טענות של מתנגדי חיסונים, שהן בעצם בעד.... - ראובן נוה.

 

יש למתנגדי החיסונים הרבה טיעונים שונים ומשונים. חלקם כאלה שדורשים הפרכה מסודרת (לרוב בידי אנשי מקצוע שבקיאים בסטטיסטיקה, ביולוגיה ואימונולוגיה) כדי להסביר מדוע ההפחדה התורנית היא שקרית. אבל כאן מדובר בסוג אחר של טיעונים - בניגוד לאחרים, הם אמיתיים לגמרי. אבל משום מה הם מוצגים כטיעונים נגד התחסנות, כשמדובר לחלוטין בטיעונים *בעד*. אם זה נשמע מוזר אז הנה פשוט הרשימה ומוזמנים לבדוק בעצמכם.

The cow-pock - James Gillray - 1802
ספריית הקונגרס, Wikimedia commoms

1. "זה חיסון חברתי שנועד להגן על אנשים אחרים מהדבקה"

הטיעון הזה ראוי לפוסט נפרד כי למרבה הצער אכן הרבה מאוד אנשים אימצו אותו, למרות שבעיני זו אחת האמירות החיוביות ביותר שאפשר להגיד על חיסונים - זה רק מעידים כמה הם אמצעי יעיל וחשוב למניעת הדבקה ולמניעת התפשטות של מחלה, מה יכול להיות רע בזה? ונכון, לפעמים מחסנים אנשים בריאים כדי שלא ידביקו את מי שנמצאים בסיכון גבוה מהמחלה וזה מצוין. אם לתת דוגמה אקטואלית - אם מחר בבוקר יפתחו שני חיסונים לקורונה, האחד מגן רק על המחוסן והאחר מגן רק מהדבקה, אני אעדיף בלי שמץ היסוס את השני כי אני מעוניין לא להדביק את אמא שלי או כל אדם אחר בסיכון גבוה מהמחלה.

זה מעניין שהטיעון הזה מושמע בעיקר נגד פוליו מוחלש, שהוא החיסון שהכי מדגים את הכח של "החיסון הסביבתי". שם לא רק שהחיסון מגן מאנשים לחלות, אלא שהמחלה עצמה כמעט הודברה באופן מוחלט מהעולם. כלומר לא רק שזה לא חיסון מיותר אלא שמי שמתנגד לו מונע הדברת מחלה מסוכנת.

(צריך גם להגיד שבניגוד לדברי הפתיחה שלי הטיעון הזה גם כולל מרכיב שקר מסוים, כי אין חיסון שהוא "רק" סביבתי, וכל חיסון מגן גם על המתחסן עצמו מהמחלה, גם אם לפעמים זו לא הסיבה העיקרית לחסן)

2. "זה חיסון שנועד להקטין אישפוזים"

התייחסתי לטיעון הזה בעבר והוא באמת אחד המוזרים (שומעים אותו הרבה בנוגע לרוטה ולשפעת). אפשר לחשוב שאשפוזים זה לא דבר רע שצריך למנוע אלא מתנה מטעם המדינה לאזרחיה והחיסון הרשע מונע את זה מהם. נראה לי שזה בערך כל ההתייחסות שראוי לתת לטיעון הזה.

(ע"ע סעיף 5)

3. "זה חיסון כלכלי"

זו הרחבה של הטענה הקודמת, והיא באה להגיד שהמטרה של החיסונים היא לא חלילה רק להגן ממחלות, אלא שיש סיבה כלכלית לפתח חיסונים: כידוע, אשפוזים ותרופות עולות כסף, אנשים חולים מפסידים ימי עבודה, וכו' וכו'. מסתבר שיש אנשים שחושבים שזה דבר רע לשקול שיקולים כאלה ועדיף לתת למשק לקרוס והעיקר שנוכל לחלות כיאות.

(הימור סביר הוא שכשיצוץ החיסון לקורונה הטיעון הזה יעלה בנוסח "זו בכלל לא מחלה מסוכנת, פיתחו את החיסון רק כדי להציל את הכלכלה העולמית")

4. "גם משפעת אפשר למות"

זה טיעון שמעלים אותו נגד כל חיסון, מלבד כמובן החיסון לשפעת. אני יכול להבין איך הוא טיעון בעד התחסנות לשפעת, אבל לא איך הוא טיעון נגד חיסונים אחרים.

5. "מתים כל שנה אלפי אנשים מזיהומים בבתי חולים"

חוץ מהוואטאבאוטיזם החביב, זה אולי הטיעון הכי טוב בעד רפואה מונעת שאני מכיר. אכן זה עסק בעייתי ומסוכן להגיע לבתי חולים ויש בהם המון אנשים חולים והמון הזדמנויות לחטוף מחלה או להדביק מישהו אחר ולכן אמצעי שמונע אישפוזים זה דבר נפלא.

(ע"ע סעיף 2)

6. "יש הרבה מחלות שאין להן חיסון"

עוד טיעון וואטאבאוטיסטי להפליא, אבל בנוסף צריך להגיד שזה לא טיעון נגד החיסונים הקיימים אלא בעד כל החיסונים שעוד לא פותחו למחלות שאין נגדן חיסון (אהמ קורונה אהמ).

7. "כשהיינו ילדים היו הרבה פחות חיסונים מאשר היום"

זה טיעון ממש ממש נפוץ. אנשים אשכרה משתפים טבלאות שמראות שבשנות ה80 היו הרבה פחות חיסונים מהיום וחושבים שזה נורא. בעיני זו ההמחשה הטובה ביותר להתפתחות הרפואה והמדע ואני מאוד שמח שכמו שאני חוסנתי לדיפטריה (מחלה שכמעט הרגה את אמא שלי כילדה) ככה הילדים שלי מחוסנים לאבעבועות רוח ורוטה וחזרת בזמן שהדור שלי חלה במחלות הללו כי לא היה להם חיסון.

(וכמובן כדאי לשים לב לסתירה המסוימת בין הנקודה הזו לנקודה הקודמת. אם למחלה אין חיסון אז "תראו מחלה שאין לה חיסון, למה לחסן?" ואם מפתחים לה חיסון זה "אוי ואבוי למה לחסן למחלה שפעם חלינו בה?")

8. "כבר הרבה שנים שאף אחד לא מת מהמחלה הזו"

הגרסה הספציפית של הטיעון הזה הייתה "מאז 2004 לא מת אף אחד מחצבת" אבל אז ההתפרצות של 2018 הרסה את זה. בכל אופן אפשר לשמוע גירסאות שלו לטטנוס, לדיפטריה ולעוד מחלות שמסיבה מסתורית כלשהי אנשים הפסיקו למות מהן.

(צריך כמובן להגיד שיש אכן לטיעון המופלא הזה גרסה שאכן תומכת באי התחסנות: כאשר החיסון נהיה כל כך יעיל במניעת המחלה שהיא מודברת מהעולם או מחלקים ממנו, אכן אפשר להפסיק לחסן נגדה. גם זה לא בדיוק טיעון מוצלח במיוחד נגד חיסונים, יש להגיד)

9. "זו בסך הכל מחלה ויראלית"

בחיי ששמעתי את הטענה הזו. ספציפית על חצבת, אבל באותה המידה אפשר היה להעלות אותה על שפעת, קורונה, איידס ואבולה.

ונעבור לשיא השיאים שאני חושב שאפשר להותיר ללא הסבר (וכן, יש אנשים שאומרים את זה כעילה לא לחסן):

10. "אני לא רוצה להכניס חיידקים/נגיפים מסוכנים לגוף של הילד שלי"

אדווארד ג'נר מחסן את  ג'יימס פיפס (Phipps) - 14 במאי 1798
ציור:  Ernest Board, מוזיאון הצלב האדום הבריטי. 

ראובן נוה (PhD, מוסיקולוגיה), הדיוט בנושאי רפואה שמשתדל תמיד להקשיב לאנשי מקצוע.

פורסם בדף הפייסבוק של המחבר, מרץ 2020

ניהול מגיפה זה עסק מורכב - אן מוס

על ההתמודדות בישראל עם התפשטות נגיף הקורונה החדש

אנחנו עכשיו די בהתחלה של אירוע שברור שהוא משבר של בריאות הציבור הגדול ביותר במאה השנה האחרונות. זה לא סוף העולם. זו לא האפוקליפסה. זה כן משבר דרמטי. והדבר היה ברור לאנשי מקצוע כבר כמה שבועות. בדיוק בגלל זה משרד הבריאות שלנו נערך כבר הרבה זמן לאירוע הזה.

עכשיו תראו, יש תחום שלם ברפואה ובמדע שנקרא אפידמיולוגיה. חקר התפשטות מגפות, אם תרצו. יש אנשים שמתמחים בזה, כולל רופאים שעושים התמחות ארוכה וקשה.

לאפידמיולוגים יש כלים גם לנתח את הנתונים וגם לפעול בתחום בריאות הציבור כדי לנסות לצמצם את התחלואה והתמותה. ארגז כלים שלם, שכולל כל מיני דברים, החל מהנחיות לשטיפת ידיים וכלה בסגר נוסח ווהאן ובאמצע כל מיני אמצעים אחרים.

מתארגנים ללחימה בנגיף - כבאים בקוריאה הדרומית
National Fire Agency, קוריאה הדרומית

מטבעו של מצב חירום, ההחלטות לגבי איזה צעדים לנקוט נעשות לפעמים בתנאי אי ודאות. זה גם קורה עכשיו. וגם זה - חוסר הודאות בזמן התפרצות - זה משהו שאפידמיולוגים מבינים ומכירים. זה חלק מהתחום ויש גם שיטות ודרכים להתמודד עם זה בניהול הסיכונים.

אני מבטיחה לכם שכן, הם יודעים שאולי יש חולים לא מאובחנים. וכן, הם יודעים שאחוז התמותה אולי לא מדויק בגלל זה (וגם מסיבות אחרות). והם יודעים שיש אנשים שלפעמים מפרים את ההנחיות. והם יודעים מה צריך לעשות כדי להגביר הענות כשצריך. לא סתם יושבים אנשים ולומדים את זה שנים. זה חלק מהמקצוע.

אז כשאתם קוראים על צעדי ההכלה, קחו את זה בחשבון. גם אם לכם הם לא נראים הגיוניים באותו הרגע. גם אם אתם "עשיתם את החישוב" והגעתם למסקנה אחרת. יושבים אנשי מקצוע במשרד הבריאות, באמת טובים (אני מכירה שניים מהם), עובדים מסביב לשעון בלחץ כבר שבועות כדי לנהל את המשבר הזה, בתנאים של חוסר ודאות ושל תקציב וכח אדם מוגבלים (והם תמיד יהיו מוגבלים).

האם חלק מהצעדים שגויים? אולי בדיעבד נגלה שהם היו חמורים מדי, או להיפך, לא מספיק חמורים. הם נכונים לכרגע, הם דינאמיים והם מתמודדים עם אי ודאות. ולא, אם אתם לא אנשי מקצוע בתחום, ולא יושבים בצוותים שמנהלים את המשבר, לא הייתם יכולים להגיע להחלטות טובות יותר. בהגדרה. זה לא המקצוע שלכם.

אז מה לעשות? להרגע, קודם כל. לנשום עמוק. להבין שהנגיף המלעון הזה כאן והוא כנראה לא הולך לשומקום עד שיהיה לו חיסון. מה שיקח בתרחיש הכי אופטימי לפחות שנה. במהלך השנה הזאת, כולנו נתמודד עם הרבה קשיים.

אני מניחה שגם נראה סוגים שונים של צעדי הכלה. בבקשה, התייחסו אליהם בשיא הרצינות. שיתוף הפעולה, גם במחיר כואב של הפסד אישי של כל מיני דברים, יוכל לחסוך לנו חיי אדם בסופו של דבר.

ובנימה אישית, יש לנו כרטיסי טיסה למיאמי. היא יוצאת עוד כמה שעות מנתב"ג. טיול כיפי של שלושה שבועות בפלורידה, חלום נכון? לא נהיה על הטיסה, כמובן. נספוג את עלות הביטול (כי הביטוח לא מכיר בזה). זה מחיר קטן לשלם ביחס לאתגר הלאומי והגלובלי שכולנו צריכים לעמוד בו עכשיו.זה ממש זמן טוב לפתח פרופורציות. 

