לעתים קרובות מגיעים לכאן (לקבוצת הפייסבוק מדברים על חיסונים) הורים שמנסים להאחז בשנה שבה הם נולדו בתור מעין נקודת השוואה לכמות החיסונים ״הנכונה״ שילד צריך לקבל, מתוך מחשבה שאם הילד שלהם יקבל בדיוק את החיסונים שהם קיבלו, הוא יהיה בסדר, בדיוק כמו שהם בסדר.
למרות שעל פניו זה מרגיש כמו טיעון הגיוני, במחשבה שניה קל לזהות את הכשל - הרי כל הורה שנשען על ההגיון הזה מסתכל על שנה אחרת בתור נקודת ההשוואה. גם אם נניח שיש תאריך מסוים שעד אליו החיסונים היו בטוחים ואחריו כבר לא - מנין לכם לדעת מתי בדיוק זה קרה? ואיך בחירה בשנה אקראית לפי תאריך הלידה שלכם מבטיחה שזו השנה ״הנכונה״?
מאז שהחלו לחסן תינוקות מספר החיסונים גדל וממשיך לגדול - אבל השינוי הוא הדרגתי ועקבי ולא קרה בשנה מסוימת; כל כמה שנים נוסף חיסון לעוד מחלה לתכנית חיסוני השגרה, ובמקביל היו חיסונים שיצאו ממנה, או חיסונים נפרדים שאוחדו לזריקה אחת. בפוסט הזה תמצאו סיכום של כל השינויים שתכנית חיסוני הילדות בישראל עברה במשך השנים.
בתכלס, אין שנה מסוימת שמהווה את ״קו פרשת המים״. תכנית החיסונים, כמו כל ענף ברפואה, מתקדמת כל הזמן, וחוקרים ממשיכים כל הזמן לחפש ולמצוא דרכים לייצר חיסונים חדשים ולשפר חיסונים קיימים. הילדים שלנו זכו להיוולד לעולם שיש בו לא רק יותר חיסונים אלא גם הרבה יותר תרופות וטיפולים להרבה יותר מחלות, ושיעור החלמה והישרדות הרבה יותר גבוה למחלות שעד לא מזמן נחשבו לקטלניות.
חיסוני השגרה לתינוקות בישראל יצאו לדרך בשנת 1951 - בדיוק לפני 75 שנה, והתכנית עברה מאז שורה ארוכה של שינויים מכל מיני סוגים:
- פיתחו חיסונים חדשים נגד מחלות חדשות
- הוסיפו לחיסונים ותיקים עוד רכיבים שיצרו הגנה נגד עוד מחלות
- שדרגו חיסונים קיימים לגרסה יותר בטוחה או יותר יעילה (למשל מחיסון שהכיל מחולל מחלה שלם לחיסון שמכיל רק חלקים קטנים ממנו)
- איחדו חיסונים בודדים, שהצריכו כמה זריקות נפרדות, לתרכיב אחד שמכיל בזריקה אחת את כולם
- שינו את מספר המנות והתזמון שלהן כדי לשפר את יעילות החיסון
- והכי חשוב: הסירו מהתכנית חיסונים ישנים שהצורך בהם התייתר (לדוגמה החיסון נגד אבעבועות שחורות - מחלה שהחיסונים הצליחו להכחיד).
