הקהילה המדעית מנסה מזה שנים למצות ולאפיין DNA עתיק מיצורים שנכחדו. המפורסם ביותר הוא הניסיון לבידוד DNA של דינוזאורים מעצמות מאובנות, או מתוך חרקים מוצצי דם שנכלאו בענבר (שרף עצים מאותה תקופה), ויש דווחים על בידוד DNA מחיפושית בת 250 מיליון שנה. אך הבעיה בנושא זה היא ההוכחה שלא היה זיהום סביבתי וה-DNA אמנם עתיק, והקושי הכרוך בחזרה על ניסויים אלה.
לאחרונה נמסר ב־Science 268: 977, 1995 על הצלחה (כנראה) של בידוד וגידול חיידק מענבר שגילו נאמר ב-40-25 מיליון שנה. בראש הצוות הטוען להצלחה זו עומד ראול קנו (Cano) מהאוניברסיטה הפוליטכנית שבסן לואי אוביספו בקליפורניה. הצוות טיפל בדוגמאות ענבר מהרפובליקה הדומיניקנית, בהן נלכדו ונשמרו דבורים מאותה תקופה. נמצא שדבורים אלה, שהינן חסרות עוקץ הנקראות Proplebeia dominicana, נושאות במעי (בדומה לצאצאיהן בני ימינו) נבגים של חיידק ממשפחת הבצילוס.
 |
| דבורה חסרת עוקץ, Proplebeia dominicana המקור |
קנו וקבוצתו ניגשו לבידוד החיידק, תוך נקיטת אמצעי זהירות קיצוניים בפני זיהומים. הם ביצעו את כל העבודה במנדף ביולוגי מסוג II, הנותן אווירה סטרילית לניסוי. הם חיטאו את הענבר מבחוץ, והוכיחו שהשיטה אמנם אמינה, וערכו סדרה של ניסויי בקורת. לבסוף חתכו את הענבר, וזרעו את קרבי הדבורה במצע עשיר לגידול חיידקים. תוך שבועיים הופיע גידול עשיר של חיידקים, בעוד שהביקורות נשארו נקיות ללא גידול.
בהסתכלות במיקרוסקופ נמצא דמיון בין החיידק המבודד, (שכונה BCA16) לבצילוס ספריקוס בן ימינו, ואף מספר אנזימים שנבדקו הראו קירבה גדולה בין שני המינים.
גם בבדיקות ה-DNA נמצא דמיון. בקטע DNA ריבוזומלי בן 530 זוגות בסיסים נמצא דמיון.
המאמר מ-Applied and Environmental Microbiology
פורסם ב"סינתזיס" 10, ספטמבר 1995.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה