על הגילוי של הנגיף היחיד (לדעתי) שנקרא על שם שני אנשים: אנתוני אפשטיין (Epstein) ואיבון באר (Barr).
הסיפור מתחיל באוגנדה ב-1958. רופא בריטי בשם דניס בורקיט (Burkitt) שחי באפריקה ומזהה גידול שמופיע בילדים אפריקאים. הלימפומה שנקראת על-שם בורקיט גדלה מאוד מהר ובשלב זה מאוד קטלנית. הלימפומה מופיעה באזורים גשומים וחמים בדומה לפיזור המלריה. דר׳ בורקיט חושד שהגידול נגרם על-ידי נגיף המועבר על-ידי יתוש.
ב-1961 בורקיט נוסע לאנגליה לסבב הרצאות. בקהל בלונדון יושב חוקר צעיר, דר׳ אפשטיין, שעובד על נגיפים של תרנגולות שגורמים לסרטן (עד אז ידוע שנגיפים עלולים לגרום לסרטן בבעלי חיים אבל לא נמצא עדיין נגיף שגורם לסרטן בבני אדם). הוא ובורקיט יושבים לתה אחרי ההרצאה ומחליטים לשתף פעולה.
בורקיט חוזר לאפריקה ושולח דוגמאות של הגידולים לאפשטיין באנגליה. אפשטיין מקבל את הגידולים ומושיב את איבון באר, אז חוקרת הצעירה במעבדה שלו, להסתכל על הגידולים במיקרוסקופ אלקטרונים. במשך שנתיים היא לא רואה שום סימן של נגיפים בתאי הגידול אבל בורקיט ממשיך לשלוח דוגמאות.
יום אחד, בשל ערפל כבד, המטוס עם הדוגמאות נתקע בדרך, ומהדוגמאות, בשל העיכוב, מתחילים להשתחרר תאים בודדים מהגידול, באר מחליטה לבדוק את התאים הבודדים ומזהה בהם לראשונה את חלקיקי הנגיף.
 |
| שני נגיפי אפשטיין-באר במיקרוסקופ אלקטרונים המקור: Liza Gross, Wikimedia commons |
הנגיף נקרא ב-1965 ע״ש אפשטיין ובאר ומתגלה כנגיף ממשפחת נגיפי ההרפס והנגיף ההומני הראשון הגורם לסרטן, מאז התברר שהוא קשור למספר סרטנים נוספים ולמחלת הנשיקה.
חשוב לזכור שכיום אנחנו יודעים שכ-20% מהגידולים האנושיים קשורים למחלות זיהומיות, שחלקם: פפילומה וצהבת B יכולים להמנע בעזרת חיסון.
