החיידק הקדום שישרוד (אולי) במאדים - אבי בליזובסקי

חיידק קדום (ארכאון) ארצי מסוג נדיר הצליח לחיות בתנאי מעבדה שחיקו את תנאי הסביבה של מאדים. בעקבות כך מתחזקת ההנחה שבמאדים אמנם התקיימו חיים.

טימות׳ קראל מאוניברסיטת ארקנסו העומד בראש צוות המחקר דיווח על תוצאות מחקרו בוועידה של האגודה האמריקנית למיקרוביולוגיה. קראל ועמיתו קרסים בקאם (Bekkum) יצרו את הסביבה בצלחות תרבית. ה״אטמוספירה״ בצלחות לא כללה חמצן אלא את הגזים פחמן דו־חמצני ומימן. הקרקע ששימשה בניסוי ייצגה את כל שידוע על אבק המאדים, ללא חומרי תזונה אורגניים, רק עקבות מים.

״יצאנו מתוך הנחה שמתחת לפני השטח של מאדים מצויים מים במצב נוזלי״ אומר קראל. רבים מהמומחים לכוכבי־הלכת סבורים כי מאדים הכיל פעם כמויות גדולות של מים, ועקבותיהם עדיין יכולים להימצא מתחת לפני השטח. אל תוך צלחות התרבית הכניסו החוקרים קבוצה של ארכאונים מיצרי מתאן. ארכאונים כאלה חיים בבתי גידול חסרי חמצן כמו למשל במעמקי האדמה או סביב לארובות שבקרקע האוקיאנוס. ידועים גם כמה סוגים של ארכאוני מתאן החיים במעי הפרות, שם הם מסייעים בעיכול העשב.

ארכאונים מתאנוגנים בדגימות של סלעים וולקניים
צילום: NASA

המתאן הוא גז טבעי היכול גם לשמש כדלק. כדי לגלות אם הארכאון ישרוד בסביבת הסימולציה, קראל מדד את כמות גז המתאן שנוצרה בתוך צלחות התרבית האטומות. ״הם ייצרו מתן בצלחות התרבית בדומה למה שהם מייצרים בכדור הארץ״, הוא אומר, ״מכך שהם עשויים לגדול יפה בתנאי המאדים״. אף כי הניסוי רחוק מלתת תשובה סופית, קראל סבור כי העובדה שהארכאונים שגשגו ״תורמת עדות המצביעה על כי החיים על מאדים אפשריים, או לפחות התאפשרו בעבר.״ הניסוי מעלה את האפשרות שניתן להשתמש בארכאונים כדי לשנות את האקלים על פני מאדים, בין היתר כדי להתאימו בעתיד לחיי אנוש. לדברי קראל, מושבות הארכאונים יפלטו גז מתאן לאטמוספרה של מאדים. מתאן הוא גז חממה ידוע. ״גזי החממה מאפשרים לקרני השמש לחמם את פני השטח של כוכב הלכת, אך מונעים מחום השמש מלחמוק בחזרה לחלל, והם יסייעו לחמם את המאדים הקר״, אומר קראל. המתאן, לדבריו, עשוי גם לספק את האנרגיה למושבה אנושית על מאדים. הגז יכול לשמש כדלק וניתן אפילו לעבד ממנו דלק להנעת הטילים.

NASA חוקרת רעיון של שיגור חללית אוטומטית שתייצר גז מתאן במאדים, תוך שימוש במימן מיובא מכדור הארץ ופחמן דו־חמצני מאטמוספירת מאדים. לדברי קראל הדלק יאפשר שיגור בני אדם למאדים, שיוכלו להשתמש בגז שייווצר כדי לשגר את עצמם חזרה לכדור הארץ.

פורסם ב"גליליאו" 36, ספטמבר-אוקטובר 1999