יום רביעי, 10 בפברואר 2021

לא ידוע איך החיסון ישפיע עלינו בעתיד? הפייק ניוז ברשת - מול האמת המדעית - ענר אוטולנגי

 

עם כניסת חיסוני הקורונה לחיינו, קמה תעשיית ענק ברשתות החברתיות שמפיצה שקרים וחצאי אמיתות על הסיכון שבחיסונים. ynet בשיתוף מומחי עמותת "מדעת" מנתחים את הטענות ומביאים לכם את העובדות האמיתיות. על המוקד הפעם - ד"ר לורנס פלבסקי, מתנגד חיסונים ידוע, שסרטון הווידאו שלו על "סכנות החיסון" מככב ברשתות

ד"ר לורנס פלבסקי הוא מתנגד חיסונים ידוע ובמהלך כל ההרצאה שלו, שמופצת באופן נרחב ברשתות החברתיות, הוא חוזר על ססמאות ישנות ומופרכות בנוגע לחיסונים בכלל, וחיסוני RNA בפרט. מומחי עמותת "מדעת" לקידום בריאות הציבור בישראל ניתחו את הטענות והאמירות שלו ומראים כמה קל לעשות מניפולציות במידע ולפזר שקרים וחצאי אמיתות.

פלבסקי טוען בהרצאתו שחיות בניסויי המעבדה של חיסוני ה-RNA מתו, והניסויים הופסקו בגלל הנזק שנצפה. אלא שהאמת רחוקה שנות דור מכך. כך למשל במחקר של מודרנה במכרסמים נמצא כי החיסון שלהם דווקא בטוח ואפקטיבי ולא דווח על שום חיה שמתה. באותה נשימה טוען הד"ר כי לא נעשו ניסויים בבעלי חיים בחיסון לקורונה. זהו כמובן שקר. כאן תוכלו לקרוא את העובדות הנכונות בנושא.

טענה נוספת שנשמעה באותו סרטון וידאו של פלבסקי היא שהחיסון אולי לא ימנע העברה של הנגיף (הדבקה). עובדה זה נכונה חלקית והסטטוס לגבי זה עדיין לא ברור, אולם יש עדויות ראשוניות שהחיסון כן משנה את הדינמיקה של ההעברה, במחקר הזה למשל. כך או כך, חיסון שמונע מחלה בלבד הוא עדיין חיסון בעל חשיבות.


"חברות החיסונים יוכלו לרשום עליכם פטנטים"

פלבסקי מדבר בהרצאה על הפוליאתילן גליקול (פא"ג), שלטענתו הוא ננו-חלקיק המצפה את ה-RNA כדי לייצב אותו ומאפשר ל-RNA להיכנס לגרעין ואף חודר למוח. ואולם, פא"ג אינו ננו-חלקיק ולא מייצב את ה-RNA אלא מהווה חלק מהמעטפת השומנית שמאפשרת ל-RNA לחדור לתא. הוא נשאר בממברנת התא, ובוודאי לא מאפשר חדירה לגרעין. הקידומת "ננו" בסך הכל מסמנת שמדובר בחלקיק קטן בסדר גודל של ננומטרים. עצם העובדה שמדובר בחלקיק בסדר גודל כזה, אין משמעותה מעבר של מחסום הדם-מוח. גם הטענה של פלבסקי כי מתן הפא"ג בהזרקה גורם לתגובות אנפילקטיות קשות בתדירות גבוהה - נטולת כל בסיס. נכון להיום לא נרשמו תגובות אנפילקטיות קשות בתדירות יוצאת דופן לחיסוני RNA.

שקרים וחצאי אמיתות. מתוך ההרצאה של פלבסקי. צילום מסך מתוך ההרצאה שלו 


עוד טוען פלבסקי, שכלל לא נבדק עד כה האם ה-RNA נכנס לגרעין התא. הדבר אינו נכון. אנו יודעים ומבינים היום היטב את המנגנונים התאיים. ה-RNA לא נכנס לגרעין וגם אם בטעות הוא מוצא את דרכו אל הגרעין - הוא לא מסוגל להיכנס לגנום שעשוי מחומר אחר לגמרי, הלוא הוא ה-DNA. פלבסקי מוסיף ואומר שחברות החיסונים יוכלו לרשום עלינו פטנט, כי ה-RNA ייכנס לגרעין התא. זה פייק ניוז מוחלט שמתחבר לחשש מפגיעה של משטרים בזכויות הפרט. פטנטים על גנים עובדים בצורה אחרת לגמרי, וכמובן שגם אנשים שעוברים טיפולים גנטיים הכוללים שינוי גנטי של ממש - אינם שייכים לחברות שטיפלו בהם.

ויטמין C ואישור החירום

בהרצאה שלו מביא פלבסקי סטטיסטיקות של הפרעות התפתחות והפרעות קוגניטיביות שכביכול מיוחסות לחיסונים אחרים. זו טענה ישנה של מתנגדי חיסונים ושקר שהופרך כבר במחקרים רבים, דוגמת המחקר הענק שנערך בדנמרק והוכיח שחיסונים לא גורמים לאוטיזם או הפרעות קשב וריכוז. 


 

חברות החיסונים, אומר פלבסקי, אינן אחראיות על נזקים מהחיסון. זה דווקא נכון. תביעות של משפחות שטענו כי ילדיהם נפגעו מחיסונים גזלו משאבים עצומים מחברות התרופות, והדבר הוביל לכך שאותן חברות פשוט הפסיקו לייצר חיסונים. מחשש למחסור בחיסונים, הושגו הסדרים שקבעו כי המדינות ישאו בעול המשפטי והכלכלי של פיצוי בעת הצורך. זה בסך הכל הגיוני - המדינה כגוף שמעוניין לקדם את החיסונים היא זו שצריכה לשאת בנטל

פלבסקי ממשיך לטעון כנגד החיסון ומציין שהוא לא אושר על ידי ה-FDA אלא באישור חירום, תוך השתקת רופאים שיצאו נגדו וכי יש טיפולים יעילים אחרים - הידרוכסיכלורוקווין, איברמקטין, אבץ, ויטמין D ו-C. בכך הוא למעשה חוזר על שקרים או קביעות לא מבוססות המשותפים למכחישי קורונה ומתנגדי חיסונים. האישור שניתן לחיסון הוא באמת אישור חירום, אך ככל שזה נוגע לבטיחות שלו - בוצעו כל הבדיקות הדרושות. הידרוקסיכלורוקווין (תרופה למלריה) נמצאה במחקרים רבים כלא יעילה. איברמקטין (תרופה לטיפול בזיהום הנגרם מטפילים) נבחנה אך אין עדיין הוכחה ליעילותה. מחסור בוויטמין D אמנם נמצא כקשור לחומרת המחלה, איך אין הוכחה שטיפול בו לאחר ההדבקה מועיל. כך גם לא הוכחה יעילות בנטילת ויטמין C או אבץ. 

עוד טוען פלבסקי, שלא ידוע אם נטרול של חלבון הספייק (אותו כתר המקיף את הווירוס) גורם לנטרול של הנגיף. זהו שקר ואנחנו יודעים בהחלט. ראשית, הדבר ניכר מתוצאות הניסויים. זה גם הוכח באמצעות טכניקות שונות במעבדה, בבעלי חיים ואף בבני אדם. המנגנון הזה אפילו עזר לנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ להחלים מהר יותר מהקורונה - עם  הטיפול בתרופה של ריג'נרון.

מוות, פגיעה בפוריות והשלכות ארוכות טווח

פלבסקי מעלה עוד כמה תיאוריות קונספירציה ללא כל הוכחה. כך הטענה של מוות כתוצאה מהחיסון - כאשר לא תועד מקרה אחד של מוות שנקשר לחיסון; טענות על כך שמידע על החיסונים צונזר מהתקשורת וכי הוא גורם לפגיעה בפוריות ולהפלות. גם טיעונים אלו אין בהם ממש. פייזר ומודרנה חלקו את כל המידע שלהם עם הרשויות הרגולטוריות כמתבקש, ואף מסרו אותו לציבור. באשר לפוריות ולהפלות - לא הוצע שום מנגנון ביולוגי שיסביר תופעה כזו, והיא אכן לא נצפתה מאז תחילת החיסונים. אם כבר, זו הקורונה עצמה  שנמצאה כפוגעת בספירת הזרע של גברים ומעמידה בסיכון רב נשים בהריון ויולדות.

אין היום הבנה של אפקטים קצרי טווח וארוכי טווח של החיסון - טוען פלבסקי. אך הטענה אינה נכונה כלל. החיסונים נבחנו בצורה נרחבת על מאות אנשים בשלב 1 ו-2, ועל אלפים נוספים בשלב 3, כך שקיימת היום הבנה של אפקטים קצרי טווח. לגבי השלכות בטווח הארוך, מדובר בהפחדה חסרת ביסוס. ראשית, יש ניסיון של מספר שנים בניסויים בחיסוני RNA, לרבות בבני אדם. 

בנוסף, רוב הטענות לגבי השלכות ארוכות טווח מהחיסון כלל אינן נוגעות לטכנולוגיה שלו, אלא קשורות לחשש מסינדרומים אוטואימוניים, אך תגובת לוואי אוטואימונית לחיסון מופיעה בדרך-כלל לא יותר משישה שבועות לאחר מתן החיסון, כך שאם היו תגובות כאלו, מזמן כבר היינו שומעים עליהן. נושא המחלות האוטואימוניות נדון רבות סביב בטיחות החיסונים וקיימת הסכמה רחבה שאין סכנה כזו. מעבר לכך, כמעט כל מנגנון סביר בו ניתן לדמיין התפתחות של סינדרום אוטואימוני בתגובה לחיסון, צריך להופיע גם במחלה עצמה. מעניין לראות שפלבסקי חושש מתגובות הלוואי של החיסון, אך  אינו מקדיש רגע לחשש מהשלכות ארוכות הטווח של מחלת הקורונה, שהן עשויות להיות חמורות, כפי שכולנו רואים בעת האחרונה.


ענר אוטולנגי הוא דוקטורנט לאימונולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, וחבר בעמותת "מדעת", הפועלת למסירת מידע רפואי אמין ובדוק לציבור העומד בסטנדרטים מקצועיים. 

פורסם במקור ב-YNET


יום ראשון, 7 בפברואר 2021

על הקשר המבוסס (או שלא) בין גורמי מחלות (חיידקים ונגיפים) למחלות - ענר אוטולנגי


יש לא מעט ממתנגדי החיסונים שמכחישים את הקשר המבוסס מאוד בין חיידקים או נגיפים למחלות. זו הזדמנות להזכיר את המקרה הנפלא של ד"ר דיויד בארדן (Barden), וד"ר סטפן לאנקה (Lanka). הימים ימי טרום קורונה וטראמפ, בארץ גרמניה שמעבר לריין. הצרות הגדולות בעולם המחלות הן התפרצויות מקומיות של חצבת בגלל מתנגדי חיסונים. 

ד"ר לנקה, ביולוג בהכשרתו, אך כזה המחזיק בדעות... דעות לא קונבנציונאליות, נאמר כך. ביניהן הדעה שנגיף החצבת לא גורם למחלת החצבת. דעה מאד לא קונבנציונאלית. כה בטוח בדעתו היה ד"ר לנקה, שהוא הציע התערבות - כל מי שיספק לו ראיה אחת בלבד שחצבת נגרמת יקבל ממנו 100,000 יורו. 

לבמה עולה ד"ר דיויד בארדן, רופא צעיר. ד"ר בארדן לא סיפק לד"ר לנקה ראיה אחת שחצבת אכן נגרמת מנגיף החצבת, אלא לא פחות מ-6 ראיות! שישה מאמרים המתארים מחקרים שמקשרים את הנגיף והמחלה. משום שאין איש שיוותר בחפץ לב על 100,000 יורו, לנקה גרר את בארדן לבית המשפט. 


ד"ר דיויד בארדן 
ויקיפדיה


לבית המשפט הגיע פאנל של ווירולוגים רמי דרג, שהביעו את דעתם המקצועית לפיה בארדן צודק, ולנקה הוא, כמובן, אידיוט גמור. בית המשפט פסק לטובתו של בארדן, אך לנקה ערער לערכאה גבוהה יותר ושם הוא דווקא ניצח. כיצד? אתם לבטח שואלים. הרי לנקה אידיוט גמור. 

הביולוג ד"ר סטפן לנקה
המקור


ובכן קו ההגנה של לנקה, שהתקבל ע"י בית המשפט, היה שלנקה דרש *ראיה אחת*, אבל בארדן הציג שש, ולכן לא עמד בכללי ההתערבות.

