חיסון כלוא בבועית - מרית סלוין

השפעת בדרך אלינו ומקצת האוכלוסייה כבר חוסנה כנגד הנגיף גורם המחלה. רוב תרכיבי החיסון נגד שפעת המשמשים היום מכילים נגיף שפעת מומת או חלבוני המעטפת של הנגיף אשר הנוגדנים ותאי מערכת החיסון הפועלים נגדו נקשרים אליהם. ואולם, נגיפי השפעת, המופיעים במספר רב של זנים ותת־זנים, עוברים שינויים גנטיים תכופים, וחלבוני המעטפת שלהם משתנים גם הם כתוצאה מכך. על כן, מדי שנה יש צורך בחיסון חדש נגד אותם הזנים העתידים לגרום לתחלואה באותה השנה.

צילום במקרוסקופ אלקטרונים סורק של נגיפי שפעת (ספרדית).
צולם ב-2005 - לאחר גידול הנגיף בתרבית תאים.
CDC/Cynthia Goldsmith

תרכיבי החיסון נגד שפעת המשמשים היום אינם יעילים דיים דווקא בקבוצות הסיכון החשופות למחלה, ביניהם מבוגרים מעל גיל 65, שמערכת החיסון שלהם יעילה פחות, חולי איידס או חולים המקבלים טיפולים המדכאים את מערכת החיסון, תינוקות, חולים במחלות כרוניות מסוימות ואחרים. באוכלוסייה הרגילה יעילותם של תרכיבי החיסון מגיעה ל-90%-60, ואילו בקבוצות הסיכון ההגנה שהם מספקים נגד מחלת השפעת אינה עולה על 50%. גם משך ההגנה נמשך רק חודשים אחדים והחיסון יעיל רק נגד אותם הזנים הייחודיים של הנגיף שנכללו בתרכיב החיסון.

לפני כשנתיים הוקם באוניברסיטה העברית מוקד מחקר ובו מתנהל מחקר משולב בתמיכת הקרן הלאומית למדע, שמטרתו לפתח תרכיבי חיסון יעילים בטכנולוגיות חדשות. במחקר השפעת משתתפים הפרופסורים יחזקאל ברנהולץ, אלי קידר, זכריה רונס ואריה בן-יהודה מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה. החוקרים מנסים לשפר את יעילות תרכיב החיסון המצוי בשוק ובמקביל לנסות לפתח תרכיב שיקנה חיסון נגד מגוון זנים רחב של הנגיף.

הרעיון שהנחה את צוות החוקרים היה לארוז את הנגיף השלם או את חלבוני הנגיף המשמשים לחיסון בבועיות שומן זעירות המכונות ליפוזומים. הליפוזומים, שקוטרם כאלפית המילימטר, מורכבים משומנים והם יכולים לכלוא בתוכם תרופות וחומרים ביולוגיים או לקשור אותם אל שטח הפנים שלהם. לשימוש בליפוזומים יש יתרונות בולטים לעומת תרכיב החיסון הרגיל. הם מתבייתים על תאי מערכת החיסון, החומר הכלוא בהם משתחרר באופן איטי ומבוקר והגוף נחשף לו פרק זמן ממושך - כך מתקבלת תגובה החיסונית חזקה וארוכת טווח.

חוקרי המרכז כלאו בתוך הליפוזומים את שני החלבונים העיקריים של מעטפת הנגיף - המאגלוטינין ונוראמינידז. שני החלבונים האלה הם המשתנים העיקריים במעטפת הנגיף, ותנגודת יעילה להם מחסלת את הנגיפים החודרים לגוף. כדי לשפר את התגובה החיסונית, החדירו החוקרים אל תוך הליפוזומים גם את החלבון אינטרלוקין-2, שמגביר את פעולת מערכת החיסון, או חלבונים נוספים המשפרים את התגובה החיסונית.

התרכיב הליפוזומי המשולב - ״אינפלוזום-ואק״, המכיל את שני חלבוני הנגיף ואינטרלוקין-2, נוסה תחילה בעכברים, ונתקבלו נוגדנים ברמה גבוהה פי 100 עד פי 1000 מן הרמה שמעורר תרכיב החיסון המסחרי; התגובה הייתה מהירה יותר, והזמן שנמשכה היה ארוך פי חמישה. יתרה מזו, התרכיב המסחרי אינו יעיל בעכברים זקנים ובעכברים שעברו טיפולים מדכאי חיסון ואילו התרכיב הליפוזומי היה יעיל גם בהם. התרכיב הקנה גם הגנה חלקית כנגד מגוון רחב של נגיפי השפעת, גם כאלה שאינם נכללים בתרכיב החיסון.

לפני כשנה בדקו החוקרים את יעילות תרכיב החיסון שלהם במתנדבים בהשוואה לתרכיבים מסחריים המצויים בשוק. בצעירים בגילאים 40-18, התרכיבים המסחריים עוררו נוגדנים ברמה המספקת הגנה בקרב 70%-50 ממקבלי החיסון, ואילו תרכיב ה״אינפלוזום-ואק״ סיפק הגנה ל-100%-80 מן הנבדקים. באוקטובר השנה ערכו החוקרים ניסוי בקשישים שגילם הממוצע 81, בארבעה בתי אבות בירושלים. מקצת הקשישים קבלו את תרכיב החיסון הליפוזומי ומקצתם קבלו את התרכיב המסחרי. התוצאות הראו כי התרכיב הליפוזומי היה יעיל יותר באופן מובהק כנגד שני זני נגיף השפעת גורמי המחלה העיקריים באדם, אך לא כנגד זן שלישי.

לאחרונה נעשים ניסויים במטרה לאפשר את מתן תרכיב החיסון דרך האף ועל ידי כך להגביר עוד יותר את יעילותו בהגנה על דרכי הנשימה. כמו כן מתוכננים ניסויים נוספים על מספר גדול יותר של מתנדבים. במידה והניסויים יוכתרו בהצלחה, מתכוונים החוקרים למסחר את התרכיב.

פורסם ב"גליליאו" גיליון 43, עמ' 5-4, ינואר-פברואר 2001.