תכנית חיסוני הילדות (גיל 2-0 שנים) 2026-1951, לפי עשורים
1960 | 9 מנות חיסון נגד 6 מחלות
- אבעבועות שחורות - מנה אחת
- שחפת -מנה אחת
- טטנוס+דיפתריה+שעלת - 4 מנות
- פוליו מומת - 3 מנות
1970 | 11 מנות חיסון נגד 7 מחלות
- אבעבועות שחורות - מנה אחת
- שחפת -מנה אחת
- טטנוס+דיפתריה+שעלת - 4 מנות
- פוליו מוחלש בטיפות - 4 מנות
- חצבת - מנה אחת
1980 | 11 מנות חיסון נגד 7 מחלות
- אבעבועות שחורות - מנה אחת
- שחפת -מנה אחת
- טטנוס+דיפתריה+שעלת - 4 מנות
- פוליו מוחלש בטיפות - 4 מנות
- חצבת - מנה אחת
1990 | 11 מנות חיסון נגד 7 מחלות
- טטנוס+דיפתריה+שעלת - 4 מנות
- פוליו מומת - 3 מנות
- פוליו מוחלש בטיפות - 3 מנות
- חצבת+אדמת+חזרת (MMR) - מנה אחת
- אבעבועות שחורות - הוסר מהתכנית
- שחפת - הוסר מהתכנית
2000 | 13 מנות חיסון נגד 10 מחלות
- צהבת בי - 3 מנות
- טטנוס+דיפתריה+שעלת+פוליו מומת+המופילוס אינפלואנזה בי (מחומשת) - 4 מנות
- פוליו מוחלש בטיפות - 3 מנות
- חצבת+אדמת+חזרת (MMR) - מנה אחת
- צהבת איי - 2 מנות
2010 | 16 מנות חיסון נגד 13 מחלות
- צהבת בי - 3 מנות
- טטנוס+דיפתריה+שעלת (אל-תאי)+פוליו מומת+המופילוס אינפלואנזה בי (מחומשת) - 4 מנות
- חצבת+אדמת+חזרת+אבעבועות רוח (MMRV) - מנה אחת
- צהבת איי - 2 מנות
- פנאומוקוק (פרבנר) - 3 מנות
- רוטה - 3 מנות
- פוליו מוחלש - הוסר מהתכנית
2020 | 21 מנות חיסון נגד 14 מחלות
- צהבת בי - 3 מנות
- טטנוס+דיפתריה+שעלת (אל-תאי)+פוליו מומת+המופילוס אינפלואנזה בי (מחומשת) - 4 מנות
- פוליו מוחלש בטיפות - 2 מנות
- חצבת+אדמת+חזרת+אבעבועות רוח (MMRV) - מנה אחת
- צהבת איי - 2 מנות
- פנאומוקוק (פרבנר) - 3 מנות
- רוטה - 3 מנות
- מנינגוקוק (בקסרו) - 3 מנות (באופן פרטי בלבד)
2026 | 20 מנות חיסון נגד 15 מחלות
- צהבת בי - 3 מנות
- טטנוס+דיפתריה+שעלת (אל-תאי)+פוליו מומת+המופילוס אינפלואנזה בי (מחומשת) - 4 מנות
- חצבת+אדמת+חזרת+אבעבועות רוח (MMRV) - מנה אחת
- צהבת איי - 2 מנותפנאומוקוק (פרבנר) - 3 מנות
- רוטה - 3 מנות
- מנינגוקוק (בקסרו) - 3 מנות (באופן פרטי בלבד)
- נוגדני RSV - מנה אחת
- פוליו מוחלש - הוסר מהתכנית
מספר החיסונים לא קפץ בבת אחת מ-9 מנות בשנות החמישים ל-20 מנות כעבור 70 שנה, אלא גדל בהדרגה ובעקביות מדי עשור ואיתו מספר המחלות שילדים כבר לא צריכים לסבול מהן. אז באיזו שנה הגיוני להגיד שהתחילו לתת "יותר מדי חיסונים"?
אין ויכוח שאם נלך אחורה בזמן נגלה שהיו פחות חיסונים - אבל צריך לזכור שכשהיו פחות חיסונים, אחוזי התחלואה והתמותה של מחלות כמו דלקת קרום המוח, חצבת ואפילו רוטה היו הרבה יותר גבוהים, והרבה יותר תינוקות התאשפזו ונותרו עם נזקים בלתי הפיכים - חרשות, עקרות, נכות ועוד.
הערה: הסקירה בפוסט הזה לא כוללת חיסונים שניתנים אחרי גיל שנתיים (למשל חיסון פפילומה שנכנס בשנת 2013), או חיסונים שניתנים רק לאוכלוסיות בסיכון. למי שרוצה לדעת עוד, המידע זמין באתר משרד הבריאות.
״החיסונים שנתנו פעם השתנו" - מה באמת השתנה, והאם השינוי בכלל היה לרעה? 🧐
החיסונים באמת השתנו; אבל לטובה. הודות להתקדמות בטכנולוגיה, היום הם יותר בטוחים, יותר נקיים, מכילים פחות אנטיגנים וגורמים לפחות תופעות לוואי.
פחות חלקים מהחיידק/נגיף
בעבר חיסונים היו מבוססים על חיידק מומת שלם - אבל היום קיימים גם חיסון אל-תאי שמכיל רק חלקים ספציפיים מהחיידק (לדוגמה, בחיסון שעלת), או חיסון רקומביננטי שמכיל רק חלקים קטנים וספציפיים ממחולל המחלה המיוצרים במעבדה (לדוגמה, בחיסון נגד צהבת B או פפילומה). השיפור הטכנולוגי הזה מאפשר להשיג תגובה חיסונית ממוקדת יותר, עם פחות תופעות לוואי.
