מאז שעמד האדם על דעתו, ואפילו על רגליו, חיידקים מלווים אותו בכל מקום. הם לא רק גורמים למחלות, אלא גם מסייעים לנו רבות – בין השאר הם מייצרים לנו מזון ומסייעים בעיכול, מפרישים חומרים שאנו זקוקים להם ועוזרים לשמור על הסביבה. מאז נכנסה לעולמנו ההנדסה הגנטית, למד האדם יותר ויותר לרתום חיידקים לצרכיו, ולהשתמש בהם באין-ספור דרכים: מייצור תרופות ועד ניקוי שטחים מזוהמים. אחת הבעיות העיקריות בשימוש בחיידקים למטרות כאלה, היא שאי אפשר לדעת כיצד הם ישפיעו על הסביבה שישוחררו אליה: החשש הוא כמובן שהם יפרו איזון אקולוגי, או יגרמו לזיהומים שלא נחזו מראש. פתרון אפשרי לבעיה עשוי לבוא מעבודה של קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון, המשלימה בימים אלה את הכנותיה לתחרות הבין-לאומית בביולוגיה סינתטית: I-Gem. הם פיתחו מערכת גנטית להשתלה בחיידקים, הגורמת להם למות תוך זמן קצוב מראש מרגע שחרורם. "כל שימוש שאפשר לעשות עם חיידק, המערכת שלנו יכולה להשתלב בו", מסביר אחד מחברי הקבוצה, גל מרגוליס, הלומד לתואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה. "לדוגמה: חיידק שמנקה כתמי נפט באוקיינוס, שמים בו את המערכת, הוא עובד שלושה ימים ואחרי-זה מת, או חיידק שמנקה את הביוב, או אפילו חיידקים שמפרישים תרופה בגוף האדם או ליד האדם בו באוכל שלו".
 |
| חיידקי Escherichia coli - לקראת סוף חלוקה, במיקרוסקופ אלקטרונים צילום: CDC/ Evangeline Sowers, Janice Haney Carr |
חומרים חיוניים
המערכת שפיתחו הסטודנטים מבוססת על רעיון פשוט יחסית, ומבריק. החיידקים גדלים במעבדה בנוכחות חומרים שאינם יכולים לייצר בעצמם. בשיטה אחת מדובר בחומר שבהעדרו מתחיל החיידק לייצר רעל שהורג אותו, בזכות גן שהושתל בו. בשיטה האחרת, מדובר בחומר מלאכותי שהחיידק זקוק לו לבניית חלבונים. בשתי השיטות, מרגע שמשחררים את החיידקים, החומרים החיוניים האלה אוזלים והולכים, ובהעדרם – החיידקים מתים. כעת, אומר מרגוליס, נותר רק לעשות את הכיוונון הסופי של המערכת, אומר מרגוליס.
תחרות I-Gem נוסדה לפני כעשור במכון הטכנולוגי של מסצ`וסטס, MIT. היא גדלה במהירות, והשנה כבר משתתפות כמאתיים ועשרים קבוצות מרחבי העולם. בשל ריבוי המתחרים נוסד שלב מוקדם אזורי, שיתקיים בצרפת, ובו תציג הקבוצה הישראלית את עבודתה בחודש הבא. בשנה שעברה השתתפה בפעם הראשונה קבוצה ישראלית בתחרות: סטודנטים מהטכניון שפיתחו מערכת לשליטה על החדירה של נגיפים לתוך תאים. "מאוד היינו רוצים לקדם את התחום הזה כי כולנו מרגישים שזה הדבר הבא. רוצים להביא תהילה לאוניברסיטה, לעיר, למדינה, לייצג אותה בכבוד", אומר מרגוליס. "להגיע לגמר, אולי אפילו לקחת מקום טוב בגמר. כרגע, זה החלום".
בלי כסף
קבוצת המתחרים מבאר-שבע נבנתה על גרעין של סטודנטים להנדסת ביוטכנולוגיה, שאליו הצטרפו אנשי מדעי המחשב, ביו-אינפורמטיקה ואפילו כלכלה. הם עובדים בהדרכת שלושה חוקרים: סמדר כהן, ליטל אלפונטה ועמרי עמירב. אם השאיפה העיקרית שלהם מהתחרות היא להביא כבוד וגאווה, זה בגלל שפרסים כספיים אין בתחרות. בשל חוקי התחרות הם גם לא יוכלו לרשום פטנט על העבודה, משום שהרעיון הוא לקדם את המדע הנגיש לכל, ולא לסייע לתאגידים להגדיל את רווחיהם. אבל מרגוליס מבטיח כי העבודה על המערכת החדשה לא תסתיים בתחרות "הנושא הזה נוגע לפרויקטי גמר של חלק מאיתנו, לפחות אחד הנושאים שאנו נוגעים בו, וכל העבודה הרבה הזו שהושקעה תשמש גם חלק מהפרויקט. אנחנו לגמרי הולכים עם זה הלאה".
כדי לממן את ההרפתקה, נדרשו הסטודנטים לגייס כ-60,000$. הם השיגו מימון מהאוניברסיטה וממשרד המדע, והשלימו את החסר מתורמים פרטיים, וגם בגיוס כספים באינטרנט. באמצע אוקטובר נדע אם ההשקעה הרבה בחיידקים המשמידים את עצמם תביא את היזמים הצעירים מבאר שבע עד אמריקה, או שהם ייעצרו כבר בשלב המוקדם בליון שבצרפת.
פורסם במקור בבלוג המאור הקטן של רשת ב וגם ב"תפוז בלוגים"