זה היה ב-2016. מאז המשפט התגלגל לערכאה הפדרלית בגרמניה. ולמיטב ידיעתי נדחה ממנה מאותה סיבה. ב-2017, למי שזוכר מה היה פה לפני 2020, התרחשה התפרצות חצבת בעולם. 


ילד עם חצבת 
CDC/NIP/ Barbara Rice


במהלך ההתפרצות הזאת, הניצחון של לנקה צוטט לא פעם ע"י מתנגדי חיסונים כהוכחה לכך שנגיף החצבת אינו גורם לחצבת. מה שמוכיח שלפחות חלק ממתנגדי החיסונים הם אידיוטים גמורים כמן לנקה, או מרושעים, ובטוח שפחדנים שפלים.

חצבת אכן נגרמת מנגיף החצבת, והיא קוטלת עשרות אלפי אנשים בשנה ברחבי העולם.


ענר אוטולנגי הוא דוקטורנט לאימונולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון.  

פורסם במקור בטוויטר


יום שלישי, 2 בפברואר 2021

קטלין קריקו - אשת השנה - אביאל חנקין

 

שני החיסונים היעילים ביותר כיום נגד הקורונה הם החיסוני מבוססי ה-mRNA של פייזר ומודרנה. מכיוון שכל הישג מדעי הוא מרגש יותר כשיש מאחוריו סיפור אנושי מעורר השראה, הגיע הזמן לדבר קצת על האישה שמאחורי החיסונים האלה – ד"ר קטלין קריקו (Katalin Karikó) ההונגרית.


קטלין קריקו (4/2020)



ב-1995, היא כמעט גורשה מאוניברסיטת פנסילבניה שבה עבדה. זה היה השבוע הקשה בחייה: בקשותיה למענקי מחקר (גרנטים) נדחו שוב ושוב, בעלה שנסע להונגריה להסדיר את ענייני הוויזה שלו נתקע ללא יכולת לחזור לארה"ב למשך חצי שנה לפחות – מותיר אותה לבדה עם בתם בת ה-12, ואם זה לא מספיק, היא גם התבשרה שהיא חולה בסרטן ושעליה לעבור שני ניתוחים לפחות.
לאחר כל הבשורות האלה, הממונים עליה באוניברסיטה זימנו אותה לשיחה, בה הבהירו לה שהיא מבזבזת את זמנה במחקר על mRNA, והציבו בפניה אולטימטום: תעזבי מרצונך, או שנבטל את מסלול הקידום שלך לפרופסורה, נוריד אותך בדרגה ונקצץ בשכרך. לא היו לה הרבה ברירות: הוויזה שלה לארה"ב היתה תלויה בהמשך העסקתה, והיא ידעה שלא תוכל לממן את הלימודים האקדמיים של בתה ללא ההנחה לעובדי האוניברסיטה. היא ספגה את ההשפלה ונשארה. המשכורת שלה היתה נמוכה מזו של טכנאי המעבדה שעבד איתה.
היא נשארה - למזלנו.
קריקו נולדה בהונגריה ב-1955. בגיל 21, במהלך לימודי התואר הראשון באוניברסיטת סגד, היא נחשפה לראשונה לרעיון של שימוש ב-mRNA לטיפול במחלות, וזה הדליק אותה לגמרי. בשנות ה-50 וה-60 הבינו שהחוליה המקשרת בין "ספר ההוראות" שנעול בגרעין התא (ה-DNA) לפסי הייצור שנמצאים בחוץ (הריבוזומים) הוא ה-mRNA. זה היה גילוי מכונן, אבל RNA היה מולקולה חמקמקה מאוד, והטכנולוגיה לא היתה מתוחכמת מספיק כדי לייצר אותו בכמויות שיאפשרו מחקר הולם. רוב המחקר באותה תקופה התמקד ב-DNA היציב והנוח יותר.
בשנות ה-80 פותחו שיטות טובות לייצור mRNA בכמויות הולמות. קטלין החליטה לנצל את ההזדמנות, ובשנת 1985 היא ובעלה עברו לפילדפיה עם ביתם בת השנתיים, ובובת דובי שבתוכה נתפרו $1,200 ממכירת הרכב שלהם בשוק השחור (אסור היה אז להוציא מהמדינה הקומוניסטית יותר מ-$100). העתיד נראה מבטיח כשהם פרקו את הארגזים בדירתם הקטנה, אבל לא לאורך זמן.

קריקו ו-וייסמן מקבלים את החיסון שפותח בזכותם המקור: pennmedicine.org

במחצית הראשונה של שנות ה-90, ההתלהבות סביב mRNA החלה לדעוך: בכל פעם שהזריקו את הגנום הזה לבעלי חיים, התגובה החיסונית היתה כל כך חזקה שה-mRNA הושמד מיד. שום פתרון לא עבד, ההשקעות במחקרים אלו הפכו למסוכנות מדי, ומדענים רבים התייאשו ועזבו את התחום. קריקו התעקשה להמשיך ולבקש גרנטים למחקרים, אבל כל בקשותיה סורבו. הבוסים שלה חשבו שהיא מבזבזת את הזמן, וב-1995 הציבו לה את האולטימטום. היא קיבלה את ההחלטה הקשה להישאר, ובכך הצילה אותנו.
קרן האור בסיפור הופיעה ב-1997. במהלך שימוש במכונת צילום בספרייה, היא נקלעה לוויכוח עם חוקר אחר שביקש להשתמש בה. הוויכוח הפך לשיחת היכרות, והחוקר – אימונולוג מבטיח בשם דרו וייסמן (Drew Weissman) – הוקסם מהמחקר של קריקו. הוא הציע לה להשיג את הגרנטים הדרושים, ושיתוף הפעולה יצא לדרך. עם אנרגיות מחודשות, היא החלה לבדוק מה ב-mRNA מעורר תגובה חיסונית כל כך חזקה, ואיך ניתן למנוע זאת. לאחר נסיונות רבים במעבדה, היא הצליחה לשנות מעט את ההרכב הכימי של האות U (אחת מארבע האותיות המרכיבות את שפת ה-mRNA), כך שה-mRNA מצליח לחמוק ממערכת החיסון, אך עדיין מקודד את החלבונים הנדרשים.
הם הזריקו את הקוד החדש לעכברים, ולא הופיעה שום תגובה חיסונית. וייסמן זכר בראיון איך צעק "oh my god, זה לא אימונוגני!". שניהם הבינו את המשמעות האדירה של ההמצאה. הם פרסמו מאמר ורשמו פטנט על הפיתוח.
חוקר בשם דריק רוסי (Derrick Rossi), שעבד באותה תקופה על פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, קרא את המאמר של קריקו ו-וייסמן ונדלק מיד. הוא יצר קשר עם החוקרים וסיפר להם על חברה שהקים יחד עם מספר פרופסורים מהרווארד ו-MIT, בשם מודרנא (הלחם של המילים modified RNA), לייצור תרופות וחיסונים על בסיס mRNA. חברה נוספת שביקשה מהם אישור לשימוש בפטנט היתה חברת BioNTech, שמייצרת היום את החיסון של חברת פייזר.
ב-2013, עוד לפני הקורונה, אוניברסיטת פנסילבניה עדיין סירבה להחזיר את קריקו למסלולה המקורי לפרופסורה. הם עדיין לא הבינו את משמעות המחקרים שלה. כאשר הודיעה להם כי קיבלה הצעה להיות סגנית נשיא חברת BioNTech, הם צחקו על כך שאין לחברה הזו אפילו אתר אינטרנט. היא עזבה בטריקת דלת.
שתי החברות הללו מובילות את ייצור החיסונים לקורונה היום, עם הזמנות של מיליארדי מנות. קריקו מספרת שכשהיא ראתה את התוצאות המעולות בניסויים הקליניים, היא לא קפצה או צרחה מהתרגשות – "הנחתי שהחיסון יהיה יעיל מאוד".
קריקו היא אחד השמות החמים ביותר לפרס נובל בכימיה או רפואה בשנים הקרובות. יהיה תענוג לדמיין את פניהם של מנהליה לשעבר באוניברסיטת פנסילבניה, צופים בה מקבלת את הפרס בטלוויזיה.


תמונה של קריקו במעבדה ב-1989 מהאלבום המשפחתי של קריקו


פורסם במקור בדף הפייסבוק של המחבר