נגיפי חיידקים במעיים שמנבאים קצרת (אסטמה) - אסף לוי

 

פאז'ים ידועים כוירוסים התוקפים רק חיידקים ולכן לא ממש משפיעים על בריאותנו. מאמר חדש בדק את אוכלוסיית הפאז'ים במעי של 647 תינוקות ומצא כי קבוצת פאז'ים מסויימת חוזה התפתחות אסטמה בהמשך הילדות ויכולה לשמש כביומרקר למחלה. 

המחקר מ-Nature דורש אימות במחקרים נוספים

החוקרים גם מצאו שהאפקט הוא גם עצמאי מנוכחות חיידקים מסוימים וכנראה מתווך ישירות מה_DNA של הפאז'ים דרך גן מסוים של מערכת החיסון שמזהה DNA זר (TLR9). נוכחות הפאז'ים הללו עם שינוי גנטי בגן זה משפיעים על הסיכון להתפתחות המחלה. כאמור זו תוצאה ראשונית ויכולה להתברר כממצא מקרי בהמשך.

כמה מקבוצות הוירוסים אצל התינוקות שהראו שוני בין ילדים עם ובלי אסטמה לאחר כמה שנים. מתוכם 19 קאודווירוסים נתנו את האפקט החזק ביותר.

ד"ר אסף לוי - המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית

פורסם בטוויטר של המחבר - בדצמבר 2023

התפרצות חדשה של אבעבועות הקוף - רותי גופן

 

בחודש שעבר הודיע ארגון הבריאות העולמי על התפרצות חדשה של אבעבועות הקוף ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו שבאפריקה. עד כה נמנו כ-12,000 מקרי הדבקה ו-581 מקרי תמותה. זו התפרצות גדולה, עם שיעורי תמותה גבוהים יחסית להתפרצות בשנה שעברה.

 נגיפי אבעבועות הקוף
NIAID/WIKIMEDIA COMMONS

ישנם שני ענפים ראשיים של נגיף אבעבועות הקוף: I, ו-II. ההתפרצות בשנה שעברה הייתה של נגיף מענף II, או יותר מדויק מענף הקרוי IIb. נגיף זה עובר מאדם לאדם במגע קרוב וביחסי מין, וגורם לשיעורי תמותה נמוכים. ההתפרצות כעת בקונגו היא של נגיף מענף I, אשר גורם למחלה קטלנית יותר.

נגיפים מענף I מועברים בעיקר ממכרסמים, וגם מאדם לאדם, אך עד לאחרונה לא היה תיעוד של הדבקה בעקבות מגע מיני. הם בדרך כלל גורמים למקרי הדבקה בודדים באזורים כפריים בהם יש מגע קרוב בין אנשים לחיות בר. בהתפרצות הנוכחית תועדו מקרי הדבקה מאדם לאדם ביחסי מין.

החוקרים מנסים להבין כעת האם הנגיף עבר שינוי גנטי שאפשר את ההדבקה ביחסי מין, או שמא תשומת הלב הרבה שמושקעת כעת בניסיון לבלום את ההתפרצות הנוכחית אפשרה לאתר את מקרי ההדבקה במגע מיני. כאמור, צורת הדבקה זו לא הייתה ידועה קודם בנגיפים מענף I.

אנחנו נמשיך לעקוב אחרי ההתפרצות הנוכחית ונעדכן.

מה אתם צריכים לעשות? אם אתם הומואים או ביסקסואלים וטרם השלמתם חיסון של אבעבועות הקוף בשתי מנות זה הזמן לעשות זאת. מהידוע לנו כעת, החיסון יעיל נגד נגיפים מכל הענפים.

ותודה לד"ר נעם לויתן, החכם באדם, על העזרה בכתיבה. 

ד"ר רותי גופן, מומחית ברפואת המשפחה, מנהלת שותפה של המרפאה הגאה של מכבי, מרפאת כיכר הבימה

פורסם בדף הטוויטר של המחברת  - 9 בדצמבר 2023

אושר טיפול קריספר באנגליה - מתן ארבל

 

מי שעוקב אחרי כמה שמע ששבוע שעבר אושר יפול קריספר (Crispr) הראשון בעולם באנגליה. בשישי הוא אמור להיות מאושר גם על ידי הFDA. אחרי שסיימנו לחגוג את החדשות הטובות, אני רוצה לגעת באתגרים שניצבים בפני קריספר כדי לממש את החזון של הנדסה גנטית בשירות האדם ולמה הדרך עוד ארוכה. 