בריאות לכולם!

נגיפי SARS-CoV-2 במיקרוסקופ אלקטרונים
NIAID-RML

פורסם בדף הפייסבוק של המחברת

כשאזדרכת נגועה בחיידקי פיטופלסמה - איגור ארמיאץ'

 

ענף של איזדרכת עם זיהום של פיטופלסמה.
רעננה, ינואר 2020. צילום: איגור ארמיאץ'

עץ האזדרכת (Melia azedarach) הזה סובל מזיהום של חיידקי פיטופלסמה (Phytoplasma), הגורמים לו ללבלב בעפצים צפופים, במקום שיצמיח ענפים ועלים רגילים. במצב זה, יכולת הרביה של הצמח נפגעת משמעותית, אך הוא לרוב לא מת.

משעץ אחת חלה, הפיטופלסמה תועבר על-ידי ציקדות לעצים סמוכים, ליצירת נוף עצוב ומאוד דקורטיבי.

איגור ארמיאץ' הוא דוקטורנט באוסף העכבישנים הלאומי

פורסם בדף הפייסבוק "ארצות החמרה - שמירת טבע במישור החוף" - 27 בינואר 2020

תעמולת השקר והמניפולציות של מתנגדי החיסונים - ראובן נוה

 

מזמן לא כתבתי כלום על מתנגדי חיסונים אז כדי שלא ירגישו מקופחים הנה משהו ארוך ומעוצבן.

למי שלא שמע, בשבוע שעבר ארגון הבריאות העולמי יצא בבשורה משמחת מאוד שמתוך שלושת זני הפוליו, זן 3 הוכרז כמוכחד (זן 2 כבר הוכחד לפני כמה שנים) מה שמותיר אותנו עם זן 1 בלבד וגם הוא בדרך להיעלם כמו קודמיו. זו בסה"כ בשורה משמחת ביותר אבל כאמור באתי לדבר על מתנגדי החיסונים ולא על מחלות מודברות. בשוטטותי ברשת ובתגובה לאזכור הידיעה המשמחת הנ"ל, תועמלן התנגדות לחיסונים אנונימי כלשהו ציין את העובדה שבכלל אין קשר בין החיסונים להדברת הפוליו ולמעשה החיסונים רק גרמו ליותר מקרי שיתוק, וכראיה הביא את התמונה המצורפת. בתמונה רואים (כפי שהכותרת מציינת), את מקרי הפוליו וה-AFP (acute flaccid paralysis, בעברית שיתוק רפה חד אאל"ט) מאז 1988, כשהחל המבצע הגדול להדברת הפוליו, ולכאורה אמורים ללמוד שמאז שהמבצע החל מספר המשותקים רק עלה והנה לכם.

[להבהרה: התמונה לקוחה מתוך ספר תעמולה אנטי חיסוניסטי. לאחרונה הספר הזה זכה לביקורת אוהדת מאוד בביטאון ההסתדרות הרפואית והעורך הראשי של הביטאון, פרופ' שיינפלד, צוטט כאומר "לא התרשמתי שהספר מכיל שטויות"]

הבעיה הבסיסית עם התמונה הזו היא שהייתי מצפה גם מהססן החיסונים הנאיבי ביותר להרים כמה גבות מול הטענה. נניח שאכן אין קשר בין החיסון למחלה. אז למה בכל זאת המחלה יורדת דרמטית מ-1988 עד 1995 (בהערת אגב, כאן מדובר על מקרים מדווחים, המספרים המוערכים מצביעים על ירידה דרמטית הרבה יותר אבל נעזוב את זה) ואין עליה במקביל במקרי השיתוק הרפה החד? ואיך פתאום בבת אחת מקרי ה-AFP שהיו אפס עגול עד שנת 1995 מתחילים לקפוץ? מה קרה בדיוק עם החיסון ב1995 שגורם לכך? ואם החיסונים גורמים לעליה, למה פתאום בסביבות שנת 2010 היא נעצרת והמספר מתחיל להיות קבוע?

