מדענים מחפשים כבר שנים ארוכות דרכים להשפיע על הזיכרון. עד עתה נמצאו כמה חומרים המאפשרים לשבש זיכרונות, למחוק אותם או למנוע את שמירתם במוח. לעומת החומרים האלה יש רק מעט מאוד חומרים המאפשרים לחזק זיכרונות – גם זאת רק בעת היווצרותם. כעת הצליחו בפעם הראשונה מדענים ממכון וייצמן לחזק זיכרונות שנוצרו בעבר – בינתיים אצל חולדות – באמצעות כמות גדולה של חלבון הקיים בגוף באופן טבעי.
 |
| PKM-zeta Credit: Brain Athlete |
בחילה, סוכר וזיכרונות
חוקרים ממעבדתו של הפרופ' ידין דודאי במחלקה לנוירוביולוגיה, בראשות תלמידת המחקר רעות שמע, נתנו לחולדות לשתות תמיסת סכרין מתוקה, החביבה עליהן מאוד. לאחר מכן הזריקו לחולדות חומר המעורר בהן בחילה, ויצרו אצלן זיכרון המקשר בין התמיסה הטעימה לתחושת הקבס. כדי לחזק את הזיכרון השתמשו החוקרים בחלבון PKM-zeta, הקיים במוח באופן טבעי, וידוע כי הוא מעורב בתהליכי זיכרון. מחקרים קודמים של הקבוצה הזאת הראו כי שיבוש פעילותו של PKM-zeta באזור האחראי על תחושת טעם במוח, מונעת היווצרות של זיכרונות ארוכי טווח הקשורים בחישת טעם. הם יצרו בהנדסה גנטית נגיף הנושא עותקים רבים של הגן לייצור החלבון הזה, והזריקו את הנגיפים האל האזור בקליפת המוח הקשור לחוש הטעם, כמה ימים אחרי יצירת הזיכרון המקשר בין הבחילה לתמיסה המתוקה. אצל חולדות שקיבלו את המינון הגבוה של החלבון נוצר זיכרון עז במיוחד של הבחילה, והן סירבו לטעום ממי הסוכרזית. לעומת זה, אצל חולדות שלא הוזרק להן החלבון, רק מעטות העדיפו מים רגילים על פני המים הממותקים.
תהליך שניתן לשינוי
"הראינו שבניגוד לסברה המקובלת, זיכרון אינו שמירה במגרה במוח, אלא תהליך אקטיבי, שכל הזמן צריך לשמור על הזיכרון. מכיוון שהתהליך הזה דינאמי, אפשר לשנות אותו", אומרת רעות שמע. לדבריה, עדיין רב המרחק לגלולה שתסייע לנו לזכור את החומר למבחן, או למנוע אלצהיימר, אבל זו התחלה. "ככל שאנו צוברים יותר מידע על שמירת הזיכרונות במוח היכולת שלנו בעתיד לשחק איתם תהיה הרבה יותר ריאלית". את המחקר המתפרסם בכתב העת היוקרתי Science עשתה שמע במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, בהדרכת דודאי, ועם שרון הרמתי, שירי רון, שושי הצבי, הדוקטור אלון חן, והפרופסור טוד סקטור מאוניברסיטת ניו יורק.
ממשיכים לחפש
החוקרים יודעים כי PKM-zeta מחזק את פעילותן של סינפסות (חיבורים בין תאי עצב), באמצעות תגובת שרשרת המגדילה את מספר הקולטנים לחומרים המעבירים מידע בסינפסות. ואולם, עדיין לא ידוע מי החומרים האחרים בתגובת השרשרת הזו, ואילו תהליכים ביוכימיים מעורבים בה. אפילו לא ברור באילו תאים מתרחש התהליך, והשלב הבא במחקר הוא נסיון להבין באילו תאים במוח פועל PKM-zeta לשימור זכרונות. כעת שוקדים שמע ועמיתיה על הנדסת נגיפים שיוכלו לייצר את החלבון רק בסוג מסויים של תאי מוח, למשל תאי עצב, או תאי מעטפת של סיבי העצבים. לאחר שיתברר באילו תאים פועל החלבון הזה, יוכלו מדענים למקד את החיפוש אחר חלבונים אחרים המשתתפים בו, והגנים שלהם, ובסופו של דבר לפענח – אולי – את סוד שיפור הזיכרון.
תקציר המאמר - ב-Science
פורסם במקור בבלוג המאור הקטן של רשת ב וגם ב"תפוז בלוגים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה