שפעת היא מחלה מדבקת שגורמים נגיפים. מכיוון שהשפעת מתפרצת בעיקר בעונת החורף, ומכאן נגזר שמה. המילה האנגלית flu היא קיצור של influenza, הלקוחה מן הביטוי האיטלקי influenza del freddo – השפעת הקור. מכאן גם שמה העברי, שפעת, מלשון 'השפעה' וגם מלשון 'שפע', לציון השפע והגודש שהיא גורמת לעתים בדרכי הנשימה.
מדוע השפעת מתפרצת דווקא בחורף? התשובה אינה ברורה. הסברות המקובלות הן שבמזג אוויר קריר ובלחות נמוכה, הנגיף שורד יותר זמן מחוץ לגוף, ולכן שיעורי ההדבקה גדולים. סברה נוספת היא שבחורף ההדבקה עולה מכיוון שאנשים מרבים להימצא בחללים סגורים וצפופים יותר, והנגיפים – המועברים בליחה וברוק באמצעות שיעולים ועיטושים – עוברים מאדם לאדם ביתר קלות.
 |
נגיפי שפעת החזירים במיקרוסקופ אלקטרונים -
|
מחלה אחת ותסמינים רבים לה
לשפעת יש תסמינים רבים ושונים. בדרך כלל מאפיינים את המחלה חום גבוה, כאבי ראש, ושיעול אבל נפוצים גם תסמינים כמו כאבי בטן, שלשולים והקאות, נזלת, כאבי שרירים ומפרקים, גירויי עור ועוד. נגיף השפעת – כמו נגיפים רבים אחרים – חודר לתוך תאים בגוף, משתלט עליהם מבפנים ובסופו של דבר מתרבה בכמויות כה גדולות עד שהתא מתפוצץ ונהרס, והנגיפים שיוצאים מתוכו ממשיכים הלאה, לתקוף תאים אחרים. השוני מנגיפים אחרים הוא שנגיף השפעת פועל במהירות רבה, ולכן יכול לגרום נזק ניכר לרקמות בתוך זמן קצר. מערכת החיסון שלנו יוצאת בדרך כלל לקרב נגד הנגיף, אבל אצל מי שמערכת החיסון שלהם חלשה יחסית, כמו ילדים, קשישים וחולים כרוניים, התגובה החיסונית עלולה שלא להספיק. לעתים, במיוחד אצל אנשים שהם בריאים באופן כללי, נגיפי השפעת עלולים לעורר תגובה חיסונית חזקה במיוחד, שהגוף נכנס בה למעין מעגל סגור: חומרים שמפרישים תאי מערכת החיסון מפעילים תאים אחרים, התאים משחררים עוד חומרים כאלה, וחוזר חלילה. תגובה כזאת עלולה להסתיים בתוך זמן קצר במותו של החולה.
מקדימים חיסון לתרופה
אז איך מטפלים בשפעת? ההתקפה הטובה ביותר היא ההגנה, וההגנה הטובה ביותר היא חיסון. בחיסון מזריקים לגוף רכיבים שונים של מעטפת הנגיף. מערכת החיסון תוקפת אותם, לומדת לזהותם ומכניסה אותם ל"זיכרון החיסוני" של הגוף. בפעם הבאה שמערכת החיסון נתקלת במרכיבים האלה, היא יכולה להגיב נגדם במהירות רבה הרבה יותר, ולחסל את הנגיפים בטרם הם מתרבים לכמות שתוכל לגרום נזק לגוף. אחת הבעיות בחיסון הוא שנגיף השפעת משתנה במהירות רבה, וכל עונה עלולים להופיע נגיפים בעלי חלבונים שונים. חברות התרופות מייצרות בכל שנה חיסון חדש, נגד זני השפעת שצפויים להיות הנפוצים ביותר בחורף הקרוב, ולכן יש להתחסן כל שנה מחדש. חשוב לדעת שהחיסון יעיל רק נגד כמה זנים של שפעת, ואינו מבטיח מניעת הידבקות בזנים אחרים.