הסברים "הגיוניים" מצד מתנגדי החיסונים עשויים להיות שהחיסון הוא הגורם למקרי השיתוק הללו ואז לא ברור לי בכלל מה קרה בין 1988 ו1995 ולמה אז לא היו מקרים כאלה, מה גם ששאר הנתונים לא מסתדרים במיוחד, או שהממסד המרושע החליט לספר לעולם שאין יותר פוליו ובמקום זה לכל מקרי השיתוק התחיל לקרוא AFP וזה לא מסתדר לא עם הירידה בין 1988 ו-1995 ולא עם העובדה שפתאום יש הרבה יותר מקרים מאשר קודם.

אבל כמובן שאין שום סיבה או טעם לחפש היגיון בטיעונים מהסוג הזה, מפני שההסבר הוא הרבה הרבה יותר פשוט, ולמעשה כל מי שיגגל מילות מפתח רלוונטיות ימצא את התשובה. הסיבה היא שמכיוון שאחד הגורמים לשיתוק רפה חד (אבל ממש לא היחיד, בישראל למשל יש בסביבות ה-10-20 מקרים בשנה על פי הדו"חות שמשרד הבריאות מפרסם) הוא וירוס הפוליו, ארגוני הבריאות החלו לנטר באופן קפדני מקרי שיתוק רפה רך על מנת להבין האם מדובר בפוליו או בסיבה אחרת. והסיבה שמתחילים לראות גרפים רק מ-1995 היא פשוט כי אז התחילו את תהליך הניטור, כחלק ממבצע ההדברה ומספר שנים מועט אחרי שהתחיל. כל הנתונים המופיעים בגרף - העליה הפתאומית במקרים, העליה ההדרגתית עד סביבות שנת 2010 (מן הסתם הניטור לא היה מלא מכל העולם בבת אחת) ואז השמירה של מספר מקרים עולמי קבוע יחסית (כמאה אלף מקרים בשנה), כולן מוסברות באופן הגיוני ומלא על ידי ההסבר הפשוט הזה.

אבל כאמור, אין כאן צורך בניחושים - הסברים על הניטור ועל תוצאות הניטור (מספיק לגגל AFP + surveillance למשל) מופיעים בשלל מקומות ברשת, ויש אפילו אתר של ארגון הבריאות העולמי שמאפשר לשלוף את הנתונים (מאז שנת 2000) בקלות ובחתכים מדינתיים, אזוריים או עולמיים.

אז מה אפשר ללמוד מהעניין הזה? כמה מסקנות די בסיסיות:

1. כמו כמעט בכל מקרי תעמולת ההתנגדות לחיסונים, התעמולה הזו מביכה ברמתה ובשקריות שלה. מדובר באמת בגרף ששילוב של היגיון פשוט וקצת חיפוש בגוגל מספק לו הסבר מלא ולא נדרש להיות איש מקצוע כדי לעמוד עליו (ואם צריך להזכיר, אני לא איש מקצוע). אפשר לקונן על איך בכל זאת אנשים נופלים ברשת של השטויות המביכות האלה, אבל אם לראות את חצי הכוס המלאה - באמת צריך להודות לתועמלנים הללו שהם מספקים מידע כל כך קל להפרכה ושחוסר המקצועיות של מי שיצר אותו כל כך בולטת לעין. ובעיני מי שנתפס בהונאה כל כך מגוחכת פעם אחת (כמובן שאצלם מדובר בהרבה יותר מפעם אחת) לא ראוי שיתייחסו לשום טענה שלו מכאן ואילך.

2. ואם כבר חצי הכוס המלאה - בסופו של דבר הגרף הזה מתאר את העובדה המופלאה והמדהימה שבזכות מבצע הדברת הפוליו אכן מספר המקרים המדווחים ירד מעשרות אלפים ב1988 (הכמות המוערכת היא כאמור כ350000) לכמות אפסית כבר החל מראשית העשור הקודם. רואים את זה מעולה בגרף ובכל זאת מגיעות תודות למתנגדי החיסונים שהם מפיצים את המידע החשוב הזה.

