גידול חיידקים במעבדה הוא היום עניין של מה-בכך. צריך לאבחן זיהום חיידקי? נוטלים דגימה קטנה מהחולה (למשל משטח גרון), מניחים על מצע גידול וכשהחיידקים מתרבים אפשר לזהותם ולהתאים טיפול לחולה. רוצים לבדוק את יעילותו של חומר אנטיביוטי? מטפטפים ממנו על תרבית החיידקים, ורואים בקלות היכן הם מתרבים והיכן לא. צריכים לבדוק רמות זיהום במים? כמה טיפות על צלוחית הגידול יגלו עד מהרה את התשובה. ואולם, מה שנעשה דרך קבע מדי יום ביומו במאות אלפי מעבדות ברחבי העולם, ממש לא היה מובן מאליו לפני פחות מ-150 שנה.
מנוזל למוצק
כמו פריצות דרך רבות בתחום המיקרוביולוגיה, גם שיטת הגידול פותחה במעבדתו של הרופא הגרמני רוברט קוך (Koch, 1910 - 1843). קוך היה אחד מחלוצי המחקר במחלות זיהומיות ומיליונים חבים לו את חייהם בזכות מחקריו בשחפת, בכולרה, בחיידקי גחלת ובמחלות רבות אחרות. עם עובדיו, עמיתיו ותלמידיו פיתח קוך רבות מהטכניקות המשמשות מדענים עד היום בגידול חיידקים ובאבחון מחלות. בין השאר קוך היה מהראשונים שגידלו חיידקים בתרביות, בדרך כלל בבקבוק המכילה תמיסת מזון עשירה, שבה יכלו החיידקים להתרבות ולשגשג. ב-1881 המציאה עובדת של קוך, פאני הסה (Hesse) פטנט חדש: גידול חיידקים על מצע מוצק. היא השתמשה באגאר (Agar) חומר עשיר בסוכר המופק מאצות, ומרקמו דומה לג'ל מוצק. המצע הסוכרי הזה נמזג לבקבוקים או לצלוחיות, שם שימש משטח נוח להתפתחות החיידקים. לעיתים הוא גם נמרח על לוחיות זכוכית, דומות לאלה המשמשות בהתבוננות במיקרוסקופ. השימוש במצע מוצק איפשר לחוקרים הפרדה קלה יותר בין אוכלוסיות חיידקים, וטיפול מדוייק יותר בחיידקים (אפשר להפריד בקלות בין מושבות, בניגוד לתרבית נוזלית).
 |
| Julius Richard Petri - ~1888 |
הצלחת המוצלחת
כעבור שש שנים, ב-1887, הגה עובד אחר אצל קוך, הרופא הצבאי יוליוס ריכארד פטרי (Petri) רעיון גאוני ופשוט בתכלית. לגדל את החיידקים על מצא האגאר המוצק בתוך צלוחית עגולה, ועליה מכסה גדול במעט מן הצלוחית עצמה. הפיתוח החדש צמצם מאוד את מספר הזיהומים בתרביות (משום שהיה מכסה נפרד לכל צלוחית). אבל גם הקל על הגישה לכל מושבה ואיפשר להתבונן בצלוחיות בלי לפתוח אותן. כמו כן היא האריכה בכמה ימים את משך החיים של החיידקים בתרבית. עד מהרה הפך השימוש בצלוחיות הפשוטות לתקן מקובל בכל המעבדות, והן מוכרות כיום בשם של ממציאן – צלחות פטרי. בימיו של פטרי נהגו להשתמש בצלוחיות זכוכית, למזוג לתוכן את חומר המצע הרותח ולחכות שיתקרר. כיום אפשר לקנות צלוחיות פלסטיק מוכנות באריזה סטרילית, עם מצעי גידול שונים. צלוחיות הפלסטיק מתוכננות כך שחריצים זעירים בין המכסה לצלחת יאפשרו זרימת אוויר עם סיכוי מזערי לזיהום. בליטות במכסה ובצלוחית מאפשרות לערום מספר רב של צלחות, אך כאמור – כמעט אין הבדל מהותי בין הצלוחיות של ימינו לאלה שהמציא פטרי לפני כ-125 שנה. ריכארד יוליוס פטרי עסק שנים רבות בחקר מחלות, פרסם כ-150 מאמרים מדעיים בתחום המיקריוביולגיה וההיגיינה, והמציא עוד כמה המצאות חשובות (כמו מסנן לחיטוי תרביות), אך שמו ייקשר כנראה לעד לצלוחיות הפשוטות שהמציא. השבוע לפני 90 שנה, ב-20.12.1921, הלך פטרי לעולמו בגרמניה, מותיר לעולם המדע את אחד מכלי העבודה הבסיסיים ביותר שלו.
פורסם במקור בבלוג המאור הקטן של רשת ב וגם ב"תפוז בלוגים"
רשומה נפלאה.
השבמחקלא היה לי מושג שפטרי היה עובד במעבדתו של קוך... אכן אחת ממעבדות המיקרוביולוגיה המפוארות ביותר בהיסטוריה של המדע המודרני.
תודה :)