בעית עיכול של הארנבאים - ופתרונה - איגור ארמיאץ'

 

גללי ארנבת (Lepus europaeus) מזוהים בקלות בזכות צורתם הפחוסה וצבעם הבהיר. אלה כמובן רק הגללים הקשים.

כמו שיודע כל מגדל ארנבונים, למיני סדרת הארנבאים דרך מיוחדת לעכל את מזונם. העשב, הנאכל על-ידיהם, הוא אוכל סיבי, עתיר בתאית קשה לפירוק. יונקים המעכלים תאית מסתמכים לשם כך על חיידקים, המוחזקים בגופם. אצל מעלי-הגרה החיידקים נשמרים באחת מארבע הקיבות. אצל הסוסיים מכיל המעי הגס את החיידקים, ואילו אצל הארנבת הם שוכנים במעי עיוור (cecum), המהווה סעיף גדול של המעי, לקראת סוף מערכת העיכול. הארנבת מתסיסה את מזונה במשך מספר שעות במעי העיוור, כך שהחיידקים יכולים לשחרר ממנו סוכרים וחלבונים בשפע. אבל המזון המעוכל לא יכול לעלות בחזרה למעי הדק, כדי לספוג חומרים אלו.

הגללים הקשים של הארנבת
חולות ראשון-לציון, 7.2023

בפתרון נוכל לחזות בשעות הבוקר המאוחרות, כאשר הארנבות נחות בגומותיהן. אז הן פולטות צואה רכה וכהה הנקראת צקוטרופ (cecotrope), שמקורה במעי העיוור. הצקוטרופ נאכל מיד, וכעת מעוכל ביעילות והחומרים המזינים בו נספגים. רק עכשיו המזון עובר עיכול רגיל, ומסיים את דרכו כגללים קשים. 

לעיסת הצקוטרופ אולי נראתה לאבותינו כמו העלאת גרה - והיא באמת משמשת באותו תפקיד. אכילת צואה אולי לא נראית לנו כדבר מפתה, וכך גם לא לעיסת גרה. אצלנו, בני-האדם, משהאוכל נבלע, הוא לא אמור לחזור. לכן אנחנו מוגבלים לאוכל רך ומאוד מזין, בעוד הארנבת והצבי יכולים להתקיים מגבעולים יבשים בחולות.

איגור ארמיאץ' הוא דוקטורנט באוסף העכבישנים הלאומי

פורסם בדף הפייסבוק "ארצות החמרה - שמירת טבע במישור החוף" - 9 ביולי 2023