ב- 1959 נפטר בחור בן 25 ממנצ׳סטר ממחלה מיסתורית. ניתוח שלאחר המוות גילה הידבקות בפטריה, בנגיף ציטומגלו שגרם דלקת ריאות ובנגיף הרפס באזור הפה ופי הטבעת. בזמנו, הסיבה הראשונית להדבקה לא התגלתה, ועם פתוח טכניקת ה-PCR, נבדקו רקמות מקובעות בפרפין מהבחור המת וממקרה של מוות מתאונה מאותה שנה. ג׳ קורביט שביצע את הבדיקה מצא רצפים של הגן gag, של נגיף HIV-1, בכליה, במוח העצם, בטחול ובריריות בית הבליעה. לא נמצאו רצפים כאלה במוח הנפטר ובבדיקות הביקורת. מקרה זה נחשב לתיאור הראשון בהיסטוריה של חולה איידס, אך כמובן שלא התבררה הדרך בה נדבק.
חתך של הנגיף HIV Los Alamos National Laboratory |
במטרה לחקור את האבולוציה של נגיף האיידס ונגיפים איטיים קרובים, הציעו דוד הו וחבריו מניו יורק לנסות ולקבוע רצפי HIV בדגימות. ב-1992 הם קיבלו מקורביט רקמות של הבחור, והצליחו לבודד חמישה מקטעי H IV-1, שכיסו את כל הגנים, לשבט אותם ולקבוע רצפים. הרצפים היו הטרוגנים כצפוי מבידוד נגיפי מחולה, וכולם נמסרו לבנק הגנים בלוס אלמוס. כל הרצף נבדק בשתי מעבדות במקביל וזוהה כשייך לתת סוג B של HIV-1, הנפוץ עתה בארה״ב ובאירופה. זהות זאת העלתה חשש שמא הדוגמה מ- 1959 הזדהמה.
ב־ 1994 החליטו הו וחבריו לחזור על האנליזה, ודווחו על תוצאותיהם ב-Nature 374: 504, 1995. הם השתמשו בשיטת PCR מקננת (Nested), כדי לאתר רצפים אופיניים ל-HIV-1 ול-HIV-2/SIV (נגיף איידס של קופים) . להפתעתם לא מצאו החוקרים רצפים שלHIV-1 או HIV-2/SIV בדוגמאות. כדי לחקור את סיבת אי ההתאמה, הם בדקו את האנטיגנים הרקמתיים ברקמות החולה, וגילו שהדוגמאות נלקחו מלפחות שני אנשים שונים...
הם טוענים שעובדה זאת מעמידה בספק את הקביעה שהבחור ממנציסטר הינו המקרה המתועד הראשון של איידס, ומציעים בדיקה יסודית של רקמות הנפטר, באשר תוצאות כאלה עשויות לתרום להבנת האבולוציה של נגיפי HIV.
Nature 374:504, 1995
פורסם ב"סינתזיס" 10, ספטמבר 1995.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה