נאס"א: מים זרמו במאדים בעבר הרחוק - אבי בליזובסקי

כמו-כן, נמצאו גם מולקולות מתאן באטמוספירה, דבר העשוי להעיד על פעילות וולקנית או אף חיידקית בהווה

הודות לשני רכבי החלל של נאס״א, אופורטיוניטי וספיריט, נמצאו ראיות חותכות לכך שעל כוכב הלכת היו פעם מספיק מים לקיום חיים - כך הודיעה הסוכנות בסדרת מסיבות עיתונאים במהלך חודש מארס. אולם, בכל מקרה לא מצאו השליחים הרובוטיים ממצאים המעידים על קיום אורגניזמים חיים על כוכב הלכת, בהווה או בעבר. 

אתר הנחיתה של אופורטיוניטי במישור מרידיאני
NASA/JPL/Ames/Cornell/ Washington University (St. Louis)

במחקר של שכבת סלע שגילה רכב החלל אופרטיוניטי נמצאו גופרית ומינרלים שונים, שנוצרו בנוכחות מים. קיומם של מים במצב הצבירה הנוזלי מעיד על כך שהאטמוספירה היתה פעם הרבה יותר דחוסה מאשר כיום (בלחץ של אחוז אחד מלחץ האוויר של כדור הארץ, המים ״רותחים״ ב-7 מעלות צלזיוס).

״מאדים היה ספוג במים מספיק כדי ליצור סביבת מחיה טובה וראויה לחיים״, אמר סטיב סקוויירס (Squyres) מדען בכיר בצוות המשימה של אופורטיוניטי. ״אולם, אין הדבר מוכיח שהיו יצורים חיים על כוכב הלכת״.

ההודעה הראשונה, מה-4 במארס, נגעה לממצאים שנתגלו בעזרת רכב החלל אופורטיוניטי במהלך עבודתו בחודשיים האחרונים, במקום המכונה מישור מרידיאני. זהו אזור מישורי שאדמתו מכילה המטיט (hematite), סוג של תחמוצת ברזל הנוצרת, בין השאר במגע עם מים. 

כבר עם נחיתת רכב החלל, גילו חוקרי נאס״א עניין רב בשכבות הסלעים במקום, משום שנראה היה כי נמצאו בעבר בתוך מקווה מים. בבדיקות שערך רכב החלל לשכבות סלעים נתגלו ממצאים של סולפטים (תרכובות גופרית) ומינרלים אחרים, שנוצרים בסביבה מימית. לפי הממצאים, אם היו חיים בזמן היווצרותם של הסלעים, אז תנאי המחיה היו מאפשרים לאותם יצורים חיים לשגשג.

״במשך השבועיים האחרונים תקפנו את הסלע הזה עם כל פיסת חומרה שיש לנו וחתיכות הפאזל נפלו כולן למקום״, אמר סקוויירס. ״האם הסלעים הללו השתנו בגלל מגע עם מים נוזלים? התשובה לשאלה זו היא חד משמעית "כן".

לדבריו יש כמה קווי מפתח בעדויות התומכים במסקנה זו. בין היתר, ההופעה הפיזית של הסלעים, הנוכחות של ״כדורונים״ קטנים וגומות על פניהם - הכול מוביל לפעילות של מים.

כשבועיים אחר כך מסר שוב סקוויירס, במסיבת עיתונאים שלישית שהוקדשה לנושא המים במאדים, כי ״אנחנו סבורים שאופורטיוניטי חונה כעת על מה שהיה פעם חוף של ים מלוח על מאדים״. זו הפעם הראשונה שלמדענים יש עדויות מוצקות - נתונים חדשים מן הניתוח שערכו הרובוטים לסלעי מאדים עצמם - כי אכן זרמו מים על מאדים. לדברי סקוויירס, מקומו הנוכחי של אופורטיוניטי היה מישור מלוח כאשר הסלעים הללו נוצרו, וייתכן שפעם הוא כוסה לפרקים במים רדודים ולעיתים היה יבש. על כדור הארץ, סביבה מסוג זה, שבה יש זרמי מים המייצרים את הצורות הללו נמצאת בחופי ים.

אופורטיוניטי מצא גם ״כמות מדהימה של מלח״, אמר בנטון קלארק, אחד החברים בצוות רכב החלל בהתייחסו להודעת נאס״א על גילוי כלורידים וברומידים באתר. ״הדרך היחידה להשיג ריכוז כזה של מלח הוא למוסס אותו במים ולאפשר למים להתאדות״, הוסיף.

קודם לכן טענו המדענים כי לכל הפחות האזור היה עשיר בסלעים מינרלים שנחשפו למים (אולי תת קרקעיים) לאחר שנוצרו. ואולם הביטחון הגובר בקיומם של ברומידים מגביר את התמיכה בהשערה שמים זרמו על פני השטח של מאדים.

ובין שתי ההכרזות הללו זימנה נאס׳׳א שוב את כתבי המדע כדי להודיע להם שהודות לספיריט נמצאו אף בצידו האחר של קו המשווה(ביחס לתאומו אופורטיוניטי המשוטט בקרקע שהיתה פעם מוצפת) - עדויות לקיום פעילות מים בעבר בסלע הוולקני האופייני לאזור. כמות המים באיזור מכתש גוסב, שבו נמצא הספיריט, היתה ללא ספק קטנה בהרבה מכמות המים שכיסתה כנראה את אזור נחיתת אופורטיוניטי במישור מרידיאני. הממצאים הם תולדה של מחקר מקיף של סלע שזכה לכינוי המפרי (Humphrey), שספיריט נתקל בו בדרך מאזור הנחיתה למכתש גדול המכונה בונוויל. ריי ארווידסון (Arvidson) סגן החוקר הראשי במשימת המאדים הנוכחית אמר דברים אלו במסיבת עיתונאים בנאס״א.

ספיריט השתמש בכלי לשיוף הסלע כדי לחדור אל מתחת לפני השטח של הסלע ולגלות סדקים המלאים במינרלים, סימן לפעילות מים המוכרת לגיאולוגיים החוקרים את הסלעים בכדור הארץ. ״אני סבור כי ההימור הטוב ביותר הוא שמים חלחלו דרך המאגמה ושהמאגמה התגבשה״, אמר ארווידסון.

המדענים אינם יכולים לקבוע מתי נכחו שם מים, ואולם העדויות מראות כי זה היה בתקופת היווצרות כוכב הלכת, לפני למעלה מ-4 מיליארדי שנים. המדענים גם אינם יכולים לומר אם מדובר במים קרקעיים עומדים, או אולי אפילו אוקיאנוס שלם - אך הנתונים מצביעים על כך שמים זרמו או ביעבעו דרך הסלעים הללו.

מדעני נאס״א דיווחו כי קשה לומר מתי שררה הסביבה הרטובה במישור מרידיאני ומתיחילחלו המים בסלעים שבמכתש גוסב. לא אופורטיוניטי ולא תאומו, ספיריט, אינם מצויידים בכלים המאפשרים לתארך סלעים. הדרך הטובה לדעת מה גיל הסלעים תהיה להביא כמה מהם בחזרה לכדור הארץ, אמר סקוויירס. ״ברור שאנחנו זקוקים מאוד למשימה שבמסגרתה יוחזרו דגימות״ , הסכים אד ויילר, עוזר למנהל נאס״א.

צילום של אופורטיוניטי החושף קרקע שהיתה פעם מוצפת מים
NASA/JPL/Cornell/USGS

חיים או רק פעילות וולקנית

בסוף חודש מארס דיווחו אסטרונומים על גילוי מתאן באטמוספירה של מאדים, דבר העשוי להצביע על פעילות וולקנית נוכחית במאדים או אף על פעילות חיידקים על פניו. בשלב זה לא ניתן להכריע בין שתי האפשרויות הללו, ועד כה לא נתגלו לא פעילויות וולקניות ולא פעילות חיידקים, אך הידיעה פורסמה בהבלטה.

הגז זוהה בעזרת טלסקופים והזיהוי נתמך במידע שנתקבל ממכשירים על החללית האירופית מארס אקספרס. 

המתאן מתקיים זמן קצר מאוד באטמוספירת מאדים, ולפיכך הוא חייב להתחדש באספקה מתמדת, ולדברי המדענים אספקה זו יכולה לנבוע מהתפרצויות וולקניות או לחילופין מפעילות חיידקים.

מאדים זוהם בחיידקים ארצנים?

מדען אמריקני מאמין כי אם תוכח הימצאות חיים על מאדים, מקורם עשוי להיות קרוב אלינו הרבה יותר מאשר סברנו עד כה. ״אני מאמין כי יש חיים על מאדים, וכי הם שם באופן חד משמעי משום שאנחנו שלחנו אותם״, אומר אנדרו שורגר (Schuerger) במאמר שפורסם בכתב העת ניו סיינטיסט בסוף מארס 2004. 

לדברי המדען מאוניברסיטת פלורידה, יש סיכוי טוב שחיידקים מכדור הארץ תפסו טרמפ למאדים על גבי ספינות חלל. שורגר אומר כי מכל החלליות ששוגרו למאדים רק שתי חלליות ויקינג ששוגרו בשנת 1976 עברו סטריליזציה בחום. התהליכים שבהם נעשה שימוש בכל המשימות מאז, לרבות שני כלי הרכב הנוכחיים וביגל 2 הבריטית עשויים היו לאפשר הישרדות של חיידקים על סיפונן.

״החיידקים קרוב לוודאי לא ישרדו בקור של כ-200 מעלות קלווין (בסביבות מינוס שבעים צלזיוס) ובסביבת חומצה גופרתית׳׳, אומר ג׳ף קרגל מהסקר הגיאולוגי האמריקני. קרגל אומר כי בריכות ומלחות של מי מלח חומציים עשויים להתקיים על מאדים, ואולם הוא אמר לניו סיינטיסט: ״יתכן שהחיידקים הגיעו ושרדו ויכול להיות שעשינו דבר נורא״.

נמצאה הסיבה להתרסקות הביגל

רכב החלל האירופי ״ביגל 2״ התרסק בסוף  דצמבר על אדמת המאדים כנראה בגלל כניסה מהירה מדי לנחיתה. מדענים בריטיים העריכו כי ייתכן שבשל טעות בחישובים, האטמוספרה של הכוכב הייתה פחות צפופה ממה ש״ציפתה״ לו ביגל ולכן כניסת החללית  הייתה מהירה מדי והמצנחים וכריות האוויר לא נפתחו בזמן כדי לרכך את נחיתתה.

נאס״א הודיעה אחרי נחיתת ה״ספיריט״ כי צפיפות האטמוספרה היתה נמוכה ממה שהעריכו מדעניה אך רכב החלל הצליח בכל זאת לנחות בשלום. הטעות בחישובים הוסברה בסופת אבק במאדים שחיממה את האטמוספרה. ספיריט שרד כנראה בזכות מספר מנגנוני ריכוך הנחיתה שעטפו אותו. לקראת נחיתת אחיו התאום, ״אופורטיונטי״, שונו החישובים כדי למנוע סכנת התרסקות.

פורסם במקור ב"גליליאו" 68, אפריל 2004.