איך מזהים טענות שמבוססות על פחד ולא על מדע? - נחשון שטייף

 

נתקלתם בדיון על חיסונים שבו הכול נשמע מאוד בטוח, אבל משהו מריח לא נכון?

לפעמים לא מדובר בחוסר ידע, אלא בשימוש בטקטיקות שמטרתן לזרוע ספק, בלבול ופחד. החדשות הטובות: אפשר ללמוד לזהות את זה.

אני רוצה להציע מודל שמתאר חמש טכניקות נפוצות שבהן משתמשים מכחישי מדע בכל תחום, כולל חיסונים. את המודל פיתח ד״ר ג׳ון קוק (Cook) מאוניברסיטת מלבורן, פסיכולוג וחוקר מניפולציות של הכחשת מדע.

ד"ר קוק קרא למודל הזה בשם FLICC - ר"ת באנגלית של Fake Experts, Logical Fallacies, Impossible Expectations, Cherry Picking, Conspiracy Theories. או בעברית: מומחים מזויפים, ציפיות בלתי אפשריות, קטיף דובדבנים, כשלים לוגיים ותיאוריות קונספירציה. הנה איך זה נראה בשטח, עם דוגמאות מהשיח על חיסונים כאן בקבוצה:

המקור:  SkepticalScience, Wikimedia Commons

מומחים מזויפים

כשמישהו מוצג כמומחה אבל אין לו רקע מקצועי רלוונטי.

לדוגמה, “ד"ר למתמטיקה טוען שתינוקות לא יכולים להדבק בצהבת B.” למתמטיקאי אין הכשרה בתחום זה. תואר דוקטור לא הופך כל טענה למדעית.

דוגמה נוספת היא רשימות של “אלפי מומחים שמתנגדים לחיסונים”. בפועל, כשבודקים את הרשימות, מגלים מעט מאוד רופאים או חוקרים רלוונטיים, והרבה מאוד אנשים מתחומים אחרים. וכידוע כמות לא מחליפה איכות.

זה המקום להזכיר את "פרויקט סטיב", דוגמה משעשעת לא מתחום החיסונים. פרויקט סטיב החל כבדיחה פנימית של המרכז הלאומי לחינוך מדעי (קליפורניה, ארה"ב), כתגובה לעצומת מומחים מזויפים שטענו ש"תורת האבולוציה היא תיאוריה שאף מדען לא תומך בה". המכון ביקש רק ממדענים ששמם הפרטי הוא סטיב לחתום על הצהרת תמיכה בתורת האבולוציה. למרות המגבלה המחמירה (רק כ 1% מהאוכלוסייה בארה"ב הם סטיב), כמות המומחים ברשימה עקפה את רשימת ה"מומחים" שתמכו בבריאתנות במהירות.

כשל מומחים נוסף הוא כשל הדגשת המיעוט: “יש דוקטור אחד בגרמניה שאמר שנגיף החצבת בכלל לא קיים.” הטענה הזו מתעלמת מכך שמדובר במיעוט זעיר לעומת אלפי חוקרים שבדקו את הנתונים והגיעו למסקנות הפוכות (או במקרה של הדוגמה הזו, בודדו את נגיף החצבת, צילמו אותו, מיפו את הגנום שלו, שיכפלו אותו בתרביות תאים, וכו').

דוגמה אחרונה של כשל המומחים המזויפים מציגה ויכוח מדעי מדומיין: “המדענים עצמם חלוקים לגבי בטיחות החיסונים.” בפועל, הקונצנזוס המדעי רחב וברור. הטענה הזו מנסה ליצור אשליה כאילו קיימת אי בהירות מדעית או כאילו מתקיים ויכוח מהותי, כשאין כזה.

ציפיות בלתי אפשריות

דרישה שהמדע יספק ודאות מוחלטת או רף הוכחה שלא קיים בעולם אמיתי.

לדוגמה, “אם אתם לא יכולים להבטיח ב 100% שאין תופעות לוואי, אני לא מתחסן.” שום דבר ברפואה (או בחיים) לא בטוח ב 100%. השאלה היא מה יחס הסיכון-תועלת, ובמקרה של חיסונים התועלת עצומה והסיכון מזערי. ההתמקדות בשלמות מוחלטת מבטלת את משמעות ההפחתה העצומה בסיכון ממחלות.

דוגמה נוספת לציפיות בלתי אפשריות נקראת כשל הזזת השער: “אין מחקרים שהשוו מחוסנים ללא מחוסנים! יש? אז לא לאורך מספיק זמן! בדקו לאורך שנים? אז לא את כל החיסונים יחד! כן בדקו? אבל לא בדקו אילו חיסונים האם קיבלה בהריון." וכך שוב ושוב. תמיד יש דרישה חדשה, העיקר לא לקבל את המסקנה הברורה לגבי בטיחות החיסונים.

קטיף דובדבנים

בחירה סלקטיבית של מידע שתומך בעמדה בה אני מאמין, תוך התעלמות מהתמונה הרחבה.