3. והדבר האחרון שהגרף מלמד זה עד כמה תעמולת ההתנגדות לחיסונים היא תעמולה פרזיטית. הפעם לא במובן של פרזיטיות בכך שמתנגדי החיסונים מסתמכים על חסינות העדר שתגן עליהם, אלא בשימוש של התעמולה בנתונים שנאספו בקפידה ומגיעים מהאויב הראשי שלהם, ארגוני הבריאות בעולם. ולא רק שארגון הבריאות העולמי אוסף ומפרסם את הנתונים הללו אלא שהוא עושה זאת מתוך מטרה לפקח ולנטר ולוודא שאכן מקרי הפוליו נעלמו, ועל הקפדנות והזהירות הזו התעמולה הארסית והשקרית הזו תופסת טרמפ מרושע. זה כמובן לא המקרה היחיד, ודוגמה דומה קיימת בדרך שבה מנוצלת מערכת הVAERS, אבל זה לפוסט אחר. בכל אופן, זה מדהים איך שהעובדה שארגוני הבריאות מפרסמים מידע נגיש לכל, מתומרנת והופכת לתעמולה נגד הביג פארמה שרק עסוקה בלשקר ולרמות ולהסתיר מאיתנו מידע.

אבל כדי לא לסיים בטון זועם, אני שוב אזכיר שכל זה לא יעזור להם. מבצע הדברת הפוליו הוא אחד ההישגים האנושיים הגדולים ביותר והוא יסתיים בסופו של דבר בהצלחה, ודור הילדים הנוכחי יזכור את הפוליו כפי שהדור שלי זוכר את האבעבועות השחורות. וכל זה על אפם ועל חמתם וחרף כל ניסיונותיהם של התועמלנים למיניהם לפגוע בתהליך.

קצת מקורות:

האתר עם מידע על מקרי ה-AFP העולמיים

מסמך עם הסבר על תהליך הניטור בהודו (שהתחיל ב-1997)

אתר עם הסבר על התהליך בקנדה (שהוכרזה כנקייה מפוליו ב-1994)

Werner Huth, Wikimedia commons

ראובן נוה (PhD, מוסיקולוגיה), הדיוט בנושאי רפואה שמשתדל תמיד להקשיב לאנשי מקצוע.

פורסם בדף הפייסבוק של המחבר, אוקטובר 2019

ליסטריוזיס בהריון - מבט אישי ומשפחתי - איתן הוך

 

סגן שר הבריאות, שבפועל מכהן כשר לכל דבר, איים ושיחד (לכאורה) בכדי למנוע סגירת מסעדה בה נמצאו חיידקי סלמונלה וליסטריה. הידיעה הזו גרמה לי לדמוע אתמול.

הפעם הקודמת בה אני זוכר את עצמי עם דמעות, היתה בערך לפני שש שנים. עינת - אז בחודש חמישי - היתה באישפוז ותרבית הדם שלה חזרה חיובית לליסטריה.

בהכשרתה עינת דיאטנית קלינית ובעוונותי אני ביולוג. בניגוד לליצמן שאמר בחקירתו "אני לא יודע מה זה חיידקים", אנחנו הבנו מיד מה זה אומר.

הליסטריה היא חיידק ערמומי. החיידק "מאפשר" לתאי מערכת החיסון לבלוע אותו ואז ממשיך להתרבות בתוכם כך שתאי מערכת החיסון עצמם הם אלה שמאפשרים לו לחדור לזרם הדם ומשם למקומות אחרים בגוף. בשל הערמומיות הזו ויכולת החיידק להסתנן למקומות מגוונים ברחבי הגוף, מחלת הליסטריוזיס הנגרמת היא מחלה קשה.

בעוד שאצל רובינו מערכת החיסון מצליחה להשתלט על החיידק בזמן, נשים בהריון, ילדים, קשישים, ואנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת נמצאים בסיכון גבוה לפתח ליסטריוזיס. על פי הנתונים כ-30-20 אחוזים לא ישרדו את המחלה.

עינת סבלה מאלח דם חמור, כשל בתפקודי הכבד, ודלקת ריאות. היא בילתה כמעט חודש באשפוז, כולל שבוע בטיפול נמרץ. היא קיבלה 12 גרם אנטיביוטיקה ליום, ישירות לווריד, במשך שבועיים. 

