מאז נסיונותיו הראשונים של לואי פסטר ב-1885 לפתח נסיוב חיסוני, האמינו המדענים כי חיסון יכול למנוע מחלות, אך לא לרפאן. לאחרונה מתעורר ויכוח חדש: חוקרים הציגו חיסונים המרפאים צרעת והרפס, והמדענים נחלקים בדעותיהם כיצד להסביר את התוצאות.
חיסונים, ככל הנראה, הורידו את התמותה האנושית יותר מכל התערבות רפואית אחרת, למעט אולי משמירה על היגיינה. אלא שכיום יש חוקרים הטוענים, כי השימוש בחיסונים יכול לסייע לנו אף יותר; החיסון, לדעתם, אינו רק יעיל במניעת מחלות - הוא יכול גם לרפא אותן.
רעיון זה צבר תנופה כתוצאה מנסיונות שנעשו להגביר את פעילות המערכת החיסונית של אנשים אשר נפגעו מנגיף האיידס, אף על פי שבמקרה זה הנסיונות לא הוכתרו בהצלחה. ההנחה המסורתית הנקוטה בידי החוקרים, עד היום, היא שלא ניתן להשפיע על עוצמת פעילות המערכת החיסונית. מרגע שהאדם נפגע במחלה, אומרים רוב החוקרים, המערכת החיסונית תוקפת את גורמיה בעוצמה המקסימלית. אם היא נכשלת במשימה, יש צורך להשתמש בתרופות התוקפות ישירות את הפולשים הזרים.
לאחרונה דיווחו חוקרים העוסקים בנסיונות חיזוק המערכת החיסונית אצל בני אדם החולים בהרפס, צרעת, לישמניאזיס (שושנת-יריחו) ושחפת, כי התוצאות הראשונות מלמדות שניתן לחזק את המערכת החיסונית של בני אדם שכבר נפגעו במחלות אלה.
 |
| נגיפי HSV במיקרוסקופ אלקטרונים חודר CDC/Dr. Erskine Palmer |
נגיף ההרפס סימפלקס מסוג HSV-2) 2) תוקף 20 אחוזים מהמבוגרים בארצות הברית. הוא מועבר באמצעות יחסי מין וגורם להופעת פצעים על אברי המין אשר נרפאים מעצמם בתקופות מסוימות, ומתפרצים מחדש.
לפני שנה הציגו קורי (Corey) ושטראוס (Straus), שני חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון,תוצאות ניסוי של טיפול חדשני בחולי הרפס. ל-98 חולים הוזרק נגיף ההרפס-2 שעבר מספר שינויים, אשר הפחיתו ב-30 אחוזים את רמת חזרת פצעי המחלה. החוקרים, עם זאת, מציינים, כי יש להתייחס בזהירות לתוצאות המתאימות.
התרופה המקובלת לטיפול בהרפס היא אציקלוויר ויעילותה גדולה פי שלושה מהטיפול באמצעות הנגיף, שכן, לאחר קבלת התרופה חלה ירידה של (90 אחוזים בחזרת הפצעים).
אולם לתרופה זו, למרות יעילותה, יש גם חסרונות. "כדי לקבל תוצאות טובות יש לקחת את התרופה פעמיים ביום במשך כל החיים", אומרים שטראוס וקורי. "לאנשים רבים, האפשרות של קבלת זריקה פעם או פעמיים בשנה בלבד, מועדפת בהרבה".
האם נפתחים אופקים חדשים במחקר האימונולוגי (תורת החיסון)? קשה לומר בוודאות שכן. ויכוח עירני מתנהל על משמעות התוצאות. לאחרונה הודיעו גם כמה יצרניות תרופות על כוונתן לתרום למחקרים אלה. סביר להניח, שמעורבות החברות המסחריות תעודד את המשך הוויכוח האקדמי, כך שתוצאותיו תהיינה השלכות כלכליות, ולא רפואיות בלבד.
פורסם ב"גליליאו" 5, יולי-אוגוסט 1994
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה