יום שישי, 13 במרץ 2026

על חיידקי המעיים ודרדור הזכרון - מתן ארבל

 

מה מדרדר את הזיכרון שלנו ככל שאנחנו מתבגרים? האם זה משהו שאפשר למנוע או להפוך את הנזק בשלב מאוחר? אם להאמין למאמר חדש בnature, אז התשובה היא חיידקים בבטן, כן וכן. 

נתחיל בכוכבית חשובה, כל הניסוי וכל המסקנות שלו, בעכברים. מה זה אומר על בני אדם? יקח זמן לגלות. החוקרים גילו אוכלוסיית חיידקים מסוימת במיקרוביום שעולה באופן יחסי עם הגיל של העכברים ונמצאת בקורלציה עם אובדן זיכרון (שהם מודדים לפי המהירות שבה הם פותרים מבוך שבו הם כבר ביקרו בו). 

עד כה, לא נפלתי מהכיסא. העבודה שטיפול בעזרת אנטיביוטיקה או בקטריופאג (וירוס של החיידק הספציפי הזה) שיפרו את הזיכרון של עכברים זקנים, כבר הספיקה כדי לגרום לי להתרשם. אבל מה שבאמת הפיל אותי זה העובדה שאם מגדלים עכבר צעיר באותו כלוב עם עכבר זקן (מה שגורם לאותה אכלוסיית חיידקים לעלות במיקרוביום גם של הצעיר) העכבר הצעיר מדגים זיכרון של עכבר זקן!! 


חיידקי מעיים
Donny Bliss, NIH

החוקרים השתמשו גם בביקורות יפות כמו, לגדל עכברים צעירים ביחד (לא השפיע) ולגדל עכבר צעיר וזקן אבל שניהם בלי חיידקים בכלל (גם לא השפיע). החוקרים טוענים שהחיידק המדובר גורם לתגובה דלקתית בתאי מילואיד במערכת העצבים הפריפריאלית מה שפוגע בתקשורת בין הקיבה למוח ומוביל לירידה בזיכרון. 

בתור גנטיקאי עם הבנה סאב אופטימלית של חקר המוח או מערכת החיסון זה נשמע לי אמין כמו פוליטיקאי ישראלי אבל קשה להתעלם מהתוצאות. מה זה אומר? האם אנחנו קרובים לתקופה בה נוכל לטפל בזיכרון ירוד אצל אנשים מבוגרים בצורה קלה וזולה? האם מי שאוהב את הזיכרון שלו צריך להתרחק מזקנים כמו מאש? (פאק איט, אוהב את סבתא שלי יותר מאת הזיכרון שלי). כל אלו ועוד זה שאלות שיהיה אפשר לענות אחרי שמישהו ישחזר את הניסוי במודלים יותר מורכבים ואז בבני אדם. 

אישית קשה לי להאמין שזה כזה פשוט ומרגיש לי שיש יותר סיכוי שיש איזה ארטיפקט שהחוקרים פספסו מאשר שזה באמת אפקט כזה משמעותי אבל זה כובע אחד שאני ממש אשמח לאכול. 


המאמר (שפתוח לכולם) - מ-Nature - מרץ 2026


מתן ארבל הוא פוסט-דוקטורנט ב-NIH, חוקר אפיגנטיקה בסרטן הערמונית, ומנגיש מדע בזמנו הפנוי.


פורסם במקור בטוויטר (X) של המחבר, מרץ 2026


יום רביעי, 4 במרץ 2026

חיידקי מעיים שמסלקים מגופנו "כימיקלי נצח" - אסף לוי


ישנם כימיקלים שנקראים PFAS שהינם בשימוש תעשייתי נרחב. טפלון הוא אחד מהם. 

מכיוון שהם כ"כ יציבים, בין השאר בגלל קשרי פחמן-פלואור, הם נחשבים ל"כימיקלי נצח" שמתפרקים לאט מאד ומזהמים כך את הסביבה. לחלקם יש זמן מחצית חיים של 8 שנים בגוף שלנו. חלקם קשורים במחלות אם כי אני לא בטוח עד כמה חזק הקשר. בגלל היציבות קשה לפרק אותם באמצעיים כימיים. 


חפצים בשימוש שלנו שמכילים PFAS
המקור: Beat Ruest, Wikimedia commons

במאמר מלפני כמה חודשים בדקו איך חיידקי המעי שלנו שנחשפים לחומרים אלו מגיבים. החוקרים זיהו כמה עשרות חיידקים שאוגרים את החומרים האלו בצבירים בתוך התאים שלהם אך לא מפרקים אותם.

בניסוי בעכברים מצאו שלחיידקים אלו יש יכולת לקלוט את ה PFAS שמגיע במעי וכך הם מוציאים אותו כשהם יוצאים בצואה.


המאמר - מכתב העת Nature Microbiolgy - יולי 2025


ד"ר אסף לוי - המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית


פורסם בטוויטר (X) של המחבר - מרץ 2026