למה שפעת העופות כל-כך מלחיצה, אפילו לפני שנרמה איזשהי התפרצות בבני אדם?
קודם כל בגלל הנזק האקולוגי והכלכלי שלה. כבר עכשיו מתו יותר מ-5,000 עגורים, וכנראה עוד עופות רבים. לולים רבים הושמדו, וכבר ניכר מחסור בביצים בשוק.
אבל מבחינה וירולוגית יש עוד סיבה שההתפרצות הזאת מפחידה.
אז נגיפי קורונה מסוגלים לעשות משהו די מדליק - אם שני נגיפי קורונה מדביקים את אותו התא, יש סיכוי מסויים שהגנים שלהם יתערבבו, והתוצר יהיה נגיף חדש לגמרי, שנושא תכונות שהגיעו משני הנגיפים הקודמים. התהליך הזה נקרא רקומבינציה.
התהליך הזה כנראה די נדיר, כי הוא מצריך גם הדבקה ביותר מוריאנט אחד, וגם שיתקיימו כל מיני תנאים מולקולרים בתא המודבק. חלק מזה נובע מכך שהגנום של נגיפי קורונה בנוי מגדיל אחד ארוך של RNA, מה שדורש חיתוכים והדבקות ותיקונים ותהליכים שהם טיפה מורכבים. עם זאת, בגלל חוק המספרים הגדולים, והעובדה שמליונים בכל רגע נתון נושאים את הנגיף - מאורעות כאלו קורים כל הזמן. וכנראה שהם מתרחשים יותר אצל אנשים מדוכאי חיסון, אצלם הסיכוי להדבקה כפולה הוא גדול יותר.
אבל דמיינו מצב שהגנום של הקורונה, במקום להיות עשוי משרשרת אחת ארוכה, היה בנוי מכמה שרשראות קצרות, שאפשר לערבב באותה הקלות שמערבבים חפישת קלפים. במצב כזה היה ניתן להרכיב גנום חדש מכמה נגיפים באותו התא ללא כל צורך בתהליך המגושם של רקומבינציה.
וזה, אם לא ניחשתם עדיין, המצב עם נגיפי שפעת. כל נגיף שפעת מכיל 8 סגמנטים של RNA. כאשר כל סגמנט מקדד לכמה לחלבון או כמה חלבונים נפרדים. לדוגמא, לחלבון ההמגלוטנין (H), או לחלבון הנורואמינידז (N), שמעניקים לכל זן של שפעת את שמו - H1N1, H5N7 וכו'...
ואם השמות האלו נשמעים לכם קצת כמו קומבינציות של הטלת קובייה, זה בגלל שזה פחות או יותר מה שזה. זנים שונים של שפעת נוצרים בין השאר ע"י בחלפה של סגמנטים כאלו. עד היום זוהו 18 ווריאציות של המגלוטנין (H) ו-11 של נורואמינידז (N).
וכמובן שגם לסגמנטים האחרים יש סוגים שונים, אך הם פחות רלוונטיים לסיווג של הנגיף מבחינה סרולוגית. וגם בתוך כל אחת מהווריאציות האלו יש שונות שנוצרת ממוטציות שמצטברות עם הזמן. כך שיש זנים ותת זנים וריאנטים ותת וריאנטים, וכל אלו, יכולים לעבור החלפה של סגמנטים במקרה של הדבקה כפולה.
המשמעות של זה היא קצב יצירת זנים חדשים מאוד גדול. המסלול הרגיל שמתואר בד"כ, כולל עוד איזה זן באמצע, אולי חזיר, שיכול להידבק בקלות גם מבני אדם וגם מעופות. הדבקה כזו יכולה ליצור זן של שפעת עם תכונות שמאפשרות לו להדביק ולהתרבות אצל בני אדם, אך לחמוק לחלוטין מחסינות לזנים אחרים.
אבל נוכחות של חזירים לא מתחייבת. אם זן עופות מסוגל להדביק בני אדם, אז בני אדם מסוגלים להיות המקום בו תתרחש ההדבקה הכפולה. ולפעמים אין בכלל צורך בהדבקה כפולה - הנגיף המקורי מהעופות מספיק דומה ומספיק שונה כדי לגרום לנזק.
היכולת של שפעת לקפוץ בין מגוון רחב של זנים, גם מאפשר לזנים אלו לשמש כמאגר (Reservoir) שמשמר את הנגיף ומאפשר לו לחזור, בצורה אחרת, אחרי שהוא כבר נכחד מהאוכלוסיה האנושית. כך משעים שנגיפים דומים לזה שפשט בעולם ב-1918, ממשיכים מדי פעם לצוץ בקומבינציות שונות.
אז זה לא מפליא, שאפילו אחרי שנתיים של מגפת קורונה שקטלה מליונים, ששפעת עדיין מדירה שינה מעיניהם של וירולוגים ואפידימיולוגים.
אז האם צריך להיות עכשיו לחוצים? כרגע לא. גם כי רוב הסיכויים שזה לא יגמר בהתפרצות נרחבת בבני אדם, וגם כי זה לא עוזר.
ענר אוטולנגי הוא דוקטורנט לאימונולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון.
פורסם במקור בטוויטר (X) של המחבר