פחות חשיפה לאנטיגנים
למעשה, למרות שהיום תכנית השגרה כוללת יותר חיסונים, החיסונים מכילים פחות אנטיגנים (הרכיבים הפעילים שמפעילים את מערכת החיסון) לעומת החיסונים שניתנו בעבר. זה נתון שמפתיע הרבה אנשים, אבל בעבר כשניתנו פחות חיסונים, כל אחד הכיל הרבה יותר אנטיגנים, ולכן היום למרות שיש יותר חיסונים, סך החשיפה האימונולוגית דווקא ירד. לדוגמה, בשנות השמונים תינוק שקיבל את כל חיסוני השגרה נחשף במצטבר לכ-3,000 אנטיגנים, אבל היום למרות שהוא מקבל יותר חיסונים, ומקבל הגנה יותר יעילה נגד יותר מחלות, הוא נחשף בסך הכל ל 150-200 אנטיגנים - פחות מעשרה אחוז!
פחות אדג׳ובנטים וחמרים משמרים
שדרוג נוסף שהתאפשר בזכות שיפורים טכנולוגיים הוא שינוי ברכיבים הנוספים שמכילים החיסונים (אדג’ובנטים, חומרים משמרים וכו’). כלומר, החיסונים היום מכילים פחות חומרים משמרים, ובאופן כללי פחות חומרים נלווים.
הדוגמה הכי מוכרת היא השימוש בתימרוסל, שבעבר שימש כחומר משמר בבקבוקונים רב-מנתיים. בעבר, הרבה חיסונים היו בבקבוק רב-מנתי, שבכל פעם היו שואבים ממנו מנה אחת במזרק, מה שהצריך שימוש ביותר חומרים משמרים בשביל שנוזל החיסון לא יזדהם לאחר שנפתח. היום כל חיסוני השגרה בישראל ניתנים באמפולות בודדות, והשימוש בתימרוסל הופסק לחלוטין - לא בגלל שהוא גורם נזק, אלא כי פשוט כבר אין בו צורך.
גם השימוש באדג’ובנטים הצטמטצם משמעותית (אדג’ובנטים הם חומרים שתפקידם להפעיל את מערכת החיסון כדי שהיא תשים לב שחדר לגוף גורם זר שצריך להכיר, ולהשמיד אותו במקרה שיחזור). השימוש בהם היום יותר מדויק ומבוקר, כך שמשיגים יעילות טובה יותר עם מינון נמוך יותר ולכן החיסונים כיום גורמים לפחות תופעות לוואי בהשוואה לחיסונים של פעם.
פחות שאריות מתהליך הייצור
אולי השינוי הכי משמעותי הוא התפתחות מדעי הביוטכנולוגיה שמאפשרים היום לייצר חיסונים נקיים יותר. נוזל החיסון מכיל היום פחות שאריות מתהליך היצור הודות לטכנולוגיות מעבדה מתקדמות שמאפשרות תהליך ייצור יותר מבוקר ונקי. המשמעות היא פחות זיהומים, פחות שונות בין אצוות, ושליטה טובה יותר בהרכב החיסון.
יותר רגולציה ובטיחות
גם כאן נעשתה קפיצה דרמטית בעשורים האחרונים: היום יש מערכות ניטור בטיחות שלא היו קיימות בעבר, והדרישות הרגולטוריות לאישור חיסונים היום מחמירות הרבה יותר מבעבר.
והטכנולוגיה? דווקא לא השתנתה
תת-גרסה של טענת החיסונים שהשתנו היא ש-"מאז הקורונה כל החיסונים מבוססים על טכנולוגיית mRNA". האמת היא שממש לא, ודווקא חבל שלא, כי זו טכנולוגיה מבטיחה שיש לה כמה יתרונות משמעותיים על פני הטכנולוגיה של החיסונים הותיקים:
חיסון מבוסס mRNA לא מצריך להחדיר לגוף חיידק/וירוס. במקומם מחדירים לגוף מולקולה של mRNA שגורמת לגוף לייצר חלבון זהה לזה שיש בחיידק/וירוס. זה מספיק כדי שמערכת החיסון תלמד לזהות את החלבון, תתקוף אותו ותייצר זיכרון חיסוני. המולקולה הזו מתפרקת ומתפנה מהגוף תוך כמה ימים, ולא נשאר בגוף כלום חוץ מהזיכרון החיסוני.
חיסון מבוסס mRNA לא מצריך שימוש בתרביות תאים. ייצור מולקולות ה-mRNA נעשה כולו בצורה סינטטית, ללא צורך בתרביות תאים או חיידקים כמו בייצור החיסונים הותיקים, כך שתהליך הייצור והניקוי פשוט יותר, מהיר יותר, ובטוח יותר. זה גם מאפשר לעשות התאמות בצורה מהירה יותר בעת הצורך (למשל כשיש וריאנטים חדשים, כמו שהיה בקורונה).