לדוגמה, “חוקר אחד ניסח תיאוריה שחיסון מסוים גורם למחלות אוטואימוניות, זה מוכיח שחיסונים מסוכנים!” - במציאות, הקונצנזוס המדעי מבוסס על אלפי מחקרים שבוחנים ראיות בשטח, לא על השערה תאורטית של חוקר בודד.

אותו עיקרון נכון גם לגבי אנקדוטות (“הבן שלי חלה אחרי החיסון”), ציטוטים חלקיים (“אפילו ה CDC מודה ש…”), או לגבי העצמת פרט שולי (“יש 12 דיווחים על תופעות לוואי חמורות!”). הטיעונים האלו אולי נשמעים משכנעים, אבל מחוץ להקשר הם מאבדים משמעות.

סוג נוסף של קטיף דובדבנים נקרא הטיית העיגון: “נגיף צהבת B מועבר רק ביחסי מין, אז למה צריך לחסן תינוקות?”. למעשה, זו היאחזות במידע חלקי (בדוגמה זו המידע שגוי), כאשר כלל הנתונים סותרים את הטענה: הנגיף מועבר לא רק ביחסי מין, ובעולם האמיתי תינוקות לא מחוסנים נדבקים בנגיף.

הטקטיקה הבאה היא טקטיקה של כשלים לוגיים

טיעונים שמבוססים על היגיון שגוי או על השוואות לא רלוונטיות. מכיוון שזה נושא ארוך מאוד, אני מדלג עליו בשלב הזה. בשבועות הקרובים אולי אייחד לכשלים לוגיים של מתנגדי חיסונים פוסט נפרד. זה עלול להיות פוסט ארוך, וככל שיהיה ארוך הוא לא יכסה את כל סוגי הכשלים הלוגיים. בכל מקרה, נמשיך הלאה.

טקטיקה אחרונה חביבה: תיאוריות קונספירציה

הנחה שקיימת מזימה עולמית שמסתירה את “האמת”.

לדוגמה, “כל המדענים והרופאים משתפים פעולה כדי להרוויח כסף.” או “אם כל המחקרים לא מוצאים קשר זה רק מוכיח שהכול מושחת.”

תיאוריות כאלה חסינות בפני ראיות. כל עובדה שסותרת אותן נחשבת הוכחה שהמערכת, כביכול, משקרת, והן מתבססות על תחושת בטן, לא על נתונים.

ישנן המון דוגמאות של תיאוריות קונספירציה, כולן מבוססות על חשדנות גורפת ומלאות בסתירות פנימיות.

דוגמאות? בבקשה:

“הנגיף לא מסוכן בכלל, אבל החיסון מכיל מגיף מוחלש שעלול להדביק את הסביבה" - שתי טענות שסותרות זו את זו לחלוטין.

“אי אפשר להאמין לשום דבר שהממסד הרפואי אומר.” - דחייה מוחלטת של כל מקור מידע מקצועי או רשמי, בלי ניתוח ענייני של הנתונים.

“הם רוצים להרעיל אותנו כדי להרוויח כסף.” - הנחה שכל פעולה רפואית מונעת ממזימה, לא משיקולים מקצועיים.

“אם כולם כל כך לוחצים להתחסן, כנראה מסתירים משהו.” או "אם קיימת מערכת מעקב וניטור תופעות לוואי, כנראה שהם יודעים שחיסונים זה מסוכן." - תחושת חשדנות גורפת ללא כל ביסוס ראייתי.

“מנסים להשתיק את החוקרים האמיצים שחושפים את האמת.” - יצירת נרטיב של רדיפה כדי לחזק תחושת שליחות וחשדנות.

סיכומים

הקבוצה נועדה לספק מענה מקצועי ומבוסס לגבי חיסונים, כמענה לדיסאינפורמציה שמסתובבת ברשת. נוצרה כאן קהילה נהדרת של מתנדבים שמשקיעים זמן ותורמים מהידע שלהם, בין אם אלו אנשי מקצועות הבריאות ומדעי החיים או חובבי מדע ודעת. אני מאמין באינטליגנציה של חברי הקבוצה הזו וחושב שנכון לא רק לתת דגים אלא גם לעזור לאנשים לדוג בעצמם. כשאנחנו לומדים לזהות כשלים לוגיים וטקטיקות רטוריות של מכחישי מדע, קל לנו להפריד בין חשש שאינו רציונלי לבין עובדות. במקום לשאול מי צודק, כדאי לכולנו לשאול על מה הטיעון נשען. אם נדע לקבל החלטות על בסיס ראיות ולא על פי רטוריקה, להשתכנע ממי שמגבה את טענותיו בנתונים ולא ממי שצעק חזק יותר (או השתמש ביותר סימני קריאה) בריאות לכו, נקבל החלטות טובות יותר.

נתקלתם בטענות שמשתמשות בטקטיקות האלו? נשמח אם לדוגמאות בתגובות: טענה, טקטיקה, וסוג הכשל. (בלי צילומי מסך ובלי קישורים למקורות לא מהימנים - טיעון מול הסבר)

בריאות לכולם.

נחשון שטייף  - מתנדב בעמותת "מדעת" ומנהל בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" שמופעלת ע"י העמותה

פורסם בקבוצת הפייסבוק - מדברים על חיסונים.