דרך התגוננות אחרת, כמעט מובנת מאליה, היא מניעה. הקפדה פשוטה על היגיינה אישית, ובכלל זה הימנעות ככל האפשר משהיה בקרבת חולים, רחיצת ידיים, עיטוש לתוך מטפחת (חד פעמית) וצעדים פשוטים דומים עשויים לצמצם את ההידבקות בשפעת.
למי שכבר נדבק בשפעת, הטיפול הוא בעיקר לתסמינים של המחלה: הורדת חום, תרופות נגד כאבים, שתייה מרובה ותרופות נגד נזלת, שיעול או תסמינים אחרים. קשה מאוד לפתח תרופות נגד נגיפי השפעת, מפני שהם פועלים מתוך התא עצמו, ותרופה שתפגע בהם באופן יעיל תהרוג קרוב לוודאי גם את התא. זו הסיבה שקל יותר לפתח חיסון נגד מחלות נגיפיות מאשר תרופה, והתרופות נגד נגיפים מעטות מאוד. שתי הקבוצות העיקריות של תרופות נגד נגיפים היעילות במידה מסויימת נגד שפעת הן מעכבי נוראמינידאז (neuraminidase inhibitors), ומעכבי M2. תרופות מהקבוצה הראשונה חוסמות חלבון ייחודי של הנגיף (נוראמינידאז), המאפשר לו להיצמד לתאים שאותם הוא תוקף, וכך מונעות ממנו לתקוף את התאים. אחת התרופות בקבוצה הזו היא טמיפלו (Tamiflu), שהפכה מותג מבוקש במיוחד בהתפרצות של שפעת החזירים ב-2009. הקבוצה השניה של תרופות חוסמת גם היא חלבון של הנגיף, ומונעת ממנו להיצמד לתא.
עופות, חזירים וחיות אחרות
מחלת השפעת אינה ייחודית לבני אדם. הנגיפים האלה תוקפים בעלי חיים רבים, ולא תמיד גורמים להם מחלות קשות. מכיוון שנגיף השפעת משתנה בקלות, נגיף הגורם מחלה לבעלי חיים, עלול לעבור שינוי כזה, ולהתאים עצמו גם לתקיפת בני אדם. החשש הוא שנגיף כזה יהיה אלים במיוחד אצל בני אדם, ויתפשט במהירות. עד כה ידוע על נגיפי שפעת שעברו לבני אדם מחזירים, ולא גרמו לשיעורי תמותה גבוהים יותר מהשפעת העונתית הרגילה. גם נגיפים שעברו מעופות עוררו בהלה, אך הם התאימו עוד פחות לבני אדם, ולא עברו מחולה לחולה. בשפעת העופות נדבקו בינתיים רק מי שבאו במגע ישיר עם עופות משק הנושאים את הנגיף.
עד כה סווגו שלושה סוגים של נגיפי שפעת: A, B ו-C. הנפוץ מכולם הוא סוג A, ואת סיווגי המשנה של הנגיפים האלה עושים לפי הסוגים של שניים מהחלבונים על המעטפת שלהם. לחלבון המאגלוטינין (Hemagglutinin), המסייע לנגיף להיצמד לתא המטרה יש לפחות 16 צורות שונות, והן מכונות פשוט H1 עד H16. לחלבון השני נוראמינידאז (neuraminidase, שכבר הוזכר לעיל) יש לפחות תשע צורות שונות, מ-N1 ועד N9. על פי הצירוף שלהם מסווגים את הנגיף. את שפעת החזירים גורם הנגיף H1N1, בעוד את שפעת העופות גרם H5N1 (בצורה המלאה של השם יופיע גם הסוג, A, ולפיכך הנגיף הוא AH5N1). אף על פי שכל הצירופים אפשריים, הנגיפים הגורמים למחלות בבני אדם הם כמעט תמיד בעלי H1, H2 או H3, ו-N1 או N2. כפי שכמעט כולנו נוכחים לדעת מדי חורף בחורף, הצירופים האלה הם די והותר.
פורסם במקור בבלוג המאור הקטן של רשת ב וגם ב"תפוז בלוגים"