אני מדען. אני לא אמור להאמין לניסים, אבל עינת ויוגב שרדו בנס. לא במובן שאתם חושבים - אני לא מאמין שכח עליון היה מעורב. הנס הוא שלמרות ששר הבריאות שלנו לא יודע מה זה חיידק, הצוות הרפואי שטיפל בעינת וביוגב היה מדהים.

(לכאורה) שר הבריאות פעל כנגד האינטרס הציבורי - באופן שמסכן את הציבור - במודע. כי, בואו, הוא יודע מה זה חיידק. תחשבו לאן היינו מגיעים עם שר בריאות שאשכרה אכפת לו מבריאות.

איור בשלושה מימדים של חיידקי ליסטריה.  מבוסס על תצלום במיקרוסקופ אלקטרונים
המקור: CDC/ James Archer, Illustrator: Jennifer Oosthuizen

ד"ר איתן הוך,  ביולוג במכון ברוד בקיימברידג', מסצ'וסטס. 

פורסם במקור באתר הפייסבוק של המחבר

חסינות העדר - מושג חשוב וניתן להמחשה באפידמיולוגיה - אן מוס

חסינות עדר זו לא תיאוריה. זה לא משהו שצריך להוכיח או שאפשר להתווכח על עצם קיומו. אפשר לכל היותר לדון בשאלה האם חיסון מסוים יוצר חסינות עדר או לא, ובאיזה נקודה מגיעים לחסינות עדר מוחלטת. זה הכל. חסינות עדר זה *עיקרון* מבוסס-מתימטיקה באפידמיולוגיה, שאינו קשור בהכרח לחיסונים. 

חסינות עדר - שמשתנה לאורך זמן - קורה וקרתה לאורך ההיסטוריה, הרבה לפני שהיו חיסונים.

דמיינו לכם אוכלוסיה של אלפיים אנשים שחיים להם באי בודד. הם לא פגשו מעולם את נגיף האבעבועות השחורות. בהיסטוריה של האי שלהם, לא היה כזה דבר, ולכן אף אחד מהם לא חלה מעולם ולא פיתח חסינות.

יום אחד נטרפת ספינה קרוב לחופי האי והניצול היחיד, אבוי, חולה באבעבועות שחורות. כל חבריו לספינה כבר מתו והוא הצליח להגיע אל החוף ולפני שמת, הוא הספיק להדביק את אחד מתושבי האי במחלה. האיש הזה חוזר לביתו ומפתח מחלה. כיוון שאף אחד באי אף פעם לא חלה, הם מתחילים להדבק אחד מהשני, וכל תושבי האי חולים במחלה. בהיסטוריה של האי זה ארוע משמעותי - המגיפה הגדולה. כמחצית מהם לא שורדים, השאר מחלימים. כתוצאה מהמחלה, לכל המחלימים יש עכשיו נוגדנים כנגד נגיף האבעבועות השחורות.

לאחר שנה, שוב נסחף מלח חולה וגוסס אל חופי האי. האם מישהו יחלה הפעם? לא. כי כולם מחוסנים מפני המחלה -  אין חולים. יש לנו חסינות עדר. עברו שנתיים. לאלף השורדים המחוסנים שלנו באי נולדו כבר עשרים ילדים. שוב, מלח חולה נסחף אל החוף. פוגשים אותו כמה אנשים, אבל הילדים הקטנים לא מסתובבים בחוף. האנשים שפגשו אותו, מחוסנים! המלח מת, והאנשים המחוסנים חוזרים לבני משפחותיהם אבל הפעוטות שאינם מחוסנים - לא חולים! זו רבותי, חסינות העדר. מספיק שאלף ועשרים לא, רוב הסיכויים שלא תהיה התפרצות ולא תהיינה הדבקות.

עברו עשרים שנה, אלף מבוגרים באי עדיין מחוסנים נגד אבעבועות שחורות, כי הם שרדו את המגיפה הגדולה. אך יש לנו עכשיו גם אלף אנשים צעירים שלא חלו. ושוב... ניחשתם נכון, נסחף מלח אל החוף. מה יקרה? הפעם כבר הסיכוי שתתחיל מגפה ממש גדול - כי אם יש אלף לא מחוסנים ורק אלף מחוסנים, הסיכוי שמישהו לא מחוסן יפגוש את המלח וידבק ממנו הוא גדול (כ-50 אחוז). והסיכוי שלו אחר כך להדביק אחרים שידביקו אחרים גם הם, ממש גדול אף הוא. ועכשיו, יש לנו מגיפה, אמנם קטנה יותר (כי מחצית מהאוכלוסיה לא חולה במחלה), אבל בהחלט מגפה.

