יום שישי, 10 בפברואר 2012

האיש שמיליונים חייבים לו את חייהם - 100 שנים למותו של ג`וזף ליסטר - איתי נבו


כשאנו זקוקים לניתוח, או אפילו לפעולה רפואית פשוטה יותר, נראה לנו כיום מובן מאליו כי הרופא ירחץ היטב את ידיו, יעטה כפפות סטריליות, יחטא היטב את מקום הטיפול ויישתמש רק במכשירים שעוקרו בחום או בקרינה. ואולם, לפני כ-150 שנה, צעדי המניעה האלה לא היו מקובלים וחולים רבים שנותחו בהצלחה, מתו כעבור זמן קצר בייסורים מזיהומים קשים. האחראי העיקרי לשינוי הזה ולהצלת חייהם של מיליוני בני אדם הוא הרופא האנגלי ג'וזף ליסטר (Lister).

כימיה רפואית
ליסטר נולד ב-1827 למשפחה אדוקה של נוצרים קווייקרים, אבל גם בעלת מסורת מדעית. אביו היה חוקר ומומחה בתחום המיקרוסקופיה. מגיל צעיר הוא התעניין במדע, ואף על פי שלמד אמנות תקופה קצרה, עד מהרה התמסר ללימודי הרפואה והתמחה בכירורגיה. בגיל 27 מונה לעוזרו של המנתח ג'יימס סיים (Syme) מאוניברסיטת אדינבורו, התיידד עמו ועם משפחתו וכעבור זמן קצר נשא לאשה את בתו של סיים, אגנס. גם היא גילתה עניין רב במדע וברפואה, והייתה שותפה מלאה בעבודתו של בעלה. ליסטר קיבל משרת פרופסור באוניברסיטת גלזגו, שם נתקל במאמר של הכימאי הצרפתי לואי פסטר (Pasteur), מחלוצי המיקרוביולוגיה. פסטר כתב כי ריקבון ותסיסה המזוהים עם נמק של רקמה עלולים להתרחש בהעדר חמצן אם הגורמים לכך הם חיידקים או מיקרו-אורגניזמים. הוא גם ציין כי אפשר להתגבר על התופעה באמצעות סינון, חימום או חשיפה לחומרים כימיים. ליסטר, שלא רצה לחמם או לסנן את מטופליו, החליט לנסות את השיטה השלישית, ולחפש חומר כימי שיקטול חיידקים.

File:Lister Joseph.jpg
ג'וזף ליסטר, 1896
צילום: Robert Alexander Bickersteth
Wikimedia commons

שינויים בהרגלי התמותה
באותה תקופה התברר כי לחומצה הקרבולית (החומר המכונה כיום "פנול"- phenol) יש פוטנציאל לחיטוי, ואף שאיש לא הבין כיצד היא פועלת, התחילו להשתמש בה להגנה על משלוחי עץ מפני ריקבון. ליסטר ריסס את החומצה על פני מכשירי הניתוח שלו, וגילה כי הדבר מפחית במידה ניכרת את שיעור התפתחותם של נמקים אצל חולים שניתח. בשלב הבא הצמיד בד טבול בחומצה קרבולית לפצעיו של ילד שכרכרה דרסה אותו ושברה את רגלו. הוא החליף את הבד בחדש כל כמה ימים, ונדהם שכעבור כמה שבועות התאחו העצמות והילד שב ללכת, בלי שנפגע כלל מזיהום. ליסטר פרסם את ממצאיו בכתב העת הרפואי Lancet ב-1867 ואחר כך הוזמן להציגם לפני החברה הרפואית הבריטית. הוא המשיך לפתח עוד ועוד את עקרונות החיטוי הרפואי, ובין השאר הורה למנתחים שעבדו אמו לעטות כפפות נקיות טבולות בחומצה קרבולית, לחטא את אוויר חדר הניתוח בריסוס חומצה ולהפסיק להשתמש במכשירים רפואיים בעלי ידיות מחומר סופג, שעלול להיות כר לזיהומים. עד מהרה הפכו השיטות האלה מקובלות ברוב העולם. בשנים הבאות, ככל שהתברר הקשר בין חיידקים למחלות, גם הבינו מדוע השיטות שלו מועילות.

מגדולי האומה
ליסטר היה גם מנתח מעולה, ובין השאר היה מחלוצי ניתוחי המוח בבריטניה, פיתח שיטה חדשנים לניתוחי הברכיים באמצעות חוט ברזל ושכלל את השיטה המקובלת לכריתת שד. ואולם, הוא זכור בעיקר בזכות תרומתו להפחתת שיעורי התמותה של חולים הודות לחיטוי שהנהיג, ואף קיבל בשל כך תואר ברון.

ב-1892 הלכה לעולמה אגנס ליסטר, ובעלה התקשה להתגבר על האבידה. הוא חדל כמעט לגמרי מעבודה, וזמן לא רב לאחר מכן לקה באירוע מוחי. הוא הלך לעולמו ב-10.2.1912, וטקס האשכבה שלו התקיים בכנסיית ווסטמינסטר, מקום מנוחתם של רבים מגדולי האומה הבריטית. ליסטר זכה לאותות כבוד והוקרה רבים ובין השאר נקרא על שמו אחד ההרים הגבוהים באנטארקטיקה. גם החיידק ליסטריה (הגורם לזיהומי מזון קשים) נקרא על שמו לאחר מותו, ואפילו מי שטיפת הפה "ליסטרין" קרויים על שמו של אבי החיטוי הרפואי.

פורסם במקור בבלוג המאור הקטן של רשת  ב וגם ב"תפוז בלוגים"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה