עוד בטרם ניתנה התשובה לגבי מציאות פרות נוספות בארה"ב הנושאות את מחלת הפרה המשוגעת עלתה בעיה שדורשת שינוי מדיניות בהתרמות דם.
חולה שקיבל עירוי דם נפטר ממחלת קרויצפלד-ג'ייקוב חריגה, vCJD (variant Creutzfeldt-Jakob disease). אין אפשרות לדעת אם החולה נדבק מדם נגוע או שחלה בעקבות אכילת בשר נגוע בפריונים פגומים, שהם הגורמים למחלת ״הפרה המשוגעת״. מאז איתרה המחלקה הבריטית לשירותי בריאות ובנק הדם עוד 15 מקרים בהם חולים קיבלו מנות דם מתורמים שמתו מאוחר יותר מ- vCJD.
צילום: SantyBoyMX, Wikimedia Commons
המדענים חיו מודעים זה מכבר לאפשרות של הידבקות תוך כדי עירוי דם, מאחר שלא קיים שום מבחן לבדיקת סימני המחלה בדם, לפיכך ננקטים אמצעי זהירות על-מנת לצמצם את אפשרויות ההדבקה. בארצות הברית ובקנדה לא מקבלים תרומות דם מאזרחים בריטיים או מכאלה ששהו תקופה ארוכה בבריטניה. ובבריטניה עצמה, נעשים העירויים ללא תאי הדם הלבנים שעשויים לעזור בהעברת המחלה. במעקב התברר כי במקרה זה, תרומת הדם נתקבלה ב־1996, לפני כניסת אמצעי הזהירות, והתורם מת ב־1999, ואילו מקבל תרומת הדם מת בסתיו 2003. עוד עשרה מהנדבקים קיבלו עירוי לפני פירסום אמצעי הזהירות,
אבל בחמישה מקרים קיבלו החולים מנות דם ללא תאי הדם הלבנים. מאחר שזמן דגירת המחלה יכול להגיע לשלושים שנה, לא ניתן לדעת איזה וכמה מהתורמים נושאים vCJD.
דרך נוספת לצמצום אפשרויות ההדבקה, היא למנוע מאנשים שקיבלו תרומת דם לתרום, אמצעי שיוריד את מספר התורמים בכ-15 אחוזים. פרט לכך, אין כל אפשרות בינתיים להתגונן מהדבקה באמצעות עירוי.