מה הסיכוי שזה יקרה באוכלוסיה של אלף איש, אם מתוכם 999 מחוסנים ואחד לא? ומה אם תשע מאות מחוסנים? ומה אם רק 800 מחוסנים? זה כבר תלוי בעד כמה המחלה מדבקת ועד כמה האנשים באי נפגשים זה עם זה. וזה בדיוק מה שהאפידמיולוגיה בודקת. ויש מודלים מתימטיים - עם נוסחאות יחסית מורכבות - שחוזים בדיוק את זה.

 אז חסינות העדר, זה עיקרון בסך הכל. הנקודה שבה מגיעים לחסינות עדר, היא אותה נקודה בה חולה שיגיע לקהילה שלנו לא ייצר שרשרת הדבקה שתמשיך הלאה. בכל מחלה, נקודת חסינות העדר שונה, כי מחלות מדבקות ברמות שונות. אפשר לחשב את הנקודה יחסית בקלות, אם יודעים עד כמה המחלה מדבקת. ויודעים.

בהחלט אפשר לשאול אם חיסון ספציפי יכול לייצר חסינות עדר באוכלוסיה או לא. זה מורכב מכמה שאלות ביניים: עד כמה החיסון אפקטיבי (כלומר, עד כמה הוא באמת "מנטרל" את נשיאת המחלה והפצתה), מה סוג המגעים שנדרשים להפצת המחלה (מגע מיני? זיהום אוכל? נשימת אוויר שנשם חולה?) ובגדול, עד כמה המחלה מדבקת. שאלות לגיטימיות. לא כל חיסון יכול לייצר חסינות עדר ברמה מספיק טובה. יש כאלו שכן, אפילו ברמה מעולה, כמו חיסון אדמת למשל. יש כאלו שהרבה פחות, כמו חיסון שפעת. גם לא כל מחלה מדבקת גוררת בעקבותיה חסינות עדר. כל אלו שאלות טובות ואפשר לדון בהן - בכל מחלה וחיסון בנפרד. אבל ברור שאי אפשר להגיד זה "אין דבר כזה חסינות עדר". זו אמירה כל כך תלושה מהמציאות, שפשוט מעידה על חוסר הבנה מאד מאד בסיסי.

המחשה גרפית של חסינות העדר
משמאל: המצב ההתחלתי של אוכלוסיה  שיש בה שני פרטים חולים ומדביקים.
מימין:  אותה אוכלוסיה לאחר התפרצות/אי התפרצות הממחלה.
מקור התמונה:  National Institute of Allergy and Infectious Diseases  -NIAID

למידע נוסף

קורס אפידמיולוגיה של קורסרה

פורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק מדברים על חיסונים. נערך. 

יומולדת 105 לאליזבת קינג - יובל גפן

 

אליזבת קינג (Elizabeth O. King) - מחלוצות המיקרוביולוגיה הקלינית של מחצית המאה ה-20. עבדה כחוקרת ב CDC האמריקאי עד מותה בגיל 53.

על שמה שני חיידקים מעניינים: 

Kingella kingae - נמצא בדרכי הנשימה של ילדים ועלול לגרום לזיהומים במפרקים ועצמות ובמקרים נדירים גם לדלקת בלב. 

Elizabethkingia - משפחת חיידקים המכילה מספר מינים. ב 2016 היתה התפרצות בויסקונסין שגרמה למותם של כ-20 אנשים.

מין אחר זוהה במפתיע במאגר המים של תחנת החלל מיר ולכן נקרא Elizabethkingia miricola. 

יומולדת שמח ד"ר קינג

צביעת גראם של חיידקי  Kingella kingae

ד"ר יובל גפן, מיקרוביולוג קליני, מנהל מעבדת מגהלאב צפון, מכבי שירותי בריאות

פורסם בטוויטר של המחבר, אוקטובר 2017