יום שלישי, 14 בספטמבר 1993

תרופה לשפעת - רועי שפירא


מי מאיתנו לא התנסה באותה רעה חולה התוקפת את מקומותינו מידי חורף - השפעת? 30 עד 40 מליון חללים הותירה בעקבותיה מגפת השפעת, שפשטה בעולם לאחר מלחמת העולם הראשונה. במאה השנים האחרונות היו חמש התפרצויות כלל עולמיות של המחלה, שלא לדבר על כל אותן התפרצויות מקומיות. 



בעקבות מאמציהם של מספר חוקרים גרמניים עולה עתה אפשרות לפיתוח טיפול תרופתי חדשני כנגד השפעת. החידוש הוא כפול - רפואי ומדעי. מיתקפתו של הנגיף מתבצעת בשני שלבים. בשלב הראשון הוא נקשר לחלבונים מסויימים בקרום התא המותקף. לשם כך הוא מסתייע באנזים סיאלידז, המצוי במעטפת שלו. במידה וההתקשרות הצליחה עובר הנגיף לשלב השני: הכנסת הנגיף לתא המותקף. 

החידוש המדעי הוא בכך, שהחוקרים תכננו וייצרו חומרים היכולים לעכב ביעילות את פעולת אנזים הסיאלידז ולכן גם את ההדבקה על ידי הנגיף. את זאת הם עשו לאחר שלמדו באופן מדוקדק, באמצעות קריסטלוגרפיה של קרני-X, את המבנה התלת-ממדי של חלבוני מעטפת הנגיף. 

טכנולוגיה זו של ייצור חומרים ביואפקטיביים "על פי הזמנה״ הינה ראשונית מאוד, אך גם מבטיחה ביותר. התפיסה העומדת מאחריה שונה מתפיסת הנסוי והטעייה, המאפיינת חלק ניכר מהמחקר התרופתי. בשיטה המקובלת נסדקות תרכובות כימיות רבות עד שמאותרת, אם בכלל, אחת שהיא אפקטיבית. בשיטה החדשה נלמד גורם המחלה ומתוכננת דרך פעולה ישירה כנגדו. בכך יש כדי לקצר את פרק הזמן העובר מזיהוי גורם המחלה ועד לייצור חומרים מתאימים כנגדו. 

האפקטיביות של הטיפול החדש הוכחה כבר בבעלי חיים (כאלה היכולים לחלות בשפעת ״אנושית״), אך לא נוסתה עד כה בבני אדם. מעבר לשאלת היעילות, יש לבדוק האם החומר התרופתי אינו גורם לתופעות לוואי בגוף האדם ואם איננו רעיל. בכל מקרה, נראה כי בחורף הקרוב נזדקק עדיין לתרופותיה המסורתיות של הסבתא.

פורסם בגליליאו 1 - ספטמבר 1993

אין תגובות:

פרסום תגובה