חיסון מבוסס mRNA לא מכיל אדג'ובנטים. בחיסונים הותיקים לעתים קרובות צריך אדג'ובנטים כדי להפעיל את מערכת החיסון; בחיסוני mRNA התגובה החיסונית מספיק טובה גם בלעדיהם.
מכיוון ש-mRNA זו טכנולוגיה עם הרבה יתרונות יש לא מעט חיסוני mRNA שנמצאים בשלבי פיתוח ובטח נשמע עליהם בעתיד: שפעת,CMV, EBV, הרפס סימפלקס, איידס, זיקה, כלבת, מלריה, ואפילו חיסון נגד אקנה. נכון לאפריל 2026, הם עדיין לא קיימים בשוק, כי אף אחד מהם לא השלים את שלב הפיתוח והניסויים הקליניים, וגם מי שרוצה מאד לא יכול לקבל אותם. החיסון היחיד שקיים כיום בטכנולוגיית mRNA (מלבד חיסוני קורונה) הוא אחד משלושת חיסוני ה-RSV למבוגרים (חיסון שלא זמין בישראל ולא מיועד לתינוקות).
אגב, בניגוד לשמועות המפחידות, חיסונים מבוססי mRNA לא משנים את ה-DNA, ושוב - חבל שלא; יש הרבה מחלות תורשתיות קשות (כמו סיסטיק פיברוזיס או דושן) שאפשר היה לרפא אם היתה קיימת טכנולוגיה שמאפשרת לשנות DNA בצורה יעילה, מבוקרת ובטוחה, ולתקן בו את הליקויים שגרמו למחלה. כן קיימים טיפולים שמסוגלים לטפל במחלות גנטיות מסוימות (״gene editing״), אבל הם יקרים בטירוף (מאות אלפי עד מיליוני דולרים לטיפול אחד) ולא משהו שאפשר לתת לכל האוכלוסייה - ולמרבה הצער האנשים הזקוקים להם לא תמיד יכולים לממן אותם. מי שימציא חיסון שיכול לתקן DNA ולרפא מחלות גנטיות וגם יהיה מספיק זול כדי שהמדינה תוכל לחלק אותו בחינם לכל האוכלוסיה, כנראה יהיה מאד (מאד!) מפורסם. לצערנו, זה עוד לא קרה (אבל המדע מנסה כל הזמן לפצח את זה).
השורה התחתונה: החיסונים השתנו רק לטובה. הם מכילים פחות רכיבים לא נחוצים, גורמים לפחות תופעות לוואי, ונמצאים תחת פיקוח הרבה יותר הדוק. החיסונים שאנחנו קיבלנו היו פחות בטוחים, והיה סיכוי הרבה יותר גדול לתקלות בהשוואה לחיסונים כיום - בדיוק כמו שהמכוניות שנסענו בהן כילדים היו הרבה פחות בטוחות. בדומה לחיסונים, גם המכוניות של ימינו שמבוססות על טכנולוגיה ותיקה (כמו בנזין) מצוידות במערכות בטיחות חדשניות ומתוכננות בצורה שמפחיתה משמעותית את הסיכוי להפגע בתאונה. אז למה שתרצו חיסונים טרנטה משנות השמונים כשאפשר לקבל היום גרסה חדשה ובטוחה בהרבה?
למה בכלל לדאוג מזה שהחיסונים "השתנו"? זהירות, עושים עליכם מניפולציות רגשיות 🤨
הרעיון שהחיסונים ״השתנו״ או ״מבוססי mRNA״ ובעיקר המיסגור של זה כדבר שלילי, לא עלה בדעתכם במקרה; מישהו תימרן אתכם לחשוב על זה.
אפרופו מכוניות: הסיכוי להפצע או למות בתאונת דרכים בישראל היום עומד על 1:500/1000 (לפי נתוני ההרוגים והפצועים בשנת 2025 ביחס לגודל האוכלוסיה). הסיכוי לתופעות לוואי נדירות מחיסונים הוא באזורי 1:100,000 וצפונה. אם אתם לא חוששים לנסוע עם התינוק ברכב, למה לחשוש מסכנה כל כך הרבה פחות סבירה כמו נזק מחיסונים? התשובה פשוטה: כי יש מי שדואג שתחששו.
הטיעון שהחיסונים של היום הם לא החיסונים של פעם נוצר כי הרבה אנשים שואלים איך זה שהם התחסנו כילדים והם בסדר ומתנגדי חיסונים היו צריכים להמציא תשובה שתישמע משכנעת. כך נולד הטיעון שפעם ״החיסונים היו שונים״.
הטיעון הזה חוזר שוב ושוב בדיונים על חיסונים - תמיד יהיה מתנגד חיסונים תורן שיזרוק אותו לחלל האוויר ולרוב הרבה יותר מאחד - והורים שנחשפים לדיונים כאלה מתחילים לחשוש שאולי זה נכון. ככה הרשתות החברתיות עובדות: אנחנו נחשפים להמון רעיונות (רובם מחורטטים). פה ושם יש רעיון שלוחץ לנו על כפתור שמפעיל אותנו - למשל החשש שיקרה משהו לתינוק - ואז הרעיון הזה, מחורטט או אמיתי, נתקע לנו בראש וקשה לנו להפטר ממנו.
הרשת מלאה נשמות טובות שמפיצות דיסאינפורמציה על חיסונים. אלה אנשים שמחרטטים בביטחון וחוזרים שוב ושוב על שקרים ושטויות מומצאות. אין דבר קל יותר מלהמציא שקר ברשת; זה לא כמו לשקר פנים אל פנים, כששפת הגוף יכולה להסגיר אותך; זה גם הרבה יותר קל כשאין חשיבות לעובדות ואין צורך לאמת כל פרט.
יש ברשת הרבה יותר שקרים והמצאות ממידע אמין: דיסאינפורמציה זה הדבר שהכי קל לייצר, להפיץ וגם לשכנע אנשים להאמין בה - בעיקר אם מפחידים אותם.
וזה בדיוק מה שמתנגדי חיסונים עושים: הם לא רק משקרים בלי למצמץ, הם משתמשים במניפולציות כדי להפחיד ולערער אתכם. למשל, כשמתנגדי חיסונים רוצים לנפח מספרים, הם לא סופרים מנות חיסון אלא מחלות. למשל, מנת חיסון אחת שמגינה נגד 4 מחלות הם סופרים כאילו התינוק קיבל 4 זריקות נפרדות. כך תכנית חיסוני השגרה בישראל עד גיל שנתיים, שכוללת 20 מנות חיסון, מוצגת לשיטתם כתכנית של ״72 זריקות״. פחד אלוהים!
אבל שימו לב: כשזה נוח להם, הם כן סופרים מנות חיסון. כשמשרד הבריאות האמריקאי (בראשות מתנגד החיסונים RFK Jr ) ניסה ב-2025 לצמצם את תכנית החיסונים בארה״ב ולהוציא חיסונים מסוימים מתכנית חיסוני השגרה, התכנית הישנה (שהכילה 17 מנות חיסון) הוצגה כ ״72 זריקות״ (עם ספירה לפי מחלות) אבל החדשה הוצגה כ ״11 זריקות״ (עם ספירה לפי מנות חיסון) - כי להגיד שירדו מ-72 ל-11 זריקות נשמע הרבה יותר דרמטי מהאמת - ירידה מ-17 ל-11.
מתנגדי חיסונים גם לא מסתפקים במילים: הרוב המוחלט של התכנים שהם יוצרים הם ויזואליים - תמונות, אינפוגרפיקות וכמובן סרטוני וידאו. מתנגדי חיסונים יודעים היטב שתמונות מפעילות בני אדם הרבה יותר ממילים, והם משתמשים במניפולציות ויזואליות כדי להטיל עליכם אימה: כמו פלייר שמראה תינוק חסר אונים מוקף בכמות עצומה של מזרקים אכזריים בגודל שלו, פונטים שלקוחים מכרזות של סרטי אימה, צבעים שהמוח שלנו מזהה כאיתות על סכנה ופנים שמביעות פחד.
תכלס, כשמשתמשים בתמונה של תינוק קטן מאוים ממזרק גדול אין צורך להתאמץ יותר מדי לבנות שקר משכנע. מתנגדי חיסונים יודעים שהרגש שלכם כבר ידאג שלא תצליחו לזהות את הכשלים הלוגיים והטעויות העובדתיות בטקסט. קבלו כלל אצבע לחיים: תתחילו לפקפק בכל פוסט וכל סרטון שאתם רואים, וככל שהתוכן מפחיד יותר, תאמינו לו פחות. ליטרלי, החיים של התינוקות שלכם תלויים בזה.
אורית סופר - מתנדבת בעמותת מדעת ומנהלת בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים
פורסם בקבוצת הפייסבוק של עמותת מדעת "מדברים על חיסונים" - אפריל 2026