דבר ראשון, מי שקריספר נשמעת לו כמו קללה בגרוזינית, אני פה בשבילו. קריספר זה שם כוללני לסט רחב של מערכות הגנה של חיידקים נגד בקטריופאגים (וירוסים של חיידקים בגדול). העיקרון פשוט, חלבון שמזהה רצף DNA של וירוס, שנשמר בחיידק מהדבקות ישנות (קצת כמו מערכת החיסון שלנו) וחותך את אותו רצף. 

מה שהופך את המערכת לכל כך יעילה זה העובדה שאפשר להחליף את אותו רצף מכוון בקלות. מספרי DNA בהתאמה אישית אם תרצו. שם הבעיה הראשונה נמצאת. קריספר חותך. זהו. רק זה. לא מחליף, לא מוודא מה נמצא שם. כלום. רק חותך. מה זה אומר? אם כל מה שאני רוצה זה 'לדפוק' גן מסוים (כמו הטיפול שיאושר בשישי) כל מה שצריך זה לתת לקריספר לחתוך שוב ושוב עד שאחד הפעמיים שהתא מתקן את ה-DNA, הוא ייצור טעות במהלך התיקון. טעות מספיק גדולה שהרצף המכוון כבר לא מזהה את אותו אזור ב_DNA. 

איך ה-DNA ישתנה? זה כבר לא בשליטת הקריספר. בגלל זה אי אפשר להכניס קריספר פשוט לבני אדם. לכן התרופה שאושרה כוללת הוצאת תאי גזע, הנדסה שלהם במעבדה, כימותרפיה (כדי להרוג את התאי גזע בגוף) ולהחזיר את התאי גזע המהונדסים. תהליך ארוך, יקר וכואב. אבל אין דרך אחרת כרגע. זו הטכנולוגיה. אם אנחנו רוצים להכניס מקטע חדש או אחר? לא לשנות בצורה אקראית, אלא להוסיף מקטע DNA ספציפי? העיקרון פשוט. נותנים לקריספר לחתוך את ה-DNA ובו זמנית מכניסים לתא את אותו DNA שאנחנו רוצים להכניס איפה שרצינו להכניס ואנחנו מקווים שהתא יתקן את ה-DNA השבור בעזרתו. 

זה כמובן יכול להסתבך בכל כך הרבה דרכים שונות. הסיכוי שזה יקרה בדרך הנכונה הוא מאוד קטן ולכן צריך לעבוד על הרבה תאים מחוץ לגוף לוודא שבאמת קיבלנו את התוצר הרצוי. עוד סיבה שבגללה חייבים לעבוד עם תאים על הצלחת ולא בגוף האדם זה בגלל טעויות של המערכת. 

כבר אמרנו שמה ששולח את הקריספר לאזור מסוים זה אותו רצף מכווין. רצף קצר בין 24-17 נוקלאוטידים (פחות או יותר). הרצף הזה צריך להיות מאוד ייחודי לאותו אזור שאנחנו רוצים שהוא יחתוך. אם הוא דומה מדי לאזורים אחרים, הוא יחתוך ויעשה נזקים שונים גם באזורים אחרים. שמתחשבים בעובדה שהגנום שלנו מכיל בערך 3 מליארד בסיסים, זה אתגר חישובי לא קטן ולא תמיד אפשרי להגיע לספצפיות מוחלטת. לכן צריך גם לבדוק שלא רק שמה שרצית לשנות השתנה אלא גם שדברים אחרים לא השתנו. שזה שוב מגביל אותנו לתאים על צלחת פטרי. 

האם זה כל האתגרים? פתרנו אותם ואפשר לערוך גנומים של בני אדם בגוף שלהם? לא. אין לנו מערכת טובה שיודעת להכניס את הקריספר והרצף המכוון שלו לתאים שונים בגוף חי. פשוט אין. אולי וירוסים בעתיד הרחוק. אבל זה יהיה מאוד מסובך. מה גם שאז צריך למצוא דרך להיכנס ולהפעיל את הקריספר רק בתאים ספציפיים ולא בכל התאים בגוף, שזה הרבה יותר מסובך ממה שזה נשמע. מערכות ביולוגיות הם מאוד רועשות ולא עובדות ב0/1. להתגבר על הרנדומליות הזאת של המערכת וליצור שיטה עם אפס טעויות, יהיה אתגר מדעי מרתק ולא פשוט בכלל בכלל.

מתן ארבל הוא דוקטורנט במחלקה לביוטכנולוגיה ומיקרוביולוגיה באוניברסיטת ת"א ומנגיש מדע בזמנו הפנוי.

פורסם במקור בטוויטר של המחבר