחו לזהות את הכשלים הלוגיים והטעויות העובדתיות בטקסט. קבלו כלל אצבע לחיים: תתחילו לפקפק בכל פוסט וכל סרטון שאתם רואים, וככל שהתוכן מפחיד יותר, תאמינו לו פחות. ליטרלי, החיים של התינוקות שלכם תלויים בזה.

אורית סופר - מתנדבת בעמותת מדעת ומנהלת בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים

 
פורסם בקבוצת הפייסבוק של עמותת מדעת "מדברים על חיסונים" - אפריל 2026

על חיידקי המעיים ודרדור הזכרון - מתן ארבל

 

מה מדרדר את הזיכרון שלנו ככל שאנחנו מתבגרים? האם זה משהו שאפשר למנוע או להפוך את הנזק בשלב מאוחר? אם להאמין למאמר חדש בnature, אז התשובה היא חיידקים בבטן, כן וכן. 

נתחיל בכוכבית חשובה, כל הניסוי וכל המסקנות שלו, בעכברים. מה זה אומר על בני אדם? יקח זמן לגלות. החוקרים גילו אוכלוסיית חיידקים מסוימת במיקרוביום שעולה באופן יחסי עם הגיל של העכברים ונמצאת בקורלציה עם אובדן זיכרון (שהם מודדים לפי המהירות שבה הם פותרים מבוך שבו הם כבר ביקרו בו). 

עד כה, לא נפלתי מהכיסא. העבודה שטיפול בעזרת אנטיביוטיקה או בקטריופאג (וירוס של החיידק הספציפי הזה) שיפרו את הזיכרון של עכברים זקנים, כבר הספיקה כדי לגרום לי להתרשם. אבל מה שבאמת הפיל אותי זה העובדה שאם מגדלים עכבר צעיר באותו כלוב עם עכבר זקן (מה שגורם לאותה אכלוסיית חיידקים לעלות במיקרוביום גם של הצעיר) העכבר הצעיר מדגים זיכרון של עכבר זקן!! 

חיידקי מעיים
Donny Bliss, NIH

החוקרים השתמשו גם בביקורות יפות כמו, לגדל עכברים צעירים ביחד (לא השפיע) ולגדל עכבר צעיר וזקן אבל שניהם בלי חיידקים בכלל (גם לא השפיע). החוקרים טוענים שהחיידק המדובר גורם לתגובה דלקתית בתאי מילואיד במערכת העצבים הפריפריאלית מה שפוגע בתקשורת בין הקיבה למוח ומוביל לירידה בזיכרון. 

בתור גנטיקאי עם הבנה סאב אופטימלית של חקר המוח או מערכת החיסון זה נשמע לי אמין כמו פוליטיקאי ישראלי אבל קשה להתעלם מהתוצאות. מה זה אומר? האם אנחנו קרובים לתקופה בה נוכל לטפל בזיכרון ירוד אצל אנשים מבוגרים בצורה קלה וזולה? האם מי שאוהב את הזיכרון שלו צריך להתרחק מזקנים כמו מאש? (פאק איט, אוהב את סבתא שלי יותר מאת הזיכרון שלי). כל אלו ועוד זה שאלות שיהיה אפשר לענות אחרי שמישהו ישחזר את הניסוי במודלים יותר מורכבים ואז בבני אדם. 

אישית קשה לי להאמין שזה כזה פשוט ומרגיש לי שיש יותר סיכוי שיש איזה ארטיפקט שהחוקרים פספסו מאשר שזה באמת אפקט כזה משמעותי אבל זה כובע אחד שאני ממש אשמח לאכול. 

המאמר (שפתוח לכולם) - מ-Nature - מרץ 2026

מתן ארבל הוא פוסט-דוקטורנט ב-NIH, חוקר אפיגנטיקה בסרטן הערמונית, ומנגיש מדע בזמנו הפנוי.

פורסם במקור בטוויטר (X) של המחבר, מרץ 2026